לפני בקשת המבקשת "להבהרת החלטה" מיום 16.10.18. מתבקש לקבוע כי עיקולים שהוטלו בחשבון הבנק של המבקשת יבוטלו "ואשר הם סכומי כסף המועברים מאת משרד החינוך". עיינתי בתגובותיהם של המשיבים 6-9 וכן בתדפיסים מחשבון הבנק שהגישה המבקשת.

דין הבקשה להידחות.

ראשית, ההחלטה שמתבקש להבהירה היא החלטה מיום 8.10.18 בבקשה לסעד זמני שהגישה המבקשת. בבקשה עצמה לא התבקש ביטול עיקולים קיימים, אלא "ליתן צו מניעה דחוף... אשר אוסר על המשיבים להטיל כל עיקול – ואם הוטל לא ממש את אותו עיקול..." (הנוסח במקור. ההדגשה הוספה). מכאן, שהמבוקש בבקשה אינו בגדר "הבהרה" של ההחלטה מיום 8.10.18, אלא שינוי עמדה היות שבעבר התבקש למנוע מימוש של עיקולים קיימים ולא לבטלם. די בכך כדי לדחות "בקשת הבהרה" שבפועל מנסה לשנות את הבקשה המקורית.

שנית, ההחלטה מיום 8.10.18 ניתנה על בסיס הבקשה לסעד זמני כפי שהוצגה, וכך גם השיקולים שהובילו להיענות לבקשה באותה החלטה. בכללם, היה ידוע כי קיימים עיקולים בחשבון, וכי לא יבוטלו. כך, למשל, בשיקולי מאזן הנוחות נשקל כי לו יממשו המשיבים את העיקולים וייטלו את הכספים מחשבון הבנק של המבקשת, עלול להיגרם לה נזק בלתי הפיך (פיס' 13 להחלטה). דוגמא נוספת היא דחיית טענת המשיבים כי יהיה קשה לברור את כספי התמיכה של משרד החינוך מתוך כלל הכספים בחשבון, על בסיס תשובת ב"כ המבקשת לפיה העברות הכספים ממשרד החינוך נושאות זיהוי מתאים (פיס' 9) – היינו, על בסיס שיקול הצופה פני עתיד. שיקולים אלה עשויים להשתנות בנוגע לעיקולים קיימים: ואכן, מן התדפיסים שהציגה המבקשת לא ניתן לדעת מהו מקור הכספים המעוקלים, כך שביטול העיקולים עלול לחול גם על כספים שמקורם אינו ממשרד החינוך. בדומה, ביטול העיקול יאפשר למבקשת למשוך את הכספים (והיא אף מצהירה שברצונה לעשות כן), דבר שעלול לגרום נזק למשיבים.

לכך מתווספת העובדה העולה מן המסמכים שהוצגו, ולפיה קיימים בחשבון עיקולים נוספים על אלה שהוטלו בידי המשיבים: למשל, קיים עיקול מרשות המיסים, וכן קיים עיקול של המשיב 2, לגביו לא ניתן סעד זמני היות שהמבקשת לא הציגה אישור מסירה לו (החלטה מיום 15.10.18). לא בוסס מדוע ראוי לבטל את עיקולי המשיבים 1 ו3-9 בעוד שעיקולים של גורמים נוספים יוותרו על כנם ועשויים להיות ממומשים, דבר שיוסיף ויחריף את הנזק למשיבים שיאבדו את הבטוחה לקבלת כספם.

גם מטעמים אלה אין מדובר ב"הבהרה" אלא בבקשה לסעד חדש, ושלא במתווה המתאים לכך.

הדברים האחרונים מובילים לנימוק שלישי: המבקשת לא ביססה את בקשתה במישור העובדתי. היא מבקשת שהעיקולים יבוטלו רק בנוגע לכספים שהגיעו ממשרד החינוך, וכזכור מסרה כי תקציבה מורכב גם מתשלומי הורים. אלא, שהיא לא הראתה כי ניתן בדיעבד, לאחר שהכספים הופקדו בחשבון ממספר מקורות, ומתוך כלל הכספים בחשבון עוקלו סכומי כסף שונים, לדעת מה מקור הכספים עליהם הוטלו העיקולים. הנטל הוא על המבקשת, והיא לא עמדה בו.

לבסוף אציין, כי גם בתביעה העיקרית, שהיא המרצת פתיחה, התבקש "צו אשר מצהיר כי כל עיקול אשר יוטל על הכספים אשר בחשבון הבנק של המבקשת... הוא עיקול בטל ומבוטל וכי אותם כספים אינם ניתנים לעיקול כלל וכלל" (ההדגשה הוספה). השאלה האם הסיפא למבוקש, ככל שתתקבל, תוביל לביטול עיקולים קיימים אינה דרושה להכרעה כאן, אך העובדה שביטולם לא התבקש במפורש מוסיפה ופועלת כנגד ביטול עיקולים קיימים בדרך של בקשת הבהרה.

אני ער לטענת המבקשת כי העיקולים מונעים ממנה שימוש בכספים והדבר יפגע בפעילות המוסדות שהיא מפעילה. אלא, שאין בכך להסביר מדוע לא ביקשה את ביטולם מלכתחילה – כאשר היא לא הציגה כל הסבר לכך. אין בכך גם כדי לקבל את הניסיון להביא לביטולם של העיקולים בדרך של בקשת הבהרה, או לגבור על יתר השיקולים שהוצגו לעיל.

בשל כל אלה, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים 6-9 בסך 700 ₪. יתר המשיבים לא הגיבו לבקשה ולכן לא אפסוק הוצאות לזכותם.

ניתנה היום, ט"ו חשוון תשע"ט, 24 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.