1. בהמשך להחלטתי מיום 24.5.2020 (בקשות 1, 2 ו – 3), להחלטתי מיום 9.3.2020 וכן להחלטתי מיום 27.5.2020 ולאחר שקראתי את התמלילים שהגישו ב"כ התובעים לעיוני, החלטתי לדחות את הבקשה "להתיר לתובעים שלא לגלות ושלא למסור לעיון מסמכים".
2. כידוע, ברע"א 4249/98 סוויסה נגד הכשרת היישוב – חברה לביטוח בע"מ [נה (1) 515], קבע בית המשפט העליון את ההלכה לפיה רשאי בית המשפט לסטות מן הכלל של "משחק בקלפים פתוחים", כאשר הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת. עוד קבע בית המשפט העליון, כי בית המשפט ייטה לעשות שימוש בסמכותו זו כאשר המחלוקת נסובה על עצם קיומו של אירוע מושא התביעה.

"לאחר שסקרתי את כל השיקולים לכאן ולכאן נראה לי שאפשר לנסח את ההלכה כדלקמן:

(א) חזקה היא בתביעות פיצויים על נזקי גוף – כמו בתביעות אחרות – שיש מקום לגילוי כללי של מסמכים ולעיון בהם בעתו בין כשמדובר במסמכים "מועילים" ובין כשמדובר במסמכים "מזיקים";

(ב) רשאי בית-המשפט לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת;

(ג) בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור ייתן בית-המשפט את דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי-הטענות ולשאר נסיבות העניין. יש להניח שהוא ייטה לעשות שימוש בשיקול-דעת זה כשהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נושא התביעה יותר מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד, אך גם בעניין זה אין לקבוע מסמרות;

(ד) במקרה מתאים רשאי בית-המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 119, לעיין בעצמו במסמך ולעמוד על הפער הקיים בין העובדות, כפי שפורטו בכתב-התביעה לבין תיאור העובדות כפי שהוא מופיע בראיה שבמחלוקת;

(ה) החלטת בית-המשפט של ערכאה ראשונה בשאלה אם לדחות את העיון במסמך למועד אחר אם לאו נתונה לשיקול-דעתו, ובית-המשפט לערעורים לא ייטה להתערב בה, אלא במקרים נדירים. [עניין סוויסה, פסקה 15; ההדגשות שלי – נ.ע.].

1. לאור טענות הנתבעים בענין זה יצוין גם, כי אף שהלכת סוויסה נפסקה במקור ביחס לדחייה שביקש נתבע נגד תובע, אין מחלוקת כי הפסיקה החילה את הלכת סוויסה בהמשך, אף במקרים בהם התובע היה זה שהגיש את הבקשה. כך גם אין מחלוקת כי במקרה דנן, המשיבים הם גם תובעים שכנגד, ומכאן שאין נפקות של ממש לעניין זה. יוער עוד, כי הלכה זו עוגנה בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות (תשע"ט – 2018), אשר כידוע טרם נכנסו לתוקף, וזאת במסגרת תקנה 58 (ב) אשר קובעת כדלהלן:

"(ב) בית המשפט רשאי לדחות את מועד העיון במסמכים מסוימים עד לאחר סיום פרשת התביעה אם שוכנע שעיון במועדו עלול להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולפגוע בגילוי האמת."

1. בית המשפט העליון הבהיר לא פעם כי לא ניתן לקבוע כללים אחידים ונוקשים בסוגיה זו, וכי יש להחליט בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו. מצד אחד, יש לקחת בחשבון שעצם הדחייה היא החריג לכלל המחייב גילוי מלא כבר בשלב קדם המשפט, מצד שני עומד הצורך להבטיח בירור ראוי ואפקטיבי של עובדות אמת [ראו למשל רע"א 5422/12 פינקלשטיין נ' הפול – המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (12.8.2012) (להלן: "עניין פינקלשטיין")].
2. בענייננו, לאחר שקראתי את התמלילים והגם שאלה נוגעים במידה מסוימת לליבת המחלוקת מושא התביעה העיקרית, לא שוכנעתי כי גילויים עלול להביא לשיבוש ראיות התובעים או כי גילוים ימנע בירור ראוי ואפקטיבי של עובדות האמת.
3. כפי שפורט בהרחבה בהחלטתי מיום 24.5.2020 (בקשות 1, 2 ו – 3) המחלוקת מושא התביעה ואשר עומדת בבסיס הבקשה דנן, היא התחייבותם הנטענת של הנתבעים להעניק לתובעים תשלומים שונים, שלא עוגנה במסמך בכתב (סעיף 8 להחלטה; סעיף 21 לבקשה זו).
4. הגם שטענות התובעים בעניין זה אינן חסרות טעם (סעיף 11 ואילך לתגובה לתשובה), הרי שהנתבעים מסרו גרסה מסוימת במסגרת כתב ההגנה ואף במסגרת תצהירי תשובה לשאלונים שנשלחו אליהם (נספח 2 לתשובת הנתבעים לבקשה, סעיף 29 לתשובה).
5. בנסיבות אלה, בשים לב לתוכנם של התמלילים, מחד גיסא, ולחזית המפורטת על ידי הנתבעים כאמור, מאידך גיסא, איני סבור כי חשיפת התמלילים תוביל לפגיעה בזכויות התובעים או לשיבוש ראייתי כזה או אחר. איני סבור אף כי הדבר יוביל לתיאום גרסאות כטענת התובעים, וככל שהדבר יעשה, הרי שפתוחה בפני התובעים הדרך לפעול בהתאם לדין, בשים לב לחזית הטענות.
6. כפי שטענו הנתבעים וכפי שקבעתי אף במקרה אחר (סעיף 39 לתשובת הנתבעים), אף אם קיים סיכון כלשהו להתאמת גרסאות, ואיני סבור כך, הרי שסיכון זה כשלעצמו במכלול הנסיבות, ולאור האמור, אינו מצדיק סטייה מהסדר הרגיל.
7. לנוכח כל האמור לעיל, ראיתי לדחות את הבקשה. התמלילים ימסור לידי ב"כ הנתבעים תוך 10 ימים.
8. בנסיבות העניין, לאור טיבה של המחלוקת מושא הבקשה, ומשהטענות בבסיסה לא היו חסרות טעם, מצאתי לקבוע כי התובעים, יחד ולחוד, יישאו בהוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪ וזאת אם תדחה תביעתם במלואה.

ניתנה היום, ח' סיוון תש"פ, 31 מאי 2020, בהעדר הצדדים.