1. לפניי שני תביעות מאוחדות, האחת בתיק ת.א. 220494-09 והשנייה בתיק ת.א. 1269-12-09 כתב התביעה המקורי בתיק 220494-09 הוגש ע"י התובעות (להלן: "טאטי") ביום 2.12.09 על סך 700,000 ₪ ,נגד מויש בע"מ-(להלן: "נתבע1/"מויש"), מוטי שחר (להלן: "נתבע2/מוטי שחר") ואלקטרה. התובעת ואלקטרה הגיעו להסדר פשרה. כתב תביעה מתוקן, הוגש ביום 20.6.13 על סך 2,500,000₪ נגד מויש, מוטי שחר ויוסי שחר יועץ הבטיחות.
2. מויש ומוטי שחר הגישו הודעת צד ג' נגד אלקטרה מוצרי צריכה בע"מ (להלן: "אלקטרה"), ואקלים ליין, שהגישו הודעת צד ד' נגד טאטי, ונגד חברת הביטוח כלל (להלן: "כלל") .

בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 15.1.16 הגיעו טאטי ונתבעת 3 בתיק 220494-09

להסדר לדחיית התביעה נגד נתבעת 3 כדלקמן:

"עו"ד גיבור: בכפוף להצהרה שאני אתן בשם מרשתי חברי מסכים למחוק אותנו מהתביעה ללא צו להוצאות, זאת אומרת התביעה נגדינו תדחה וההצהרה היא כזאת,

עו"ד ד. אריאל: הכוונה שכל צד מוותר על טענות ואף אחד לא יכול לחזור לשני.

עו"ד גיבור: כן, תקן 1001 חלק 6 על כל חלקיו היה ידוע לי זה מצהיר מרשי מר יוסי שחר בעת הכנת התוכנית,

עו"ד ד. אריאל: איזה תוכנית?

עו"ד גיבור: תוכנית הבטיחות שהוא הכין ב-2007. תקן זה למיטב ידיעתי בהדגשה לא השתנה משנת 2004 ועד שנת 2012 וההדגשה היא על המילים למיטב ידיעתי. בהנחיות שצורפו ממשרדי לתוכנית הבטיחות נכללו הנחיות ברורות לפיה על המתכננים השונים ליישם בתוכניותיהם את תקן 1001 על כל חלקיו וזה גם כתוב,

כב' הש' פרוסט פרנקל: 1001?

עו"ד גיבור: 1001 על כל חלקיו. על העבודות היה להתבצע לפי הוראות התקן הנ"ל. זאתי הצרה.

כב' הש' פרוסט פרנקל: מבקשים תוקף של פסק דין?

עו"ד ד. אריאל: כן גבירתי.

פסק דין (נתבעת 3)

ניתן בזאת תוקף להסכמות הצדדים כפי שהוכתבו בפרוטוקול, ניתן תוקף של פסק דין. התביעה נגד נתבעת 3 תדחה."

לאור הסדר זה, ביקשו הנתבעים לצרף את יוסי שחר שהתביעה נגדו נדחתה, כצד ג' מטעמם ולכן ניתנה החלטה:

החלטה

נתבעת 3 הגיעה להסדר עם התובעות לפיו התביעה נגדה נדחתה, מכיוון שחלק מהנתבעים הודיעו על רצונם להגיש הודעת צד ג' כנגד מי שהייתה בתיק נתבעת 3 אין מקום להמשיך את הדיון היום. הצדדים יגישו את הבקשות שלהם עד ליום 10 בדצמבר 2016. הדיון מחר מבוטל.

הנתבעים הגישו הודעות צד ג' וד' נגד יוסי שחר, הוגשו כתבי הגנה ובדיון ההוכחות שהתקיים ביום 4.2.19 הודיעו מגישי הודעות צד ג' וצד ד' נגד יוסי שחר כי הודעות אלה תדחנה.

התביעה בתיק 220494-09

1. בתביעה זו מויש העוסקת בבניה ושיפוצים תבעה את טאטי המפעילה מסעדה ומפעל אפיה ביהוד (להלן: "בית העסק"), בגין חוב נטען בסך 129,309₪. מויש טוענת כי בהתאם להתקשרות עם טאטי ביצעה עבור טאטי הקמת בית העסק בעלות של 3,213,783₪. לטענתה, היא לא התקשרה עם צדדים אחרים לתביעה שהגישה טאטי בתיק 1269-12-09. מויש טוענת כי בנתה את הפרויקט באופן מושלם ומסרה לטאטי את המאפיה באפריל 2008 ואת המסעדה במאי 2008 וטאטי החלה להפעיל את המאפיה והמסעדה, מיד עם קבלתם, טרם ששילמה למויש את מלוא התמורה ונותרה חייבת נכון ליום 18.9.08 סך 622,885 ₪.
2. לטענת מויש, הוסכם עם טאטי שמויש תשמש קבלן מבצע בלבד של המסעדה והמאפיה בהתאם לתכנית וכתב כמויות שנמסר לה ועפ"י הוראות הבעלים של טאטי, האדריכל והיועצים שלה. לטענתה, מיזוג האוויר היה באחריות יועץ מיזוג האוויר- מוטי שחר שהובא ע"י טאטי, הוא כתב מפרט הטכני וכתב כמויות של מערכת מיזוג האוויר וקבע מהם החלקים שיש לרכוש. לטענתה, מערכת מיזוג האוויר הייתה איכותית, ברמה מקצועית גבוהה ותאמה לתכניות שמסרה טאטי למויש. מפרטת מויש, שכאשר התגלו בעיות בצ'ילר (יחידת קירור מים), טאטי פנתה ישירות לאלקטרה והצ'ילר הוחלף ע"י הספק.
3. לטענת מויש הסתבר בדיעבד כי בעת הפעלת המסעדה ובית המאפה, השתמשו העובדים בכמויות מים אדירות, מעל ומעבר למתאים לרצפה ודלתות העץ, וכן עברו במקום מאות לקוחות ביום מה שהצריך תחזוקה יומיומית שוטפת, כדי לשמר את המקום והמכשירים כראוי.
4. לעניין תקן 1001/6, שלטענת טאטי בתביעה שהגישה היה צורך למלא אחר הוראותיו, טוענת מויש, שבעת ביצוע העבודות נשוא תביעת טאטי, תקן זה לא היה רלוונטי והוא הפך לספציפי במועד מאוחר לעבודת שמויש ביצעה, ולמקרים ספציפיים של עבודות בינוי המצריכים היתר בניה, בעוד שבעת ביצוע העבודה ע"י הנתבעים תקן זה לא היה קיים, ולא היה צורך בהיתר בניה.
5. מפרטת מויש, כי בשנת 2012, חמש שנים לאחר הפעלת העסק, ערכה טאטי שיפוצים כלליים, ובתקופה זו של השיפוץ, (ולא בעת ביצוע העבודה ע"י מויש) תקן כיבוי אש לבטיחות אש בבניינים 1001/6 (להלן: "התקן")הפך להיות רלוונטי ואין כל קשר בין העבודות שהיא ביצעה בשנת 2008 לבין העבודות שביצעה טאטי בשנת 2012. בנוסף לטענתה, בשנת 2011, כשלוש שנים לאחר ביצוע העבודה, הגישה טאטי בקשה להיתר בניה להגדלת הגלריה, ולא היה בסיס לדרישת כיבוי אש להתאים את המנדפים לתקן כיוון שהיה על טאטי לשמור על בידוד התעלות, מה שבוצע עוד בשנת 2008. לגבי כל יתר העבודות לא הייתה כל דרישה ממכון התקנים. לטענתה, אין כל זיקה בין העבודות שבוצעו ע"י טאטי בשנת 2012 לבין כל המחלוקות נשוא תיק זה, וטאטי לא יכולה להעמיס על הנתבעים בתיק זה את הוצאות השיפוץ שערכה בעסק 5 שנים לאחר עבודת הנתבעים.
6. לטענת מויש, טאטי נותרה חייבת את סכום התביעה, אך טענה שנקלעה לבעיות כספיות ולבסוף הסכימה לשלם את החוב ב-10 תשלומים, אך בפועל מסרה למויש 6 שיקים בלבד ולאחר מכן הוסיפה 3 שיקים נוספים, כאשר השיק ע"ס 53,929 ₪ למועד 15/5/09 חולל עקב ביטולו. טאטי הודיעה למויש, שאינה יכולה לשלם את סכום השיק ואף אינה יכולה לשלם את יתרת החוב בסך של 107,858 ₪.החוב נכון למועד התביעה עומד על סכום התביעה .

תמצית הגנת טאטי

1. לטענת טאטי בשנת 2009 היא שכרה מבנה ביהוד כדי לפתוח סניף של בית העסק ומויש הציגה עצמה כבעלת ניסיון, ידע ומקצועיות לביצוע שיפוץ שעלותו היה מיליוני ₪ והתמורה נקבעה ל-3,678,811 ₪ מתוכם נותרה היא חייבת למויש 107,858 ₪ כולל מע"מ. טאטי, התקשרה עם יועץ בטיחות יוסי שחר, עם יועץ מיזוג מוטי שחר ועם מויש, ומויש הייתה קבלן ראשי שבין היתר שכרה, ניהלה ופיקחה על כל הקבלנים שביצעו את עבודות ההקמה.
2. לטענת טאטי, מויש, במסגרת עסקת השיפוץ, לקחה על עצמה רכישה והפעלת מערכת מיזוג שיותאם למבנה ולאופי בית העסק, את ביצוע עבודות על פי התכנון, בנית מפרט טכני, רכישת ציוד והרכבתו, אינסטלציה, חשמל, בטיחות אש, בינוי, נגרות, בדק וכו'. לצורך מערכת מיזוג האוויר, התקשרה מויש עם יועצי מיזוג אויר שהתחייבו ללוות את טאטי בתכנון ורכישת הציוד ע"י טאטי, ומסירת החזקה של מערכת מיזוג האוויר. לטענתה, בהתאם לכתב הכמויות מויש התחייבה לספק שירות ואחריות למיזוג האוויר מעבר לשנת האחריות ובדיעבד הסתבר, כי טאטי לא נרשמה אצל הספקים כלקוח. עלות מיזוג האוויר 858,992₪ ומויש התקשרה עם אקלים ליין ועם א.צ מערכות מיזוג אויר לאספקת הציוד .
3. לטענת טאטי, מויש ביצעה עבודה חובבנית, התגלו פגמים, אי התאמות, נזקים, וביום 18/9/08 שלחה טאטי למויש וליועצי המיזוג מכתב עם פרוט כל הליקויים, כולל ליקויים באזור אפיית הלחם, בחשמל, ובמנדף. לטענת מויש, הבעיה המרכזית נבעה מהצי'לר שהותקן במערכת מיזוג האוויר ולא אפשר מיזוג אויר ראוי. טאטי התלוננה בפני מויש ואפשרה לה לתקן את הליקויים, טכנאי אלקטרה הגיעו מספר פעמים אך מויש לא פתרה את הבעיה ונגרמו נזקים, כיוון שטאטי לא היה לקוחה ישירה של הספקים אלא מויש, רק היא יכלה לפנות לאלקטרה. מהנדס מטעם מויש קבע שתוצאה מתקלות אלה ירדה התפוסה מ95% ל40%. כן הסתבר שמויש הותירה חוטי חשמל גלויים ולמרות זאת טאטי מסרה למויש שיקים לתשלום התמורה כיוון שמויש איימה שלא תספק שירותים. ביום 24.6.09 הפסיק הצי'לר לעבוד אך מויש או אקלים ו/או אלקטרה לא ענו לפניותיה.
4. בהעדר תשובות, פנתה טאטי למהנדס דוד נווה אשר בדק את הליקויים וקבע שמויש אחראית, ובין היתר קבע שבקרת הצי'לר לא מסוגלת להשתלט על פעילותו וספק הצי'לר – אלקטרה מתקשה להכשירו. הוא קבע כי יש לסלק את הצי'לר ולרכוש חדש, להתאים את המשאבות ולהתאימו לחשמל ולבקרה ותיקונים נוספים המפורטים בחוות דעתו והעריך את עלות ביצוע חוות דעתו ב430,000 ₪.
5. ביום 9/8/09 בדק את הליקויים מהנדס אליעזר גוכמן וקבע שעלות תיקונם 185,240 ₪. מהנדס החשמל מיכאל זלבה העריך את התיקונים ב 35,000 ₪. טאטי טוענת להפסדים בסך של 10,000 ₪ לכל יום של תקלה.

לטענתה, ניתנו למויש הזדמנויות רבות לתיקון הליקויים, אך היא הפרה את התחייבויותיה שלא ביצע זאת ובכשלים הרבים המפורטים בכתב התביעה.

תמצית טענות טאטי בתביעה בתיק 1269-12-09

1. טאטי הגישה תביעה על 2,500,000₪, נגד מויש כקבלן המבצע, יועצי מיזוג האוויר ויועצת הבטיחות עמה התקשרה ליעוץ נגישות ובטיחות אש, לצורך התאמת הנכס בעת השיפוץ שנעשה בסוף שנת 2007 ותחילת שנת 2008. לטענתה, היא התקשרה עם יועץ בטיחות יוסי שחר (שכאמור הגיע עמה להסדר פשרה), עם יועץ מיזוג מוטי שחר ועם מויש, שהייתה קבלן ראשי שבין היתר שכרה, ניהלה ופיקחה על כל הקבלנים שביצעו את עבודות ההקמה.
2. בתביעה זו, חוזרת טאטי על המפורט בכתב ההגנה בתיק 220494-09. בנוסף, טוענת טאטי, כי נגרמו לה נזקים ע"י יועצי המיזוג שהתחייבו לתכנן את מערכת מיזוג האוויר, האוורור והנידוף. לטענתה, מחוות דעת של דוד נווה עולה שהם הפרו את התחייבותם, התרשלו בכתב הכמויות, בפיקוח ובתכנון. לטענתה, הנתבעים היו ערים בצורך להתאמת המקום לתקן ולא עבדו בשת"פ עם יועצת הבטיחות. נגד יועצת הבטיחות (עמה הגיעה להסדר) טענה טאטי שהיה עליה להבטיח שהמקום מתוכנן בהתאם להוראות בטיחות והגנה מאש לקבלת רישיון עסק ושהייתה מודעת לדרישות הכבאות והתקן והפרה את התחייבותה.
3. הגב' ענת זרמתי הבעלים של טאטי העידה, כי בשיפוץ שנערך בשנת 2008 לא היא שימשה כמפקח על העבודות, אלא מפקח מטעם הקבלן ומטעמה היה בשטח צחי בר, שאינו איש מקצוע ותפקידו היה לפקח ש"אנשים באים לעבודה". לגרסתה, מויש הבטיחה והתחייבה בהסכם, שאיש מקצוע מטעמה יפקח על ביצוע העבודות וימסור את המקום בסיומן.

לגרסתה, טאטי שכרו את מיטב היועצים ואת מויש- חברה מקצועית שאמורה "לתת הכל". היה אדריכל לתכניות אדריכלות של המקום, שפיקח על הנושאים שבאחריותו ועל תוצאות עבודתו, אך היועצים לא הגיעו לקבל ולפקח על העבודה שביצעו. לדבריה, מויש הייתה קבלן שיפוצים וההתקשרות הייתה בין "טאטי ליגב גרופ" (שהיא חברת האחזקות של טאטי יהוד, טאטי גבעתיים וטאטי לחם וחותמת על החוזים) לבין "מויש". לדבריה, ולבקשות טאטי לרישיון עסק, השיבה רשות הכבאות בכל שנה, שהעסק לא עומד בתקינה, והוא הושבת פעמים רבות.

לשיטתה בשנת 2008 העבודות לא בוצעו לפי התקן שבוצע רק בשנת 2012. בנובמבר 2010 המקום לא עבר את ביקורת מכון התקנים כיוון שלא בוצע התקן והביצוע לא אושר ללא התקן. בחודשים הראשונים להפעלת העסק, היו נפילות גדולות מאוד של חשמל והצ'ילר הפסיק לעבוד ללא קשר לנפילות החשמל.

1. ענת זרמתי העידה, ששי לוי הינו חשמלאי שהובא ע"י מויש בשנת 2008 כאחראי על "כל החשמל", ועשה עבודה מוטעית ולמרות זאת הפך להיות חשמלאי "הבית" של טאטי, כיוון "שהכיר את המערכת מצוין". שי לוי לא החליף תשתית חשמל ב-2012, אלא בוצעו תיקונים, עבודות חשמל, נחפרו בתעלות ובקירות להתאמה לתקן, אך לא הוחלפה כל תשתית החשמל של המסעדה, היו כשלים בביצוע העבודה של הנתבעים ובחומרים, הוחלפו שנאים פגומים. לדבריה, מויש חסמה בפני טאטי את הגישה לאלקטרה ורוני שריד מאלקטרה הציע לה צ'ילר חדש אך לא הציע להתקינו, אלא שהיא תייבא מאיטליה את הצ'ילר ותיקח עליו אחריות והיא סירבה. ב2012 אלקטרה הביאה והתקינה את הצ'ילר החדש ובעיית המיזוג נפתרה.

גב' זרמתי העידה שהפעילה את בית העסק ללא רישיון במשך 6 שנים, וקיבלה רישיון עסק לאחר שבוצעה התאמה התקן בשנת 2012 בהתאם לדרישת רשות הכבאות ולא בוצעו עבודות בגלריה. לדבריה, החשבונית של שי לוי הינה להתאמה לתקן כיוון שבעבודות התאמה בסדר גודל כזה נדרשת נוכחות חשמלאי להתאמות בהתאם לעבודה. לגבי החשבונית של א.דנן אשר ביצע את הספרינקלרים, העידה שזה קשור לתקן, כיוון שהיה צורך להזיז ולפתוח תעלות קיימות שעליהם קיימים מתזים, לרכוש פריטים כיוון שלא היו מספיק מתזים כנדרש בתקן. יש לצבוע ומערכות ארובות מנדפים שיעמדו בתקן לאישור מעבדות מוסמכות. להתאמת מערכת הארובות לתקן נרכשו חומרים מעכבי בעירה, לפתוח קירות ועוד. מערכת סאונד אמנם אינה דרישת כבאות, אך קשורה להתאמה בחדר VIP ובהמשך ענתה "כן, זה לפי דרישת הכבאות", כיוון שבחדר VIP עוברות תעלות. לחשבונית בגין מצלמה שהותקנה במטבח, טענה שנאלצו ל"פרק אותה כנראה ולהתקין אותה מחדש ולעשות חדשה. פירקו הכל כדי לעשות חומרים מעכבי בעירה על פי דרישת הכבאות".

לגבי החשבונית של א.א. הנדסה טענה ענת זרמתי, שהוא היה הקבלן המבצע שנכח במשך כל השיפוץ וביצע עבודות חומרי בעירה שהם לוחות גבס. לגבי החשבונית בסך 100,000 ₪ טענה שהיא בגין פתיחת תעלות, הדבקת קירות גבס מעכבי בעירה וצביעת מדרגות. הגב' זרמתי העידה, שטרם פתיחת העסק בשנת 2007 לא היה לה אישור כבאות כיוון שרשות כבאות באים לביקורות אחרי כשנה וטרם פתיחת העסק, טאטי לא הזמינו את מויש לבצע תהליך מסירה מסודר ולקבל ממנו הבהרות, אלא רק כאשר היו צריכים הבהרות פנו אליו.

הנזקים הנטענים על ידי טאטי הם:תיקון מערכת מיזוג האוויר 280,000 ₪, עלות ביצוע עבודות התאמה ודרישת רשות כבאות כולל תקן 1001/6 סך 1,200,000 ₪, עלות תיקוני בניה לפי חוות דעת מומחה 185,240 ₪, עלות תיקון עלויות חשמל 35,000 ₪, הפסד הכנסה ופגיעה במוניטין 1,274,800 ₪, הוצאות מומחים 90,000 ₪, עוגמת נפש 100,000 ₪.

סה"כ 3,165,040 ₪, כתב התביעה הועמד על 2,500,000 ₪.

1. מיכאל זלדמן - יועץ החשמל של התובעות העיד שלפני שבית העסק התחבר לרשת החשמל עבר ביקורת של חברת חשמל לבדיקת הנושאים העיקריים, אך לא את כולם. לא הוצג לו דו"ח מהנדס בודק שאחריו חברת החשמל בודקת ונותנת אישור. לדבריו, למרות בקשתו, הוא לא קיבל שרטוטים ו תיעוד, והוא הוציא מסמך שמפרט את הליקויים שראה במקום.

הגנת נתבעת 1 - מויש:

1. מויש טוענת כי סיימה את הפרויקט בשלמות ומסרה את המאפיה בחודש אפריל 2008 ואת המסעדה בחודש מאי 2008 וטאטי החלה בהפעלת העסק מיד עם המסירה. טאטי פנתה אליה לביצוע העבודה, לאחר שביצעה את הקמת מסעדה קודמת של טאטי בגבעתיים.

לטענתה, התחייבה לבצע כקבלן מבצע את המסעדה והמאפיה, בהתאם לתוכניות וכתב כמויות שנמסרו לה, והוראות בעלות השליטה בטאטי, האדריכל והיועצים מטעמה. מיזוג האוויר והנידוף היה באחריות בלעדית של יועץ מיזוג האוויר אערך את תכנית מיזוג האוויר, את כתב הכמויות, פיקח על עבודות מיזוג האוויר, אישר אותן וקיבל את העבודות מידי מויש לשביעות רצונו והמערכות פעלו כנדרש. יועץ המיזוג הובא לפרויקט ע"י טאטי והיה כפוף אליה, ומערכת מיזוג האוויר על חלקיה, סופקה ישירות לטאטי ע"י אלקטרה.

כתב הכמויות ופירוט סוגי המוצרים הוכתבו על ידי טאטי והיועצים מטעמה,

1. לטענת מויש, הורכבה מערכת מיזוג אוויר איכותית בהתאם לתוכניות ולמפרטים שנמסרו לה וכל משך מתן השירות והאחריות מעבר לשנה הראשונה היה בכפוף להתקשרות בין טאטי, מויש, ואקלים ליין. א.צ מערכות מיזוג אויר ביצעו את עבודות מיזוג האוויר כקבלניות משנה של מויש. העבודות בוצעו תחת פיקוח נתבע 2 -יועץ המיזוג של טאטי. גם הצי'לר שהתקינה אלקטרה אושר ע"י יועץ המיזוג. ההתקנה הייתה בפיקוח הבעלים של טאטי ששימשה כמפקחת ומערכת המיזוג והצי'לר שהוזמנו, הוכתבו על ידי טאטי.
2. לטענת מויש, היא ונציגי אלקטרה ספקית הציוד, תיקנו כל תקלה גם אם הייתה באשמת טאטי. טענות טאטי למיזוג האוויר הן משימוש לקוי במערכת: הותרת דלת כניסה פתוחה, והפעלת המזוג באפיה בעצמה מרבית. ביום 25/6/09 אקלים ליין הודיעה לטאטי שמבלי להודות באחריות, נציגי אלקטרה מוכנים להתקין צ'ילר חלופי תוך כדי בדיקת ליקויים ככל שקיימים. בהמשך, חברת משיק החליפה את אלקטרה כנציגת יצרנית הצי'לר בארץ ומנהלה לא הצליח ליצור קשר עם טאטי, אך חב' משיק הייתה מוכנה להתחייב לאחריות למשך 12 חודשים בלבד ולאחר מכן אחריות בתשלום. ספקית הצי'לר הסכימה, למרות שמערכת המיזוג הותקנה כראוי, להחליף את הצ'ילר ולבצע שינוים במזוג האוויר שלא היו בתכנית, וכל טענות טאטי בעניין זה אינן כלפי מויש אלא כלפי יצרנית הצ'ילר. טאטי הגיעה לפשרה עם אלקטרה לפיה סופק לטאטי צילר חדש עם תפוקת קירור גדולה יותר.
3. טוענת מויש, שבשנת 2013 טאטי בחרה לבצע שיפוצים במסעדה ובתביעה דנן, היא מנסה להשית את עלויות השיפוץ הנתבעים. לטענתה, בית העסק של טאטי קיבל את כל אישורי מכון התקנים וכיבוי אש טרם הפעלתו, ובמועד הרלוונטי לתביעה התקן לא היה רשמי ומחייב, ולא ברורות טענותיה לעניין התקן שהפך למחייב רק לאחר שבית העסק הופעל באפריל 2008 אז אמנם התקן היה קיים אבל לא היה מחייב. לטענתה, אלמלא רצונה של טאטי להגדיל את הגלריה של המסעדה לא היה כל בסיס לדרישות כיבוי אש ודרישת ההתאמה לתקן הינה תוצר רצונה להרחיב את הגלריה מה שהצריך בקשה היתר בניה, שרשות כיבוי אש התנתה זאת בעמידה בתקן הרשמי. אין זיקה בין העבודות שביצעה טאטי בשנת 2013 לבין העבודות שביצעה מויש בשנת 2008.
4. ארז סעד, מנהל מויש העיד, שסכום החשבונית מיום 11.9.08 לא שולם לו עקב קשיים כלכליים של טאטי שביקשה לפרוס את החוב ל- 10 תשלומים, לגרסתו, מכתב טאטי מיום 18/09/08, בו פרטה רשימת ליקויים לגבי עבודות שלא הושלמו, או לא בוצעו כהלכה, הוצא כדי לא לשלם. אין מדובר בליקויים שהיו בהתחלה, אלא בליקויים שנוצרו לאחר 4 חודשי עבודה, עקב נסיבות שונות של הפעלת המקום, כולל טעויות של עובדים. לטענתו, מויש ביצעה כל מה שהיה עליו לבצע בשנת בדק ובאחריותה, וחלק מהדברים בוצעו תחת איומים שאם לא תבצע לא תקבל כסף, גם שהתיקון היה לליקויים שנוצרו ע"י עובדי טאטי. ידוע לו כמי שבונה ומשפץ מסעדות משנת 1995, שהתקן לא היה קיים ב- 2007 ועבודות בוצעו בהתאם להנחיות יועץ בטיחות והוראות היועצים ובוצעו תעלות מעבר אוויר מהמנדפים ליחידת הסינון מפח שחור בעובי 2 מ"מ מרותך. מוטי שחר, או מי מטעמו, ביקר במהלך העבודות במקום, ונתנו הנחיות במהלך העבודה, ובגמר העבודה היועץ בדק את העבודה, כאשר התעלות היו חשופות כולל תעלות פח, ולא היו תעלות נסתרות מעיני מהנדס ויועץ מיזוג. בוצעה עבודה מצוינת והתקבל אישור היועץ שהמתקן נבנה לפי מה שהוא תכנן.

לגרסתו, תכנון יחידות הזמנות החלקים ויחידות מיזוג האוויר נעשו ע"י אקלים ליין, על בסיס תכניות והוראות היועץ, ורק לאחר אישורו הותקנו ע"י אקלים ליין. לדבריו, מנהל פרויקט אמור לסנכרן בין כל הפונקציות שקשורות לפרויקט, ובמקרה נשוא תביעה זו מנהלי הפרויקט היו אנשי טאטי (צחי, ענת וונסה). התובעת מינתה קבלני משנה בתחום מיזוג האוויר, חשמל, מיזוג אוויר, אינסטלציה, כיבוי אש. שי לוי, קבלן החשמל מטעם מויש עבד תחת הנחיות של יועץ חשמל מטעם התובעות, בשם טל.

תשובת טאטי לנתבע 1

1. טאטי טוענת כי על מויש, היה לדעת שעל בית העסק לעמוד בתקן. לטענתה, נתבע 2 ציין במפורש כי נדרשת למערכת מיזוג האוויר ביקורת מכון התקנים, אך מויש לא עשתה זאת. נתבע 2 הנחה את מויש להכין לטאטי חוברת מתקן מערכת מיזוג אוויר עם הוראות הפעלה ומויש לקחה על עצמה לרכז את כל עבודות ביצוע הפרויקט, כולל רכישות הציוד, העסקת קבלני משנה והייתה אחראית לתוצאות העבודה. לגרסתה, מויש הזמינה את מערכת מיזוג האוויר, טאטי שילמה את עלותה למויש, ומויש נתנה לטאטי אחריות למערכת.

כתב הגנה מטעם הנתבע 2 מוטי שחר:

1. מוטי שחר- יועץ ומתכנן הנדסי למיזוג אויר, יעץ לטאטי בתכנון מערכת מיזוג האוויר והיה מפקח עליון של הפרויקט, שנוכחותו לא נדרשה באופן שוטף בשיפוצים ב2008. את עבודתו עשה בשלמות ואחריות והבעיות במיזוג האוויר נבעו, לטענת טאטי, מתקלה בתפקוד יחידת קירור המים (הצי'לר שהוחלף על ידי אלקטרה). הוא לא סיפק את יחידת הקירור אלא ייעץ ונכח בבדיקת הטמפ' בכל המסעדה שהיתה תקינה. יחידת הקירור הוחלפה על ידי אלקטרה ואם נגרמו, לטענת טאטי, נזקים אין זה באשמתו. יחידת הקירור התאימה למפרט הטכני ולתכנון מזוג האוויר שביצע, אך בגלל בעיות חיצוניות במערכת החשמל נוצרו בעיות במערכת מיזוג האוויר. כל העבודות לאחר סיום עבודתו בוצעו מרצון טאטי לשדרג את המערכת, לאחר שהפעילו את העסק 4 שנים עם המערכת שהוקמה.

הודעת צד ג' מטעם מויש לאלקטרה ולאקלים ליין ע"ס 380,000 ₪. הודעת צד ג' מיום 4.11.13 המודיע מויש נ' אלקטרה מוצרי צריכה ואקלים ליין בסך 280,000₪.

1. טוענת מויש שאם תחויב בכל סכום בתביעה שהגישה טאטי, יהיה על אלקטרה ואקלים ליין לשפותה בסכום שתחויב. אלקטרה העוסקת בשיווק מוצרי מיזוג אויר, הייתה יבואן ונציג בלעדי של יצרן הצ'ילר בתקופה הרלוונטית והיתה אחראית לתקינותו ונתנה אחריות לצ'ילר ולמערכת מיזוג האוויר. אלקטרה מכרה לטאטי את הצ'ילר והתקינה אותו בבית העסק. בדיעבד הסתבר שהצ'ילר פגום עם תקלות שגרמו לבעיות במיזוג האוויר. לטענת טאטי, הליקויים בצ'ילר גרמו לירידת התפוסה במסעדה וביום 24.6.09, לטענתה, הצ'ילר הפסיק לעבוד וטכנאי אלקטרה לא הצליחו לתקנו. לכן אלקטרה החליפה את הצי'לר המקורי בחדש בעל הספק קירור גבוה יותר מהקודם. טענת טאטי שהצ'ילר שסופק ע"י אלקטרה היה לקוי מלכתחילה ומכיוון שאלקטרה אחראית לליקויים עליה לשפות את מויש ככל שהיא תחויב בדין.
2. לגבי אקלים ליין טוענת מויש, שהיא הציגה עצמה כמומחית בהתקנת מערכת מיזוג אוויר למגזר העסקי והתקנת תעלות פח, מזגנים מתקדמים, אינווטר וצ'ילרים ועוד וביצעה כקבלן משנה עבור מויש את עבודות המיזוג הנידוף, האוורור והצ'ילר הורכב וטופל ע"י אלקטרה ואקלים ליין. לטענת מויש ככל שנפלו פגמים בעבודה, אקלים ליין אחראית, הן כמי שביצעה את העבודה והן כיצרן, יבואן, משווק, או הספק שמוצרי מיזוג האוויר שסופקו לטאטי למעט הצ'ילר. משכך, אקלים ליין אחראית לעבודות והכלים שסיפקה. עוד טוענת מויש, שאקלים ליין אחראית לבטיחות ולביצוע עבודות המיזוג ונידוף עפ"י דין ועפ"י התקן הישראלי ובהתאם לדרישות הכבאות, שאלה עבודות שלא ניתן להפריד ביניהם ואקלים ביצעה את כולם.

טענות הגנה של צד ג' 1 אלקטרה

1. לטענת אלקטרה קיים פסק דין סופי וחלוט שנתן תוקף להסכם בינה לטאטי לפיו, אלקטרה סיפקה צ'ילר חדש לטאטי ולא תישא בעלות ההתקנה, ונדחתה התביעה נגדה. לטענתה, מכיוון שפסק הדין קובע שאינה מחויבת לשאת במערכת המיגון, לא ניתן עתה לפתוח את הנושא מחדש. עלות התקנת הצ'ילר היא כ- 10,000₪ והיא לא סיפקה, לא התקינה ולא תכננה את מערכת המיזוג אלא מכרה לטאטי צ'ילר, שהינו רכיב אחד ממערכת המיזוג הכוללת ואינה אחראית לתקלות במערכת המיזוג. יחידת הצ'ילר תקינה וככל שהיו בעיות שגרמו לליקויים, כגון במערכת החשמל ואחרות, מויש אחראית לכך.

טענות הגנה של צד ג' 2 אקלים ליין

1. לטענת אקלים ליין עיקר טענות טאטי הן שהצ'ילר לא תיפקד כראוי, טענות שאינן כלפי אקלים לין שביצעה עבודות מיזוג עפ"י מפרטים והתוכניות של יועצי המיזוג, היא אינה יצרנית הצ'ילר ואינה אחראית לפעילותו, וככל שנגרמו לטאטי נזקים, היא אינה אחראית להם. לטענתה, מויש ביטחה בפוליסת ביטוח את כל קבלני המשנה כולל את אקלים ליין, שלה אין אחריות לעלויות בגין התאמת דרישות הכבאות וכל אחריות לכך הינה על מויש.
2. מטעם אקלים ליין (צד ג' 2) הגיש תצהיר מנהלה אמיר דונדושנסקי שאקלים ליין שימשה כקבלן מטעם מויש ופעלה בהתאם לתכניות וכתב כמויות שהכין נתבע 2 – יועץ התובעות לענייני מיזוג אוויר. עבודת אקלים ליין בוצעה בשלמות ובמקצועיות תחת פיקוחם של נתבע 2, התובעות ומפקח מטעם מויש ומערכת מיזוג האוויר נמסרה לתובעות לאחר שנבדקה ע"י נתבע 2, מנהל העבודה והפיקוח מטעם מויש ונמצאה תקינה. מערכת מיזוג האוויר והצ'ילר הוזמנה והוכתבה מלכתחילה ע"י התובעות, המפרט הטכני ותפוקת הצ'ילר נקבעו ע"י מוטי שחר.
3. בחקירתו העיד דונדושנסקי, שהיה מעורב בביצוע עבודות התקנת מערכות מיזוג האוויר, אקלים ליין רכשה את הצ'ילר מאלקטרה וסיפקה אותו לתובעות, ומיד כשהודע על תקלה קיבלה אקלים ליין צ'ילר חליפי. היא פנתה לתובעות להעמיד את הצ'ילר באופן זמני ולא נענתה. גם דונושנסקי העיד שהתקן לא חל בעת התקנת המערכת. לדבריו, תקן PA96 אינו מתייחס לעבודה שנעשתה במסעדה, זה תקן אמריקאי שמתייחס לכמה סוגי מבנים בנושא מסעדות וסיווג בניינים, וישראל אימצה חלקים מהתקן שחלק מהם אינם רלבנטיים , ובארץ אין מבנים מעץ. לגרסתו, הייתה רביזיה בתקן, כאשר בעבר היה מותר לחבר קטעים של תעלות עם פלאנצ'ים, לאחר מכן נקבע שהחיבור יהיה בריתוך, ואקלים ליין עובדת עפ"י הנחיות היועצים. לגרסתו, את נושא התקנים התחילו לאכוף לפני שלוש ארבע שנים, רשות הכבאות ורישוי עסקים הם שדורשים את האישור לתקנים והוא לא נדרש לתקן זה. עוד לטענתו, לא נאמר לו שלא מקבלים את המערכת כיוון שאין אישור מכון התקנים, ומויש לא הנחתה אותו להציג אישור מכון התקנים ובאותה עת לא חל התקן, אלא הנחיות נציב הכבאות.

הודעת צד ד' מאקלים ליין לכלל חברה לביטוח

1. לטענת אקלים ליין חב' כלל ביטחה אותה בפוליסת עבודות קבלניות כולל חבות כלפי צד ג' (מויש) וכל קבלני המשנה מטעמו.

מטעם חברת הביטוח הצהירה לימור סעדון, חתמת בסוכנות ביטוח שדמה, ומטפלת גם בביטוחי מויש, כי בשדמה יש הפרדה בין מחלקת חיתום ומחלקת תביעות. כל הודעת/תביעה שמגיעה אליה היא מעבירה למחלקת תביעות, ובוודאי במקרה של נזק, ואינה זוכרת שארז סעד התקשר אליה ו/או דיווח לה על תביעה מסתמנת, למעט מייל משנת 2014.

טל זילברשטיין, מנהלת תביעות עסקים גדולים בחברת ביטוח כלל, הצהירה כי רק ביום 28.12.14 הועברה לראשונה אל כלל פניה משדמה – סוכנות הביטוח של מויש שנועדה לבחון קיום כיסוי ביטוחי לאירועים הנטענים בתביעה ושעד אז לא היו ידועים, מבלי שצורפו מסמכים לאחר. לדבריה הפוליסה מכסה גם קבלני משנה. אבל הכל בתנאי שיש מקרה ביטוח., (להבדיל מביטוח גרנטי). לגרסתה, כלל השיבה שאין כיסוי ביטוחי לאירועים הנטענים, כי חלה התיישנות על התביעה והופרו דרישות הפוליסה. ביום 16.3.15 קיבלה כלל הודעת צד ד' מאקלים ליין. לאור עבור הזמן, לא הייתה לכלל אפשרות למנות מומחים לבדיקת הנזקים הנטענים. לדבריה, אילו הייתה מקבלת הודעה על נזק בזמן, הייתה ממנה מומחה מיזוג אוויר, שמאי, מהנדס חשמל, ועוד.

בפועל, לטענתה, לא ניתנה לכלל הזדמנות לבדוק אם קיים מקרה ביטוח, ולמיטב הבנתה לא היה שום מקרה ביטוח שקשור לפוליסה. טל זילברשטיין הבהירה, כי דוגמא למקרה ביטוח היא התפוצצות, שריפה בתקופת הביטוח, העובדה שפתחו במקום את התקרה כי מערכת המיזוג לא סיפקה מה שציפו ממנה, אינה הופכת זאת למקרה ביטוח. גם העובדה שמבצע העבודה לא פעל כנדרש עפ"י התקן וכתוצאה מכך לא ניתן אישור הרשויות ויש לבצע עבודות מחדש, אינה מהווה מקרה ביטוח מכוח פוליסה קבלנית.

כתב הגנה של כלל כצד ד'

1. לטענת כלל, אקלים ליין היא קבלן משנה שנשכרה ע"י מויש להתקנת מערכת מיזוג האוויר בהתאם למפרטים, תכניות והנחיות מויש שהתקינה גם את הצ'ילר. התביעה נגד אקלים ליין היא חוזית ונזיקית, שאינה נוגעת לחברת כלל, מה עוד שלא התקיים מקרה ביטוח וכל הליקויים הנטענים בכתב התביעה אינם מכוסים בתנאי הפוליסה. הפוליסה היא לביטוח עבודות קבלניות מ- 25.11.07 ועד 30.11.09. מקרה הביטוח הוא אירוע תאונתי פתאומי ובלתי צפוי מראש שקרה באתר העבודה, במקרה דנן לא מתקיים מקרה ביטוח כיוון שהצ'ילר סופק כשהוא פגום מלכתחילה ולא היה מותאם לצרכי האתר. אין טענה לאירוע פתאומי לא צפוי, ולכן אין מקרה ביטוח. על כל אלה מוסיפה כלל, כי המודיעה הכשילה את בירור החבות לתקופה הרלוונטית כיוון שלא יידעה את כלל ב- 2008 אלא ב- 2009.

כתב הגנה מטעם כלל כצד ג' 3 אשר הגיש נגדה מויש

1. לטענת כלל, מויש הינה קבלן משנה ששכרה טאטי לשיפוץ המסעדה, וטאטי הגישה נגדה תביעה בגין ליקויים מערכתיים שהתגלו בכל מערכות המסעדה ומייחסת לה הפרות שונות. לטענת טאטי כל הליקויים נטענים עקב עבודה רשלנית של מויש. לטענת כלל אין מקרה ביטוח.

כתב הגנה מטעם מוטי שחר

1. מוטי שחר יועץ ומתכנן הנדסי למיזוג אויר נתן לטאטי שירותי ייעוץ בנושא ושימש מפקח עליון של הפרויקט, שנוכחותו לא נדרשה באופן שוטף. בעת השיפוצים בשנת 2008, הוא מילא את התחייבויותיו כראוי וככל שהיו תקלות, הן נבעו מהצ'ילר הלקוי שסיפקה אלקטרה והוחלף ע"י אלקטרה בפשרה עם התובעת ונמחקה מכתב התביעה. לטענתו, תקלות חיצוניות של הצ'ילר והחשמל גרמו לבעיות במיזוג האוויר שאינן באחריותו.

לטענתו, התאמת מערכת המיזוג לתקן 1001/6 לא הייתה באחריותו אלא באחריות מנהל הפרויקט וקבלן מיזוג האוויר, ועל התובעת היה לשאת בעלויות התאמת המערכת לתקן. ב- 2008 בעת התקנת המערכת, סוכם שטרם סגירת התקרה יזמינו קבלן מיזוג אויר וקבלן הבינוי את מכון התקנים לוודא שהמערכת עומדת בתקן הנדרש, אך לא עשו זאת.

הודעת צד ג' מיום 17.11.13 מאת מוטי שחר נ' אלקטרה ע"ס 280,00 ש"ח

1. חוזר על כתב הגנתו. לטענתו, הצ'ילר התאים למפרט הטכני ולתכנון מערכת מיזוג האוויר שהוא ביצע, אך בעיות חיצוניות כולל בתפקוד הצ'ילר ותקלות חשמל גרמו לבעיות במערכת מיזוג האוויר, מה שלא באחריותו. מוטי שחר טוען שאלקטרה כמי שסיפקה את הצ'ילר ואחראית לפעילותו, הינה אחראית לתקלות ככל שהיו, כאשר לא חל עליו דבר.

הודעת צד ד' מאלקטרה לטאטי

1. לאור הסכם הפשרה, התקנת יחידת הקירור בעלות 10,000 ₪ והעובדה שבמקביל להתקנת יחידת הקירור, טאטי ביצעה שיפוצים רבים שאינם קשורים ליחידת הקירור, כגון הוספת יחידה לאוויר צח, הוספת מיכל אגירה, ושינויים בצנרת, הרי שככל שאלקטרה תחויב בתשלום יש להחיל אותו על טאטי.

כתב הגנה של טאטי כצד ג'

1. טאטי טוענת שפסק הדין סילק את טענות טאטי נגד אלקטרה מבלי להודות בכל טענה ונקבע שטאטי תבצע את עבודות ההתאמה וההתקנה של הצ'ילר על חשבונה, אך גם נקבע שהסכם הפשרה לא גורע מזכות הצדדים כלפי צדדי ג'. לכן, נשמרו זכויות טאטי כלפי צדדים שלישיים, וטאטי מעולם לא התחייבה לפצות את אלקטרה בשיפוי שתחויב בו, כאשר היה ידוע לאלקטרה היטב בעת חתימת הסכם הפשרה, שטאטי מתכננת להגיש תביעה נגד צדדי ג' השונים בגין עלויות הכרוכות בביצוע הסכם הפשרה, ולכן יש לדחות את טענות אלקטרה. בכתב התביעה טאטי פירטה את ראש הנזק הכרוך בתיקון מערכת המיזוג.

דיון והכרעה

1. כאמור, במהלך הדיון מיום 15.11.16 הגיעו התובעות להסדר פשרה עם נתבע 3, הצהיר ב"כ נתבע 3 לפרוטוקול (ע' 88):

עו"ד גיבור: בכפוף להצהרה שאני אתן בשם מרשתי חברי מסכים למחוק אותנו מהתביעה ללא צו להוצאות, זאת אומרת התביעה נגדינו תדחה וההצהרה היא כזאת,

עו"ד ד. אריאל: הכוונה שכל צד מוותר על טענות ואף אחד לא יכול לחזור לשני.

עו"ד גיבור: כן, תקן 1001 חלק 6 על כל חלקיו היה ידוע לי זה מצהיר מרשי מר יוסי שחר בעת הכנת התוכנית,

עו"ד ד. אריאל: איזה תוכנית?

עו"ד גיבור: תוכנית הבטיחות שהוא הכין ב-2007. תקן זה למיטב ידיעתי בהדגשה לא השתנה משנת 2004 ועד שנת 2012 וההדגשה היא על המילים למיטב ידיעתי. בהנחיות שצורפו ממשרדי לתוכנית הבטיחות נכללו הנחיות ברורות לפיה על המתכננים השונים ליישם בתוכניותיהם את תקן 1001 על כל חלקיו וזה גם כתוב,......:1001 על כל חלקיו. על העבודות היה להתבצע לפי הוראות התקן הנ"ל. זאתי הצהרה.

1. אציין כבר עתה, כי מעדויות כל הצדדים עולה שהתובעות נמנעו מלשכור שירותי מפקח חיצוני ומקצועי לפרויקט, ומנהלת התובעות ביחד עם אנשיה, שאינם מפקחים מקצועיים, "פיקחו" על ביצוע העבודה. לטענת טאטי, מויש הייתה מהפקח. עוד אציין, כי הוכח בפני ועל כך העידה גב' ענת זרמתי, שלא נעשה דבר מצד התובעות כדי למלא אחר דרישות כיבוי אש בשנים 2008 -2010. כן הוכח כי המסעדה החלה לפעול מבלי שנערך הליך מסירה של הקבלן, וזאת כיוון שענת זרמתי לא זימנה את הקבלן ו/או את היועצים טרם החלה בעבודה (ע' 124 לפרוטוקול מיום 14.11.16) והפעילה את בית העסק ללא רישיון במשך כ- 6 שנים ((ע' 70 ש' 11-25 פרוטוקול מיום 14.11.16) והוצא צו הריסה לבניה ללא היתר (ע'72 ש' 25-31) . כך העידה ענת זרמתי (ע' 124 ):

ש. ... הזמנתם את מויש לעבור איתו שמה על הכל ולראות שהכל עובד, תקין, לקבל הוראות?

ת: איפה שהיינו צריכים לקבל הוראות,

ש: שאלתי אותך שאלה אם הזמנתם את מויש.

ת: כן, הזמנו את מויש. איפה שהיינו צריכים לקבל הוראות ולא ידענו ביקשנו ממויש הדרכה.

ש: זה לא השאלה שלי. כשנכנסתם למקום אם הזמנתם את מויש לבצע תהליך מסירה מסודר. אני שואל אותך שאלה, אל תתחמקי.

ת: באופן רשמי לא הזמנו אותו. נכנסנו למקום ועבדנו.

ש: זאת אומרת לא הזמנתם את מויש לעשות תהליך של מסירה ולקבל ממנו הבהרות על הכל. לא עשיתם את זה, נכון?

ת: לא. רק שהיינו צריכים הבהרות ביקשנו.

ש: לא עשיתם את זה, באתם על דעת עצמכם. ההתקשרות מול יועץ מיזוג אוויר למשל היתה שלכם, לא של מויש, נכון?

ת: היתה של?

ש: שלכם, לא של מויש.

ת: כן.

ש: ממנו קיבלת את המערכות?

ת: לא, לא היה תהליך מסירה.

ש: לא היה תהליך של מסירה. למה?

ת: כי הוא לא הגיע למקום....

ש: זימנת אותו?

ת: לא.

ש: לא זימנת. את הלקוח שלי את זימנת?

ת: לא שידוע לי.:

1. תביעת מויש הינה לתשלום יתרת תמורת העבודה שביצעה.

תביעת טאטי הינה לפיצוי בגין נזקים נטענים שגרמו לטענתה הנתבעים. לטענתה, מויש היה הקבלן הראשי ובין היתר שכרה, ניהלה ופיקחה על כל הקבלנים שביצעו את עבודות ההקמה של בית העסק בהתאם לכתב כמויות על סך 3,678,811 ₪. לטענת טאטי סכום זה שולם למעט 107,858 ₪ שקוזז בהודעת קיזוז, עקב סירוב מויש לתקן את הליקויים. לטענת טאטי לאחר סיום העבודות נמצאו ליקויים במערכת מיזוג האוויר והצ'ילר, בחשמל, בבנייה, ואי התאמה לתקן 1001/6.

לא מצאתי בכתב הכמויות או בכל מסמך אחד שהציגו התובעות אסמכתא להתחייבות מויש לשמש כמפקח על ביצוע כל העבודות.

כפי שיפורט להלן, מויש כקבלן מבצע ביצעה את העבודה בהתאם לתכניות, כתב כמויות והוראות היועצים השונים ובהתאם לסוגי המוצרים שבחרו טאטי, היועצים והאדריכל מטעמה. לא מצאתי כל מסמך לפיו מויש הינו המפקח על כל העובדים בשטח, למעט עדות אקלים ליין שהיא נשכרה ע"י מויש. .

לגבי עדויות המומחים, קבעתי ביום 12.8.16 ביהמ"ש מינה מטעמו מספר מומחים למקצועות השונים הנחוצים לברור המחלוקות בין הצדדים. המומחים הגישו חוות דעת, לאחר שכל המסמכים היו בפניהם והם זומנו לחקירה במועד הראשון לדיון ההוכחות.

ביהמ"ש מינה מומחים מטעמו, בין היתר, לאור המחלוקות המקצועיות השונות בין הצדדים וכדי שמומחה שלא מטעם הצדדים יחווה דעתו בנושאים השונים.

מעבר לסירבול שייגרם כתוצאה מזימון עדים שכבר ניתנו חוות דעת במומחיות לשמם מבקשת התובעת להזמינם, הרי שנ קבע בפסיקה שכאשר מונה מומחה מטעם ביהמ"ש אין הצדדים צריכים להביא ראיות נוספות באותו נושא ויכולתם לערער על מסקנות המומחה מוגבלת .

תביעת טאטי

וביום 13.9.16 קבעתי: לאחר עיון בטענות הצדדים בעניין אופן האחדת הראיות, סבורני, שנכון

יהיה לקבוע שיעידו מומחי ביהמ"ש ולא מומחי הצדדים, אלא אם יש מומחים שנתנו חוו"ד בתחום שביהמ"ש לא מינה מומחה מטעמו. קראתי בעיון את טענות התובעות וככל שהן מוצאות לנכון, יוכלו להגיש בר"ע על החלטות שנראות להן שגויות. ביהמ"ש אינו "אץ" לסיים את התיק על חשבון פרוצדורה ומתן זכות לכל צד להביא ראיותיו ולעמוד על זכויותיו. ההחלטות ניתנו בשיקול דעת וגם התייחסות למועד הגשת התביעה.

לאחר עיון בטענות הצדדים, אני קובעת כי אין להזמין את כל שאר העדים (למעט מיכאל זלבה).

1. לטענת מויש, היא שימשה כקבלן מבצע של העבודות לפי תכניות והוראות היועצים השונים, כולל מיזוג האוויר, וכתב הכמויות, סוגי המוצרים והחומרים הוכתבו לה ע"י התובעות מבלי שלמויש הייתה שליטה על כך. לטענתה, התובעות לא מינו מפקח וענת זרמתי, הבעלים של טאטי, שימשה כמפקח. לטענת מויש, התקן לא היה תקף בעת ההתקשרות נשוא תביעה זו ותקן זה אינו מחייב אף היום כיוון שפרסומו אינו הופך אותו למחייב ותכליתו להעיד על איכות המוצר, (בג"צ 7961/03 טל רון תעשיות נ' שר המסחר והתעשייה), אלא רק כאשר מדובר בתקן ישראלי רשמי שהסכמות להכריזו ככזה נתונה לשר המסחר והתעשייה (בג"צ 1934/95 תה ויסוצקי נ' שר הבריאות, בג"צ 53/96 תשלובת אלוני נ' שר המסחר והתעשייה).
2. בעלים ומנהלת טאטי ענת זרמתי הצהירה שהתובעת התקשרה עם מויש-חברת שיפוצים לביצוע עבודות שיפוצים (ס' 3 לתצהירה), שמויש תרגמה את דרישות טאטי לכתב כמויות, על פי הניסיון, הידע והרמה המקצועית של מויש, ומויש נטלה על עצמה את האחריות לדאוג ולספק את רכישת והזמנת המוצרים, הבינוי, ההתקנה, המסירה, הבדק, האחריות, והשירות (ס' 11 לתצהירה), ושבמסגרת עסקת השיפוץ סיפקה מויש, בין היתר, את רכישתה, התקנתה והפעלתה של מערכת המיזוג, עבודות האינסטלציה, עבודות החשמל, התקנת אמצעי בטיחות מפני אש, עבודות בינוי ומסגרות, עבודות נגרות, בדק, אחריות, שירות, עמידה בתקנים הרלוונטיים וכו', וכן את עבודות הפירוק של המתקנים הקיימים (ס' 13 לתצהירה), שמויש אחראית לעבודותיה ולמוצרים שסיפקה (ס' 14 לתצהיר).

הצ'ילר

1. יחידת הקירור (הצ'ילר) סופקה לתובעות כמוצר שלם ע"י אלקטרה, שהייתה נתבעה בתביעה המקורית והגיעה להסדר פשרה עם טאטי שקיבל תוקף של פס"ד ביום 16.1.12, לפיו אלקטרה סיפקה לתובעות יחידת קירור (צ'ילר) חדשה ללא תמורה להחלפת הצ'ילר המקורי שסופק לתובעות ולאחר שהתובעות השתמשו בצ'ילר המקורי במשך שלוש שנים. הצ'ילר החדש שסופק היה, בהתאם לדרישת התובעות, גדול מהמקורי ובעל תפוקה גדולה יותר. בהסכם הפשרה נקבע, כי אלקטרה תספק את יחידת הצ'ילר לבית העסק של התובעות ללא עלות והתובעות תבצענה את ההתקנה על חשבונן.

מנספח ט' לתצהיר ארז סער (מיום 2.8.09 -ע' 39 לנספחיו) עולה, כי חב' קוואנטום (נציגת אירוול בישראל) הסכימה להזמין, לספק ולהתקין יחידה חדשה, מיכל אגירה ולספק למיתקן שירותים. התובעות התקשרו עם אלקטרה בהסכם הפשרה בחודש ינואר 2012 כאשר היה באפשרותן לקבל את הצ'ילר כולל אספקה והתקנה ושירותים וכולל אספקת מיכל אגירה כבר בחודש אוגוסט 2009.

דושינסקי מטעם אקלים ליין העיד (ע' 138 לפרוטוקול מיום 5.2.19):

אנחנו קבלנו קריאות שירות שחוזרות ונשנות שיש בעיה בצילר. שאנחנו סיפקנו אותו מתוך זה שרכשנו אותו מאלקטרה. בגלל הרגישות של עסק כמו מסעדה שאנחנו יודעים מה קורה בזמן הפתיחה שמיזוג אויר לא עובד וכל העיתונים מלאים שכל המסעדה הזאת, לא חשוב מה אוכלים שם לא שווה כלום, אנחנו לא לקחנו בכלל סיכון, ניהלתי אני ביום חמישי אחר הצהריים באותו תאריך שזה כבר אני יודע כמה, 11 או 12 שנה......משא ומתן מול חברת אלקטרה, מול ניר תורג'מן, והגענו להחלטה שאנחנו לא לוקחים בכלל ריסק ושזה לא הזמן עכשיו לבדוק אם הצילר לא תקין.... אנחנו מיד תוך שעתיים שלוש מוכנים להחליף את הצילר, בתנאי שיתנו לזה אישור. אני התייעצתי עם משרד עורכי הדין שעובד איתנו בשוטף, אמר לי אמיר תוציא את זה בכתוב. ביום חמישי בשעה שלוש ארבע, או חמש, אני כבר לא זוכר. שלחנו מכתב רשום לעורך הדין שקיבלנו ממנו את התביעות בגין הצילר הלא תקין. חבר'ה תענו לנו, אנחנו מסוגלים לעשות אפילו התקנה זמנית. תנו לנו חניה בחניה של הבניין, נבוא עם משאית מנוף. נוריד את הצילר, נחבר שני צנורות זמניים.

ש : אז הציל'ר החלופי אתה מתכוון?

ת : כן. קבלנו צילר שהיה מוזמן לחברה אחרת, עמד בחברת אלקטרה, לא משכו אוו מהמלאי. אמרו לי – אתה יודע מה? קח את הצילר הזה, פחות או יותר הוא די תואם אפילו קצת יותר גדול, לא חשוב. נעשה התקנה זמנית, נחבר את, נחבר את המסעדה, יעבוד אם זה באמת הבעיה. עכשיו אני יודע להגיד ולשאול אם זו הייתה באמת הבעיה. אז היינו בטוחים שזאת הבעיה, וקורה שמגיע צילר שהוא לא תקין....וניתן קודם כל לעבוד ונראה הלאה. ונראה אחר כך איך פותרים את הבעיה. אנחנו לא יכולים לעשות התקנה מסודרת. אנחנו צריכים חניה מאחת החניות של הבניין, להעמיד אותו באופן זמני ולסגור את הסיפור.......

העד, מר דושנסקי :אני חייב לציין שעד היום לא קבלנו תשובה על זה. על המכתב הזה.

1. דהיינו, עמדו בפני התובעות אפשרויות להחלפת הצ'ילר קודם להסכם עם אלקטרה שנחתם במהלך ההליכים נשוא תביעה זו ולאחר ו/או במהלך השיפוץ בשנת 2012. טענות טאטי שלא כך הדבר (ס' 19 לסיכומיהם כצד ד' וכנתבעת שכנגד) טעונות הוכחה ועליה כתובעת, ולא על הנתבעות, היה להביא את העדים המפורטים בסיכומיה הנ"ל לעדות.

יש לציין שלא כטענת טאטי, הצ'ילר סופק ע"י אלקטרה ולא ע"י מויש, אלקטרה החליפה אותו לחדש ובכך תם נושא הצ'ילר. אדגיש, כי עצם החלפת הצ'ילר לא מהווה ראיה שהוא היה פגום ולטענת אלקטרה (ס' 12 לסיכומיה) הצ'ילר המקורי שסופק היה תקין וללא פגם, והתובעות השתמשו בו באופן שוטף למעלה משלוש שנים. לטענתה, ככל שהיו כשלים במערכת מיזוג האוויר אלה נוצרו מסיבות שונות שאינן ידועות לה. לגרסתה, הצ'ילר המקורי הותקן ע"י חברת מערכות שאינה צד לתביעה זו, וייתכן שגם ההתקנה עצמה הייתה לקויה, או שהיו תקלות בהפסקת החשמל שגרמו לכך. לגרסתה, מויש התחייבה לספק לטאטי מוצר מוגמר ומילאה את התחייבותה זו.

לטענת אלקטרה, עלות התקנת הצ'ילר אינה עולה על 10,000 ₪, כאשר לטענת טאטי עלות ההתקנה הייתה 37,485 ₪ טאטי תובעות סכומים גבוהים בניסיון להשית על הנתבעות הוצאות תיקונים שהן ביצעו במקביל להתקנת הצ'ילר, וייתצכן שההוצאות נובעות מהצורך במקום גדול יותר, עבור צ'ילר גדול יותר שטאטי דרשו במסגרת הסכם הפשרה.

אני קובעת, כי התובעות השתמשו בצ'ילר כשלוש שנים טרם שהוחלף, והחלפתו אמנם אינה ראיה לתקלות בו, ובכל מקרה, בעצם הסכם הפשרה עם אלקטרה בא הנושא על פתרונו.

נושא התקנת הצ'ילר, מעבר לכך שהתובעות יכולות היו למנוע הוצאות התקנתו אילו היו מקבלות את ההצעה מיום 2.8.09, לא הוכח שהתקלות אירעו בעצם ההתקנה עצמה. הצ'ילר הוחלף ללא תשלום ואין לחייב את מי מהנתבעות בהוצאות התקנת הצ'ילר.

תקן ישראלי 1001/6

1. תביעת טאטי הינה בעיקרה לאי התאמה לתקן העוסק בבטיחות אש בבניינים, שלטענתה פורסם ברשומות ביום 19.7.04 ולא חל בו שינוי מיוני 2004 ועד אוגוסט 2012, דהיינו, כך טאטי, בעת ביצוע העבודות נשוא תביעה זו חל אותו התקן שהיה קיים בעת ביצוע עבודות ההתאמה לקבלת רישיון עסק בשנת 2012.
2. בס' 21 לתצהירו הצהיר נתבע 3 (שכאמור הגיע להסדר פשרה עם התובעות) : "בסעיף 14.1 לתוכנית הבטיחות קבעה הנתבעת 3 במפורש, כי מתקני מיזוג האוויר יענו על תקן 1001 , דהיינו, על פי תוכנית בטיחות האש אותה ערכה הנתבעת 3, היה על התובעות בעצמן ו/או על ידי מי מטעמן, לדאוג ולוודא כי במקום תותקן מערכת מיזוג אוויר אשר עונה על תקן 1001 . (במאמר מוסגר יובהר ועוד אחזור לכך כי דרישה זו היתה דרישה מחמירה מהנדרש בחוק באותה עת "ובס' 23 לתצהירו: עוד ובנוסף כללה הנתבעת 3 בסעיף 18.1 לתוכנית הוראה כי עם סיום העבודות ולפני אכלוס יש להציג אישורים של מתכננים ומעבדות , בין היתר, אישור מטעם מתכנן מערכת מיזוג האוויר ולפיו המערכת עונה לדרישות תקן מספר 1001 , לרבות לעניין התעלות.( יצויין כי אישורכנ"ל נמצא אף בתיק בית המשפט). ובס' 31-33 הצהיר: 31 . עוד ברצוני להוסיף כי לו אכן היה ממש בטענת התובעת כי כל אשר בוצע על ידה היה ההתאמה הנדרשת על פי דוח מכון התקנים, שמצא ליקויים בהתקנת המגדפים, אזי לא היה כל צורך בהכנת תכנית בטיחות חדשה, לא היה צורך להגיש תכנית חדשה לכבאות, לא היה צורך בשכירת שירותי יועץ בטיחות חדש, לא היה צורך בהגשת בקשה להיתר בניה, לא היה צורך בתיק בניה בעירייה ולא היה צורך בהוצאות הנלוות לכך. כל שהיה נדרש היה להמציא אישור מכון התקנים לתיקונים הקלים שנדרשו ובכך היה מסתיים כל ההליך. לו אכן היה אמת בגרסת התובעות למותר לציין משעה שהוכנה תכנית בטיחות חדשה ושונו פונקציות בשונה מתכנית הבטיחות המקורית ישבכך להוות ראיה כי אין המדובר בעודות התאמה לפי תקן 1001 חלק 6 אלא בעבודות בינוי יסודיות .

32 . עיינתי בתיק הכבאות ומצאתי כי טרם הגשת תכנית הבטיחות של מר בדיחי אשר הוצגה לבית המשפט , הוכנה על ידי מר גיא בדיחי תכנית בטיחות אחרת קודמת עבור התובעת , תכנית זו הוגשה לכבאות ונמצאת שם בתיק, תכנית זו הוסתרה במודע מבית המשפט ובלוטה צילום התכנית (נספח ה) מעיון בתכנית זאת עולה כי הגלריה נשארה בתכנית זו פי שתוכננה על ידי הנתבעת 3 בתכנית המקורית - קרי משרדים וחלק טכני וללא שנהפכה לחלל טכני גדול עם הפרדות אש וללא שימוש בחדר נוסף המוגדר בתכנית המקורית כ"חלל"

33 . בנוסף, אין כל הפרדות אש בגלריה דבר המבהיר כי לא היה צרוך בעבודות בינוי אש נעשו על ידי התובעת ואשר הינה משייכת אותן לעבודות התאמה לתקן 1001 חלק , 6 דבר המאשש את טענתי, כפי שטענתי בעבר, כי התובעת מנסה שלא כדין "להלביש" הוצאות שיפוץ אחרות שעשתה, על הנתבעות , תכנית הבטיחות החדשה שהוצגה על ידי תובעת נמצאת בתיק בית המשפט ומעיון בה נראים בבירור השינויים הדרסטיים המבניים בגלריה

בכתב ההגנה מטעמו טען יועץ הבטיחות:

12 . במהלך עבודות הבנייה פעלו התובעות בעצמן למול המתכננים, קבלני הביצוע ואף מול שירותי

הכבאות וללא שעירבו כלל את הנתבעת 3 ולראיה, הזמינו ביקורות של כיבוי אש הן בשנת

2007 והן בשנת 2008 וכך הלאה מדי שנה וכל זאת מבלי שביקשו מהנתבעת 3 להיות נוכחת באף אחת מהבדיקות ואף מבלי שהעבירו לידיה תוצאותיהן. בשום שלב לא ראו התובעות כאילו על הנתבעת 3 לפעול מול שירותי הכבאות או להיות מעורבת כלל בתהליך זה.

13 . מבדיקה שערכה הנתבעת 3 בתיק הכבאות עולים הממצאים הבאים:

13.1 כאמור לעיל, בוצעה ביקורת מטעם מכבי אש בנכס עוד בשנת 2007 וככל הנראה הוצא

מכתב מטעם כיבוי האש ביום 12/8/07 , טרם המועד בו הוציאה הנתבעת 3 את הצעת

המחיר ( 10/9/07 ) וטרם המצאת תוכנית הבטיחות באש. למותר לציין כי מכתב זה לא

הומצא לנתבעת 3, הן לפני ההתקשרות עימה ואף עד היום. הוא אף לא צורף לכתב

התביעה והעתקו לא נמצא בתיק הכבאות.

13.2 כמהלך חודש יולי 2008 , לאחר שהסתיימו עבודות השיפוץ בנכס (לטענת התובעות

הסניף נפתח לקבל במאי 2008 ), נערכה בידיעת ובליווי נציג התובעות מר צחי ביקורת

נוספת בנכס מטעם מכבי אש. יובהר, כי לנתבעת 3 לא היתה כל ידיעה על קיומה של

הביקורת, היא לא הוזמנה להשתתף בה ואף לא יידעו אותה על קיומה כמו אף לא על

תוצאותיה וכל שידוע עתה לנתבעת 3 ידוע לה בדיעבד.

13,3 כאותה ביקורת אשר נערכה כשנת 2008 , כאמור לעיל לאחר שהסתיימו עבודות

השיפוץ, לא נמצא ולא הועלתה על ידי כבאות האש כל טענה כי מערכת המיזוג אינה

עונה לתקן 1001 . כמו כן, לא הועלתה כל דרישה להמצאת אישור מכון תקנים ולהיפך,

די היה באישור מהנדס מיזוג האוויר. העתק דו"ח ביקורת תקופתית מיום 13/7/08

מצ"ב כנספח גי לכתב ההגנה ומהווה חלק בלתי נפרד הימנו.

13.4 מן האמור לעיל עולה כבירור כי כשנת 2008 , לאחר שהנתבעת 3 סיימה את עבודתה, 1

עמד הנכס, לרבות מערכת מיזוג אוויר, בדרישות כיבוי האש

דהיינו גם לשיטת יועץ הבטיחות, לא הייתה כל דרישת רשות הכבאות בשנת 2008 לעניין התקן.

1. כל מומחי ביהמ"ש העידו, כי בעת ביצוע העבודות נשוא תביעה זו לא הייתה דרשיה לתנאי התקן. כן העידו שהיות שטאטי לא נענו לדרישות שירותי הכבאות ולא הגישו אישורים מתאימים, בכל ביקורת נוספו דרישות חדשות לגבי המנדף והארובה ומערכת הכיבוי. לגרסת המומחים, אילו טאטי היו משלימות את דרישות שירותי הכבאות בשנת 2008 בהתאם לדו"ח הביקורת השנתי והיו מקבלות אישור כבאות להוצאת רישיון, לא היו שירותי הכבאות דורשים את מה שנדרש בעת השינוי בשנת 2010. לטענתם, טאטי התרשלו בהתעלמות מדו"חות הביקורת של שירותי הכבאות בשנים 2008 ואילך, עד להגשת הבקשה להיתר להכשרת הגלריה. לטענת המומחים, בכל ביקרות של רשות הכבאות נוספו דרישות נוספות לגבי המינדף והארובות, ולמערכת הכיבוי במינדף והארובות ואם בשנת 2008 טאטי היו משלימות את דרישות הכבאות היו מקבלים אישור כבאות להוצאת רישיון וכיבוי אש לא הייתה מוסמכת את מה שדרשה בשנת 2010.
   
2. כך מערבי בתשובות לשאלות הבהרה מיום 3.5.16, ובחווה"ד מטעמו מיום 7.3.16 .

אפרים מערבי, ראש אגף בטיחות אש בנציבות כבאות והצלה, מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש, בתחום בטיחות אש (תקן 1001/6) במחלוקות העולות מכתבי הטענות ובחוות הדעת מטעם הצדדים וחוות דעתו הינה רק לגבי הטיפול במנדף והארובה המוגדר בתקן.

מהמסמכים שקיבל, הסיק מערבי כי לא התקיימו ישיבות תאום בין כלל מהנדסי, מתכנני ויועצי הפרויקט ובמאי 2008 הופעלה המסעדה, מבלי לידע את יועץ הבטיחות ולכן לא ניתן אישורו לכך במועד זה. זאת למרות שבהנחיות התכנון לבטיחות והגנה מפני אש צוין שעם סיום העבודות יש להגיש את האישורים ע"פ פירוט לגבי כל אישור חשמל, מיזוג, אינסטלציה, אישור מעבדה לגלאים, אישור זכוכית בדלתות, אישור לחומרי גמר ועוד.

מערבי פרט, כי עפ"י ועדת זיילר תפקיד יועץ בטיחות "להאיר עיניים" ותפקיד המתכננים לתכנן. "תכנית בטיחות" שמכין היועץ הינה נספח אמצעי בטיחות אש ל"תכנית" שמכין מהנדס הבנוי על בסיס התכנית האדריכלית. יועץ מוודא שדרישותיו בוצעו, אך אינו מוסמך לבדוק את תקינותם או התאמת לתקן, שזה בסמכות מעבדות מוסמכות או מכון התקנים הישראלי. יועץ הבטיחות אינו מוסמך לבדוק את הארובה, העובי, ההתקנה, והקשור לכך. עליו לבדוק שהמנדף עם ארובה הותקנו במקום והבדיקות מבוצעות ע"י מעבדה.

1. לגרסת מערבי בשנת 2004 תקן 1001/6 התייחס רק לבטיחות מבחינת עמידות אש של המנדף בלבד. לאחר מכן, אחרי מספר שנים, (כתוצאה מהשריפה בדיזנגוף סנטר) וכיוון שהארובה הייתה בנויה מחומר דליק, ההנחיה הייתה שיש לבדוק שהארובות בנויות מחומר בלתי דליק והאחריות לעמידה בדרישות בתקנות חלה על עורך הבקשה האדריכל.

מערבי מצא שלא היה צורך להכין נספח בטיחות אש לתכנית אדריכלית אלא להוציא הנחיות בכתב, כיוון שלפי חוק תכנון ובניה, בשיפוץ פנימי אין צורך להגיש נספח בטיחות לאישור כיבוי אש. רק בקבלת היתר בניה מחויב להגיש נספח בטיחות אש לאישור שרותי הכבאות.

עוד מצא שלא הובאו לידיעת המתכננים והיועצים דרישות שרותי הכבאות על מנת לקבל אישור לרישיון עסק והאחראי לתאום בין המתכננים של הפרויקט הוא מנהל הפרויקט אם יש כזה. ולא מתפקידו של יועץ הבטיחות לתאם בין המתכננים השונים.

לגרסת מערבי, אין בסיס לתביעת רשלנות נגד הנתבעים בתפקידם לגבי המנדף, התעלות ומהלך הארובות והגורם העיקרי להתרשלות והתנהלות בלתי מוצדקת הינה של טאטי, שהתעלמו מדו"חות הביקורת של שרותי הכבאות, עד לשלב הגשת בקשה להיתר להכשר הגלריה והגשת נספח בטיחות לפי החוקים והדרישות העדכניות בעת הגשת נספח הבטיחות לאישור שרותי הכבאות. במאי 2010 יצאה הוראת חיים תמם סגן מפקח ראשי מכבי אש.

לדבריו, על טאטי היה להזמין את היועצת בסיום השיפוץ ולא לאחר שנתיים שלוש ואם טאטי הייתה נוהגת כך ומקבלת אישורים מתאימים לעמידות אש של המנדף והארובה בלבד, המנדף והארובה היו מאושרים, גם אם זה לא עומד בהוראות התקן, מפני שהנחית כיבוי אש הייתה לבדוק את הנושא של עמידות אש, של המנדף והארובה.

1. מערבי פרט בחוות דעתו, את הרקע לדרישות התאמה לתקן בשנת 2010 כדלקמן: בחודש יולי 2008 בוצעה ביקורת שגרתית שנתית של כיבוי אש, במהלכה גילה מפקח מניעת דליקות שהותקן מנדף חדש, וטאטי נדרשה להציג אישור המתקין שהמנדף עונה לתקן N.F.P.A.96 שהתעלות, המנדפים והארובות בנויים מאלמנטים קשיחים ובלתי דליקים ודרישות נוספות שאינן נוגעות למנדף ולארובה, אך דו"ח ביקורת מיולי 2008 ודרישת הכבאות להציג אישור מתקין למנדף לא הובאו לידיעת יועץ הבטיחות. בחודש יולי 2009 בוצעה שוב ביקורת כבאות שגרתית ונמצא שהתובעת לא עמדה בדרישות דו"ח הכבאות משנת 2008. לדרישות מדו"ח 2008 נוספו דרישות, בניהן בקשה לאישור בדיקת "ועדה מוסמכת" למנדפים. שנתיים לאחר השיפוץ, ביום 3.4.10 נתבקשה יועצת בטיחות להגיש אישור לשירותי הכבאות על השלמת סידורי הכבאות עפ"י נספח הבטיחות וההנחיות שניתנו. ביחד עם הגשת אישור היועצת, הוגש נספח הנחיות בטיחות שנכתב והוגש בשנת 2007. ב- 6/5/2010 נערכה ביקורת כבאות נוספת ובה נוספו דרישות חדשות להשלמת אמצעי הבטיחות עפ"י נספח הבטיחות כולל בדיקת מכון התקנים למנדפים על פי תקן 1001/6, היות והדרישות מהביקורות של 2008 לא בוצעו. בנוסף דרשו שירותי הכבאות בביקורת מיום 6/5/2010 להגיש היתר בניה לגלריה שנבנתה ללא היתר. ב- 6/11/2010 נערכה בדיקת מכון התקנים להתאמת המנדף לתקן 1001/6, הוגשו הערות לאי התאמת. כל זאת מבלי לידע את היועץ על הביקורות השנתיות שבוצעו ע"י רשות הכבאות והדרישות שהתובעת נדרשה להשלים שנה לאחר שנה. ביולי 2011 נעשתה ביקורת נוספת שעל בסיסה, ניתן בפברואר 2012 אישור כבאות להוצאת רישיון עסק. בשנה זו הוגשה בקשה לאישור היתר בניה להכשרת הגלריה שנבנתה ללא היתר ובחריגת בניה. לצורך אישור היתר בניה, הוגשה תכנית אמצעי בטיחות לאישור כיבוי אש ובנספח אמצעי הכיבוי צוין שיש להתקין ערובות ומנדפים בהתאמה לתקן 1001/6. לצורך קבלת ההיתר, נדרש להכין תכנית בטיחות חדשה הכוללת את שינוי קירות אש, מחסן וכו'. תכנית הבטיחות הוגשה ע"י יועץ בטיחות גיא בדיחי ואושרה ע"י הכבאות ובה צוין שיש להתקין את הארובות והמנדפים לפי התקן.
2. מערבי מציין, שתקן 1001/6 יצא זמן רב לאחר תקופות ההנחיות, ולכן להכשרת בית העסק של טאטי, בעת שניתנה הנחיית יועץ הבטיחות, היה צריך להגיש אישור יצרן הארובה שהיא נבנתה מחומר בלתי דליק. בתקופה הרלוונטית, לא הייתה דרישה לעובי תעלה ו/או לעובי פח, אלא רק להגיש אישור המתקין שהתעלה נבנתה מחומר בלתי דליק. אם היו מציגים בפני יועצת הבטיחות את דו"ח הביקורת של רשות הכבאות, לא היה נדרש התקן, כיוון שאם בעת סיום השיפוץ היו מציגים לרשות כבוי האש את אישור החברה המתקינה בהתאם לדוח הביקורת מיולי 2008 שהתעלות והמנדפים בנויים מאלמנטים בלתי דליקים הם היו מאשרים את התעלות ומהלך הארובות. ניתן היה למנוע את "הנזק" עקב אי התאמת המנדף לתקן 1001/6 שנבדק ע"י מכון התקנים ב - 9/11/2010. לא היה צורך בבדיקת מעבדה בסיום השיפוץ אלא רק להציג אישור מתקין המנדף, כשם שצוין בדו"ח ביקורת כיבוי אש ביולי 2008. בהתעלמות מטאטי מדוחות הביקורת ומדיווח ליועצת הבטיחות, הביאה לדרישת התאמת המנדף לתקן 1001/6 ובדיקת המעבדה או מכון התקנים לאישור התאמת המנדף לתקן 1001/6 דרישה זו של רשות הכבאות הופיעה רק בדו"ח הביקורת מתאריך 6/11/2010. זאת כיוון שרשות כבאות דורשת ממבקש אישור היתר בניה, או תוספת/שינוי בניה, להגיש תכנית בטיחות אדריכלית בחתימת האדריכל, מה שלא צריך בעת השיפוץ. בסיום השיפוץ מפקח מניעת דליקות עורך ביקורת במקום ונותן דו"ח לביצוע דרישות במידת הצורך. לדבריו, ההליך ההתחלתי במסעדה, של ביצוע הייעוץ והגשת נספח אמצעי הבטיחות על גבי תכנית אדריכלית היה תקין, ויועץ הבטיחות לא היה צריך לדרוש אישור מתקין המנדף לפי תקן 1001/6, כיוון שבעת מתן הנחיות לתכנון, לא הייתה בקשה להיתר ולא היה צורך בנספח בטיחות. מערבי סבור, שבמקרה דנן אין הפרת הסכם של יועצת הבטיחות, כיוון שבמהל השיפוץ, ביקורות כיבוי האש ודרישות כיבוי האש לא הובאו לידיעת היועצת, שזהו מעשה אסור ואם בביקורת הראשונה לאחר השיפוץ היו מביאים לידיעתה דרישה להציג אישור מתקין המנדף, התביעה לא הייתה רלוונטית כיון שהנחיית כיבוי האש, בעת ביצוע התקנת המנדף היו להציג אישור מתקין בהתאמה לתקן ולא בדיקת מכון התקנים. לטענתו, היועצת פעלה כנדרש במתן אישור לאחר שבדקה שאמצעי בטיחות אש קיימים בדיקות הנדרשות ע"י מכון התקנים או מעבדה מאושרת בהתאם לדרישות שרותי הכבאות, כפי שמופיע בדו"חות ביקורת של שרותי הכבאות והיועצת אינה אחראית להתאמת המנדף לתקן.
3. עוד לדבריו, תכנית הבטיחות שהציג גיא בדיחי אינה רלוונטית, כיוון שבזמן שבין תכנית היועצת, לבין התכנית של גיא בדיחי חל שינוי מהותי בהנחיות שרותי הכבאות ואין לעשות השוואה. לכן, בביקורת שגרתיות של שרותי כבאות בכל שנה נדרש אישור שונה למנדף, מה שמצביע שמשנת 2007 עד 2012 חלו שינויים מהותיים בדרישות שרותי הכבאות. רק במאי 2010 יצאה הנחיה לשירותי הכבאות לדרוש בדיקת מכון התקנים למנדפים בהתאמה לתקן 1001/6 ולמערכת כיבוי אוטומטית למנדף. בתקופה הרלוונטית לא הייתה דרישה ובדיקת התאמה לתקן ע"י מעבדה או מכון התקנים הישראלי אלא אישור מתקין על עמידות אש של המנדף, בהתאם לתקן. מהנדס מיזוג האוויר אישר בתאריך 8/7/2010 שהתעלות הותקנו, ואישור זה היה מספק את הכבאות לעניין המנדף בשנת 2008
4. ביום 19.11.15 מונה יצחק ברבי מחברת יצחק ברבי מהנדסים ויועצים בע"מ, כמומחה ביהמ"ש למתן חוות דעת בתחום מיזוג האוויר במחלוקות העולות מכתבי הטענות ובחוות הדעת מטעם הצדדים. ברבי הגיש את חוות דעתו ביום 20.4.16 לאחר שקיבל מהצדדים את כתבי הטענות וחוות דעת המהנדסים והיועצים, וקיים פגישה בבית העסק, בה נכחו מהנדס מיזוג אויר מוטי שחר, עו"ד גרניצר ב"כ אקלים ליין, קבלן ראשי- מויש, אמיר מחברת אקלים ליין, עו"ד יוסף מטעם כלל חברת הביטוח, אורלי לוי-מידן ב"כ אלקטרה, מהנדס מיזוג אויר דוד נווה, סער ניצן נציג טאטי, עו"ד אריאל ב"כ טאטי, עו"ד קופרברג ב"כ מוטי שחר, מהנדס אייל ניב.
5. בחוות דעתו מיום 24.4.16 הבחין ברבי בין העבודה שבוצעה בשנת 2007 לבין זו שבוצעה בשנת 2014. לגבי העבודה בשנת 2007, קבע: -עם הגדלת חיבור החשמל והחלפת הצ'ילר הפגום שסופק ע"י חברת "מויש" הקבלן הראשי נפתרו בעיות הקירור. למעשה אם חברת טאטי הייתה מטפלת מיד בדרישות כבוי אש (שאינן קשורות לת"י 1001 ) המצורפות בחוות הדעת משנת 2008 ו 2009 היה לה אישור כבוי אש על הפרויקט, -חברת מויש סיפקה ציילר פגום שגרם לבעיות מיזוג אויר במפעל ובחנות טאטי דבר שגרם נזקים רבים בתפעול המפעל וחנות המגירות. יש לציין שבבדיקותיו של מר בדיחי קצין בודק מכבוי אש ב- 2008 וב- 2009 אין זכר לדרישות לעמידה בת"י 1001 חלק 6. כמו כן יש לציין שגם בדו"ח מהנדס נווה מ 2009 - אין זכר לבעיות עם תקן 1001 חלק 6 בפרויקט . דבר זה מאשר שהתקן לא היה חובה ולא נדרש על ידי כבוי אש. עוד קבע ברבי שלמרות שהתקן לא היה חובה, תכנן מוטי שחר עפ"י התקן ובפועל בוצעו הדברים העיקריים הנדרשים בתקן בתעלות פח שחור ופתחי שירות. רוב התעלות שביצע נשארו בפרויקט עד היום ולא הוחלפו. בעת הביצוע לא הייתה קיימת מעבדה במכון התקנים לבדיקת יישום תקן, לא היו בארץ חומרי ציפוי, לא הייתה הכשרה של בודקים לבדיקת התקן. עבודת מהנדס מוטי שחר תאמה את הדרישות של אותה תקופה, שיישם את הדברים העיקריים שבו ועמד בדרישות הבטיחות של אותו זמן.
6. לגבי העבודה שבוצעה בשנת 2014 קבע ברבי שמדובר בתכנון הוספת שטח עיקרי ומערכות טכניות בגלריה, המרת שטחים עיקריים בקומת קרקע למערכות טכניות, שינויים פנימיים ואישור שימוש חורג בקומת קרקע מתעשיה למסעדה שהוגש ב 2014 בהיתר נוסף -יועץ בטיחות מר בדיחי. לגרסתו: בפרויקט זה עם בקשת ההיתר החדשה ניתנו הנחיות בטיחות חדשות ומעודכנות על ידי יועץ הבטיחות מר בדיחי (שהיה כאמור קצין בודק מטעם כבוי האש בפרויקט הראשון ב 2008 והיום הינו יועץ בטיחות עצמאי ). בהנחיות אלו גם דרישות לעמידה בתקן ישראלי 1001 חלק 6 והוא מתייחס לאדריכלות החדשה והשינויים שהוגשו בהיתר החדש ואזורי אש חדשים (שלא היו בתכנון הקודם !) מהנדס דוד נווה נדרש להתייחס גם לתכנון החדש ולמעשה קיבל ירושה של מצב קיים למערכת מיזוג אויר ומערך תעלות קיים אולם היה צורך להתאימו לדרישות החדשות ולאזורי האש החדשים. מהנדס נווה היה צריך להביא את התכנון החדש ואת דרישות ה FINE TUNING של תקן ישראלי 1001 חלק 6 על כל השלכותיו והשתלשלות השפעותיו האדריכליות ודרישות הבטיחות הנגזרות ממנו תוך התייחסות לאזורי האש החדשים שנקבעו ודרישות לגבי הגלריה. במהלך התכנון הוסיף מספר פתחי שירות נוספים מעבר לקיים בתעלות הפח השחור הקימות, טיפל בציפויי תעלות עקב הגדרת אזורי אש חדשים (שלא היו בתכנון פרויקט מספר 1) ובהתאם לתכנון ומקדמי הביטחון שלקח ושיקוליו ההנדסיים, פתר היטב את בעיות הפרויקט החדש וקיבל האישור על ת"י 1001 חלק 6.

55. לסיכום קבע ברבי:

1.מדובר על שני פרויקטים שונים עם היתרי בניה שונים .דרישות בטיחות שונות, ,אזורי אש שונים ויועצי בטיחות שונים.

2.ההנחיות והתכניות שמסרו מהנדס מוטי שחר ויועץ הבטיחות יוסי שחר תאמו את חוקי הבטיחות הנדרשים לרבות עמידה בדרישות תקן ישראלי 1001 חלק 6 כפי שהיו בתוקף בתקופה הרלבנטית עבור הפעלת מסעדה ומפעל ליצור מאפים.

3.המצב בשטח לאחר ביצוע השיפוץ הראשון תאם את הנחיות ותכניות הנתבעים מוטי שחר ויוסי שחר רב התכנון נשאר בעינו, הנחיות קצין בודק מר בדיחי לאחר גמר ביצוע הפרויקט מתייחסת להשלמות בביצוע ולא לבעיות תכנון בטיחות עקרוניות.

4.הכשלים שעלו בבדיקת מכון התקנים לעניין עמידה בתקן ישראלי 1001 חלק 6 לרבות ביחס להנחיות שנמסרו על ידי הנתבעים מוטי שחר ויוסי שחר ולביצוע בפועל שנערך על ידי התובעת נובע משינויי תכנון, היתר חדש ויישום תקן ישראלי 1001 חלק 6 בהתאם לאזורי האש החדשים שנקבעו בתכנון להיתר החדש.

5.עבודות ההתאמה שבוצעו על ידי התובעת על מנת להתאים את בית העסק לדרישות כבוי האש ועמידה בתקן ישראלי 1001 חלק 6 לרבות מיקום תעלות, גובה ומרחק תעלות ,צפוי תעלות, בידוד תעלות, פתחי אש, קירות אש ומדפי אש, פתחי ניקוי, שנויים בתליית המגדפים ,וטיפול בחומרי המבנה והגלריה נבעו מבקשה להיתר שהוגשה על ידי התובעת בהתאם לדרישות החדשות ואזורי האש החדשים שנקבעו בהיתר זה ובמעבדת בדיקה של מכון תקנים שקיימת בפרויקט זה ושלא

הייתה קיימת בפרויקט הקודם ובעדכון דרישותיה במסגרת התקן במהלך השנים.

6...

7.בהתייחס לאחריות הנתבעים יוסי שחר יועץ הבטיחות ומוטי שחר מהנדס מיזוג האוויר ביחס לבטיחות אש לרבות אי התאמה לתקן ישראלי 1001 חלק 6 – מאחר ותקן ישראלי 1001 חלק 6 לא היה חובה ולמרות זאת הדרישות העיקריות בתקן קרי תעלות מפח שחור בריתוך ופתחי גישה -בוצעו! ולא הייתה בעיית בטיחות בהתייחס לסטנדרטים והדרישות באותה עת.

1. ברבי העיד, שמהנדסי מיזוג אוויר לא נמצאים בקשר ישיר עם רשות הכבאות והם ניזונים מהנחיות יועצי בטיחות, ואדריכלים שמקבלים הנחיות מכיבוי אש ומגישים היתר בנייה ומקבלים הנחיות מרשות הכבאות. ברבי העיד שגם בשנת 2007 הוא לא ידע אודות התקן שפורסם בשנת 2004 ולא הייתה קיימת אז מעבדה לבדיקתו, והפך לחובה רק לקראת שנת 2009 ושבשנת 2005-2008 לא היה מחייב. את העמידה בתקן בודקת מעבדה מוסמכת במכון התקנים, שלה עצמה ניתן זמן כדי ללמוד את התקן, היו דברים שלא נדרשו ב-2007 וכן נדרשו ב-2009 ו-2010. מעבדת מכון התקנים הייתה בחיתוליה באותו זמן. היו תקופות שהמעבדה הייתה קיימת והיא לא נדרשה לאשר בניינים. ב-2007 היו דרישות אחרות מהתקן בבניינים, והיו עדכונים שוטפים והתקן הפך לחובה לקראת 2009. מהנדס מיזוג אוויר אינו קשור לתקנים, אינו רואה את היתר הבניה, והוא מקבל הנחיות. במקרה של טאטי היו 2 היתרי בנייה, בהיתר בנייה הראשון בשנת 2007 תקן זה לא נדרש ובהיתר השני, בביצוע השינויים בגלריה כן דרשו עמידה בתקן.
2. נספח יא' לתצהיר ארז סער מטעם מויש, הינו תעודת בדיקה של מכון התקנים מיום 8.7.08 שהזמין א. כח אש לעסק של התובעות, מהרת הבדיקה הינה "התאמה לסעיפים: 1. חלות התקן וסעיפים כללים. 2. דרישות בטיחות. 3. אספקת המערכת. 4. תכן המערכת. 5. דרישה מחללים מוגנים. 6. התקנה. 7. מערכת הפעלה ובקרה. 8. סימון. 9 בדיקות התקנה וקב לה של התקן הישראלי ת"י 5210 – מערוכת כיבוי אש....( לא ברור הכתוב) מפברואר 2005 . בדיקת סילוק ליקויים לפי תעודה/דו"ח .......

מסקנות בדיקה חלקית – ההתקנה מתאימה לסעיפי התקן שנבדקו

נספח יב' לתצהיר ארז סער הינו בדיקת מכון התקנים מיום 26.6.08 של מערכת כיבוי אש , "מהות הבדיקה – התאמה לדרישות תקן ישראלי ת"י 1220 חלק 3 – מערוכת גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות מיולי 2004 גיליון תיקון מס' מדצמבר 2007. מסקנות הבדיקה : ההתקנה לא מתאימה לתקן בס' 12*חייגן. ההתקנה מתאימה לשאר סעיפי התקן. הערות: הבדיקה בוצעה בתאריך 22.6.08. ברצוננו להסב תשומת לבכם לכך שהתקן שחל על ההתקנה הוא תקן רשמי........הליקויים שנמצאו- חייגן- קו הטלפון של החייגן האוטומטי אינו מגיע ישירות למעמד התקשורת שלפני המרכזיה הפרטית שבאיזור המוגן.

נספח יג' לתצהיר ארז סער הינו בדיקת מכון התקנים מיום 8.7.08 לפיו נבדקה התאמה לס' 12 – חייגן ונמצא תקין

נספח יד' לתצהיר ארז סער הינו דו"ח מכון התקנים מיום 7.9.08 לבדיקת מערכות אוטומטיות של כיבוי אש באמצעות בדיקה שנייה של התאמת המערכת, הקובע שהתכנון מתאים לדרישות התקן כפוף לתנאים המפורטים בגוף התעודה, שההתקנה כולל התרעות מתאימות לדרישות התקן כפוך לס' 3 לפיו, נדרשות פעולות תחזוקה ובדיקות תקופתיות (סימון 12 בתקן) לפי הוראות ת"י 1928(25-NFPA )

1. הגם שיועץ הבטיחות טען, שדרש מילוי תנאי תקן 1006/1, מעדות המומחה ברבי עולה, שבשנת 2004 לא דובר על התקן וגם בדיחי, שהיה אז בקצין כיבוי אש לא דרש זאת. לדבריו לתקן יש פרשנות ובודקת אותו מעבדה מוסמכת במכון התקנים, שבאותה עת הייתה בחיתוליה וארך זמן עד שלמדה את התקן ובתחילה דרשו רק חלק מהדרישות ולאחר מכן הוסיפו דרישות נוספות. (ע' 58 -59 לעדותו). לדבריו בשנת 2007 היו דרישות אחרות לבניינים בתקן, "יצא תקן באנגלית והייתה הטמעה,

ש. עו"ד ד. אריאל: בעברית היה שינוי?

העד, מר ברבי: יצאו כל הזמן עידכונים

ש. היה עידכון לתקן או פסק אחד מהתקן או הוראה או אמרו לא צריך את זה צריך את זה

ת: בוודאי. קח את הבניין הזה....הכל זה פרשנות של התקן. (ע' 62-63 ש' 8). .."אם יש פרשנות של מעבדה לתקן אז זה משנה את המהות כן" (ע' 71 ש' 4) .לדבריו בשנת 2007-8 התקן לא היה חובה וזה מוסכם ומקובל בענף הבנייה שבו תוכניות מוגשות לכיבוי אש על ידי יועץ הבטיחות ומתקבלות הנחיות תכנון ליועצים והיועצים כפופים להנחיות תכנון אלה, הם לא יכולים להלביש תקנים נוספים,(ע' 64 ש') . לדבריו מה שמחייב הן הנחיות שמקבלים מרשות הכבאות דרך יועץ הבטיחות אז לכן פרוגרמת הבטיחות של יועץ הבטיחות, ב-2004 זה לא היה וגם לא ב-2007. מקרה נשוא התביעה, היו 2 היתרי בנייה, בהיתר בנייה הראשון זה לא נדרש ובשני זה כן נדרש. הוא התייחס להנחיות יועץ הבטיחות והמסמך ולדרישות כיבוי אש מהפרויקט לא דרשו בהיתר של 2007 תקן ישראלי 1001 חלק 6, בהיתר השני של כל השינויים בגלריה והחלפת שטחים כן דרשו וזה מה שמחייב את יועץ מיזוג האוויר. ברבי הופנה להנחיות נתבע 3 : "ש. כותב יועץ הבטיחות מפורשות מערכת מיזוג האוויר תענה על תקן 1001 כולל מיקום מדפי אש כנדרש בתקן,

העד, מר ברבי: תקן ישראלי 1001 הוא בנוי בחלקים והיו תקופות שחלק 1001 חלק 6 בכלל לא יצא לאור ובתקופה הזאת הוא לא יצא לאור בכלל, אם רוצים שהוא יצא לאור צריך לכתוב בפירוש חלק 1001 חלק 6.

ש: כלומר שפורסם, זה פרסום של מכון התקנים במפורש, פרסום פומבי שקובע שהתקן הזה שהוא החלופה של ה-nfpa משנת 2001 וחל במדינת ישראל מ-2004 אתה אומר לא חל או שלא ידענו עליו?

ת: לא פורסם למהנדסי מיזוג אוויר ולא נדרש על ידי אף אחד.

דהיינו, מעדות המומחה ברבי עולה שבשנים 2007/8 התקן לא היה ברור, היו פרשנויות ששונו עם הזמן גם במעבדת מכון התקנים.

1. מהמפורט בהרחבה לעיל עולה, כי בעת העבודות נשוא תביעה זו בשנים 2007/8 לא חל תקן 1001/6, הוא אמנם פורסם כהמלצה ולא כתקן רשמי מחייב. מעבדות הבדיקה רק הוקמו באותה עת ולמדו את הנושא לאט, בהתאם לפרשנויות שניתנו לתקן ולדרישות מעת לעת. הגם שנתבע 3 קבע שיש למלא אחר הוראות התקן, לא היה ברור מהו התקן, מה פרשנותו, מעבדות מכון התקנים רק החלו ללמוד את הנושא. עוד עולה מהעדויות ובפרט מחוות דעת מומחי ביהמ"ש, כי מוטי שחר תכנן את מערכת מיזוג האוויר באופן תקין ונכון תוך התייחסות להוראות האדריכל ומיועץ הבטיחות שתכניותיו אושרו בכיבוי אש, מה עוד, שלמרות שהתקן לא היה חובה באותה עת, הוא תכנן בהתאם לתקן. גם מויש ביצע את העבודה בהתאם לתקנים והנהלים באותה העת.

עוד עולה כי אילו התובעות היו פועלות כנדרש מהן ע"י כיבוי אש בשנת 2008, ולא היו מתנהלות ברשלנות, דרישות שאינן קשורות לתקן,, היו מקבלות אישור כיבוי אש לפרויקט.

אני גם קובעת כי מויש כקבלן מבצע לפי הוראות היועצים, אין כל חבות ואחריות למפורט בדרישת התובעות מחודש מאי 2010 להתאמת המנדף והתעלות לתקן.

אני דוחה נגד כל הנתבעות את התביעה בגין טענת התובעת לאי עמידה בתקן.

ליקויי בנייה

1. טאטי טוענת לליקויי בנייה וחשמל. לגרסתה, ליקויי הבנייה כללו ליקויים בתקרות וקורות, נזילות מים מהתקרה וכתמי רטיבות, ליקויים בנגרות, בעבודות מסגרות, לרבות מעקה מתנדנד בגלריה, היעדר חיזוק, בעבודות אינסטלציה סניטארית וניקוז, בחיפוי קרמיקה, עבודות טיח וצבע, ריצוף ופרקט, עבודות אלומיניום, עבודות אבן נסורה. לטענתה, עלות תיקון הליקויים נכון ליום 9.8.09 הינה 185,240 ₪+מע"מ ומויש סירבה לתקן את הליקויים.

גיל מהנדסים מונה ע"י ביהמ"ש כמומחה ליתן חוו"ד בתחום ליקויי הבנייה במחלוקות העולות מכתבי הטענות וחוות הדעת מטעם הצדדים.

בפתיח לחוות דעתו שהוגשה ביום 23.11.15 פרט המומחה שהתובעים הגישו לבית המשפט חוות דעת מומחה מטעמם מהנדס גוכמן אליעזר מחברת הדס, שבדק את הנכס ביום 9.8.09והנתבעות הגישו חוות דעת מומחה מטעמם המהנדס מרדכי בס, שבדק את הנכס ביו 25.6.14. מומחה ביהמ"ש בדק את הנכס ביום19.1.15 בהשתתפות הצדדים. הוא ציין כי לקח זמן רב לקח לצדדים להעביר אליו השלמות חומר שביקש במועד ביקורו במקום ולא כל החומר התקבל. מאחר ועבר זמן רב החליט המומחה שלא להמתין ולסיים את חוו"ד ללא כל החומר.

ואלה קביעות מומחה ביהמ"ש לעניין ליקויי הבניה שנטענו ע"י טאטי והתייחסות מומחה ביהמ"ש:

שלד ובנייה:

*לטענת טאטי, כי תקרת המסעדה עשויה לוחות ספנקריט, ללא גימור טיח וצבע, או ללא חיפוי של תקרה מונמכת כמו גבס או אקוסטית. קבע מומחה ביהמ"ש, כי אין מדובר בליקוי בניה, אלא ברצון להשאיר תקרה שהייתה קיימת במקום קודם לשיפוץ, ללא גימור אחר כגון תקרה אקוסטית וכ'.

* לטענת טאטי, שתקרת פסים שבורה בחדר קמח, מצא המומחה שמדובר בפתיחה/ הזזה של אחד המגשים בתקרה ולא בתקרה שבורה. יש לסדר את המגש בתקרה. מדובר בעניין זניח.

* לטענת טאטי שתקרה דקורטיבית מפסים בולטת/שוקעת במפעל לייצור עוגיות, שלטענת נציג התובעים התקרה הוחלפה, קבע המומחה, כי אין באפשרותו לדעת אם היה ליקוי ומה היה היקפו.

* לטענת טאטי, לקורת בטון שבור בחזית דרומית בפינה מערבית, מצא המומחה, כי במכתב שקיבל מהנתבעת, מאשר האדריכל כי עיצוב המסעדה כלל בתוכו רצון לקבל את המבנה כפי שהוא, לרבות שברים סדקים וכדומה בקורות ועמודים קיימים שהושארו חשופים כחלק מהעיצוב. משכך, אין ליקוי בנושא זה.

*לטענת טאטי לרטיבות, קבע המומחה, כי נמסר לו שבקומה שמעל קיימים משרדים שאינם ברשות טאטי, ובאזור משרדים אלו לא בוצעו עבודות שיפוץ ע"י הנתבעת. לגרסתו, על טאטי להפנות טענה זו לבעלי המשרדים שמעל אזור זה.

* לטענת טאטי לנגרות, המומחה קבע שלא ניתן לדעת אם היה ליקוי בדלת, מה הליקוי, ומדוע הוחלפה הדלת. לא ניתן לדעת אם היה ליקוי בגימור הצבע בדלת זו, ומה היה היקף הליקוי.

* לטענת טאטי למסגרות, המומחה ציין, כי לא קיבל תכנית המעקה ואם מויש תוכיח שהתקנת המעקה ופרופילי החיזוק במעקה הם בהתאם לתוכנית הביצוע, עלות התיקון תחול על טאטי.

במקרה שכזה יש להסיר את עלות התיקון בסעיף זה מהאומדן הסופי של חוות דעתו.

*לטענת טאטי, למעקה הברזל בצד הדרומי של המסעדה המשופע בשיירי ריתוך ואינו צבוע כהלכה, קבע המומחה, כי מהסתכלות על המקום מדובר במסעדה, שהאדריכל רצה לשמר את מראה המקום, לכן לא ניתן לבדוק מקום זה כאילו מדובר במסעדה חדשה, אלא בשימור מקום ושיחזור משהו עתיק יותר

* לטענת טאטי למלבן דלת כניסה למחסן לא מבוטן וחלול, המומחה העיר כי טאטי לא ידע להציג את הליקוי.

* לטענת טאטי לצביעה לקויה של רלסים מברזל, קבע המומחה, כי מאחר ולטענת טאטי, הם צבעו את הרלסים, אינו יכול לדעת כיום אם היה ליקוי ומה היה היקפו.

* לטענת טאטי למדרגות מברזל לא צבועות ושחוקות וצבע לא נגד אש, לטענת המומחה, מדובר בגרם מדרגות שכפי שממכתב האדריכל עולה שכך הוא צריך להיות ואינו חושב שצריך לחדש צבע אם רוצים לשמור על מראה אותנטי

* לטענת טאטי לצביעה לקויה של פס מתכת בצד המדרגות במפעל, ציין המומחה, כי במועד ביקורו במבנה,-חמש שנים לאחר בדיקת מומחה טאטי, נמצא כי כיום גם המדרגות שחוקות ומדובר בעניין לתחזוקה, באחריות טאטי.

* לטענת טאטי שפסי הכיסוי בקומה העליונה מונחים חופשיים ולא מחוזקים, קבע המומחה, שבבדיקת המבנה לא נמצא המקום שבו קיים הליקוי, גם נציגי טאטי לא ידעו להראות היכן הליקוי.

*לטענת טאטי לגבי עבודות אינסטלציה סניטארית וניקוז , קבע המומחה שיש להוכיח בבית המשפט, באמצעות קבלות אם טאטי השלימו את העבודות.

*לטענת טאטי שהברז בסמוך למקלט ולארון חשמל באזור המאפיה שבור, המומחה לא מצא ברז שבור וככל הנראה הליקוי תוקן.

* לטענת המומחה להעדר אגנית בתחתית אוגר המים המותקן בחלל הגג קבע המומחה, כי בבדיקת המקום לא ניתן היה לבדוק אזור זה. אם טאטי במסגרת שאלות ההבהרה ישלחו לו תמונה של אוגרי המים ומיקומם, הוא יתייחס לכך.

*לטענת טאטי לחסר ארון לסעפת מים, לא קיבל המומחה אסמכתא שנדרש היה להתקין בפרויקט זה ארון למרכזיית המים. רק במידה וטאטי יוכיחו שעל פי החוזה נדרש היה לספק ארון שכזה, יהיה צורך להתקינו. במקרה שכזה, עלות התקנת ארון היא 600 ₪.

* לטענת טאטי לחיפוי קרמיקה, מצא המומחה בבדיקת המטבח, שבאזור מדפי המשקאות קיימים מספר אריחי חיפוי רופפים. לא ניתן לשייך ליקוי זה למויש, שכן טאטי התקינו באזור זה מדפים וציוד, שיכול היה לגרום להתנתקות האריחים, עקב קדיחות וכו'. רק במידה וטאטי יוכיחו כי ליקוי זה היה עוד לפני התקנת המדפים, יהיה צורך בתיקון לאריחים אלו.

* לטענת טאטי שלא בוצע כראוי מלט רובה בין האריחים בקירות. מים עלולים לחדור לגרום לנזקים, לא מצא המומחה ליקוי מהותי בגימור הרובה בחיפוי.

*לטענת טאטי לעניין עבודות טיח וצבע, בבדיקה מדגמית לא נמצא ליקוי בנושא זה ומדובר בסעיף שבה לידי ביטוי בדירות ולא במקומות שכאלו.

* לטענת טאטי לחסר גימור טיח סביב נקודות חשמל, קבע המומחה כי מומחה טאטי אינו מפרט היכן נמצא הליקוי וגם מהתמונה שצורפה לא ניתן להבין היכן נמצא הליקוי ובמועד הביקור לא ידעו הצדדים להראות לו היכן הליקוי.

*לטענת טאטי, לא נצבע הבר בצורה מקצועית ונוצקו סדקים בחיבור, קבע כיוון המומחה, שלטענת טאטי הם צבעו את הבר כבר מספר פעמים, אין אפשרות לדעת היום האם היה ליקוי בנושא זה, ומה היה היקפו. מה עוד שלטענת מויש, הנגרות של הבר לא בוצעה על ידה.

*לטענת טאטי לצביעה לקויה ולא מקצועית של הקירות והתקרה, קבע המומחה, כי תקרת המבנה עשויה לוחות ספנקריט צבועים ובבדיקה נמצא כי בוצעו תיקונים מקומיים בצביעת התקרה, קיים חוסר אחידות בגימור צבע התקרה, יש לשפר את גימור הצבע. העלות 2,000 ₪.

*לטענת טאטי לעבודות הריצוף, קבע המומחה , כי לטענת נציג טאטי, הטענה היא כי הפרקט בהיקף המסעדה מתרומם. לטענת נציג מויש הליקוי נגרם כתוצאה משטיפה לא נכונה של רצפת הפרקט, וכי בעבר בוצע ניקוי באמצעות מים של האריחים הסמוכים דבר שגרם לתופעה. המומחה מצא, כי בקצה העץ ניתן לראות פגיעות בעץ, בצמוד לריצוף, וסביר כי הנזק בפרקט נגרם כתוצאה משטיפת האריחים הסמוכים לפרקט. מדובר בנזק מים שפגע בפרקט. לטאטי אין טענה לכלל משטח הפרקט אלא רק לאזור הצמוד לריצוף. האחריות לתיקון היא על טאטי, אלא אם יוכיחו טאטי כי הפגיעה בפרקט הייתה במועד סיום העבודה.

*לטענת טאטי שרצפת הריצוף בקרמיקה שקעה, קבע המומחה, כי במסעדה, ובאזור בו קיימת תנועה רבה של אנשים, הריצוף לא היה אמור לשקוע מקומית, לאחר כשנה ויש לבצע תיקון. לדבריו, נציג מויש טען שאם יש ליקוי הוא יתקנו ועלות התיקון: 1,500 ₪.

*לטענת טאטי, שריצוף השכבה נגד שחיקה מתקלף במטבח , מאחר ולטענת נציג טאטי המסעדה החליפה את השכבה נגד שחיקה, אין אפשרות לדעת אם היה קיים ליקוי בנושא זה.

*לטענת טאטי, שרצפת המחסן מתקלפת קבע המומחה, כי בבדיקת המקום כלל לא היה ברור לאיזה שיפועים מתכוון מומחה טאטי ואם יציג מומחה טאטי מדידה שערך בזמן בדיקת הנכס, וישווה מדידה זו לתוכנית הביצוע, יוכל מומחה ביהמ"ש להתייחס לנושא.

* לטענת טאטי לליסטים מתפרקים בחיבור הפרקט לריצוף, קבע המומחה שבאחריות בעלי המסעדה הן בהקפדה ושמירה על הנכס והן במישור התחזוקה היומיומי.

*לטענה לפנלים שרוטים במפעל קבע המומחה, כי בבדיקת המקום נמצא כי טאטי התקינה כיסוי נירוסטה באזורים אלו, וכיום לא ניתן לבדוק את הטענה.

*לטענה לחיתוך וגימור לא מקצועי של אריחים סביב מלבני דלתות, מצא המומחה שאין ליקוי ואין צורך בתיקון, לא ברור היכן נמצא הליקוי וגם נציג טאטי לא ידע להצביע על ליקוי שכזה.

* לטענה שדק בחזית דרומית לא צבוע כראוי, באחריות בעלי המסעדה הן בהקפדה ושמירה על הנכס והן במישור התחזוקה. לטענת נציג טאטי הם צבעו את הדק במסגרת התחזוקה. המומחה לא יכול כיום לדעת אם היה ליקוי בנושא זה.

* לטענה למילוי לא מקצועי של מלט (רובה) בריצוף אולם המסעדה קבע המומחה כי אין ליקוי ואין צורך בתיקון כלשהו. ריצוף אולם המסעדה עשוי רצפת עץ בשילוב אריחי טראצו מצוירים.

הטענה לא רלוונטית לסוג ריצוף שכזה.

* לטענה לרצפה חלקה ליד תנור אפייה, קבע המומחה, שאין מחלוקת בין הצדדים שלא הותקנה שכבה נגד החלקה. לשיטת המומחה זוהי מחלוקת עובדתית שמקומה להתברר בביהמ"ש.

* לטענת טאטי לשיפועים חזקים בריצוף במאפייה ליד ארונות חשמל, קבע המומחה שבאזור המאפיה, בסמוך לארונות החשמל בוצע שיפוע של 1.7% לכיוון הניקוז שבאזור זה, השיפוע בוצע לצורך ניקוז. אין ליקוי בנושא, אלא אם כן תוכיח טאטי שהיה נידרש שיפוע אחר.

* לטענת טאטי לשיפועים לא נכונים בריצוף אלכסוני בכניסה מהחניון, קבע המומחה, שבין רצפת המפעל למפלס החניון קיים הפרש גובה הדורש גישור באמצעות מדרגה או רמפה משופעת, אך המומחה לא קיבל תכנית המציגה את התכנון באזור זה.

*לגבי האלומיניום, נמסר למומחה כי הליקוי תוקן, לא ניתן לבדוק מי שבר ולמה, יש להוכיח נושא זה באמצעות קבלות ותצהיר בבית המשפט.

* לטענת טאטי שדלת יציאה לחנייה לא תקינה, קבע המומחה שאין ליקוי ואין צורך בתיקון כלשהו ונמסר למומחה כי הליקוי תוקן.

*לטענה למלבנים מאלומיניום שרוטים, קבע המומחה, כי אין ליקוי ואין צורך בתיקון כלשהו, לא ברור היכן קיים הליקוי וגם נציג טאטי לא ידע להצביע על ליקוי שכזה.

*לטענת טאטי לצבע נושר בפנלים מאלומיניום ושהוחלפו כל הפנלים, קבע המומחה, כי בביקור לא נמצא כל ליקוי ואין צורך בתיקון כלשהו, הפנלים הוחלפו, ואין אפשרות לדעת כיום האם היה ליקוי בנושא זה.

*לטענת טאטי ל זכוכית שבורה בדלת עליונה , קבע שבביקור לא נמצא ליקוי ואין צורך בתיקון כלשהו. נמסר לו כי הליקוי תוקן, ואין באפשרות לדעת מה היה ומי אחראי.

* לטענת טאטי, כי נדרש אישור לביצוע זכוכית בטיחותית בחלונות הסמוכים לרצפה ובדלתות, בביקור המומחה לא מצא ליקוי ואין צורך בתיקון, מה עוד שמומחה טאטי לא מפרט היכן נמצא הליקוי. אם לטענת טאטי, חלק מהזכוכיות בחלונות ודלתות לא מתאימים לתקן, עליהם להציג הוכחה/אסמכתא לעניין זה. על מומחה טאטי לפרט היכן לטענתו נמצא הליקוי, ולא סביר לבדוק את כל הזכוכיות במבנה, מה עוד שלא ברור היכן טוען המומחה שקימת בעיה.

* לטענת טאטי שמפגשי אבן עם קירות לא בקווים ישרים לדוגמא: בקומה עליונה, קבע המומחה, כי נראה שהדבר בוצע בכוונה להשוות למקום מראה ישן, ומדובר בחלק מהעיצוב האדריכלי ולא נמצא ליקוי בנושא זה.

* לטענת טאטי לגימור כוחלה מתפורר בקומה עליונה, לטענת המומחה יש מחלוקת עובדתית בין הצדדים לעניין זה, אך אם בוצעו תיקונים, אין לדעת כיום אם היה ליקוי בנושא זה, ועל טאטי להוכיח טענה זו בבית המשפט. בבדיקה נמצא כי יש לבצע תיקון מקומי באזור אחד בו נפלה אבן ועלות התיקון 200 ₪.

המומחה קבע, כי אומדן עלות ביצוע התיקונים הינו 10,950 ₪ בצירוף מע"מ ואם טאטי יבצעו את התיקונים באמצעות קבלנים מזדמנים, תעלה העלות ב- 30%, מעלות האומדן.

לאור חוות הדעת של מומחה ביהמ"ש אני קובעת כי על מויש לשלם לתובעות 14,235 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום 23.11.15 (יום מתן חוות הדעת) ועד לתשלום בפועל

ליקויי חשמל

1. לטענת טאטי, עפ"י חוו"ד מומחה מטעמה מר זלבה שביקר בבית העסק ביום 9.8.09 נמצאו 45 ליקויי חשמל חמורים שעלות תיקונם 35,000 ₪.לטענת מויש, הסכומים בחוות דעת מר זלבה מוגזמים וחלק מהתיקונים אינם רלוונטיים לאחר שהמקום שופץ בשנת 2012. מויש הגישה חוו"ד מהנדס הלר (הוגש ביום 28.7.16) יועץ חשמל ובקרה, בדיקת מתקני חשמל. הוא בדק לראשונה את החשמל בבית העסק בשנת 2016 והתייחס לרשימת הליקויים שמצא מומחה של טאטי בעת בדיקתו בשנת 2009 - כשנה לאחר מסירת המתקן.
2. המומחה קיבל מהצדדים, כתב התביעה, נתונים שמסרה מויש, מסמכים בעניין התביעה, חוות דעת מומחה מטעם מסעדת טאטי. נמסר לו ע"י מויש, כי עבודת החשמל בוצעו ע"י קבלן משנה של מויש שממשיך כמתחזק מערכות החשמל בבית העסק. עבודות החשמל בוצעו עפ"י כתב הכמויות של יועץ החשמל שהיה מעורב במהלך העבודה ואישורה בסיום, לפני המסירה וביקורת חברת חשמל . המקום עבר ביקורת חשמל בתאריך 5/2008 בטרם חובר להזנה של 3x400A כפי שתוכנן ע"י יועץ החשמל שנשכר ע"י טאטי. חברת חשמל ביצעה ביקורת בכל המבנה לפני חיבור ההזנה של 3x400A שהייתה הכרחית להפעלת מסעדה ומאפיה, מה שמצביע שמתקן החשמל עומד בתקנים ותקנות שהיו קיימים ביום הביקורת. מתקן החשמל קיבל חיבור של 3x400A , מה שמראה ש הוא עומד בכל התקנים והתקנות הקיימים ביום הבדיקה .
3. נמסר לו, כי מספר חודשים לאחר המסירה התגלו תקלות במערכת החשמל, כאשר הטיפול במערכת היה באחריות קבלן החשמל בתפקידו כאיש השרות של טאטי. לגרסתו, הסיבות האפשריות לתקלות החשמל יכולות להיות עקב עובדים שיתכן שגורמים לליקויים במערכות השונות, הוספת מכשירי חשמל במטבח ובכלל המגדילה עומס החשמל במקום שלעיתים גדול מהחיבור הקיים. ב- 2.10.2008 בוצעה מדידת זרמים בעת העבודה ונמדד זרם של 460A , דהיינו, המתקן הועמס ביתר מה שגורם להפסקות חשמל ושיבושים בעבודת המתקן .הלר טוען שעל יועץ החשמל לתכנן את המתקן עם מקדם רזרבה ל הגדלות עתידיות של מכשור , על טאטי היה להתייעץ עם יועץ החשמל ברגע שהוכנסו מכשירים נוספים, אך ברור שקבלן השיפוצים אינו אחראי לכך.
4. טוען הלר שמומחה של טאטי ביצע בדיקה במתקן החשמל ב - 9.8.2009, שנה וארבעה חודשים לאחר ביקורת חברת חשמל ולגרסתו, לא קיים אישור של חברת חשמל לתקינות מתקן חשמל, כי חב' החשמל מוציאה דו"ח ליקויים רק אם המיתקן לא תקין. לא רק שמדובר בביקורת המומחה של טאטי לאחר שהמתקן עבד כשנה וחצי, אלא ה"ליקויים" המצוינים בחוות הדעת של מומחה טאטי לא גרמו להפרעה בפעילות מתקן החשמל. לדבריו, לאחר ביצוע הגדלה של חיבור החשמל ל – 3x500A , ע"י יועץ החשמל וקבלן החשמל אשר ביצע את כל העבודות באתר העבודה, פסקו הפסקות החשמל והשיבושים אשר היו קיימים קודם . ביצוע הגדלת החיבור אירע אחרי שהנתבעת סיימה לעבוד באתר.

לא חלה כל אחריות על מויש באחריות ל"ליקויים" המופיעים בכתב התביעה בנושא החשמל .

לגרסתו, רק אם חב' החשמל מוצאת שהמתן תקין, היא מספקת הזנה למתקן. במקרה נשוא התביעה, המתקן היה תקין, וחברת החשמל סיפקה את ההזנה ומיד ניתן להשתמש במתקן ואין ביקורת שנתית של חב' החשמל. חברת החשמל נותנת את האישור אחרי שיש טופס 4 למבנה, ורק

אם יש צורך בהגדלת חיווט חייבים להזמין את חברת החשמל, שרק לאחר שהבדיקה

תקינה, היא מאשרת הגדלת החיווט. לאחר חיבור לקו החשמל, עבר המתקן לאחריות

המשתמש - טאטי.

לאור קביעות המומחה אני דוחה את טענות טאטי לתקלות במערכת החשמל

סוף דבר

1. תביעת מויש נגד טאטי מתקבלת בחלקה. טאטי תשלמנה למויש את סכום התביעה בהפחתת 14,235 ₪ (עלות תיקון ליקויי הבניה), בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

תביעת טאטי נגד הנתבעים נדחית (למעט עלות ליקויי הבנייה המפורטים בס' 66 לפסה"ד ואשר קוזזו מסכום החוב למויש)

ההודעות לצדדי ג' וד' נדחות.

טאטי תשלם לכל אחד מהנתבעים, נוכח סכום התביעה (לעומת הסכום שנקבע שיקוזז מתביעת מויש) , הוצאות ושכר טרחה בסכום כולל של 100,000 ₪.

מויש (שולחת ההודעה לצדדי ג') תשלם לצדדי ג', ביחד ולחוד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪.

אקלים ליין (שולחת ההודעה לצדדי ד') תשלם לצדדי ד', ביחד ולחוד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"א תמוז תשע"ט, 24 יולי 2019, בהעדר הצדדים.