1. לפני בקשת הנתבעים לגילוי מסמכים ספציפיים אשר לטענתם רלבנטיים למחלוקות מושא התובענות ההדדיות.
2. עסקינן בתביעות הדדיות, כאשר מצד אחד תובעים התובעים תשלומים שונים בקשר לשירותים שנתנו לנתבעים, לרבות זכאותם לזכויות במיזם משותף, ומאידך, תביעת הנתבעים להשבת סכומים ששולמו לתובעים וזאת בשל הפרת חובות נאמנות, חובות סודיות, חובות חוזיות ועוד [ראו בהרחבה החלטתי בבקשות 1, 2 ו – 3).
3. טרם נדון בטענות לגופה של בקשה, אציין כי צודקים התובעים כי בהחלטתי מיום 16.3.2020 (בקשת התובעים מספר 15), קבעתי כי נכון יהיה להמתין בסוגיית הגילוי הספציפי לאחר שיבוצע עיון במסמכים. עם זאת, מקובלת עלי טענת הנתבעים כי אין מניעה להכריע בבקשה זו, אף טרם העיון, לאור עמדת התובעים שלא לגלות אף לא אחד מן המסמכים מושא הבקשה, או כי אלה אינם ברשותם. ומכאן להכרעה.
4. שקלתי את טענות הצדדים ומצאתי לדחות את הבקשה, כפוף לאמור להלן.
5. כידוע וכפי שפרטתי בהחלטה קודמת (16.3.2020), נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. כלל היסוד לעניין גילוי ועיון במסמכים הוא של "משחק בקלפים גלויים", ולפיו נדרשים בעלי הדין לגילוי מרבי של מסמכיהם [אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12, 2015) בעמוד 261 (להלן: "גורן")].
6. ההלכה היא כי די בכך שלמסמכים המבוקשים עשויה להיות רלבנטיות, על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה, בכפוף להגיונם של דברים (רע"א 624/11 המוטרנות היוונית קתולית נ' נח'לה (15.3.2011); רע"א 5482/11 חולית מחצבים נ' הבינ"ל ליסינג (27.11.2011). עם זאת, הכלל המבכר גילוי מרבי עשוי לסגת מפני ערכים או אינטרסים מנוגדים [גורן, בעמוד 261].
7. יפים הדברים שנפסקו ברע"א 624/11 המוטרנות היוונית קתולית נ' נח'לה (15.3.2011):

"הנטייה הברורה בפסיקה בסוגיית גילוי מסמכים הינה לפרש את דרישת הרלוונטיות בהרחבה. כך למשל נקבע כי חובת הגילוי המוטלת על בעל דין משתרעת על "כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה" (עניין אזולאי, עמ' 60). עוד הודגש, כי הליך גילוי המסמכים מתנהל בשלביו המוקדמים של הדיון ועל כן, אין מבקש הגילוי נדרש להוכיח את הרלוונטיות של המסמכים שגילוים מבוקש בוודאות ודי בכך כי יוכיח שהם עשויים להיות רלוונטיים בהמשך ההליך (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ ([פורסם בנבו], 15.10.2008))." [ההדגשות שלי – נ.ע.]

1. שקלתי את הטענות בבסיס הבקשה ולא מצאתי כי למכלול המסמכים המבוקשים, למעט התכתובות המפורטות בסעיפים 4.1 לדרישת הגילוי מטעם הנתבעים מיום 17.2.2020 (נספח 2 לבקשה – להלן: "הבקשה"), קיימת רלבנטיות או כי יש לגלותם, גם אם מיישמים את הפרשנות המרחיבה הנ"ל.
2. תחילה, לעניין התכתובות מושא סעיף 4.1 לדרישה, הרי שכפי שקבעתי בהחלטתי מיום 16.3.2020 (שם, בעניין הנתבעים), ככל שלטענת התובעים אין בידיהם מי מן המסמכים המבוקשים, הרי שעליהם לגבות טענה זה בתצהיר, בהתאם להוראות תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי המסמך אינו בידיהם וכמו כן עליהם להבהיר מה עלה בגורלו, וכיצד פעלו לאיתורו, ככל שמסמכים או תכתובות כאלה היו קיימים [רע"א 1217/94 מגדל חברה לביטוח נ' המועצה לשיווק פרי הדר (1.5.1994)].
3. וליתר הדרישות.
4. לא מצאתי כל רלבנטיות לדרישת הנתבעים לגילוי התכתבויות מי מן התובעים עם עיתונאים בקשר להליך דנן ובכל הכבוד לא הונחה כל תשתית לרלבנטיות מסמכים אלה במסגרת הבקשה. ממילא הצהירו התובעים כי אין בידיהם מסמכים אלה.
5. בעניין הצהרות ההון הנדרשות, אף כאן לא מצאתי רלבנטיות להליך, לאור תכנה של התביעה. ודוקו.
6. כעולה מן הבקשה מטרת בקשת הנתבעים לגלות מסמכים אלה, היא לעמוד על השאלה האם התובעים סברו בזמן אמת כי אכן ניתנו להם ההבטחות הנטענות, בבסיס התביעה.
7. ראשית, כפי שהבהירו התובעים וטענה זו לא נסתרה בתגובה לתשובה, הצהרות ההון הפרטיות אינן רלבנטיות על פניהן באשר שכרם של התובעים התקבל אצל החברות התובעות 3 ו - 4.
8. שנית ואף אם לטענות הנ"ל של התובעים אין יסוד, הרי שלא נסתרו טענות התובעים כי הפרטים אותם מבקשים הנתבעים ללמוד מהצהרות ההון, אינן פרט נדרש במסגרתן (סעיף 26 לתגובה). סבורני כי אף הנתבעים אינם עומדים נחרצות על עמדתם בבקשה, תוך שעידנו עמדתם בתגובה לתשובה, וטענו לעניין ציון פרטים אלה בהצהרת ההון כי: "יכול הנישום להוסיף הערות מילוליות..." – יכול אך לא חייב (סעיף 22).
9. האמור לעיל ישים אף בכל הקשור לדרישת הנתבעים לגילוי דו"חות כספיים של החברות התובעות, שוב, כדי לעמוד על השאלה האם פורטו במסגרתם, טענות התובעים לחובות של מי מן הנתבעים, כמפורט בתביעה.
10. גם כאן לא מצאתי כי נסתרו טענות התובעים לדיווחם על בסיס מזומן, ככזה שאינו מחייב אותם לדווח על נכסים עתידיים (סעיף 27 לתשובה). אף כאן, במסגרת התגובה לתשובה, הסתבר אליבא דנתבעים כי עניין זה הוא בבחינת אפשרות ולא חובה ומכאן שאף בשל עמדה זו אין הצדקה לגילוי המבוקש (סעיף 21 ונספח 3).
11. כך או כך סבורני כי בשים לב לטענות הצדדים בבסיס התביעות, אין למסמכים אלה כל רלבנטיות ובידי הנתבעים כלים אחרים לבחון את אמיתותן של טענות התובעים, חלף גילוי רחב של מסמכים שאינם רלבנטיים במישרין.
12. לא מצאתי אף כל בסיס לדרישת התובעים לקבל לידיהם מסמכים הקשורים עם הליכים משפטיים אחרים המפורטים בסעיף 39 לבקשה. בעניין זה מקובלים עלי טענות התובעים כפי שפורטו בסעיפים 37-40 לתשובתם.
13. טענת הנתבעים ל"שיטה" - אף אם היתה מצדיקה גילוי - שכן כפי שנפסק הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט [ראו למשל רעא 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' ה' אזולאי ואח' פ"ד מט(4) 54] - נטענה בכלליות ולא הונחה לה כל תשתית המצדיקה גילויים של מסמכים אלה. סעיף 31 לתצהירו של רו"ח דמרי מדבר על מסמכים עלומים שקבל לידיו ואשר מבססים את טענות הנתבעים בעניין זה, אך בכל הכבוד אין די בכך.
14. ביתר שאת לא מצאתי כל רלבנטיות להסכם הגירושין של תובע 2 ומקובלות עלי הטענות כי מדובר במסמך חסוי שלנתבעים לא אמורה להיות כל זיקה אליו.
15. ההחלטה בת"א (מחוזי ירושלים) 55969-12-12 היכל שלמה נגד ארלינגר (3.9.2013) עליה נסמכים הנתבעים, עוסקת במערכת עובדתית שונה לחלוטין - נושה חייב - ובטענת הנושה כי הסכם הגירושין שם, אשר גילויו התבקש, הוא חוזה למראית עין. אכן, אין מניעה, במקרים המתאימים, להורות על גילויים של מסמכים מעין אלה, אך זאת כשיש הצדקה לכך ושוב בשים לב לזיקה ולרלבנטיות להליך.
16. לפני סיום אעיר כי אף אם ניתן היה להניח וכאמור איני סבור כך, כי קיימת רלבנטיות מסוימת למסמכים המבוקשים, הרי שמידתה מזערית, ספק אם יהיה בהם כדי לשפוך אור על ליבת המחלוקות, לנתבעים כלים אחרים להתמודד עם טענות התובעים וכשאלה הם פני הדברים אין הצדקה גילוי. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהגילוי עשוי לפגוע בבעל דין בעניין פרטי או בצד גימל שאינו צד להליך [ראו רע"א 6546/94 הנ"ל].
17. לאור כל האמור, הבקשה נדחית, בכפוף להערה בעניין התכתובות (סעיף 4.1 לדרישה). תצהיר התובעים ביחס לדרישה זו יימסר תוך 14 יום.
18. הנתבעים יישאו בהוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪, לתשלום תוך 30 יום.

ניתנה היום, א' סיוון תש"פ, 24 מאי 2020, בהעדר הצדדים.