בקשה למתן ארכה להגשת חוו"ד מומחה מטעם התובעת, עד מתן ההחלטה בבקשת רשות ערעור שהגישה, על ההחלטה שלא למנות מומחה מטעם ביהמ"ש, במקום אינג' גולדקלנג ששוחרר מתפקידו.

סבורני, כמפורט להלן, כי אין לקבל את הבקשה, ולעניין זה, איני נזקק לתשובת הנתבעת.

אמנם, ע"פ ההחלטה שניתנה בק.מ ביום 26.1.14 (לפני כמעט שנתיים!) , נקבע כי הצדדים יגישו חוו"ד מומחים מטעמם, לאחר הגשת חוו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש – אינג' צימרמן, והוראה זו נותרה על כנה, גם כאשר שוחרר אינג' צימרמן לבקשתו, והוחלף באינג' גולדקלנג, אלא שהוראה זו היתה יפה, לשלב בו ניתנה, ולמצב הדברים ששרר באותה תקופה, ואין לה לסברתי מקום כעת, וזאת, גם אם תתקבל בקשת רשות הערעור שהגישה התובעת, וביהמ"ש העליון הנכבד יורה על מינוי מומחה חלופי מטעם ביהמ"ש, חרף הנימוקים שלא לעשות כן, אשר פורטו בהחלטות לעניין זה.

ברגיל, ממונה מומחה מטעם ביהמ"ש בתביעות מסוג זה, לאחר הגשת חוו"ד מומחים מטעם הצדדים, אם כי המדובר בעניין שבשיקול דעת ביהמ"ש. בתיק זה, ראיתי מקום לחרוג מן הרגיל – חרף התנגדות הנתבעת שפורטה בישיבת קה"מ האמורה, שהתקיימה ביום 26.1.14 - מאחר שאינג' צימרמן, אשר מונה ע"י המותב שקדם לי, כבר הגיש חוו"ד ביחס לחלק מן השאלות שבמחלוקת, ומשום שסברתי כי הרחבת מינויו עשויה להחיש את סיום בירור התביעה - אשר הועברה לטיפולי סמוך לפני הישיבה האמורה (למעלה משלוש וחצי שנים לאחר הגשתה), ועמדה אז, בשלב דיוני מוקדם למדי, שבו טרם הסתיימה הגשת כתבי טענות מתוקנים.

כיום, נוכח ההתפתחויות בתיק, כאשר עבודת המומחה מטעם ביהמ"ש שובשה, באופן שעד שחרורו מן התפקיד, לא הוגשה חוו"ד מומחה, ובעת ששוחרר מתפקידו הערכתי כי לא תוגש חוו"ד מומחה מטעם ביהמ"ש, תוך זמן סביר - ושוב, איני קובע בשלב זה, מי מהצדדים אחראי לשיבוש האמור או לחלקו - אין עוד מקום לסברתי, להוסיף ולהשהות הגשת חוו"ד מומחי הצדדים, וזאת, גם אם נניח, כי תתקבל בקשת רשות הערעור שהוגשה, באשר אין מקום בנסיבות, להשלים עם המשך עיכוב סיום בירור התביעה, מה גם שכל ראיות הצדדים, מלבד עדויות המומחים כבר נשמעו.

לפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ו, 14 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.