זוהי החלטה בבקשה נוספת של התובעת, כי אפסול עצמי מלדון בתביעות ההדדיות של הצדדים.

הבקשה – בקשת פסלות חמשית במספר שהגישה התובעת - הוגשה לאחר מתן פסק הדין.

התובעת טענה בבקשתה, בין היתר, כי "...פסק הדין בלתי סביר", וכי ממצאי בית המשפט, לצד נסיבות אשר התקיימו לסברת התובעת, מקימים "...חשש ממשי למשוא פנים". עוד טענה, כי עולה חשד שבית המשפט שינה בדיעבד את רישום תאריכי קבלת סיכומי הנתבעת, ואת רישום התאריכים והשעות של החלטות שניתנו ע"ג הסיכומים בתיק האלקטרוני, וזאת, ע"מ לסייע לנתבעת אשר לסברת התובעת, איחרה בהגשת הסיכומים. כן טענה, כי ביהמ"ש התעלם, במסגרת פסק הדין, מטענותיה בדבר מתן שוחד למומחה מטעם ביהמ"ש ע"י הנתבעת.

הנתבעת טענה בתשובתה לבקשה, בין היתר, כי יש לדחות את הבקשה מן הטעם שהוגשה לאחר מתן פסק הדין, ובשל שההליך הנכון לבחינת טענות התובעת אשר נטענו בבקשה, הינו ערעור על פסה"ד.

לעניין הטענות הנוגעות לסיכומי הנתבעת ולהחלטות שניתנו בקשר אליהם, כמו גם טענת תשלום השוחד למומחה, ציינה הנתבעת, כי אלה כבר נטענו במסגרת בקשות ביניים קודמות ובמסגרת בקשת פסלות קודמת, ונדחו.

עוד טענה הנתבעת, ביחס לטענות עובדתיות שונות של התובעת, כי הן "...אינן נכונות ומהוות עיוות של המציאות כפי שקולט אותה נציגה מר כהן".

סבורני כי יש לדחות את הבקשה.

כאמור בהחלטות בבקשות פסלות קודמות שהגישה התובעת, אין לי כל העדפה לצד מן הצדדים ואין לי הכרות אישית עם מי מהצדדים או ב"כ.

פסק הדין נומק לגופו, פורטו בו הממצאים והמסקנות, והוצגו הראיות שעמדו בבסיסם. הדרך הנכונה להשיג על קביעות בית המשפט במסגרת פסק הדין, הינה במסגרת ערעור, ולא בבקשת פסלות.

אין יסוד לטענות התובעת לעניין שינוי מועדים של הגשת מסמכים או של מתן החלטות בתיק - התאריכים והשעות בהם התקבלו מסמכים ונחתמו החלטות, מתועדים באופן אוטומטי בתיק האלקטרוני במע' נט המשפט. למיטב ידיעתי, לא ניתן לשנותם, ולמותר לציין כי לא נעשה כן. יצויין, כי טענות בהקשר זה נדונו כבר בהחלטות קודמות, תוך פירוט הנתונים הנכונים המתועדים בתיק האלקטרוני (ר' לדוגמא, החלטה מיום 18.12.16 בה מפורטים מועדים ושעות של החלטות שניתנו ביום 13.12.16 – המועד בו הוגשו סיכומיה המקוריים של הנתבעת, וכן והחלטה מיום 16.1.17 בבקשת התובעת למתן פסק דין בהעדר סיכומי הנתבעת, בה פורטו התאריך והשעה בהם התקבלו סיכומיה המתוקנים של הנתבעת בפועל).

כאמור בתשובת הנתבעת, טענות נוספות של התובעת לעניין הסיכומים, וטענתה לעניין תשלום שוחד למומחה, אכן נדונו בהחלטות קודמות, ולא התקבלו. אף החלטות אלה נומקו לגופן, והדרך הנכונה להשיג עליהן, הינה בהליכים הערעוריים המתאימים, ולא בבקשת פסלות.

נכונות גם טענות הנתבעת (בסעיף 12 לבקשה) בדבר הפערים בין טיעוני התובעת ובין העובדות המתועדות במסמכים שונים, ואירועים שהתרחשו בפועל.

יצויין, כי בדומה לבקשות קודמות שהגישה התובעת, גם הבקשה דנא, כוללת טענות שנוסחו, לסברתי, באופן בלתי ראוי.

הבקשה נדחית אפוא. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בגין הבקשה, בסך 5,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ח, 14 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.