1. לפניי בקשת התובעים לזימון הנתבעים 1, 3 ו – 4 לצורך חקירתם, במסגרת דיון אשר עתיד להתקיים בשלוש בקשות מקדמיות שהוגשו על ידי הנתבעים (חיוב בהפקדת ערובה; מחיקת חלקים מכתב התביעה ודחיית התביעה כנגד נתבעים 3 ו – 4 – להלן: "הבקשות הנ"ל").
2. בקשה זו הוגשה בהמשך להחלטתי מיום 1.7.2019, בבקשה אחרת שהגישו הנתבעים לקיום דיון ולחקירת המצהירים מטעם התובעים, טרם הכרעה בבקשות הנ"ל (בקשה 6, מתאריך 25.6.2019).
3. בתמצית יצוין כי בהחלטתי הנ"ל (1.7.2019) קבעתי כי יש לאפשר את חקירת המצהירים, אשר תצהיריהם תמכו בכתבי הטענות מושא הבקשות הנ"ל, חקירה קצרה. כך וכפי שקבעתי ובשים לב לנימוקי הצדדים, אין מקום למנוע את חקירתם של מצהירים כאשר הנתבעים עומדים על כך [ראו לעניין זה רע"א 2508/98 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ, פ"ד נג(3) 26].
4. כפי שעוד פורט בהחלטתי הנ"ל, במסגרת תשובתם לבקשה לחקירת המצהירים, ביקשו התובעים לחקור את הנתבעים 1, 3 ו – 4, הגם שלא הגישו תצהירים בתמיכה לבקשות הנ"ל.
5. במענה לבקשה זו קבעתי, כי משבקשת התובעים בעניין זה הועלתה בתשובה לבקשת הנתבעים, לא מצאתי ליתן הוראות בעניין זה במסגרת ההחלטה שם, וככל שעומדים על כך התובעים, עליהם להגיש בקשה נפרדת וזו תידון לגופה.
6. הנתבעים עמדו על חקירת הנתבעים הנ"ל, הגישו את בקשתם האמורה ומכאן להכרעה.

דיון

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה. להלן טעמי.

1. איני סבור (כפי שאף סברו התובעים, ועל כך להלן) כי לצורך הכרעה בבקשות הנ"ל, נדרשות גם עדויות הנתבעים באופן שהליכי הביניים דנן, שעה שטרם התקיימו הליכים מקדמיים כלשהם, יהפכו להליך הוכחות טרם זמנו.
2. המבקשים בחרו לתמוך את הבקשות בתצהירו של צד שלישי, רו"ח דמרי, וזוהי זכותם. עם זאת וככל שבקשותיהם נגועות בפגמים כנטען, לרבות בקשר עם זהות המצהיר, הרי שהדבר ישקל בסופו של הליך, וזאת מבלי לקבוע כמובן מסמרות.
3. יוזכר כי במסגרת תשובת התובעים לבקשת הנתבעים (לקיים חקירת מצהירי התובעים טרם הכרעה בבקשות הנ"ל - בקשה 6, תשובה מיום 26.6.2019) טענו התובעים (ובצדק) כי "...הנתבעים הם אלה אשר הגישו את מטר הבקשות ונטל ההוכחה חל עליהם".  ככל שלטענת התובעים, כפי שנטען בבקשה, לרו"ח דמרי אין כל ידיעה רלבנטית לענין מושא הבקשות, וכי העובדות הנטענות בבקשות הנ"ל לא זכו לתימוכין בתצהיר כדין, הרי שהדבר יישקל במסגרת ההחלטה בבקשות וממילא פתוחה בפני המבקשים הדרך לוותר על חקירת אותו מצהיר (מבלי שיהיה בכך להביע כל עמדה או המלצה).
4. ויוזכר, במסגרת אותה תשובה (26.6.2019) טענו התובעים כי "הפכנו והפכנו בבקשה ולא מצאנו על מה ולמה יש לבצע הליך של חקירות" (שם, סעיף 11). וכפי שהוסיפו וכתבו: "כי המחלוקת גופה תתברר בתיק עצמו, לאחר שיוגש כתב הגנה" (שם, סעיף 12).
5. בנסיבות אלה ואף אליבא דתובעים, לא מצאתי כל הצדקה לשמיעת העדים שזימונם מבוקש כבר עתה, וממילא לא מצאתי טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים זאת (בענין זה מקובלות עלי טענות הנתבעים בסעיפים 6-9 לתשובתם לבקשה).
6. יוער כי דווקא פסק דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) גרוניס ברע"א 8562/06 בענין פופיק נגד פזגז תומך אף הוא בדחיית הבקשה, הן משום שההליך שם שונה מענייננו (בקשה לאישור תובענה ייצוגית), והן משום שכפי שפסק בית המשפט העליון שם:

"ככלל, בקשות בכתב הינן בקשות ביניים. הן עוסקות, על פי רוב, בשאלות דיוניות-משפטיות שמורכבותן אינה רבה והליך בירורן הינו הליך קצר ופשוט יחסית."

וכמו כן כי :

"תקנה 245 נועדה להבטיח שבירור הבקשה לא יהפוך ארוך ומסורבל כתוצאה משמיעה ממושכת של עדים." (שם בסעיף 6 לפסק הדין).

1. בשולי הדברים אציין כי כפי שעולה מכתבי הטענות, יומם של הנתבעים, או מי מהם, לעמוד על דוכן העדים, יגיע, ככל הנראה, אך בכל הכבוד, טרם הגיעה לכך העת.
2. לאור כל האמור, הבקשה נדחית. הוצאות ישקלו במסגרת ההחלטה בבקשות הנ"ל.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ט, 12 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.