1. כללי
2. לאחר סיום שלב שמיעת הראיות, הגשת סיכומים בכתב מטעם התובעות, וחלוף המועד להגשת סיכומים מטעם הנתבעים מבלי שהוגשו סיכומים מטעמם, להלן פסק דין בתביעות שבכותרת.
3. בעלי הדין/העדים מוגדרים לצורך פסק הדין כדלקמן: התובעת 1 – "ווישיי"; התובעת 2 -"רותה"; הנתבעת 1 – "דיטור טרוול"; הנתבעים 2-3 – "טירנה", "אורי", או יחדיו - "בני הזוג קנולר"; הנתבעת 4 – "דיטור 2007"; מארק זנדמן – "זנדמן".
4. התובענות עצמן מוגדרות לצורך פסק הדין כדלקמן: ת.א. 3576-03-10 – "תביעת הריפנדים"; ת.א. 23118-06-10 – "תביעת הערבות"; ת.א. 16204-07-10 – "תביעת החשבוניות".
5. ברקע כל התובענות מערכת יחסים עסקית ממושכת, שהתקיימה בין הצדדים, או מי מהם, עד למחצית שנת 2009. מערכת יחסים זאת עלתה על שרטון, הן בהיבט העסקי והן בהיבט האישי, והובילה לשורת תובענות הדדיות, מהן נותרו כיום להכרעה התובענות שבכותרת.
6. בטרם כניסה לגופו של עניין יצוין, כי בית המשפט של פש"ר קבע בהחלטתו מיום 3.4.14 כי ניתן להשלים בירורן של התביעות שבכותרת אף ביחס לבני הזוג קנולר, למרות כניסתם להליך פש"ר תוך כדי ניהול ההליך (ראה ההחלטה שצורפה להודעת התובעים בבקשה מס' 94 בתיק 3576-03-10).
7. אי הגשת סיכומים מטעם הנתבעים
8. בהליך זה, הסתיים שלב שמיעת ההוכחות וניתנה, ביום 29.4.14, החלטה הקובעת לוח זמנים להגשת סיכומים.
9. הנתבעים לא נכחו בדיון זה אך עיון בתיק מלמד, כי פרוטוקול הדיון, לרבות החלטה זו, וכן מסמך סיכומי התובעים, נמסרו לידיהם (ראה: בקשת הנתבעים מיום 1.5.14; בקשת התובעים על צרופותיה מיום 2.9.14).
10. בהתאם ללוח הזמנים שנקבע, ולמועד הגשת סיכומי התובעים, סיכומי הנתבעים היו אמורים להיות מוגשים עד ליום 1.7.14.
11. בפועל, למרות חלוף המועד להגשת הסיכומים, לא הוגשו סיכומים מטעם הנתבעים ואף לא הודעה או בקשת אורכה בעניין.
12. הנתבעים אף הבהירו במספר פניות לבית המשפט, כי באשר לתביעות הכספיות, הן התביעות שבכותרת, הם מבקשים מבית המשפט "להביא את התיקים לכדי סיום" ובית המשפט התבקש על ידם "לתת פסק דין ככל שיראה בעיניו" (ראה התייחסות לעניין זה בהחלטת בית המשפט בדיון ביום 8.4.14 בעמ' 177 ש' 8-10 לפרוטוקול).
13. למרות עמדתם זו של הנתבעים, בית המשפט מצא לנכון, כאמור, להורות להם להגיש בכל זאת סיכומים בכתב. ואולם, כאמור, התובעים התעלמו מהחלטה זו ולא הגישו סיכומים מטעמם, כאשר המועד להגשת סיכומיהם חלף לפני מספר חודשים.
14. התובעים עתרו לבית המשפט ביום 2.9.14, הצביעו על הגשת סיכומים מטעמם ואי הגשת סיכומים מטעם הנתבעים, וזאת למרות חלוף כחודשיים מהמועד להגשת סיכומי הנתבעים בעת הגשת הבקשה.
15. בהתאם להוראת תקנה 160 (ד) ותקנה 157 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), זכאים התובעים בנסיבות אלו למתן פסק דין לטובתם כבר בשל אי הגשת סיכומים.
16. בהתאם לתקנה 160 (ד) דינו של בעל דין שלא הגיש סיכומיו במועד הקבוע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, אלא אם בית המשפט הורה אחרת.
17. בהתאם לס"ק (2) בתקנה 157, הדנה במקרים השונים על העדר התייצבות בעלי דין לדיון, במקרה בו התובע התייצב לדיון ואילו הנתבע לא התייצב, לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש על ידו בתביעתו.
18. כאמור, במקרה דנן, אין ספק כי הנתבעים מודעים לסיום ההליך בתביעות שבכותרת ולהחלטה בדבר מועדי הגשת הסיכומים.
19. כאמור, בהליך זה הצדדים הגישו ראיותיהם ואף התקיים והסתיים שלב ההוכחות, בו נחקרו בעלי הדין והעדים הנוספים מטעמם בחקירות נגדיות. מכאן, שמתקיימות במקרה דנן דרישת התקנות הנ"ל ויש ליישמן.
20. לפיכך, כבר מטעם זה, יש לקבל את התביעות שבכותרת.
21. למעלה מן הצורך יפורטו להלן אף טעמים המצדיקים לטעמי את קבלת התובענות אף לגופן.
22. תביעת החשבוניות
23. בתביעה זו נטען על ידי התובעים, כי בתקופת עבודת הנתבעים עבורם ממשרדי חברת נסיעות אחרת, חברת ליר טורס, בין השנים 2006-2008, העמיסו התובעים את רכיב המס בגין כרטיסי הטיסה שרכשו עבור ווישיי ובכך גבו עבור כרטיסים אלו מחיר גבוה יותר ממחיר רכישתם של הכרטיסים בפועל. בתביעה התבקש הסעד הכספי של השבתם של תשלומי יתר אלו.
24. הראיות המרכזיות בתביעה זו מצד התובעים היו חשבוניות ושוברי תשלום מזמן אמת המלמדים על העמסתו, ולמעשה "ניפוחו" של רכיב המס בכרטיסי הטיסה הרבים שרכשה וישיי עבור עובדיה ומנהליה בתקופה הנדונה.
25. כן הוגשה בהליך זה חוות דעת מומחה שמינה בית המשפט, רו"ח חרפק, אשר קבע בחוות דעתו, כי חברת דיטור אכן חייבה את ווישיי בסכומי מס גבוהים מאלה בהם חויבה היא עצמה על ידי חברת ליר טורס. המומחה אף אישר, כי מבדיקות מדגמיות שערך עולה, כי סכומי ההפרשים הנתבעים הינם אכן כמפורט בכתב התביעה מטעם ווישיי.
26. התובעים וויתרו על חקירתו הנגדית של רו"ח חרפק, למרות שקיבלו מבית המשפט מספר הזדמנויות לחקור אותו (ראה הודעת הנתבעים מיום 22.4.14).
27. משכך, חוות דעתו של מומחה בית משפט נותרה על כנה, מה גם שעל פי ההלכה הפסוקה, ככלל, אין לסטות מחוות דעת מומחה, אלא אם קיים טעם מובהק לכך (ע"א 5509/09 מסארווה נ' עזבון המנוח מסארווה, פורסם בנבו, 23.2.14).
28. באשר לטענות ההגנה של הנתבעים בתביעה זו. הטענה כי מדובר בזיוף אפשרי של החשבוניות או השוברים המהווים את ראיות התביעה וחומר הגלם ששימש את מומחה בית המשפט, אני סבורה שטענה זו נותרה כטענה אפשרית בעלמא, שלא הוכחה.
29. הנתבעת טירנה טענה, כי בתקופה הרלבנטית הייתה דרישה מצד מר זלוף, מנהל החשבונות של ווישיי, כי ההנחה שחברת דיטור טרוול מעניקה תחול רק על מרכיב הטיסה ולא על היטלי הדלק ולכן היא נדרשה להפרדה של סכומי היטלי הדלק מרכיב מחיר הטיסה והם הוספו לרכיב המס (עליו אין הנחה), על מנת שווישיי לא תקבל הנחה עבורם. ואולם, מר זלוף העיד כי דרישה כאמור לא הועמדה על ידו מעולם והנתבעים עצמם לא הציגו תיעוד כלשהו המלמד, ולו במשתמע, על דרישה והסבר כאמור. מעבר להעדר ביסוס ראייתי להסבר זה, הוא אף אינו סביר לטעמי לגופו, באשר לפיו, ווישיי דרשה למעשה, כי ההנחה שהיא מקבלת תהיה קטנה יותר. בנוסף לכך, לפי הראיות שהוצגו לבית המשפט, מחירי כרטיסי הטיסה בחשבוניות שהוצאו היו זהים למחירים אלו בשוברים של חברת ליר טורס, מה שאינו עולה בקנה אחד עם ההסבר הנ"ל. מטעמים אלו, טענה זו של הנתבעים נדחית.
30. באשר לאחריותה האישית של הנתבעת טירנה – מדובר בפעילות שאין לצערי דרך אחרת להתייחס אליה אלא כאל פעילות מרמה. פעילות זו, אין חולק כי בוצעה על ידי טירנה באופן אישי. מכאן, שיש הצדקה להטלת חיוב אישי על נתבעת זו, הן בדרך של הרמת מסך התאגדות והן מכוח תורת האורגנים, וזאת בנוסף לחיובה של חברת דיטור בהשבת הסכומים שנגבו ביתר עבור כרטיסי הטיסה נשוא ההליך.
31. לפיכך, תביעה זו מתקבלת במלואה, ואני מחייבת את הנתבעות בהליך זה, חברת דיטור טרוול וטירנה, יחד ולחוד, לשלם לווישיי את סכום התביעה במלואו (495,091 ₪), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
32. תביעת הערבות
33. בתביעה זו נתבעה השבת סך של 250,000 דולר, אשר רותה העמידה לחברת דיטור 2007 כערבות לטובת ארגון יאט"א, אשר חולטה.
34. אין חולק, כי הערבות הנדונה אכן הועמדה. אין חולק, כי היא חולטה בחלקה (סך של 141,132 דולר). מכאן, תביעתה של רותה מכוח דיני הערבות, המאפשרים לערב לחזור אל החייב במקרה של חילוט ערבותו.
35. הערבות הועמדה לחברת דיטור, אך התביעה הוגשה אף כנגד טירנה באופן אישי, בטענה, כי התחייבה אישית להשיב את סכום הערבות באם הערבות תחולט.
36. טירנה הכחישה כי התחייבה אישית להשיב את סכום הערבות. מטעם התובעים נמסרה בקשר להליך זה גרסת מרק זנדמן, אשר נכח בפגישה בה סוכם על העמדת הערבות. יש להכריע בין שתי ערבויות אלו, באשר לשאלת החבות האישית.
37. בעניין זה אני לוקחת בחשבון, כי גרסתה של טירנה ביחס לערבות הנדונה סבלה מחוסר עקביות. בשלב הראשון טענה כי הערבות ניתנה לה "במתנה" על מנת לאפשר לחברת דיטור 2007 לעבוד מול יאט"ה. כן נמסרו מטעמה הסברים נוספים לסיבת העמדת הערבות כמתנה. מכל מקום, אין מקום להיכנס באופן מפורט לניתוח גרסת המתנה וסבירותה, באשר בחקירתה הנגדית, העידה טירנה, בתשובה לשאלת בית משפט באשר לגרסת המתנה כי "זה לא עלה מעולם" ולמעשה בעדותה בחקירה נגדית לא הגנה באופן ממשי כלשהו על גרסת העמדת הערבות כמתנה. מכל מקום, אציין מבלי להרחיב, כי גרסה זו אינה סבירה בעיני, באשר משמעותה האמיתית הינה נכונות מצד מעמידת הערבות, רותה, ליתן לחברת דיטור 2007 או לטירנה מתנה בסדר גודל כספי של 250,000 דולר. אפשרות זו אינה מתקבלת על הדעת לטעמי.
38. אף אין בידי לקבל את טענת הנתבעים כאילו הסכום שחולט משקף סכום חוב של התובעים, או מי מהם, כלפי חברת דיטור 2007 או טירנה, באשר ווישיי לא שילמה עבור כרטיסי טיסה שהוזמנו על ידה עובר לחילוט הערבות ולכן לא היה באפשרות הנתבעים להעביר את הכספים לחברות התעופה בגין אותם כרטיסים שכבר הוזמנו. טענה זו נטענה בעלמא כטיעון כללי ואינה תואמת את גרסת בני הזוג קנולר ביחס לערבות זו בהליכים אחרים.
39. בנסיבות אלו, ונוכח העדר סבירות ועקביות בגרסת ההגנה בהליך זה, אשר נמסרה מפי טירנה, אני מעדיפה את גרסת התובעת, מפי מארק זנדמן, לגבי מסירת התחייבות אישית של טירנה להשבת סכום הערבות היה ותחולט.
40. לפיכך, אף תביעה זו מתקבלת במלואה, ואני מחייבת את הנתבעות בהליך זה, חברת דיטור 2007 וטירנה, יחד ולחוד, לשלם לתובעת את סכום התביעה במלואו (548,765 ש"ח) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת הליך זה ועד התשלום בפועל.
41. תביעת הריפנדים
42. בהליך זה נתבע תשלום בגין כרטיסי טיסה שלא נוצלו ואשר הנתבעים השיבו את סכומם לווישיי בהתאם למוסכם בין הצדדים, אך זאת בשיקים מעותדים, שחוללו באי פירעון.
43. לגבי עצם כירוסם של כרטיסי הטיסה נדונים במחלקה ראשונה למספר טיסות חלופיות של ד"ר זנדמן המנוח ורעייתו רותה, אין חולק. אף אין חולק, כי מראש היה ברור וידוע, כמקובל בין הצדדים, כי בפועל ינוצל רק אחד המועדים מבין מספר המועדים החלופיים שכורטסו ושוריינו. מכיוון שבגין הטיסות שלא נוצלו אף נמסרו שיקים עם סכומי ההחזר, הרי שאין למעשה מחלוקת בין הצדדים באשר לעצם הזכות להשבתם של הסכומים הנדונים.
44. הנתבעים טענו, בגרסה מפי טירנה, כי הזכות להשבת הכספים הותנתה בקבלת החזרים מחברת התעופה. לטענה זו לא הוגש תיעוד בכתב ומן החקירה הנגדית עלה, כי בפועל המקרים דומים אחרים, קיבלו התובעים השבת ריפנדים עוד טרם התקבל ההחזר מחברת התעופה וללא קשר אליו. מכל מקום, לגרסת התובעים, מפי זנדמן, חברת התעופה לופטהנזה מסרה כי הסכומים הנדונים הוחזרו על ידה לנתבעים.
45. אף אין בידי לקבל את טענת הקיזוז אשר בפי הנתבעים, לפיה עומדת להם זכות קיזוז בגין עלויות הקמה של פעילות תיירות באירופה בסך של 30,000 דולר ובגין נזקי הפסקת פעילות בארה"ב בסך של 295,000 דולר. מדובר בטענות שלא בוססו בפירוט ובראיות מתאימות, או ראיות כלשהן. לא הוצגו לבית המשפט מסמכי הסכם בין הצדדים ואף לא אסמכתאות לעניין הסכומים הנטענים. הואיל ובכל מקרה אין מדובר בקיזוז נטען ביחס לאותה עסקה, הרי שעל פי סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973, על קיזוז כאמור להיות קיזוז קצוב, מה שבוודאי לא הוכח במקרה דנן. לפיכך, טענת קיזוז זו נדחית.
46. באשר לתביעה האישית כנגד בני הזוג קנולר בהליך זה, ובשים לב לכך, כי נמסרו על ידי בני הזוג אותם שיקים אשר חוללו באי פירעון, וזאת בשיקים של חברת דיטור טרוול, למרות שאין חולק, כי חדלה מפעילות זמן רב קודם לכן, אני סבורה כי יש מקום לקבל את טענת הרמת מסך ההתאגדות במקרה זה ולהטיל אחריות אישית בנוסף לאחריות חברת דיטור.
47. לפיכך, אף תביעה זו מתקבלת במלואה, כנגד כלל הנתבעים, ואני מחייבת את הנתבעים בהליך זה, יחד ולחוד, לשלם לתובעת ווישיי את סכום התביעה במלואו (426,066 ש"ח) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת הליך זה ועד התשלום בפועל.
48. סיכום

נוכח כל האמור לעיל, התביעות שבכותרת מתקבלות במלואן.

הנתבעים, יחד ולחוד, יישאו בהוצאות התובעים ובשכ"ט בא כוחם, יחד ולחוד, בסך כולל של 50,000 ₪.

ב"כ התובעים רשאי להגיש פסיקתא לחתימה.

ב"כ התובעים יגיש עותק של פסק הדין בתיקי הפש"ר של הנתבעים 2-3, טירנה ואורי, תוך 10 ימים מקבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז טבת תשע"ה, 08 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.