14 פברואר 2017

לפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. בענייננו השאלה האם למנות מומחה רפואי נוסף בתיק הנדון, בו הגישה התובעת תביעה להכיר במחלה מסוג דלקת מפרקים כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

ההליכים בתיק עד כה

1. בתאריך 6.5.15 קבענו את התשתית העובדתית בתיק ומינינו את פרופ' ראובן מדר מומחה בתחום הראומטולוגיה, לשמש כיועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן- "פרופ' מדר) ועל מנת שיחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובלת התובעת ואודות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתה.
2. פרופ' מדר הגיש שלוש חוות דעת מטעמו. בחוות דעתו הראשונה מיום 28.7.15 קבע כי אין קשר סיבתי בין מחלת התובעת ובין עבודתה. בנוסף, הציע למנות מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה על מנת לאמוד את עוצמת האירועים בהיבט הנפשי של התובעת לרבות בהתייחס למצבה הנפשי בתקופות קודמות.
3. בחוות דעתו השנייה, מיום 10.1.16, השיב המומחה לשאלות הבהרה. בין השאלות שהופנו אליו נשאל בעניין הצעתו למנות מומחה בתחום הפסיכאטריה, אולם שאלה זו נעלמה מעיניו והוא לא השיב עליה , לכן היא הופנתה אליו שוב והוא השיב ביום 7.7.16 כדלקמן :

"כפי שציינתי בחוות דעתי, לדעתי יש מקום למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה על מנת לאמוד את עצמת האירועים בהיבט הנפשי, גם בהתייחס למצבה הנפשי בתקופות קודמות. ממצאים אלו חשובים לא רק בהיבט של השפעת העקה על היווצרות מחלת המפרקים, אלא גם בהיבט של תחלואה נוספת אם הייתה, או שמה נגרמה עקב האירועים המוגדרים "כמלחיצים ומחרידים".

1. הנתבע , בתגובתו מיום 14.8.16, טען כי הוא מסכים למינוי מומחה פסיכאטרי, אשר יקבע האם האירועים שנקבעו על ידי בית הדין בהחלטת העובדות היו אירועים שגרמו לנזק נפשי לתובעת גם בהתייחס למצבה הנפשי בתקופות קודמות וגם בהיבט של תחלואה נוספת אם הייתה.
2. מנגד התובעת, בתאריך 30.8.16 הגישה בקשה למינוי מומחה אחר/נוסף, וכן התנגדה להמלצת המומחה למנות בתיק גם מומחה בתחום הפסיכיאטריה, מהטעם שמחוות דעת המומחה עולה כי הוא מבקש למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה רק כי הוא מתקשה לקבל את החלטת בית הדין כי אכן מדובר באירועים חריגים. התובעת בבקשתה טענה כי מעולם לא הייתה בטיפול פסיכיאטרי וגם כיום אינה בטיפול כזה.
3. בתאריך 22.9.16 החליט בית הדין על מינוי מומחה נוסף בתחום הראומטולוגיה, אולם קבע שאין למנות מומחה בתחום הפסיכאטריה.
4. בתאריך 29.9.16 מונה פרופ' דן בוסקילה , כמומחה נוסף בתיק בתחום הראומטולוגיה (להלן- "פרופ' בוסקילה").
5. פרופ' בוסקילה קבע בחוות דעתו מיום 2.1.17 כי התובעת סובלת מדלקת מפרקים שיגרונתית סרונגטיבית.

באשר לקשר הסיבתי בין מחלתה לתנאי עבודתה, קבע פרופ' בוסקילה כדלקמן:

לפיכך, המלצתו של פרופ' בוסקילה היתה למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה:

הנה כי כן, כמו פרופ' מדר גם פרופ' בוסקילה סבור כי יש למנות בתיק זה מומחה מתחום הפסיכיאטריה . שניהם סבורים כי יש למנות מומחה פסיכאטרי על מנת לאמוד את עצמת האירועים בהיבט הנפשי ואת הקשר בינם לבין מחלת התובעת, ופרופ' בוסקילה אף קידם וציין כי בעולם הרפואה ידוע על קשר סיבתי בין תסמונת PTSD להתפתחות דלקת מפרקים שיגרונתית.

1. לאור האמור בחוות דעתו של פרופ' בוסקילה, ביום 30.1.17 הנתבע הגיש מטעמו בקשה למנות מומחה בתחום הפסיכאטריה. בתגובתה מיום 5.2.17 התנגדה התובעת למינוי זה, בטענה כי בית הדין הוא המוסמך לקבוע את העובדות בתיק והוא קבע את חריגות האירוע בהחלטתו לעניין העובדות.

הכרעה

1. בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע:

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל שהשאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין משהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו". (הדגשה שלי – א.ש.ב).

1. הנה כי כן, אלה הכללים שנקבעו בפסיקה ובהנחיות בית הדין הארצי באשר למינוי מומחה בתחום רפואי נוסף ואנו סבורים כי המקרה שבענייננו מצדיק מינוי מומחה נוסף בתחום הפסיכאטריה.
2. בהתאם להנחיות בית הדין הארצי, בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל שהשאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה.
3. כפי שראינו לעיל, בענייננו שני המומחים שמונו מטעם בית הדין סבורים כי חשוב שימונה מומחה פסיכיאטרי על מנת שחוות דעתם תהא שלמה.
4. יובהר באשר לטענת התובעת כי מסמכותו של בית הדין בלבד לקבוע לעניין חריגות האירועים- בית הדין קבע כי מדובר באירועים חריגים ועל כך אין חולק, אולם שני המומחים, קובעים כי על מנת לקבוע קשר סיבתי בין האירועים החריגים למחלתה של התובעת יש לאמוד את עוצמתם.

פרופ' בוסיקלה אף קבע כי יש לבדוק האם התובעת סבלה מ- PTSD שאם כן, אז כבר נמצא קשר סיבתי ונקבע בעולם הרפואה כי תסמונת PTSD יכולה לעלות את הסיכוי להתפתחות דלת מפרקים שגרונתית ממנה סובלת התובעת.

1. קביעה האם מבוטח סובל מPTSD הינה קביעה רפואית ומן הסתם, אין באפשרות בית הדין לקבעם. לכן יש מקום למינוי מומחה רפואי בעניין זה.
2. לנוכח כל האמור, אנו קובעים כי יש למנות מומחה רפואי נוסף בתחום הפסיכיאטריה.
3. החלטה בדבר מינוי מומחה נוסף תינתן בנפרד.
4. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ז, (14 פברואר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.