1. לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובעת להכיר במחלה מסוג דלקת מפרקים כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
2. ביום 2.1.2018 התקבלה חוות דעתו של פרופ' יובל מלמד, מומחב לפסיכיאטריה, בעקבות החלטת בית הדין מיום 30.11.2017.
3. ביום 12.2.2018 התקבלה בקשה מטעם התובעת להעביר למומחה שאלת הבהרה. בתגובתו התנגד הנתבע להפניית השאלה מהטעם שהמומחה התייחס לעניין אליו מפנה התובעת בשאלתה וחיווה דעתו בצורה מפורשת. בנוסף הנתבע טוען, כי אין מדובר בשאלת הבהרה אלא בניסיון לגרום לכך שהמומחה יקבע אבחנה רפואית שעונה לציפיות התובעת.
4. בפסיקה^[1] נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע, כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.
5. כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע^[2] כי "בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".
6. עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.
7. לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את השאלה עם שינוי בניסוח.

נבהיר, כי השאלה כפי שנוסחה על ידי ב"כ התובעת מהווה שאלה עובדתית במהותה ולא רפואית ואין זה מתפקידו של המומחה לענות על שאלה עובדתית, על כן ניסוחה של השאלה ישונה בהתאם.

1. השאלה עליה יתבקש המומחה להשיב היא כדלקמן:
   1. בהחלטת בית הדין לעניין העובדות נקבע, כי שני האירועים אליהם התייחסה התובעת התקיימו מבחינה אובייקטיבית כאשר מבחינה סובייקטיבית מדובר באירועים שלא היו נחשבים כאירועים חריגים או אירועים מיוחדים לגבי מרבית האנשים, ואולם השתכנענו שהתובעת, עקב מצבה הרפואי ורגישותה הרבה, חוותה אירועים אלו כאירועים מלחיצים ומחרידים .

האם האירועים כפי שתוארו בעובדות עונים מבחינה רפואית להגדרות של אירועים של סטרס חד acute stress))- דחק קשה וטראומתי.

1. במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלה עליה הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.
2. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי תוך 15 ימים מיום קבלת ההחלטה.

ניתנה היום, י"ט אדר תשע"ח, 06 מרץ 2018, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ. עוזי חן, מתאריך 23.4.02 ; בר"ע 331/07 יצחק לוי נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 16/9/07. ↑

2. בר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 2/6/11. ↑