16 דצמבר 2015

לפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. בתיק זה התקבלה ביום 28.7.15 חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין, פרופ' ראובן מדר.
2. לאחר שחוות הדעת התקבלה התברר, כי בהחלטה מיום 6.5.15 אשר הועברה אל המומחה לשם כתיבת חוות דעתו נשמט, בהיסח הדעת, חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בתיק. מכאן – שבעת שהמומחה נתן את חוות דעתו לא היה בפניו מלוא התשתית העובדתית הרלוונטית.
3. אנו סבורים, כי יתכן וחוות הדעת אשר ניתנה על ידי המומחה היתה שונה אילו היה בפניו מלוא התשתית העובדתית, ועל כן, המומחה מופנה לתשתית העובדתית המלאה בתיק (המפורטת להלן) והמומחה מתבקש לענות שוב על השאלות עליהן ענה בחוות דעתו הקודמת ואף לענות על שאלות ההבהרה אשר הופנו אליו על ידי הצדדים.

התשתית העובדתית

1. התובעת עובדת בחברת חשמל משנת 1981 כמזכירה של סגן מנהל אגף באגף השיווק.
2. מאז שנת 2009, עקב מצבה הרפואי, התובעת עובדת בפועל 5 שעות ביום – עד השעה 13.00. עם זאת, שכרה של התובעת משולם לפי משרה מלאה, כאשר החלק היחסי מנוכה ממחלה ומחופשה.
3. במרץ 2011 התמנתה גב' אורנה גולן (להלן- "גב' גולן") לתפקיד סגנית מנהל אגף השיווק והייתה הממונה הישירה על התובעת.
4. עד ליום 1.1.2012 מערכת היחסים בינה לבין גב' גולן הייתה טובה. ביום 1.1.2012 גב' גולן אמרה לתובעת כי היא זקוקה למזכירה נוספת אשר תחליף את התובעת כאשר זו מסיימת את עבודתה בשעה 13.00.

התובעת נעלבה ונפגעה מדבריה של גב' גולן ואף הרגישה שהיא "מחפשת אותה".

1. יומיים לאחר מכן, ביום 3.1.2012, סביב השעה 22.00 – שלחה גב' גולן מסרון לתובעת במסגרתו דיווחה לה שהיא ביקשה מעובדת אחרת להעביר ישיבה שנקבעה לה על ידי התובעת.

גם הודעה זו הרגיזה את התובעת וגרמה לה לחרדות, שכן היא הסיקה שהסיבה שגב' גולן שולחת לה מסרון כזה בשעות הלילה הוא על מנת להראות לה שהיא לא זמינה בשעות שנדרשות על ידי גב' גולן.

1. ביום 12.1.2012 התובעת הגיעה לעבודה בשעות הבוקר, אך היא הרגישה ברע, התעלפה ופונתה באמבולנס לבית החולים.
2. שני האירועים אליהם התייחסה התובעת התקיימו מבחינה אובייקטיבית. מבחינה סובייקטיבית מדובר באירועים שלא היו נחשבים כאירועים חריגים או אירועים מיוחדים לגבי מרבית האנשים, ואולם השתכנענו שהתובעת, עקב מצבה הרפואי ורגישותה הרבה, חוותה אירועים אלו כאירועים מלחיצים ומחרידים (זהו הסעיף החסר).

שאלות מהחלטת בית הדין מיום 6.5.15

• 1. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל ל-50%, קיומו של קשר סיבתי בין האירועים מימים 3.1.2012 ומיום 12.1.2012 לליקוי ממנו סובלת התובעת?

גם החמרת מצב הליקוי עקב האירועים הללו משמעה קיום קשר סיבתי בין השנים.

• 1. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלות הבאות:
     1. האם אי הכושר לעבודה על פי התעודות הרפואיות לנפגע בעבודה המצורפות להחלטה זו, כולו או חלקו נגרם עקב האירוע הנ"ל?
     2. באם המומחה יקבע, כי רק חלק מאי הכושר נגרם עקב האירוע וחלק מקורו במצב רפואי קודם, ישיב המומחה מה משך הזמן שבו נגרם לתובעת אי כושר אותו ניתן לייחס לאירועים מימים 3.1.2012 ו-12.1.2012.
     3. האם יש צורך למנות בנוסף גם מומחה בתחום הפסיכיאטריה?

שאלות הבהרה מטעם התובעת

• 1. מחוות דעתך עולה כי בסמוך לפני פרוץ מחלת דלקת מפרקים שגרונית היו מצבי עקה טראומטיים לחולה- הרי שקיים קשר סיבתי בין הסטרס לבין פריצת המחלה הן כגרימה והן כהחמרה (החמרה- אם היו גורמים אחרים כגון גורם גנטי).

במקרה שלפנינו קובע בית הדין כי בשל מצבה הרפואי של התובעת ורגישותה הרבה – האירועים המתוארים בהחלטת בית הדין היו לגביה אירועים מלחיצים ומחרידים.

לאור העובדות הנ"ל- האם נכון שהסיבה היחידה להופעת דלקת המפרקים היו האירועים הטראומטיים שחוותה?

• 1. האם נכון שהטריגר לפריצת המחלה היו האירועים המלחיצים והמחרידים שחוותה התובעת?
  2. האם נכון לומר כי במועד בו פרצה המחלה הייתה לאירועים בעבודה השפעה גדולה יותר לפריצתה מאשר לגורמים אחרים (שאינם ידועים).
  3. האם נכון שאלמלא האירועים המלחיצים והמחרידים שהתובעת חוותה – לא הייתה מחלת המפרקים פורצת במועד שבו פרצה וייתכן שהתובעת כלל לא הייתה לוקה במחלת מפרקים (שכן אין לה כל גורמי סיכון ללקות במחלת מפרקים, לפי חוות דעתך הראשונה)?
  4. האם קיימת סבירות של מעל 50% לכך שהאירועים המלחיצים והמחרידים היוו את אחד הגורמים לפרוץ מחלת הפרקים (גם אם גורם זניח)?
  5. האם אתה מסכים לחוות דעתו של ד"ר טישלר? (מצ"ב כנספח א' להחלטה זו).

1. המומחה ישיב על השאלות, במידת האפשר, תוך 21 יום.
2. שכרו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.
3. לעיוני ביום 15.1.16.

ניתנה היום, ד' טבת תשע"ו, (16 דצמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.