ההליך הועבר לטיפולי, עם מינוייה של השופטת גרוסמן לביהמ"ש המחוזי, ולאחר שניתנו על ידה הנחיות להגשת תצהירי עדות ראשית על ידי התובעת.

1. בישיבת קד"מ שהתקיימה לפני, ביום 25 ינואר 2017, לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית וניתנו החלטות בבקשות לזימונם של עדים, ללא הגשת תצהיר (ישיבת יום 4 דצמבר 2016), התייחסתי לשאלת ההתיישנות ולטענת הנתבעים, במסגרת כתבי ההגנה, כי לא בוצעה לחלקם מסירה של כתב התביעה במסגרת הליך הבוררות, שנוהל בין הצדדים, לפני כב' השופט בדימוס אורי טרוזמן. בוררות שהסתיימה בסופו של דבר במסגרת ההליכים שקויימו במסגרת תל"א 19185-08, לפני כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון (להלן: "הליך הבוררות").
2. לטענת הנתבעים, דין התביעה נגדם להידחות בטענת התיישנות, נוכח העובדה כי ניתן לראות בתובעת כמי "שזנחה" תביעתה נגד כל אותם נתבעים, להם לא בוצעה מסירה כאמור.
3. בנסיבות אלו, הוריתי לתובעת להגיש אסמכתאות למסירת כתב התביעה, במסגרת הליך הבוררות לכל הנתבעים במסגרת הליך זה. (החלטה מפרוטוקול הדיון מיום 25 ינואר 2017 וכן החלטה נוספת מיום 27 פברואר 2017).
4. בדיון שהתקיים לפני ביום 8 מרץ 2017, טען ב"כ התובעת, כי מתוך אישורי המסירה ובהתאם לטבלה שצורפה לקובץ המסמכים, נמסר כתב התביעה בהליך הבוררות לכל הנתבעים, למעט נתבעים ספורים אותם ביקש לזמן לעדות, כדי להוכיח כי היו מודעים להליך וכי אף היו מיוצגים על ידי עו"ד ברקן. לחילופין, ביקש לחקור את עו"ד ברקן, אשר טען במסגרת הליכי הבוררות כי הוא מייצג את "מירב הנתבעים". לפיכך, קבעתי ישיבת הוכחות ליום 29 מרץ 2017, לחקירת הנתבעים אשר בהתאם לנטען לא בוצעה להם מסירה של כתב התביעה בבוררות.
5. בהודעה של ב"כ הנתבעים, עו"ד ברקן, מיום 14 מרץ 2017 ותשובה מיום 16 מרץ 2017, הודיע עו"ד ברקן, כי מעיון במסמכים שהוגשו על ידי ב"כ התובעת, עולה כי לא בוצעה מסירה של כתבי הטענות, בהליך הבוררות לכ- 80 נתבעים. אולם, אין בכוונת הנתבעים להתייצב לישיבת ההוכחות שנקבעה. עמדה דומה הובעה על ידי עו"ד אובוז (הודעות מיום 20 ו- 21 מרץ 2017, במסגרת בקשה 85). מבוקשם היה להגיש סיכומים בטענת ההתיישנות.
6. ב"כ התובעת, בתגובה להודעה זו טען כי בנסיבות אלו ניתן לקבוע כי הנתבעים מוותרים על זכותם לטעון כי לא בוצעה להם מסירה של כתבי הטענות בהליך הבוררות, על כל המשתמע.
7. בתשובה הפנה ב"כ הנתבעים לטענת ב"כ התובעת כי עצם המסירה אין לה כל משמעות, אלא עצם הגשת התביעה וכי לנתבעים טענות נוספות לעניין ההתיישנות, כפי שפורטו בכתב התביעה.
8. כאמור, ביום 2 אפריל 2013, דחתה כב' סגנית הנשיא, השופטת גרוסמן, את בקשת הנתבעים לדחות על הסף את התביעה בטענת התיישנות (עמ' 2-4 להחלטתה). במסגרת כתבי ההגנה, אשר הוגשו על ידי עו"ד ברקן, נטען על ידי הנתבעים, כי הגם שהבקשה לדחייה על הסף נדחתה, הרי שעומדת לנתבעים הטענה כי דין התביעה להידחות בטענת ההתיישנות, במסגרת ההליך העיקרי. נטען כי, כתב התביעה במסגרת הליך הבוררות לא נמסר להם. עוד, מכיוון שבמסגרת הליך הבוררות אין תשלום של אגרה או רישום פורמאלי, הרי שיש לקבוע כי רק המסירה לנתבעים היא בבחינת תחילתו של ההליך. (סעיפים 3-10 לכתבי ההגנה שהוגשו על ידי עו"ד ברקן). כך, גם בכתב ההגנה שהוגש על ידי עו"ד אובוז, נטען כי ה"ה אובוז לא היו צד להליך הבוררות ולא ידעו עליו (סעיף 16 לכתב ההגנה).
9. בכתב ההגנה שהוגש על ידי עו"ד שרעבי, נטען כי מועד היווצרות החוב הנטען, בשנים 1998-2000, בראי מועד פתיחת הליך הבוררות, משליכה על גובה החוב שניתן לתבוע במסגרת ההליך (סעיף 2 לכתב ההגנה). כמובן ששאלה זו לא ניתן להכריע בה בשלב זה, אלא לאחר שיוכחו החובות הנטענים.
10. הנתבעים הודיעו כי אין בכוונתם להתייצב לחקירה ולעדות במועד שנקבע להוכחות. הגם שהתנהלות זו, הינה זלזול בביהמ"ש, בצד שכנגד והבעת עמדה לנוכח ההליכים המתנהלים, אין בכוונתי לנקוט בהליכים לאכיפת ההתייצבות, נוכח עמדת ב"כ התובעת והטענה כי ניתן יהיה לזקוף התנהלות זו לחובתם של הנתבעים.
11. הבקשה לדחייה על הסף בטענת התיישנות, נדחתה כאמור לעיל. הרצון לבצע בירור עובדתי, כבר בשלב זה, סוכל ונדחה על ידי הנתבעים בהתנהלותם המפורטת. לפיכך, בראי ההלכה ולפיה: "הכלל הוא, כי הגשת תובענה מפסיקה את מרוץ ההתיישנות (זלמן יהודאי, דיני ההתיישנות בישראל - תוך זיקה למשפט האנגלי והאמריקני כרך א' 87 (1991) (להלן: יהודאי); ע"א 450/82 מדינת ישראל נ' חירם לנדאו, פ"ד מו(1) 658 (1986)). למעלה מכך, מרוץ ההתיישנות נפסק עם עצם הגשת התובענה בבית המשפט, גם אם דבר הגשתה לא הובא לידיעת הנתבע (יהודאי, עמ' 87; ע"א 169/65 רשות הפיתוח נ' ירקוני, פ"ד יט(2) 595 (1965))" ע"א  878/06 דב טרויהפט נ' דוד עטיה (מיום 4.01.2009).
12. עוד, נקבע כי מועד הגשת התובענה לבית המשפט הוא שעוצר את מירוץ ההתיישנות, אף במקרה שהאגרה שולמה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות. ע"א 2486/04 אהרון אהרוני נ' אלחנני ואח' (מיום 23.6.2005).
13. הליך זה, מתנהל בעצלתיים מאז שנת 2011, מאז הועבר לטיפולי, מידי שבוע מוגשות בקשות/תגובות/הודעות וכן מועלות טענות אשר אינן רלבנטיות להליך זה ולסוגיות אשר יש לבררן. בנסיבות אלו, לא מצאתי לשוב ולדון בשלב זה, בטענת ההתיישנות, לאחר שטענות הסף נדחו ולא מצאתי לקבל הבקשה להורות על הגשת סיכומים בשאלה זו, בשלב זה נוכח כל המפורט לעיל.
14. לסיכום, מצאתי כי דבריה של כב' השופטת (בדימוס) עדנה ארבל, מתאימים להיאמר בנסיבות שלפני "חובת תום הלב נבחנת לאור היריבות הטבעית המצויה בין בעלי הדין. יריבות זו מתבטאת, בין היתר, באופיין של תקנות סדר הדין האזרחי הקובעות כללים בהירים ומפורטים שאינם מתיימרים להותיר לבעלי הדין מקום רב לפרשנות. מבנה היחסים המשפטי בין בעלי הדין מביא לידי מסקנה כי אין לראות בעמידתו של בעל דין על זכותו הדיונית בהקשר הנדון, כמפר את חובת תום הלב ... עם זאת, אין פירוש הדבר כי חובת תום הלב מאפשרת לבעל דין לנהוג ככל העולה על רוחו. עקרון תום הלב מטיל על בעלי דין לנהוג בהגינות וביושר האחד כלפי השני ... בעלי דין אינם בוחרים, במובן החוזי, להימצא במסגרתו של ההליך המשפטי ... אולם מרגע שהם באים בין כתלי בית המשפט עליהם לנהוג בהגינות ויושר האחד כלפי השני, וכן כלפי המערכת השיפוטית הפועלת לשם בירור הסכסוך בין בעלי הדין." (הדגשה לא במקור) (רע"א 8467/06 לובנה אבו עוקסה נ' בית הברזל טנוס בע"מ, פסקאות 25-23 (מיום 8.7.2010))
15. מכל אלו, החלטתי לבטל את ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 29 מרץ 2017, שקבעתי לצורך בחינת שאלה זו. לפיכך, בהמשך להחלטה להגשת חו"ד מומחה מטעם הנתבעים אני מורה לנתבעים להגיש תצהירי עדות ראשית, בתוך 60 יום מהיום.

אני קובעת ישיבת קד"מ ליום 29 מאי 2017, שעה 09:00 (המזכירות תייחד לישיבה זו 3 שעות)

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ז, 22 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.