התובעת הגישה בקשה לזימון עדים כדלקמן:

אינג' מיכאל זלבה אשר אשר לא המציא חוו"ד טרם הדשת חוות דעת מטעם מומחי ביהמ"ש יוזמן לעדות ע"י מזכירות ביהמ"ש לפי הכתובת המפורטת בבקשת התובעות מיום 24.7.16.

חוות דעתו של אברהם פרנקו הוצאה מתיק ביהמ"ש ולכן לא יוזמן לעדות.

חיים תמם מנציבות הכבאות וניסח, לטענת התובעות, את מכתב רשות הכבאות מיום 22.7.05, בו נקבע בין היתר, שיש לחייב יישום דרישות תקן 1001/6במטבחים מוסדיים ומסעדות. טוענת התובעת, שלמרות הוראותיו של חיים תמם היו שיש להניח שהמצב באירועי השרפות לא תאם את כל דרישות תקן 1001/6, קבע מומחה ביהמ"ש – מר יצחק ברבי, כי פברויקט הקמת המסעדה בשנת 2008 תקן 1001/6 לא היה חובה ולמרות זאת, מוטי שחר תכנן עפ"י התקן ובפועל אף בוצעו התנאים העיקריים הנדרשים בתקן8. גם המומחה מערבי קבע שבשנים 2008 – 2010 לא נדרשו ע"י שירותי הכבאות דרישות לעמידה בתקן 1001/6. לטענת התובעת, כיוון שלשיטתה, אין ספק שבסיום הקמת המסעדה, מצבה לא תאם את תקן 1001/6 והיא נדרשה מאז יולי 2008 התאמה לתקן זה, יש להזמין את חיים תמם.

מנחם כספי מרשות הכבאות, לטענת התובעות, דרוש לעדות בע"פ כמי שחתם על דוחו"ת רשות הכבאות בשנים 2008, 2009, 2010 בהם נדרשה המסעדה לעמוד בתקן 1001/6.

בני אהרנוי, נדרש לעדות בע"פ לטענת התובעות, כמי שחתם על אישור ופרוט תנאי רשות הכבאות להוצאת רישיון עסק מיום 16.2.12 בו מוין מפורשות שהאישור מותנה באישור מעבדה מאושרת לתקן 1001/6 עד 30.6.12

גיא בדיחי, בשנים 2008-2010 ביצע מטעם רשות הכבאות את הבדיקות ובדו"חות רשות הכבאות נדרשה התאמה לתקן 1001/6 ולאחר שסיים את תפקידו שם היה יועץ הבטיחות של התובעות שליווה את עבודות ההתאמה לתקן 1001/6 והוא אינו עובד ציבור היום.

אמיל אסולין, נציג מכון התקנים ביצע את התאמת המסעדה לתקן 1001/6 וקבע שקיימת אי התאמה לתקן. לעומת זאת, קבע מומחה ביהמ"ש – יצחק ברבי שהתכניות שמסרו מוטי ויוסי שחר תאמו את חוקי הבטיחות שנדרשו, כולל התאמה לתקן 1001/6 כפי שהיו בתקופה הרלוונטית.

לטענת הנתבעים, המתנגדים לזימון העדים מטעם התובעות, התובעות מבקשות לתקוף את חוות דעת מומחי ביהמ"ש לאחר שלא צלחה דרכם בבר"ע. לגרסת הנתבעים, בתקופה הרלוונטית תקן 1001 לא היה תקן רשמי, מה שמחייב הינו תקן רשמי ולא תקן שפורסם. התקן הרשמי לגבי 1001/6 פורסם רק ביום 31.8.12

טוענים הנתבעים, שכיוון שגיא בדיחי אינו עובד ציבור ושימש כיועץ של התובעות, יכולות היו הן להגיש מטעמו תצהיר.

כל העדים האחרים הינם עובדי ציבור ודי היה בתעודת עובד ציבור, מה עוד שמכתביו של חיים תמם צורפו ולא הוכחשו ע"י הנתבעים ואמיל אסולין ערך בדיקה שגם תוצאותיה לא הוכחשו ע"י הנתבעים. לטענת הנתבעים, מטרת התובעות בבקשתם להבאת עדים אלו, הינה להעידם כמומחים, למרות שביהמ"ש מינה מומחים לנושאים אלה. מה עוד, שעובדי רשות הכבאות לא היו מעורבים בשיפוץ שנעשה במסעדה בשנת 2007.

עוד טוענים הנתבעים, שלמעט אינג' מיכאל זלבה, המהנדסים דוד נווה ואליעזר גוכמן נתנו לתובעות חוו"ד מומחה, אך לאחר מכן, ביהמ"ש מינה ביהמ"ש מומחים לאותם תחומים ועניינים בהם עסקה חוות דעתם. הנתבעים מפנים לתקנה 130 לתקסד"א, לפיה, כאשר מונה מומחה ע"י ביהמ"ש בהסכמה, לא יגישו בעלי הדין חוות דעת, וחוות שעת שהוגשו לפני מומחי ביהמ"ש "כאילו לא נתקבלו כראיה".

לאחר עיון בטענות הצדדים, אני קובעת כי אין להזמין את כל שאר העדים (למעט מיכאל זלבה).

ביהמ"ש מינה מטעמו מספר מומחים למקצועות השונים הנחוצים לברור המחלוקות בין הצדדים. המומחים הגישו חוות דעת, לאחר שכל המסמכים היו בפניהם והם זומנו לחקירה במועד הראשון לדיון ההוכחות.

ביהמ"ש מינה מומחים מטעמו, בין היתר, לאור המחלוקות המקצועיות השונות בין הצדדים וכדי שמומחה שלא מטעם הצדדים יחווה דעתו בנושאים השונים.

מעבר לסירבול שייגרם כתוצאה מזימון עדים שכבר ניתנו חוות דעת במומחיות לשמם מבקשת התובעת להזמינם, הרי שנ קבע בפסיקה שכאשר מונה מומחה מטעם ביהמ"ש אין הצדדים צריכים להביא ראיות נוספות באותו נושא ויכולתם לערער על מסקנות המומחה מוגבלת .

לאור המפורט, אני דוחה את הבקשה למעט העד מיכאל זדלבה.

התובעות ביחד ולחוד, תשלמנה, לכל צד שהגיב לבקשה לזימון עדים, הוצאות בסך 750 ₪.

ניתנה היום, ח' אב תשע"ו, 12 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.