15 נובמבר 2018

בפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. התובעת הגישה תביעתה ביום 1.4.2014 להכיר במחלה מסוג דלקת מפרקים כפגיעה בעבודה.

מטעם התובעת הוגשו תצהירים וכן התקיים דיון הוכחות.

1. לאחר דיון ההוכחות הגישו הצדדים סיכומים וביום 15.2.2015 ניתנה החלטת בית הדין למנות מומחה בתחום הראומטולוגיה אשר יחווה דעתו לעניין הקשר בין האירועים בעבודתה של התובעת לבין מחלתה. בהמשך, ניתנה החלטת בית הדין כי יש למנות מומחה רפואי נוסף בתיק בתחום הפסיכיאטריה ובתיק מונה פרופ' יובל מלמד אשר נתן שתי חוות דעת בתיק.
2. בעקבות חוות דעתו האחרונה של פרופ' מלמד הוגשה בקשה מטעם התובעת מיום 31.5.2018 לאפשר הגשת שאלות הבהרה למומחה הראומטולוג, פרופ' בוסקילה, כאשר בהחלטתנו מיום 19.6.2018 התרנו את משלוח שאלות ההבהרה והמומחה השיב על שאלות ההבהרה בחוות דעתו מיום 2.9.2018.
3. ביום 16.10.2018 התקבלה בקשה שניה מטעם התובעת להעביר למומחה שאלות הבהרה. בתגובתו התנגד הנתבע להפניית השאלות מהטעם שהמומחה השיב לשאלות שנשאל וכי השאלות לא נועדו להבהיר או להשלים דבר מה בחוות הדעת. לטענתו אין "ללמד" את המומחה מאמר ו"לבחון" אותו עליו. כן אין להפנות אל המומחה שאלות שעניינן "גולגולת הדקה" ואין מקום לשאלות הבאות "ללמד" את המומחה מהי "גולגולת דקה".
4. לאחר עיון בחוות דעת המומחה מהתאריכים 2.1.2017 ו- 2.9.2018, בבקשת התובעת ובתגובת הצד שכנגד, אנו סבורים כי יש לקבל את הבקשה.
5. בהתייחס להעברת שאלות הבהרה נוספות, אנו מפנים להנחיות ביה"ד הארצי לעבודה בהם נקבע כי ביה"ד ייעתר לבקשה רק כאשר השאלות חיוניות לצורך הבהרת חוות הדעת והכרעה בתיק וכי הן נובעות מתשובות המומחה לשאלות ההבהרה.

ב. ככלל, אין לאפשר שאלות הבהרה נוספות, ובית הדין ייעתר לבקשה להפניית שאלות הבהרה נוספות אך בהתקיים שני התנאים המצטברים שלהלן: השאלות חיוניות לצורך הבהרת חוות דעתו של המומחה ו/או למתן הכרעה בתיק; והן נובעות מתשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה המקוריות.

כן אנו מפנים לעניין מאירוב^[1]

"26. טרם חתימה נזכיר כי הנחיות הנשיאה "נועדו ליתן מענה יעיל, מהיר וזול לשאלות הרפואיות שביה"ד נדרש להן בבואו להכריע בשאלה המשפטית של הכרה בפגיעה כפגיעת עבודה" [עב"ל (ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי – יעקב בן סימון (פורסם בנבו), 8.3.2010]. מאחר שהפניית שאלות הבהרה למומחה באשר לחוות דעתו משמעה בהכרח עיכוב בירור ההליך וסרבולו, ישנה חשיבות יתרה להקפדה כי הנחיות הנשיאה ייושמו על-ידי בתי הדין לעבודה, והדברים ברורים [וראו: בר"ע 33403-11-12 אדוארד פרימק – המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם), 23.1.2012].".

בענייננו, מתקיימים התנאים אשר נקבעו בהנחיות בית הדין הארצי שכן השאלות נובעות מתשובות המומחה בחוות דעתו השנייה.

1. הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את כל שאלות ההבהרה, מלבד שאלה 1ג'. עם זאת, את שאלה 2 מצאנו להפנות למומחה בשינוי ניסוח. איננו מתירים את הפניית שאלה 1ג' מהטעם שהיא באה לבחון את מומחיות המומחה. אין זה מתפקידו של המומחה לחפש מאמרים אשר יתאימו לתיזה לה טוענת התובעת, אלא, ככל שקיימים מאמרים כאלה – על התובעת להפנות את המומחה לאותם מאמרים.
2. על כן, השאלות עליהן יתבקש המומחה להשיב הן כדלקמן:
   1. מצ"ב מאמר עדכני משנת 2018, בו מצוין מפורשות בסע' 3.2 הקשר שבין מחלת פרקים לדחק נפשי וכן מוזכרים בו מאמרים שבוצעו בנושא.

לאחר שקראת את המאמר, אנא השב על השאלות הבאות:

• • 1. האם נכון שבמאמר החדש המצורף כלל לא מצוין כי רק פוסט טראומה יכולה לגרום למחלת פרקים שממנה סובלת התובעת?
    2. האם נכון שב- Text Book הראומטולוגי לא מצוין מפורשות שרק פוסט טראומה יכולה לגרום למחלת המפרקים שממנה סובלת התובעת?
  1. הפסיכיאטר שמונה בתיק, פרופ' מלמד, קבע בחוות דעתו כי "תגובתה של הגב' סוזנסון הייתה סובייקטיבית חריגה, כנראה עקב "גולגולת דקה".".

תשומת ליבך לכך שעקרון ה"גולגולת הדקה" הינו עקרון משפטי, ולפיו "עקרון הגולגולת הדקה משמעותו, שכאשר נגרם מעשה נזק, אחראי המזיק על שיעור הנזק שנגרם כתוצאה ממעשה הנזק, אף אם שיעור זה עולה במידתו על מה שהיה צפוי מראש, וזאת כתוצאה מגולגלתו הדקה של הניזק" (ע"א 785/80 עיריית פתח תקווה נ' צרפתי ואח', פ"ד לח(3) 39, 43).

עוד נפסק כי ההלכה היא "שאחראי המזיק לנזק שנגרם ברשלנותו, אף אם מידת הנזק עלתה- עקב "גולגלתו הדקה" של הניזק- על כל המשוער והצפוי מראש" (ד"נ 12/63 מואיס ליאון נ' משולם רינגר ואח', פ"ד יח4 701,706).

בחוות דעתך הראשונה מיום 2.1.17 ציינת כי תסמונת פוסט טראומטית PTSD יכולה להעלות את הסיכוי להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית.

כלומר, לשיטתך, אם מדובר היה באדם "רגיל" הרי מקרה של פוסט טראומה יכול היה לגרום למחלת הפרקים שממנה סובלת התובעת.

לנוכח קביעת הפסיכיאטר פרופ' מלמד כמצוין לעיל - האם תשובותיך ישתנו בעניין זה?

1. במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלות עליהן הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.
2. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"ט, (15 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. בר"ע (ארצי) 8169-12-12 ולדימיר מאירוב נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 23.1.2013. ↑