התובעות הגישו בקשה להשהיית ההליכים, עד לאחר מתן החלטה בבר"ע שהגישו על ההחלטה שדחתה את בקשתן לתיקון כתב תביעה לפי תקנה 136. לטענת התובעות, לתיקון כתב התביעה יש השלכה על תצהירי עדות ראשית, חוות דעת הצדדים, יש להשהות את הדיון עד להחלטה בבר"ע.

הנתבעים טוענים להתנהלות קלוקלת של התובעות מתחילת ניהול ההליך, שעושות הכל לעיכוב ההליכים, שנמשכים למעלה מ-7 שנים. לטענתם, ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטות עיוניות אלא במקרים חריגים שאינם מתקיימים במקרה זה, וכל רצון התובעות הוא לעכב את ההליכים.

לטענתם, התובעות ידעו לכל אורך הדרך שבשנת 2008, הן לא נזקקו למסמיכים ולאישורים להם נזקקו עתה לאחר ביצוע השיפוץ המקיף שערכו. יתרה מכך, לטענתם, התובעות כבר קיבלו פעם אחת לתקן את כתב התביעה והתובעות תיקנו אותו באופן שבחרו והבקשה דנן מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.

הנתבעים מפנים לכך שכל מומחי הנתבעים הפריכו את טענות התובעות, והבקשה לתיקון כתב תביעה כלל לא משקפת את מסקנות קביעות המומחים מטעם בית המשפט אלא מתנצחת עם מסקנות אלו, ובעצם מהווה ערעור על חוות דעת המומחה. משכך סיכויי הבר"ע קלושים.

חלק מהנתבעים השאירו את ההחלטה לשיקול בית המשפט.

התובעות טוענות בתשובתן שהבקשה דנן באה לייעל את ההליך, כיוון שסיכויי הבר"ע גבוהים וככל שלא יאושר תיקון כתב התביעה – היא תאלץ להגיש תביעה נפרדת נגד נתבעים חדשים. ואז יתבקש איחוד תיקים .

בהחלטתי מיום 16/5/16, פירטתי את החלטתי לגבי כל תיקון שיתבקש על ידי התובעות בכתב התביעה המתוקן, ודחיתי את הבקשה, לאחר דיון מעמיק בפרטים אותם ביקשו התובעות לתקן.

מדובר בתיק שנפתח בשנת 2009, כתב התביעה תוקן בשנת 2013, ולאחר שנה, בשנת 2014, הוגשו כתבי תשובה לטענות ההגנה. התיק נקבע ל-4 הוכחות בחודש נובמבר 2016, ולאור המפורט בהחלטתי סבורני שסיכויי הערעור קלושים, ככל שמטרת התובעות, בי ן היתר, הינה צירוף נתבעים חדשים , עומד לה האפשרות להגיש נגדם כתבי תביעה נפרדים.

לאור המפורט לעיל, אני דוחה את הבקשה להשהיית ההליכים.

שאלת ההוצאות תדון בסיום ההליך .

הדיון שנקבע ליום 6/7/16 לדין בבקשות התלויות ועומדות – מבוטל.

המזכירות תודיע טלפונית לכל הצדדים בתיק.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ו, 04 יולי 2016, בהעדר הצדדים.