התביעה המקורית בתיק זה הוגשה ביום 2.12.09 וכתב תביעה מתוקן הוגש ביום 20.6.13. בימים 14, 15 לנובמבר 2016 התקיימו דיוני הוכחות.

במהלך דיון ההוכחות ביום 15.11.17 הודיע ב"כ נתבע 3 כדלקמן:

"עו"ד גיבור: בכפוף להצהרה שאני אתן בשם מרשתי חברי מסכים למחוק אותנו מהתביעה ללא צו להוצאות, זאת אומרת התביעה נגדנו תדחה וההצהרה היא כזאת,

עו"ד ד. אריאל: הכוונה שכל צד מוותר על טענות ואף אחד לא יכול לחזור לשני.

עו"ד גיבור: כן, תקן 1001 חלק 6 על כל חלקיו היה ידוע לי זה מצהיר מרשי מר יוסי שחר בעת הכנת התוכנית,.....תוכנית הבטיחות שהוא הכין ב-2007. תקן זה למיטב ידיעתי בהדגשה לא השתנה משנת 2004 ועד שנת 2012 וההדגשה היא על המילים למיטב ידיעתי. בהנחיות שצורפו ממשרדי לתוכנית הבטיחות נכללו הנחיות ברורות לפיה על המתכננים השונים ליישם בתוכניותיהם את תקן 1001 על כל חלקיו וזה גם כתוב,.... על העבודות היה להתבצע לפי הוראות התקן הנ"ל. זאת הצהרה".

להסכמה זו ניתן תוקף של פס"ד והתביעה נגד נתבע 3 נדחתה.

לאור זאת, חלק מהנתבעים הגישו הודעת צד ג' נגד מי שהיה נתבע 3 – יוסי שחר

1

בשלב זה, התובעות הגישו בקשה שביהמ"ש יקבע כדלקמן:

א. התובעות רשאיות להשלים את טיעוניהן והינן רשאיות לנהל הליכי גילוי מסמכים ושאלונים עם כלל הצדדים בתיק.

ב. התובעות רשאיות להשלים ראיות בתיק, לרבות השלמת תצהירי עדות ראשית ו/או הוספת תצהירי עדות ראשית ולזמן עדים מטעמן.

ג. ימונה מומחה מטעם בית המשפט לבחינת עבודות ההתאמה שבוצעו בפועל על מנת להתאים את המצב בפועל לתקן 7557 חלק 6 וכן ביחס לעלותן, כמו גם לבדיקת החשבוניות שהוצגו ביחס לעלותן בפועל.

ד. יזומנו לעדות העדים המפורטים להלן:

מר דוד נווה – מרחוב התעש 25 , כפר סבא.

מר חיים תמם - אצל נציבות כבאות והצלה שדרות רחבעם זאבי, ת.ד. 2527 , ראשון לציון.

מר גיא בדיחי – אצל ש.י. הנדסת בטיחות, מרחוב החשמל 36 , קריית אונו.

מר אמיל אסולין – אצל מכון התקנים – רח' חיים לבנון 22 , תל אביב.

מר מנחם כספי - אצל נציבות כבאות והצלה, מחוז מרכז, שדרות רחבעם זאבי, ת.ד. 2527 , ראשון

לציון מיקוד . 7572257

מר בני אהרוני – איגוד ערים אזור פתח תקווה, רח' המכבים 32 , פתח תקווה.

לטענת התובעות, הליך זה "נפרץ" מחדש כאשר אחד מהנתבעים "עבר צד", מוטט את הגנת הנתבעים, מה עוד שחוות דעת מומחי בית המשפט מוטעות מיסודן. לטענת התובעות קו ההגנה של הנתבעים לפיו לא היה תקן כלל וגם אם היה הרי שהוא השתנה בין מועד עבודות ההקמה לבין המועד שבו רשויות כיבוי אש נדרשו לאשר את המצב בפועל, התרסק לאור הודעת יועץ הבטיחות, מר יוסי שחר, בניגוד לדעת מומחי בית המשפט, כי היה תקן מחייב וכי תקן זה לא השתנה בכל התקופה הרלבנטית.

לטענת התובעות, מכיוון שהוגשו הודעות צד ג' חדשות ויהיה צורך בתצהירי עדות נוספים והבאת ראיות נוספות, לא יתכן שבית המשפט יאפשר ניהול משפט שלם על אותה סוגיה מחדש בין הנתבעים לבין עצמם, וימנע מהתובעות את הסדרת מסכת ראיותיהן כדבעי. לכן לטענתן, על כל הצדדים כולל התובעים להגיש מחדש את ראיותיהם בהתאם לסוגיות שבמחלוקת, כולל מינוי מומחים מתאימים.

טוענות התובעות, שעד לשלב בו יוסי שחר נמחק כנתבע, כל הנתבעים טענו שלא היה צריך לבצע את עבודות הקמת בית העסק של טאטי בהתאם לתקן 1001 חלק 6. גם מומחי בית המשפט אפרים מערבי ויצחק ברבי קבעו כי לא היה צריך לבצע את עבודות ההקמה של בית העסק של טאטי בהתאם לתקן. לטענתן, עד אותו מועד, דחה בית המשפט הנכבד את כל בקשות התובעות בקשר לצורך בהוכחת עבודות ההתאמה ועלותן, וזאת למרות שבית המשפט הנכבד, שינה בדיעבד מהחלטותיו בקשר לאופן הבאת הראיות, ותוך שהינו מודע לכך שאין בפניו כיום כל קביעה של

מומחה מטעמו ביחס לעבודות ההתאמה שבוצעו וביחס לעלותן.

טוענות התובעות, שכיוון שיוסי שחר הודה בטענות התובעות בדבר חלות התקן בעת ביצוע העבודות, וחובת ביצוע עבודות ההקמה בהתאם לתקן 1001חלק 6. וכן הודה כי תקן 1001 חלק 6 על כל חלקיו, היה ידוע לו בעת הכנת תוכניות הבטיחות בשנת 2007 ולא השתנה מאז שנת 2004 ועד שנת 2012 כמו כן לדבריו, בהנחיות שצורפו על ידו לתובעות ב- 2007 היו הנחיות ברורות למתכננים השונים ליישם בתוכניותיהם את תקן1001 על כל חלקיו, ועל העבודות היה להתבצע לפי הוראות התקן הנ"ל. לטענת התובעות, גם בכתבי ההגנה שהוגשו על ידי יוסי שחר להודעות צד ג' וצד ד' שהוגשו

כנגדו, טוען הוא כי חובת ביצוע עבודות ההקמה בהתאם לתקן 1001/6 לא רק שהייתה חובה מבחינת הנחיות הבטיחות שנתן, אלא הייתה חובה גם מצד רשות הכבאות, אשר דרשה מאז יולי 2004 "ליישם את כל דרישות התקן" בבית עסק מסוג זה של התובעות, ובתכנון הספציפי שבוצע במסגרת ההקמה. לטענתן, עד עתה השאלה הייתה האם היה תקן והאם תקן זה השתנה בין

מועד ביצוע העבודות למועד הבדיקה, ועתה השאלה היא מהן העבודות שלא נעשו בהתאם לתקן, מה נדרש כדי להעמיד את העבודות בהתאם לתקן ומהי עלות אותן עבודות והנזק הנובע מאי ביצוען כך במקור – לכל השאלות הללו לא קיימת מסכת מוסדרת של הבאת ראיות מצד הצדדים ואף כלל לא עומדת לפני בית המשפט הנכבד חוות דעת מומחה מטעמו.

טוענות התובעות, כי עתה קיימים טיעונים חדשים של הצדדים בתיק, שחלקם סותרים טיעונים קודמים של אותם צדדים, והדיון בתובענה, לגופה לרבות הבאת הראיות, מתחיל מחדש. בנסיבות אלו, כאשר לכל אחד מהצדדים האחרים בתיק ניתנה הזכות על ידי בית המשפט הנכבד לתקן את כתבי טענותיו, ולהגיש כתבי בי דין חדשים, ותצהירים חדשים, אין למנוע מהתובעות, להשלים טיעוניהן וראיותיהן, ולזמן עדים שאינם בשליטתן.

עוד לטענת התובעות, עלו במסגרת חקירת מומחה המיזוג מטעם בית המשפט, מר יצחק ברבי, סתירות מהותיות לחוות דעתו, שמבהירות במפורש, שנכון להיום קיימים חוסרים ראייתיים מהותיים בתיק, שכאמור אינם מאפשרים לבית המשפט הנכבד להגיע להכרעה.

לטענת התובעות הן שילמו סכומים לא מתוכננים עקב רשלנותם והפרת התחייבויותיהם של יועצי הבטיחות, המיזוג כיבוי אש. "עבודות ההתאמה" לדרישות כיבוי אש תקן עלו להן כמיליון ₪. ולא קיים אף מומחה מטעם בית המשפט שיכול לבחון את מהות עבודות ההתאמה ואת עלות

עבודות ההתאמה. לגבי אבדן הכנסות ורווחים עקב סגירת העסק לביצוע עבודות, מונה בתיק מומחה בית המשפט רו"ח כרסנטי, אשר חרף פניות חוזרות ונשנות טרם הגיש את חוות דעתו.

עבודות התאמה לתקן 1001 שעתה, לאור שינוי טענו של יוסי שחר, ברור כי התקן היה קיים, כי התקן בעת עבודות ההקמה ועבודות ההתאמה היה אותו תקן, וכי על עבודות ההקמה היה לעמוד בתקן ואין מומחה מטעם בית המשפט שבדק את עבודות ההתאמה ושבוצעו בפועל את נחיצותן ואת עלותן, ובית המשפט הנכבד אף מנע מהתובעות להביא לעדות את מר נווה ו/או עדים אחרים, על כן לטענת התובעות, על מנת להכריע בתובענה במחלוקות הנוגעות לתקן, על בית המשפט לבחון, בין היתר, את השאלות הבאות:

- האם היה צריך לתכנן ולבצע את עבודות ההקמה בשנת 2557 בהתאם לתקן?

- האם הייתה דרישה מצד רשות כיבוי אש לעמידה בתקן למסעדה כדוגמת מסעדת התובעות?

- האם הביצוע בפועל של עבודות ההקמה תאם את התקן?

- מיהם האחראיים לאי התאמת המצב הקיים בפועל אל התקן לאחר עבודות ההקמה וחלוקת

האחריות ביניהם.

- אלו עבודות התאמה היו צריכות לבצע כדי להתאים את המצב בפועל לאחר ההקמה אל התקן?

- אלו נזקים נגרמו לתובעות כתוצאה מביצוע עבודות ההתאמה, לרבות עלות עבודות ההתאמה בגינן

קיימים בתיק חשבוניות על סך של כמיליון ₪( וכן בחינת אבדן ההכנסה עקב השבתת בית העסק

בגין עבודות ההקמה.

לטענת התובעות, במועד הגשת בקשה זו, לא קיימים בידי בית המשפט כלים לבחינת השאלות הנ"ל.

נתבעת 1 טוענת שאין להתיר לתובעות להגיש בפעם השלישית בקשה שנדחתה על ידי בית המשפט , לאחר שכבר הגישו התובעות כתב תביעה מתוקן, מבלי להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, באותה בקשה טענו התובעות שהתיקון נובע מחוותה דעת שהוגשו על ידי מומחה בית המשפט , אך בעצם מדובר בטענות חדשות שעניינן וויכוח עם המומחים והוספת שתי נתבעות חדשות ולכן בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט.

בקשת התובעות מיום 20/12/16, לזימון עדים והגשת תצהיר חדש של דוד נווה, נדחתה על ידי בית המשפט ולא הוגשה בבקשה זו בר"ע.

נתבעת 1 מפרטת שגם בקשת רשות ערעור על החלטה בדבר זימון עדים והגשת תצהיר מיום 24/1/17, נדחתה מאחר שבית משפט זה נימק את החלטתו שלא לזמן את העדים. באותה החלטה מיום 24/1/17 נקבע שבקשת התובעות לזימון דוד נווה מומחה מיזוג האוויר נדחית כיוון שהוא הגיש חוות דעת מטעם התובעות וביתה משפט בהסכמת הצדדים מינה מומחה לעניין זה.

לטענת הנתבעת 1 לא היה שינוי נסיבות מיום מתן ההחלטה 24/1/17 ועד יום 3/10/17 המועד בו הוגשה בקשה זו. לטענתה, יוסי שחר היה צד בתיק מלכתחילה, והעובדה שהוא הופך להיות צד ג' במקום נתבע אינה משמעותית .

הנתבעת 1 טוענת שלעניין הצהרתו של יוסי שחר בעניין תקן 1001, הרי שיש לקחת בחשבון שבתצהירו הוא התייחס לתקן 1001 מבלי להזכיר כלל את חלק 6 שלו וטענתו היא שחלק 6 לא היה בגדר חובה במועדים הרלוונטיים לתביעה.

לטענתה, כל האמור בתצהירו של יוסי שחר שריר ותקף גם היום ואין בהצהרתו הסתמית לבית המשפט כדי לאיין את המפורט בתצהירו.

יתרה מכך, טוענות הנתבעות העובדה שיוסי שחר צורף כצד ג' לאחר שנמחק מכתב התביעה,

אינה תורמת לבקשת התובעות לזימון עדים, והתובעות אינן רשאיות להגיש אותה בקשה לזימון עדים לאחר שבקשה כזו נדחתה ואף הבר"ע בעניין זה נדחתה. עוד טוענת הנתבעת 1 כי ביום 16/5/16 נדחתה בקשת התובעות לתיקון כתב התביעה, ולא הותר להן לצרף כנתבעים נוספים את שירותי הכבאות ומכון התקנים. לטענת הנתבעת 1 התובעות מסיבותיהן, פועלות באופן עקבי לעיכוב ההליכים, בין היתר, כדי שיבצעו שיפוצים מקיפים בנכס , ויתקנו את כתב תביעתם.

לטענת הנתבעת 1 אין כל קשר בין צירופו של יוסי שחר, שהיה נתבע והפך לצד ג' לבין בקשת התובעות לזימון עדים נוספים ואין כל מקום לעיון מחדש בהחלטות ביתה משפט שדחו בקשות קודמות באותו עניין. נתבעת 1 מפרטת בתגובתה את הבקשות הרבות שהגישו התובעות מאז שנפתח תיק תביעה זה לארכות , דחיות, תיקונים וכו' מה שגרם לעיכוב מתמשך של ההליכים.

נתבעת 1 טוענת שכל העדים אותם מבקשות התובעות לזמן לא הייתה להם מעורבות בהליך השיפוץ שנעשה ע"י התובעות ב2007 והן גורמים שעסקו או עוסקים בכיבוי אש ובעצם העדתם מתבקשת על ידי התובעות כמומחים ולא כעדים בתיק כיוון שמונה מומחה של בית המשפט אין צורך בהם.

זימונם של אלה לטענת הנתבעת 1 יגרום לסרבול ההליכים.

לעניין דוד נווה, מומחה מיזוג אויר מטעם התובעות , שכלל בחוות דעתו גם נושאי בטיחות אינו נחוץ לאור מינוי מומחה על ידי בית המשפט.

יוסי שחר כצד שלישי בתגובתו לבקשת התובעות טוען שעמדתו לא השתנתה והצהרתו בפרוטוקול הדיון מיום 15/1/16 הינה שתוכנית הבטיחות שהכין בשנת 2007 , התקן לא השתנה משנת 2004 ועד 2012 למיטב ידיעתו. לטענתו כיוון שהתביעה נגדו נדחתה הרי שנדחו כל טענות התביעה בעניינו והתובעות הכירו בטענות ההגנה שלו. לגרסתו מכתבו של חיים תמם מיום 29/7/04 הוא נספח פנימי של רשות הכבאות ואת הצדדים חייבו דרישות הכבאות כפי שהופנו אליהם על פי דוחות משנת 2008, שמהן עולה שאין דרישת כבאי לתקן 1001 חלק 6. לכן התובעות לא נדרשו ליישם את תקן 1001 חלק 6. לגרסתו בין השנים 2004 ל2010 לא היה מסמך מחייב של רשות כבאות והצלה לביצוע בדיקות מכון התקנים לבחינת התקנת מנדפים לפי תקן 1001 חלק 6.

טוען יוסי שחר, שמעמד התובעות לא השתנה מכך שהוגשה נגדו הודעת צד ג' , מה עוד שככל שהתובעות מבקשות לצרף חוות דעת לגבי עלות ביצוע עבודות התאמה לתקן 1001 חלק 6 היה עליהם לצרף חוות דעת כזו מלכתחילה ולא בשלב זה .

לטענתו בדיקת מכון התקנים נעשתה בשנת 2010, וההתאמה לתקן 1001 חלק 6, הייתה בעת שהתובעות ערכו את השיפוץ בשנת 2010, ולא בשנה בה יוסי שחר היה מעורב בשיפוץ הראשון בשנת 2007. לטענתו אילו בשנת 2008 התובעות היו משלימות את דרישות הכבאות שהיו קיימים אז , היו מקבלים את אישור רשות הכבאות , ורשות הכבאות לא הייתה דורשת מהם את השינוי שנדרש בשנת 2010. בשנת 2012 ניתן אישור לרישיון עסק אך מדובר באישור להיתר בניה להכשרת גלריה שנבנתה ללא היתר.

התובעות בתשובתן חוזרות על הטענה, שהשאלות העיקריות בתיק מצויות ללא תשתית עובדתית וללא מענה מהמומחים שמונו בתיק. לטענתן\ אין תשובת המומחים לשאלה אם היה תקן מחייב, אם כן מה היה התקן המחייב בעת ביצוע עבודות ההקמה, האם העבודות בוצעו לפי התקן המחייב, ואם לא מה עלות עבודות ההתאמה הנדרשות לשם כך. שאלו לטענתן עיקר השאלות שנדרש להן מענה בתיק דנן.

לטענת התובעים, התברר שהמומחים אינם מומחים לדבר והם הבהירו בחוות דעתם בתחילה כי לא היה תקן חייב ולאחר מכן חזרו בהם בעדותם וקבעו כי היה תקן אולם הוא היה באנגלית. אחד מהמומחים אמר במפורש, כי הוא אינו יכול להתייחס לביצוע העבודה בפועל ואף לא להתאמות

שנדרשו לשם התאמת העבודות לתקן המחייב, כמו גם לעלויות שהיו כרוכות בכך, שכן הדבר אינו

בתחום מומחיותם.

אציין כבר עתה, כי כל ההחלטות שניתנו בתיק זה ע"י ביהמ"ש ושלדעת התובעות היו מוטעות, המקום לטענה זו הינו בפני ערכאת הערעור ולא בבית משפט זה.

מעיון בתיק ביהמ"ש עולה, כי כבר ביום 12.8.16 דחיתי את בקשת התובעות לזימון עדים. על ההחלטה מיום 12.8.16 לא הוגשה בקשת רשות ערעור. ביום 20.12.16 הגישו התובעות בקשה לזימון אותם עדים ולצירוף תצהיר עדות ראשית נוסף וטענו, כי יש להיעתר לבקשה לצורך בירור האמת וכי אי היעתרות למבוקש תגרום להם לעיוות דין. טענו בבקשה שם התובעות, כי התצהיר הנוסף של דוד נווה, כולל כבר עובדות שהועלו בתצהירים של עדים אחרים ולא יוסיף עובדה נוספת וכי העדים הנוספים, נציגי רשות הכבאות ומכון התקנים הם בעלי ידע אישי בעניין נשוא המחלוקת ועדותם נדרשת עקב חסר מהותי בחוות דעת המומחים. בקשה זו נדחתה על ידי ביום 24.1.17

ובה נקבע, כי בית משפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטתו. לא נמצא כי בקשות שהוגשו לאחר ההחלטה מיום 12.8.16 מצדיקות בחינה מחדש של הבקשה לזימון עדים, שזימון העדים נדרש לאחר מינוי מומחים מטעם בית משפט. הבקשה להגשת תצהיר של המהנדס דוד נווה נדחתה, מהסיבה שהוא עד מומחה מטעם התובעים ומונה בהסכמה מומחה מטעם בית משפט. התובעים הגישו בר"ע על החלטתי זו שנדחתה.

עוד אציין, כי התובעות בבקשה ובתשובה, הגישו בפועל "מיני" סיומים או "סיכומי ביניים" לגבי הראיות שנשמעו עד היום וסתירות שמצאו לשיטתן בין הגרסאות השונות.

בפועל, העובדה שהתובעת מחקה את יוסי שחר מהתיק, והעובדה שהוא הוסף כצד ג' ע"י הנתבעות, אינה משנה כהוא זה את טענות התובעות בכתב התביעה וטענות הצדדים ובוודאי שאינה מובילה לפתיחת כל תיק התביעה מחדש.

בתיק הוגשו תצהירים, כתב התביעה לא שונה, הנסיבות לא שונו, וטענות הצדדים כולם ידונו במהלך הבאת הראיות.

יוסי שחר בתגובתו לבקשה זו, מבהיר מפורשות את עמדתו ועוד ייחקר עליה בבוא תורו.

בית המשפט מינה מומחים למחלוקות השונות ובתחומים השונים, אלה נתנו את חוות דעתם, נחקרו ו/או יחקרו על חוות הדעת, ועל פי חומר הראיות יינתן פס"ד.

הבקשה נדחית

סבורני כי על התובעות לשקול היטב הגשת בקשות מיותרות החוזרות על עצמן, לאחר שנידחו ע"י ביהמ"ש.

התובעות ישלמו לנתבעת 1 וליוסי שחר, לכל אחד מהם, הוצאות בקשה זו בסך 1,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"ח, 11 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"ח, 11 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.

חתימה