בעניין בקשת הנתבעים להקלטת הדיון הקבוע ליום 9.9.2019 ותכתוב ההקלטה -

לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה ובתשובה, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לא ראיתי להיעתר לבקשה להקלטת הדיון. להלן טעמי.

1. הנתבעים נסמכים על הוראות סעיף 68ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, וטוענים כי די בכך שבעל דין מבקש כי הדיון יוקלט כדי שבית המשפט יתיר זאת. זו לשונו של סעיף 68ב:

הקלטת דיון (תיקון מס' 51) תשס"ח-2008

68ב. (א) ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב.

(ב) הורה בית המשפט על הקלטת הדיון לבקשת בעל דין, תישמר ההקלטה בידי בית המשפט, וכל בעל דין יהיה רשאי להאזין לה.

(ג) הקלטה של הדיון לפי סעיף זה לא תיחשב פרוטוקול הדיון.

1. סבורני כפי שיפורט להלן, כי במקרה דנן, מתקיימים טעמים המצדיקים שלא להיעתר לבקשה, שכן הקלטת הדיון תוביל אך לסרבול ולהארכת הדיון שלא לצורך, כאשר זה קבוע לישיבת קדם משפט בלבד.
2. אמנם הותרו חקירות קצרות במסגרת הישיבה הקבועה, אולם אין מדובר בישיבת הוכחות, ואיני סבור כי יש הצדקה להתיר את הקלטת הדיון אשר תוביל לפרוטוקול ארוך ומסובך, חלף פרוטוקול קצר המוקלד בהקלדה ממוחשבת.
3. ברע"א 8532/14 דחלאן נ' עזבון המנוחה מרים חנה אמיתי ז"ל (31.3.2015) (להלן: "עניין דחלאן") התייחס בית המשפט העליון, מפי כבוד הנשיאה א' חיות, לדרך ניהול הפרוטוקול.
4. בית המשפט העליון הבהיר כי הדרך המקובלת והנהוגה היא הקלדה ממוחשבת, ועמד על החסרונות הכרוכים בניהול פרוטוקול בדרך של הקלטה (תוך הפניה להחלטת בית המשפט ברע"א 2193/08 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' לובטון (16.3.2008)):

"ברע"א 2193/08 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' לובטון [פורסם בנבו] (16.3.2008) (להלן: עניין מנורה) דן בית משפט זה בשיקולים ובעקרונות הצריכים להנחות את בית המשפט בכל הנוגע לדרך רישום הפרוטוקול. באותו מקרה נתבקשה רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי שדחתה בקשה לעריכת הפרוטוקול בדרך של הקלטה, ובדחותו את בקשת רשות הערעור הדגיש בית המשפט בסוגיה זו את העקרונות הבאים: (א) שיטת רישום הפרוטוקול אינה מבוססת על בחירה של שופט מסוים ומדובר בהחלטה מערכתית שלפיה נעשה הרישום כיום על דרך ההקלדה (ב)  עם זאת, רשאי השופט היושב לדין לקבוע כי בהליך מסוים ייעשה רישום הפרוטוקול בדרך אחרת, למשל בהקלטה (ג) רישום פרוטוקול בדרך של הקלטה יש לו חסרונות לא מבוטלים משום שהוא מייצר פרוטוקול ארוך ומקשה לעתים על זיהוי הדובר (ד) על מנת להצדיק עריכת פרוטוקול בדרך של הקלטה יש צורך בטעמים חזקים ומיוחדים וככלל כאשר אין ייחוד כלשהו בהליך שבו מדובר, יש לרשום את הפרוטוקול ב"דרך המלך" דהיינו בהקלדה (ה) לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב האם ומתי לנהל את הפרוטוקול בשיטה שונה מן המקובל.

...

שותפה אני לגישתו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס בעניין מנורה כי הוראה על רישום הפרוטוקול בדרך של הקלטה יש ליתן במשורה במקרים מורכבים וייחודיים המצדיקים חריגה מ"דרך המלך" – היא ההקלדה הממוחשבת."

1. יוער ויובהר, כי בעניין דחלאן נדונה הסוגיה בהקשר של סמכות בית המשפט להורות מיוזמתו על ניהול פרוטוקול בהקלטה, ובשאלה מי צריך לשאת בעלות ההקלטה כשבית המשפט מחליט על כך, וזאת בהתבסס על הוראות סעיף 68א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984. אולם סבורני כי האמירות לעניין חסרונות ההקלטה, רלבנטיות אף לענייננו.
2. אף במקרים נוספים, הסתמכו בתי המשפט על החלטת בית המשפט העליון בעניין דחלאן כדי לדחות בקשות להקלטת פרוטוקול מכוח הוראות סעיף 68ב [ראו בעניין זה: עמ"ש 19432-22-21 פלוני נ' אלמוני (19.6.2017); ת"צ (ת"א) 53872-10-12‏ ‏ אלון מידן נ' ש.ל.ה. שירותי רפואה בע"מ (24.6.2014)].
3. בהתאם ללשון סעיף 68ב, אמנם, ככלל כאשר ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, על בית המשפט לאפשר זאת, אלא שבית המשפט רשאי אף לדחות את הבקשה "מטעמים מיוחדים שירשמו, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת".
4. סבורני כי כאשר עסקינן בישיבת קדם משפט, במסגרתה אמורים להיחקר התובעים 1 – 2 חקירה קצרה במיוחד (עד 15 דקות), בקשר עם בקשות ביניים (ראו החלטותיי מיום 1.7.2019 ומיום 12.8.2019) ניתן, כברגיל, לתעד את הדיון באמצעות הקלדה ממוחשבת על ידי קלדני בית המשפט.
5. מנגד, סבורני כי הקלטת הדיון עשויה להאריך את הדיון עצמו, ואף להאריך את משך הזמן עד שיתקבל פרוטוקול בו ניתן יהיה לעשות שימוש, בפרט כאשר הנתבעים אינם מבקשים רק להקליט את הדיון אלא כי יערך תכתוב של ההקלטה וזה ישמש כפרוטוקול הדיון, בשונה מהקבוע בסעיף 68ב (ג). בעיקר תוביל ההקלטה לפרוטוקול ארוך ומסורבל, חלף מסמך קצר המוקלד בהקלדה ממוחשבת, והכל בשים לב למהות הדיון.
6. אפילו תעשה ההקלטה במקביל לפרוטוקול מוקלד ולא במקומו, בשים לב להוראות סעיף 68ב(ג) (דבר שלא ביקשו הנתבעים, כאמור), יהיה בכך אך להקשות ולהוביל באופן כמעט ודאי להתדיינויות ביניים רבות סביב הרשום בפרוטוקול, וממילא לעכב את ההכרעה בבקשות התלויות ואת בירור התובענה.
7. בשים לב לכל הטעמים המפורטים לעיל, לא ראיתי להתיר את הקלטת ישיבת קדם המשפט.
8. לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית.
9. משלא נתבקשתי, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א אב תשע"ט, 22 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.