לפניי בקשות לשחרר לידי המבקשות כספים שהפקידה המשיבה במסגרת הליך זה.

רקע

1. הבקשות עוסקות בסכומים הבאים: סך 40,000 ₪ אותם הפקידה המשיבה בהתאם להחלטה מיום 8.10.18. בהחלטה זו ניתן צו זמני שאסר על המבקשות להטיל עיקולים או לממש עיקולים בחשבון הבנק של המבקשת, וההפקדה נדרשה כתנאי למתן הצו. סך 10,000 ₪ הפקידה המבקשת בהתאם להחלטה מיום 10.3.19 בה ניתן צו דומה בנוגע למי שהייתה המשיבה 10 בהליך העיקרי.
2. בפסק הדין בהליך זה נדחתה המרצת הפתיחה שהגישה המשיבה, והיא חויבה בסכומי הוצאות לזכות המבקשות. המשיבה ערערה לבית המשפט המחוזי, ערעורה נדחה והיא חויבה בהוצאות נוספות. היו שהמשיבה הודיעה לבית המשפט המחוזי שבדעתה להגיש בקשת רשות ערעור, הורה בית המשפט כי הכספים הנזכרים לעיל "לא יועברו למי מן הצדדים לפני יום 3.3.20. בתוך כך אנו קובעים, כי באותו מועד יפוג צו המניעה שניתן בבית משפט קמא. מאליו מובן כי קביעות אלה כפופות לכל צו שיינתן על ידי רשות מוסמכת". משחלף המועד האמור, הוגשו ביום 16.3.20 הבקשות הבאות:
3. תחילה ביקשו המבקשות 5-8 לשחרר לידיהן את הסכומים הנזכרים לעיל. זאת, לכיסוי סכום ההוצאות שנפסק להן ואת היתרה לקזז מסכומי חוב בתיקי הוצאה לפועל שהן מנהלות נגד המבקשת.
4. באותו יום הציגו המבקשות 2-4 בקשה זהה, שנומקה בטעמים דומים.
5. גם המבקשת 1 הגישה באותו יום בקשה, לשחרר את הסכומים ולחלקם באופן יחסי בין המבקשות בהתאם לסכומי ההוצאות שנפסקו להן.
6. לאחר שהתקבלו תגובות הצדדים, זו החלטתי:

הכרעה

1. הדרכים והעילות למימוש ערבון או ערבות שהופקדו כתנאי למתן סעד זמני הותוו בתקנה 371 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. במסגרת זו לא צוינה עילה של תשלום הוצאות שנפסקו בהליך העיקרי, או הליך ערעור. על רקע זה הובהר בפסיקה, כי "חיוב בהפקדת ערבות או עירבון במסגרת בקשה לסעד זמני אינו מיועד להבטחת הוצאות ההליך, כי אם לכיסוי נזקי הסעד הזמני בלבד" (רע"א 3208/13 פריוב נ' בוטביקה פיסקה 5 (5.6.13), רע"א 4344/09 פונוקול נ' Warner פיסקה 2 (15.2.10)).
2. משכך, לא ניתן להורות על שחרור הכספים לידי המשיבות לצורך תשלום סכומי הוצאות שנפסקו בהליך זה ובהליך הערעור. וודאי שלא ניתן לעשות כך לפירעון חובות המטופלים בהוצאה לפועל, ללא הוראה מתאימה במסגרת הליכי הגביה. עוד אעיר כי ההפקדה המאוחרת נעשתה בקשר לסעד זמני שנגע למשיבה 10 בהליך המקורי, שאינה מבקשת כאן.
3. אני ער לכך שבהליך אותו יזמה המבקשת בבית המשפט העליון לא ניתנו הוראות המעכבות שחרור הכספים, וכי המועד שנקבע בהוראת בית המשפט המחוזי חלף, אך אין בכך לגבור על הטעמים שהובאו לעיל.
4. הבקשות נדחות. איני מוצא לעשות צו להוצאות. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' ניסן תש"פ, 30 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.