זוהי החלטה בבקשת התובעת, כי אפסול עצמי מלדון בתביעה הראשית ובתביעה שכנגד בתיק זה.

יצויין, כי התובעת הגישה בעבר בקשת פסלות, אשר נדחתה בהחלטתי מיום 15.6.16 (ערעור על ההחלטה, ע"א 4393/15, נדחה בהחלטת כב' נשיאת בית המשפט העליון מיום 14.7.15).

בהחלטתי האמורה נכללה סקירה תמציתית ביותר של ההתדיינות מעת שהועבר התיק לטיפולי - ביום 24.12.13 - ועד מועד מתן ההחלטה, סקירה הרלוונטית גם לבקשה דנא.

אוסיף, כי בשלב זה הסתיימה כבר שמיעת הראיות, וניתן צו להגשת סיכומי טענות.

טענתה העיקרית של התובעת בבקשתה הנוכחית, המפורטת על פני סעיפים רבים, הינה, כי החלטות שניתנו על ידי במסגרת ההתדיינות, מעידות על אפשרות ממשית לפגיעה במראית פני הצדק. בנוסף, חזרה התובעת על טענות שטענה בבקשת הפסלות הקודמת שהגישה.

הנתבעת סבורה, כמפורט בתשובתה לבקשה, כי לא קמה בנסיבות עילת פסלות, וכי אין בחוסר שביעות רצונה של התובעת מהחלטות ביהמ"ש, לבסס עילה כזו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי אין מנוס מדחיית הבקשה.

אשוב ואציין, כי אין לי כל העדפה לצד מן הצדדים, אין לי הכרות אישית עם מי מהצדדים או ב"כ, ומשלא הוגשו עדיין סיכומי טענות, טרם התגבשה סופית דעתי ביחס לפלוגתאות הצריכות הכרעה.

מקצת הטענות שטענה התובעת, עלו כבר במסגרת בקשת הפסלות הקודמת, ונדחו לגופן. אין מקום לשוב ולהידרש לטענות אלה במסגרת החלטה זו.

יתר הטענות מופנות כלפי החלטות דיוניות שניתנו במהלך ההתדיינות. המדובר בהחלטות שניתנו לאחר הפעלת שיקול דעת, ולאחר שקילת הטענות שעמדו לפני. הדרך להשיג על ההחלטות האמורות ועל שיקול הדעת בבסיסן, הינה בנקיטת הליכים ערעוריים, ואיני מוצא ע"כ מקום להשיב על הטענות בדבר טעויות בהחלטות אלה, לגופן, במסגרת החלטה זו. מכל מקום, איני סבור כי יש בטענות אלה להצדיק פסלות שופט מלשבת בדין.

כדי למנוע תקלה בהמשך, ראיתי מקום להתייחס נקודתית לטענה עובדתית אחת בלבד, המפורטת בעמ' 3 בתשובת התובעת לתשובת הנתבעת לבקשת הפסלות, הנוגעת להתייחסותי לתמונה שהוצגה לפני במהלך ישיבת ההוכחות ביום 11.4.16, כאשר מהפרוטוקול המוקלט משתמע כאילו זיהיתי בתמונה את האמן ישראל גוריון. ראיתי מקום להבהיר, כי המדובר בהערה ספונטנית אולי מעט צינית, שברקעה דמיון מסויים - בעיני בלבד (כמי שאינו מומחה בזיהוי קלסתרים) - בין עד ההגנה, המצולם לטענת התובעת באותה תמונה, ובין האמן המוזכר לעיל. לא הייתי ער לכך שהדברים נכללו בתמליל הישיבה, ומכל מקום, אין מדובר בקביעה עובדתית. ברי לסברתי, כי אין בהערה זו לבסס עילת פסלות.

נוכח המפורט לעיל, סבורני כי איני רשאי לפסול עצמי מלהמשיך ולדון בתיבעות, וע"כ הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ו, 26 מאי 2016, בהעדר הצדדים.