לפני בקשה מטעם הנתבע (המבקש) לאסור על ההתובעת (המשיבה) להקליט את מהלך בדיקתה הרפואית ע"י מומחה פסיכיאטר מטעם המבקש. הבקשה הוגשה בעקבות הודעת המשיבה (בתגובתה מיום 29.4.13 לבקשה קודמת של המבקש), על כוונתה להקליט בדיקה רפואית זו, והיא משקפת הן את עמדת המבקש עצמו והן את עמדת המומחה מטעמו, פרופ' בלייך.

לאחר עיון בסבב הבקשה והתגובות לה, ומהטעמים המפורטים להלן, אני סבורה, כי דין הבקשה להתקבל.

נקודת המוצא והמסגרת הנורמטיבית להכרעה בבקשה מצויה בהלכת רע"א 2948/10 גליצנשטיין נ' מד"י (פורסם בנבו, להלן: "הלכת גליצנשטיין"). בגדרה של הלכה זו, הכריע בית המשפט העליון, עקרונית, בשאלת זכותו של נפגע להקליט את מהלכה של בדיקה רפואית פסיכיאטרית וקבע, כי ככלל, ולמעט במקרים קיצוניים, אין לאפשר הקלטה של בדיקת מומחה הנתבע בתביעות על פי פקודת הנזיקין. בית המשפט העליון קבע בעניין זה, כי הכנסת מכשיר הקלטה עלולה להשפיע על איכות הבדיקה הרפואית ולגרום לחוסר שיוויון וליתרון דיוני וראייתי לנפגע, במקרה בו בדיקתו על ידי המומחה מטעמו לא הוקלטה, ובכך לפגוע ביכולתו של בית המשפט לרדת לחקר האמת.

בית משפט זה כפוף, כמובן, להלכת גליצנשטיין, ובתגובת המשיבה לא הוצגו לפני טעמים ממשיים לאורם ניתן לאבחן את המקרה דנן מתחולת הלכה זו או להכניסו לגדרם של אותם "מקרים קיצוניים" חריגים, בהם, לפי הלכה גליצנשטיין, תותר הקלטת הבדיקה הרפואית.

בעניין זה יצויין, כי לא די בכך, שהפגיעה הנטענת הינה בגין הטרדה מינית, כדי להחריג את המקרה מתחולת הלכת גליצנשטיין, אשר ניתנה כאמור בהתייחס לבדיקה פסיכיאטרית ומבלי שתחולתה הוגבלה לסוגי פגיעה מסויימים בלבד.

אף איני מקבלת טענות המשיבה, לפיהן יש לאבחן המקרה דנן, ולהתיר ההקלטה, הואיל ומדובר במומחה מטעם המבקש ונוכח "דופי מוסרי חמור" אשר יש בתביעתה להטיל במבקש. הבדיקה תערך על ידי איש מקצוע, ולא על ידי המבקש עצמו, ובית המשפט העליון כבר דחה, בהלכת גליצנשטיין, טענות בדבר חשש כי מומחה רפואי יפעל בניגוד לחובותיו המקצועיות והאתיות, גם כאשר מדובר במומחה מטעם אחד מבעלי הדין. בתגובת המשיבה, שלא גובתה בתצהיר, לא הוצגו לפני טיעון או תשתית ראייתית כלשהם, לקיומו של חשש כאמור בעניין מומחה המבקש, במקרה דנן.

בהקשר זה יצויין, כי אף איני מקבלת הטענה, כי יהיה בהקלטת הבדיקה כדי לתרום או לסייע לבית המשפט לרדת לחקר האמת. מעבר לכך, שטענה זו מנוגדת לקביעות בית המשפט העליון בהלכת גליצנשטיין, שם נקבע כי דווקא הכנסתו של מכשיר הקלטה לחדר הבדיקה תפגע במהלך הבדיקה הרפואית ובנכונות הנבדק לשתף את המומחה בפרטים אינטימיים הנוגעים למצבו הגופני או הנפשי, הרי שאף לא הונחה לפני תשתית ראייתית כלשהי המלמדת, כי במקרה דנן מתקיימות נסיבות מיוחדות המלמדות כי יש בהקלטת מהלך הבדיקה כדי לתרום לאוטנטיות הבדיקה ולירידה לחקר האמת.

בנוסף לכך, ובשונה מדוגמא למקרה חריג אליו התייחס בית המשפט העליון בהלכת גליצנשטיין עצמה (בדיקה רפואית לתינוקת הסובלת מפיגור שכלי), המשיבה, התובעת, הינה אשה בגירה וכשירה, אשר לא נטען לפני בתגובה (שלא גובתה בתצהיר), כי אינה מסוגלת לעבור את הבדיקה בכוחות עצמה. בעניין זה אני אף לוקחת בחשבון, כי המשיבה מסרה עדות במשטרה ואף נבדקה על ידי מומחה פסיכיאטר מטעמה באשר לטענותיה נשוא הליך זה.

טעם נוסף אליו התייחס בית המשפט בהלכת גליצנשטיין, המתקיים אף בענייננו, והשולל אף הוא את הצדקת התרתה של ההקלטה נעוץ בחוסר האיזון, הדיוני והמהותי, אשר יווצר באם תותר הקלטת הבדיקה הנדונה, הואיל ובדיקתה של המשיבה על ידי המומחה מטעמה (פרופ' זומר) לא הוקלטה. הצעתה של המשיבה בהקשר זה, כי תחזור על בדיקה זו, והפעם תוך הקלטתה, אינה מעשית, באשר ברור הוא, לטעמי, כי בבדיקה חוזרת, באותו עניין ועל ידי אותו מומחה, תיפגע אותנטיות הבדיקה (ואף ספק בעיני, אם בדיקה כאמור תהא מקובלת על מומחה המשיבה, פרופ' זומר, עצמו).

אף לא מצאתי לנכון, בשלב זה, להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, חלף בדיקת המשיבה על ידי מומחה מטעם המבקש. היה מקום לשקול הצעה כאמור בחיוב, לו הועלתה קודם להגשת חוות דעתו של המומחה מטעם המשיבה. אך משזו הוגשה לתיק בית המשפט, ועל מנת לשמור על האיזון הדיוני והראייתי, רשאי אף המבקש להגיש חוות דעת מומחה מטעמו. אין בכך, כמובן, כדי לשלול את האפשרות כי בית המשפט ימצא לנכון, בהמשך הדרך, לאחר הגשת חוות דעת מטעם שני הצדדים, ובשלב כלשהו של הדיון, לשקול מינוי מומחה מטעם בית המשפט. ככל שאפשרות זו תעמוד על הפרק, תנתן, לשני הצדדים, אפשרות להתייחס אליה, בטרם תנתן החלטה סופית בעניין.

אף לא מצאתי לנכון להתיר את קיום הבדיקה הרפואית הנדונה בנוכחות מלווה למשיבה. בעניין זה אני לוקחת בחשבון, כי מדובר בבדיקה אשר תערך אצל איש מקצוע, הכפוף לחובות מקצועיות ואתיות, וכי אף הבדיקה אצל המומחה מטעם המשיבה, כעולה מחוות דעתו, התקיימה ביחידות (ורק בסיומה רואיין אף בעלה של המשיבה). בנסיבות אלו, ועל מנת לשמור על איזון מקצועי וראייתי, ובהעדר תשתית עובדתית ממשית כלשהי לחוסר יכולתה של המשיבה להבדק ביחידות, אני סבורה, כי אין לאפשר נוכחות מלווה אף בבדיקה הנוכחית שעל הפרק.

באשר לבקשת המשיבה לקבל מראש את פירוט ותאור הבדיקה שתעבור, אין לדרישה כאמור כל בסיס או הצדקה וחשיבותה של הספונטאניות בקיומה של בדיקה כאמור, ברורה לטעמי על פניה.

מהטעמים הנ"ל, הבקשה מתקבלת, ובדיקת המשיבה על ידי המומחה מטעם המבקש, לא תוקלט.

הבדיקה תתקיים במועד שתואם בין הצדדים - קרי היום, 5.5.13, בשעה 17:00.

מזכירות – נא לשלוח ההחלטה לב"כ הצדדים בפקסימיליה.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ג, 05 מאי 2013, בהעדר הצדדים.