בהחלטה מיום 5.5.13 (להלן: "ההחלטה בעניין הקלטת הבדיקה") נקבע, כי בדיקת המבקשת על ידי המומחה הפסיכיאטר מטעם המשיב לא תוקלט וכי המבקשת תעבור בדיקה זו ללא נוכחות מלווה.

המבקשת לא התייצבה לבדיקה במועד הנ"ל והגישה בקשה להתיר לה שלא להתייצב לבדיקה זו, על מנת ליתן לה שהות לכלכל צעדיה ביחס להחלטה בעניין הקלטת הבדיקה.

בהחלטה נוספת מאותו היום נקבע, כי בקשה הינה במהותה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה בעניין הקלטת הבדיקה. משכך, עוכב ארעית ביצועה של ההחלטה הנ"ל והבקשה עצמה הועברה לתגובת ב"כ המשיב וכן לתשובה לתגובה מטעם ב"כ המבקשת עצמה.

לאחר עיון בבקשה ובסבב התגובות הנ"ל אני סבורה, כי אין מקום להמשך עיכוב ביצועה של ההחלטה בעניין הקלטת הבדיקה .

באשר לאיסור ההקלטה, וכמפורט בהחלטה המקורית בעניין הקלטת הבדיקה, קביעתי בעניין זה נסמכה, בעיקרה, על קיומה של הלכה מחייבת בנושא, היא הלכת גליצנשטיין. אין בבקשה הנוכחית או בתשובה לתגובה מטעם המבקשת כדי להציג טעמים חדשים או שונים, במישור העובדתי או המשפטי, אשר יש בהם כדי להחריג את עניינה של המבקשת מתחולת הלכה זו.

ממסמך התשובה לתגובה מטעם המבקשת אף עולה, כי המבקשת השלימה, למעשה, עם קביעת בית המשפט בעניין זה והיא אינה עומדת עוד על כוונתה להקלטת הבדיקה, לרבות בדרך של פניה לערכאת הערעור ביחס להחלטה הנ"ל. הואיל והליך ערעור אינו עומד על הפרק, אין מקום וצורך להידרש לשאלת סיכוייו של ערעור להתקבל בסופו של יום ואף אין צורך לבחון את מאזן הנוחות בין הצדדים בהקשר זה.

למעלה מן הצורך אציין, כי לטעמי, נוכח העדרם של טעמים כלשהם, במישור העובדתי או המשפטי, המסייגים את תחולת הלכת גליצנשטיין במקרה דנן, הרי שאף סיכויי הליך ערעור, לו היה מוגש, לגופם, אינם גבוהים.

במצב דברים זה, אין מקום להורות על המשך עיכוב ביצועה של ההחלטה בעניין זה.

באשר לבקשת המבקשת לקיום הבדיקה בנוכחות מלווה, בעניין זה נותרה המבקשת בעמדתה, לפיה היא מעוניינת להתייצב לבדיקה בנוכחות מלווה, וכי היא רואה בסירוב להיעתר לבקשתה זו משום פגיעה קשה מדי בפרטיותה ובכבוד האדם שלה. עם זאת, המבקשת הבהירה, כי באם החלטת בית המשפט בעניין זה לא תשתנה, אזי לא תעמוד על דרישתה בעניין זה (סעיף 8 לתשובה לתגובה מטעם המבקשת). מעמדה זו משתמע, כין אף בסוגיה זו, אין בדעת המבקשת לנקוט בהליך ערעור ביחס להחלטה בעניין הקלטת הבדיקה.

אף לגוף העניין, אין בבקשה הנוכחית או בתשובה לתגובה מטעם המבקשת כדי להציג טעמים חדשים או שונים המצדיקים עריכת איזון חוזר על ידי בית המשפט בנושא זה. כאמור בהחלטה בעניין הקלטת הבדיקה, הבדיקה תערך על ידי איש מקצוע, פסיכיאטר, מיומן, הכפוף לחובות מקצועיות ואתיות, והמבקשת אף נבדקה בעבר אצל איש מקצוע מקביל ביחידות, כך שאין כל הצדקה לסטות מסימטריה בין בעלי הדין בעניין זה, במישור המקצועי או הראייתי.

אף הטיעון הנוכחי בעניין פגיעה קשה מדי ולא מידתית בפרטיות המבקשת (סעיף 8(א) לתשובה לתגובה מטעם המבקשת) אינו מקובל עלי. ברי הוא, כי כאשר בעל דין תובע מגיש חוות דעת מטעמו לתמיכה בהליך משפטי בו נקט, רשאי הנתבע להתגונן באמצעות חוות דעת נגדית, מקבילה במאפייניה, מטעמו. אין בכך כל פגיעה, ישירה או משתמעת, בכבוד האדם של המבקשת.

באשר לטיעון בדבר פגיעה בפרטיות המבקשת יצוין עוד, כי בהתאם לסעיף 17 לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 ולסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, כל אחד מבעלי הדין רשאי לעתור בבקשה לסגירת דלתיים בהליך זה.

לסיכום: ההחלטה בעניין הקלטת הבדיקה נותרת על כנה, עיכוב ביצועה הארעי מבוטל בזה.

ב"כ הצדדים יעמדו בקשר ביניהם לאלתר, לתיאום מועד בדיקה חדש, בימים הקרובים. מובהר כבר עתה, כי באם לא תושג הסכמה בעניין מועד קיום הבדיקה בין ב"כ הצדדים, בית המשפט יקבע את מועד הבדיקה מתוך רשימת מועדים אפשריים שיציג המומחה.

הודעה בעניין מועד הבדיקה שתואם תוגש לתיק בית המשפט עד ליום 19.5.13 בשעה 13:00.

עוד מובהר, כי מועדי ההוכחות עומדים על כנם. על הצדדים להיערך לאפשרות קיומה של ישיבת הוכחות אף ביום 19.6.13.

תזכורת פנימית – 20.5.13.

המזכירות תשגר ההחלטה בפקסימיליה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ד' סיון תשע"ג, 13 מאי 2013, בהעדר הצדדים.