לפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

(בהמשך להחלטת בית הדין מיום 8.9.15)

1. לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובע להכיר בפגיעה בשמיעתו כפגיעה בעבודה, כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה – 1995 (להלן-"חוק").

רקע

1. לאחר שהתנהלו מספר דיונים בתיק, הסכימו הצדדים על העובדות הרלוונטיות וכן על מינוי מומחה מטעם בית הדין וביום 31.10.2013 מונה ד"ר ראובן בן טובים כמומחה – יועץ רפואי בתיק (להלן- "מומחה").
2. ביום 17.2.2014 התקבלה חוות דעתו של המומחה (להלן- "חוות הדעת").
3. לאחר שניתנה חוות דעתו של המומחה נוהל בתיק דיון הוכחות נוסף שבסופו הגיעו הצדדים להסכמה שהתשתית העובדתית תתוקן כך שייקבע כי התובע נחשף לרעש מזיק העולה על המותר בתקופות נוספות לאלו שנקבעו בהחלטה המקורית כדלקמן: בתקופות שמחודש 5/1996 ועד 3/2006, למעט חודשים 1-5/2003, 9-12/2003, 9-10/2004 ו- 1/2005. כמו כן, הוסכם כי התובע יפנה למומחה מטעמו על מנת להמציא חוות דעת ממנה עולה שהליקוי בשמיעתו של התובע קשור לרעש, ולאחר מכן יגיש לבית הדין בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה.
4. בהמשך לכך, ביום 25.7.2015 הגיש התובע חוות דעת של מומחה מטעמו (ד"ר שרל חדד) וכן בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה והנתבע הגיב לה.
5. בתאריך 8.9.2015 ניתנה החלטת בית הדין לפיה לאחר עיון בבקשה ובתגובה ועל מנת לייעל את הדיון בתיק, יש להפנות למומחה החלטה מתוקנת בה תובהר התשתית העובדתית ויצורפו לה בדיקות השמיעה וחוות דעתו של ד"ר חדד. כמו כן, המומחה יתבקש להשיב בשנית על שאלות מהחלטת בית הדין מיום 31.10.2013 וכן על שאלות ההבהרה מטעם התובע.
6. בנוסף, ניתנה לנתבע הזדמנות להגיש תגובתו לשאלות הבהרה, ולהפנות מטעמו שאלות הבהרה למומחה במידת הצורך.
7. מבלי לגרוע מן האמור לעיל, קבע בית הדין כי הנתבע יפנה את התשתית העובדתית החדשה וכן את בדיקות השמיעה אל מומחה מטעמו ויבדוק האם יש בהן לשנות מקביעתו, וזאת עד ליום 12.10.2015.
8. בתאריך 21.9.2015 הגיש הנתבע תגובתו לבקשה להפניית שאלות הבהרה מטעם הנתבע ואף הפנה שאלות מטעמו.
9. בהמשך, בתאריך 12.10.15, הודיע הנתבע לבית הדין כי לאחר התייעצות רפואית עם רופאת א.א.ג מטעם הנתבע, מוסכם על הנתבע כי ניתן להכיר בליקוי השמיעה של התובע, אשר הודגם בבדיקה מיום 9.1.14, כפגיעה בעבודה. יחד עם זאת, הוסיף הנתבע, כי הוא עומד על דחיית תלונת הטנטון, שכן לא מתקיים בתובע הרישא של סעיף 84 א(ב) לחוק, היינו לא מדובר ברעש תמידי באוזניים.
10. הודעתו של הנתבע הועברה לתגובת התובע, אשר הודיע לבית הדין, בתאריך 21.11.15, כי הוא עומד על תביעתו בעניין הטנטון.
11. בפסיקה^[1] נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.
12. כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע^[2] כי "בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".
13. עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.
14. לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד , הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה בסעיפים י', יב', יד, ו- טז לבקשת התובע מיום 25.7.15, באשר הן עומדות באמות המידה שהותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.

מצאנו כי אין מקום להעביר את שאלות מספר יא' , יג' שהופנו בבקשתו של התובע, שכן המומחה לא בדק את התובע.

כמו כן, אין לעביר בשאלה יז' כיוון שאין מדובר בשאלה רפואית הרלוונטית למומחה.

בנוסף, איחדנו בין השאלות המופיעות בסעיפים יד' ו- טז', שכן מדובר בשאלה זהה.

1. מעבר לשאלות שבבקשת התובע, בהמשך להחלטת בית הדין מיום 8.9.15 , יופנו אל המומחה השאלות הרלוונטיות לטנטון מהחלטת בית הדין מיום 31.10.13, וכן

תשומת ליבו תופנה לתשתית העובדתית המתוקנת, לחוות דעתו של ד"ר שרל ושלושת הבדיקות שציין הנתבע.

1. על כן, להלן נוסח ההחלטה שתופנה למומחה:

"לתשומת ליבך מובאים אלה:

א. בתאריך 25.5.15 התקיים דיון בבית הדין, בסופו הגיעו הצדדים להסכמה שהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין מיום 31.10.13 תתוקן כך שייקבע כי התובע נחשף לרעש מזיק העולה על המותר גם בתקופות שמחודש 5/1996 ועד 3/2006, למעט חודשים 1-5/2003, 9-12/2003, 9-10/2004 ו- 1/2005.

ב. הנתבע הודיע לבית הדין כי לאחר התייעצות רפואית עם רופאת א.א.ג מטעמו, מוסכם עליו כי ניתן להכיר בליקוי השמיעה של התובע, אשר הודגם בבדיקה מיום 9.1.14, כפגיעה בעבודה. יחד עם זאת, הוסיף הנתבע, כי הוא עומד על דחיית תלונת הטנטון.

ג. מצורפים להחלטה זו חוות דעת מטעם התובע של ד"ר שרל (מצ"ב כנספח א' להחלטה זו), וכן שלוש בדיקות שמיעה של התובע אשר נמצאו בתיקו של התובע המנוהל אצל הנתבע. אחת מתאריך 16.1.14 (מצ"ב כנספח ב' להחלטה זו), ושתיים: מיום 14.8.07 ו- 13.11.08 (מצ"ב כנספחים ג' ו- ד' להחלטה זו), הכוללות בירור שמיעתי נוסף, ואין התייחסותך להן.

לאור כל האמור לעיל, ובהתבסס על חוות דעת ובדיקות השמיעה, נבקשך לענות על השאלות הבאות.

למען הנוחות נפרט קודם לשאלות את התשתית העובדתית שנקבעה בתיק.

התשתית העובדתית

1. התובע יליד 1973.
2. התובע עבד כנהג ביובית בחב' "אוסקר אקולוגיה" מ-1.4.2006 ועד 12/2008 ואחר כך מ-3/2009 ועד 08/2009.
3. במסגרת עבודתו נחשף התובע לרעש מזיק, שהגיע לעיתים אף עד לרעש של 94 דציבל.
4. התובע נחשף לרעש מזיק העולה על המותר גם בתקופות שמחודש 5/1996 ועד 3/2006, למעט חודשים 1-5/2003, 9-12/2003, 9-10/2004 ו- 1/2005.

השאלות עליהן יתבקש המומחה להשיב הן כדלקמן:

החלטת בית הדין מיום 31.10.15

1. האם בחומר הרפואי שהועבר למומחה מצוי תיעוד על כך שהתובע התלונן על טנטון/רעש תמידי מהם הוא סובל?
2. מתי תועדה לראשונה תלונת התובע על טנטון ברשומה רפואית?
3. האם קיימות מספר פניות לטיפול רפואי עקב הטנטון ובאילו תאריכים מתועדות פניות כאלה ברישומים הרפואיים שהועברו למומחה ומה נרשם בכל תאריך?
4. האם הפניות היו עקב פגיעה בתפקוד והאם התובע התלונן על פגיעה בתפקוד במסגרת פניות אלה?

שאלות מבקשת התובע מיום 25.7.15

1. אלו בדיקות מבוצעות בדרך כלל לצורך קביעת / שלילת קיומו של טנטון?
2. האם בוצעו בדיקות אופייניות לטנטון בעניינו של התובע?
3. בסעיף 9.7 לחוות דעתך מיום 9.2.14 כתבת כי "כל הדיווחים הם באותו הנוסח כתמונת ראי(ע"י ד"ר שארל חדד), קרי נוסחם זהה לחלוטין" , אנא השב מה הפסול בתלונות הרשומות באותו הנוסח כתמונת ראי?
4. מה היית מצפה לראות רשום ברשומה הרפואית כאשר מדובר על אותן תלונות חוזרות של מטופל?"
5. במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלות עליהן הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.
6. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ו, (23 נובמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי - עוזי חן (ניתן ביום 23.4.2002); בר"ע 331/07 יצחק לוי - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 16.9.2007). ↑

2. בר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 2.6.2011). ↑