1. הבקשה והתגובה
2. בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה בתובענות אשר הדיון בהן אוחד, אך טרם החל להידון לגופו של עניין .
   בגידרה של בקשת התיקון עתרה המבקשת להוספת תובעים נוספים ונתבעת נוספת באופן שכתב התביעה המקורי זכה לשידוד מערכות מקיף וסכום התביעה הועלה.
3. בנימוקי הבקשה נטען בין היתר כי התיקון נדרש לאור גיבוש נזקיה הנוספים של התובעת ומאחר ובקשתה לפיצול סעדים נדחתה בזמנו תוך שניתנה לה הזכות לעתור לתיקון כתב התביעה.
   אשר להוספת תובעות ונתבעת נטען כי תיקון כתב התביעה יאפשר "גילוי והתעמקות בפלוגתאות העומדות על הפרק".
4. המשיבה 1 התנגדה לבקשה בכללותה הגם שהסכימה לתיקונים קלים בסעיפים שונים. לטענת משיבה 1 לא בכל מקרה יד הנימה הליברלית תהא על העליונה ויש לבחון אם עשוי צד לרכוש ע"י התיקון יתרונות דיוניים שויתר עליהם לפני כן מטעמי נוחות ובכך שינה הצד שכנגד את מצבו (רע"א 3385/08 מרקט פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ).
5. משיבה 1 טענה לשיהוי ניכר בהגשת הבקשה וכן הוסיפה וטענה כי נכללו בה טענות החורגות ממתחם המחלוקת שבין בעלי הדין כפי שהוגדרה בכתב התביעה.
6. דיון והכרעה:
7. מבחינה עניינית עסקינן בבקשה הכוללת למעשה הן צירוף בעלי דין חדשים (תובעות ונתבעת) והן תיקון ועדכון של כתב התביעה המקורי.
8. אשר להוספת שתי חברות בת של התובעת המקורית, נטען בבקשה כי הן שנשאו בתשלומים בגין הנזקים הנוספים שפורטו במסגרת בקשת התיקון, בעוד שלגבי הוספת הנתבעת יוסי שחר ייעוץ בטיחות וניהול סיכונים בע"מ (במקום נתבעת 3 המקורית) נטען בהרחבה כי זו הפרה את התחייבותה כלפי המבקשת בהפרה יסודית ואף התרשלה בתכנון הנחיות הבטיחות ובכך גרמה נזקים למבקשת.
9. על צרופן של התובעות והנתבעת הנוספת חלה תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 המעניקה לבית המשפט שיקול דעת רחב ככל שימצא כי הצירוף נועד "לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה" קובעת לאמור:

תקנה 24 - מחיקת בעלי דין והוספתם
"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כאמור ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."
כעולה מלשון התקנה, בית המשפט רשאי להתיר הוספת בעל דין כתובע בהתקיים אחת משתי חלופות: האחת, כאשר היה צריך לצרף אדם מלכתחילה כתובע; והשניה, כאשר נוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.
בהתייחס לחלופה הראשונה, שעניינה "אדם שהיה צריך לצרפו כתובע", בחינתה תעשה לאור הוראת תקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי, שכותרתה "צירוף תובעים", הקובעת לאמור:
"21. צירוף תובעים
מותר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד - בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין - בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית."

לא למותר לציין, כי בית המשפט, בהידרשו לבקשה לתיקון כתב טענות - לרבות הוספת בעלי דין כבענייננו - ינקוט גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשה כאמור, למעט במקרים חריגים בנסיבות בהן אין בתיקון כל תועלת לבירור הפלוגתאות נשוא התובענה (ראו גם, רע"א 2345/98 סלים דנגור נ' חנוך ליבנה, פ"ד נב(3), 427, עמוד 431 (1998); י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), עמודים 338-340).

1. הנובע מכאן הוא כי יש להיעתר לבקשה בכל הנוגע לצירוף בעלי דין נוספים.
2. אשר ליתר סעיפי הבקשה שאינם נוגעים במישרין לצירוף בעלי דין.
   לעניין זה נטען כי הצורך בתיקון כתב התביעה נובע הן בשל אספקת הצ'ילר החדש ורכישת יחידת מיזוג נוספת – דהיינו התאמת התביעה לנזקים שגובשו, והן פרוט ביצוע עבודות ההתאמה שנדרשו ע"י רשות הכבאות.
3. הגם שאין חולק כי מאז הגשת כתב התביעה המקורי ועד למועד הגשת בקשת התיקון חלף פרק זמן ניכר של קרוב לשלוש שנים, לא ניתן לקבוע בשלב מוקדם זה כי המבקשת ישבה באפס מעשה משך כל תקופה זו בנסיבות העולות כדי שיהוי.
4. בכתב תשובתה נטען כי המבקשת בקשה למזער את הוצאות המשיבים בכל הנוגע לביצוע עבודות ההתאמה, וכי ביצוע העבודות על ידה היה כרוך במעבר זמן ניכר.
5. בבר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו

בית המשפט העליון פסק:

א. (1) בית-משפט יכול להתיר תיקון כתבי טענות בכל שלב משלבי הדיון לרבות בשלב מתקדם של המשפט, ואפילו ייאלץ הצד שכנגד להוסיף על הראיות שהביא. במקרה כזה ניתן לפצותו על טרחתו המיותרת בפסיקת הוצאות מתאימות.

(2) אין לשלול אפשרות תיקון כתב-תביעה, רק מהטעם שהמדובר בהוספת עילה חדשה לחלוטין, אולם, אין להתיר תיקון כאמור, כאשר מדובר בהוספת עילה חדשה, שהראיות לגביה, לפי עצם מהותה, שונות מאלה הצריכות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי, והבקשה לתיקון הוגשה בשלב, שבו כמעט תמה מסכת הראיות בתביעה המקורית, ובהרשאת התיקון יהיה משום הכבדה רבה בהארכת הדיון ובסרבולו במידה משמעותית.

ב. בעת הדיון בבקשת תיקון לכתב התביעה יובאו בחשבון, בין יתר השיקולים, התנהגות בעלי הדין והשלב שבו מובאת הבקשה לתיקון, וככל שבעל דין מאחר בהגשת בקשתו ללא טעם סביר, פוחת הסיכוי, שבית המשפט ייעתר לבקשתו.

1. בנסיבות אלו אני מקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה ומתיר לתובעות להגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 30 יום מיום המצאת החלטה זו.

הנתבעים יהיו רשאים להגיש כתבי הגנה מתוקנים בתוך 30 יום מיום קבלת כתב התביעה המתוקן.
בנסיבות העניין זכאיות המשיבות לפסיקת הוצאות לזכותן על הצד הגבוה שכן עסקינן למעשה בתביעה חדשה בעיקרה אשר תחייב הגשת כתבי הגנה חדשים על כל המשתמע מכך.
לכך יש להוסיף את העובדה כי במסגרת התיקון המבוקש, הועלה סכום התביעה לסך של 2.5. מיליון ₪ ומשכך נחשפות עתה המשיבות לסיכון גדול באופן ניכר ועל כן אני מחייב את המבקשת ,אפוא, לשלם למשיבות הוצאות הבקשה בסך של 9,000 ₪ לכ"א מבין המשיבות הנתבעות (לא כולל את הנתבעת החדשה כמובן).

נקבע לקד"מ ליום 2.12.13 בשעה 9:00.