על רקע שתי בקשות שהוגשו מטעמו של נאשם 12 לגילוי ראיות חסויות, כפי שיפורט בהמשך, עומדת כעת להכרעתנו השאלה האם נכון ורצוי שהבקשות תידונה לפנינו, או שמא יש להעבירן לדיון בפני מותב אחר, הוא כב' השופט היימן שמונה בהוראת סגן הנשיא לדון בכל בקשות הביניים בתיקנו.

העילה להגשת הבקשות היא טענת נאשם 12 כי עד המדינה ש.כ הפלילו לשווא על רקע סכסוך שהיה ביניהם קודם שהפך לעד מדינה. לגישת ההגנה, בהתאם לאמור בפרפרזה שמצויה בחומר החקירה נאמר לעד המדינה ש.כ בשנת 2010 שנאשם 12 נשלח לחסלו בהוראת שלום דומרני. בנוסף נטען, שנודע לנאשם 12 שעל פי רישומי שב"ס הוא וש.כ מדווחים כמסוכסכים ביניהם ואסור להם לשהות יחד.

לגישת המאשימה מאידך, הפרפרזה הנ"ל כמו גם המידע האמור משב"ס היו בידיעת ההגנה למן שלביו הראשונים של התיק. הם גם לא נעלמו מעיניו של עו"ד בנייה, ב"כ נאשם 12 דאז, שהרי עוד בשנת 2017 (טרם שהעיד עד המדינה), הוגשה על ידי עו"ד בניה בקשה לקבלת "דוחות סכסוכים" ממאגר הנתונים בשב"ס, בקשה שנדונה על ידי כב' השופט היימן ונדחתה. לטענת המאשימה, שלא בהלימה לטיעון זה ש.כ לא נשאל על ידי עו"ד בנייה דבר בנושא אלא נחקר אודות סכסוך אחר כביכול, כספי במהותו. העד מצדו הכחיש קיומו של סכסוך כלשהו עם נאשם 12. בנוסף, הדברים אינם עולים בקנה אחד עם דברי נאשם 12 בעדותו. מדובר אפוא, לגישת המאשימה, בטענה חדשה שאינה מתיישבת עם קו ההגנה שנוהל על ידי נאשם 12 לאורך כל ההליך. לכן, אין תכלית לחשיפת המידע, לרבות זהות מוסר המידע באשר אין בכך להעלות או להוריד משעה שעד המדינה לא נשאל בנושא. לגישת המאשימה, דין הבקשה להידחות על הסף מטעמים אלה מבלי שיש צורך בכלל לחשוף את החומר הסודי בפני בית המשפט.

מבלי שנביע עמדה לגופן של הטענות, לכאן או לכאן, סברנו כי לא יהא נכון לייתן החלטה מבלי לעיין בחומר שאת הסרת חסיונו מבקשת ההגנה. זו היא הרי דרך המלך בעת שעל המדוכה עומדת בקשה לגילוי ראיה חסויה.

בהמשך להחלטה זו, במועד שנקבע לדיון בראיה החסויה, טען ב"כ המאשימה כי לאחר בחינה נוספת, הוא סבור כי לא יהא זה נכון לחשוף את המידע הרגיש לפני ההרכב פן הדבר יחבל בהליך הפלילי, והוא עתר להעברת התיק לשופט היימן. ב"כ המאשימה הציע בהקשר זה, כדי להפיס את דעת ההגנה שהביעה תרעומת נוכח בקשה זו, כי השופט היימן יעיין במידע טרם החלטה וככל שיסבור שאין מניעה לחשוף אותו בפני ההרכב - הדיון יוחזר אלינו. לעומת זאת, עו"ד בן יהודה גרס שאין כל סיבה והצדקה להעביר את הדיון בסוגיה למותב אחר, במיוחד על רקע עמדתה הקודמת של המאשימה בסוגיה זו ממש, כפי שיפורט בהמשך. לדידו, נאשם 12 מוכן כי כל החומר החסוי ייחשף בפני ההרכב ואינו מבקש להסתיר דבר. עו"ד בן יהודה סרב גם להצעה נוספת, על דרך הפשרה, שלפיה שופט אחר של בית המשפט, ולא השופט היימן, יעיין בחומר ויחליט האם ראוי להביאו בפי ההרכב הדן בתיק, או שמא נכון יותר שהשופט היימן ידון בבקשות.

ב"כ המאשימה הדגיש בהקשר זה, כי דברי עו"ד בן יהודה על אודות הסכמת נאשם 12 לכך שההרכב ייחשף למידע אין בה כדי לשנות מעמדתו. לדבריו, לא זו בלבד שנאשם 12 אינו נאשם יחיד בתיק, אלא שלאור החשדנות שביטא לאורך כל הדרך, לרבות כאשר נודע לו שההרכב אמור לשמוע הסברים במעמד צד אחד, לא מן הנמנע שהוא יטען בבוא היום היפוכו של דבר תחת ייצוג אחר, שהרי עו"ד בן יהודה הינו עורך הדין השלישי שמייצג את הנאשם בתיק זה.

בנסיבות העניין, אנו רואים לנכון לפרט בהרחבה את השתלשלות העניינים הרלוונטית לענייננו, על מנת להעמיד העובדות על דיוקן:

1. בתאריך 26.6.19 הגיש עו"ד בנייה, ב"כ נאשם 12 דאז, בקשה לגילוי ראיה חסויה, היא הפרפרזה שתוארה קודם. הבקשה הופנתה על ידו על פי כותרתה לשופט התורן. נפתח בגין בקשה זו תיק חדש ונפרד על ידי המזכירות (בע"ח 59291-06-19) והיא הועברה לטיפולו של השופט התורן באותה עת, כב' השופט טופף, זאת ללא אזכור בתיק העיקרי וגם לא בתיק הב"ש הקבוע.

2. השופט טופף הורה לתביעה להגיב לבקשה, ולאחר שלא התקבלה התייחסותה פעם אחר פעם, ניתנה על ידו בתאריך 11.7.19 החלטה המורה על גילוי הראיה החסויה. בדיעבד הסתבר, כמפורט בבקשה לביטול החלטה שהגישה המאשימה לשופט טופף, כי בקשת עו"ד בנייה כלל לא הועברה לידיעת המאשימה, כך גם החלטות בית המשפט למתן תגובה. המאשימה עתרה לבטל את ההחלטה שניתנה בלא תגובתה ולהעבירה להרכב הדן בתיק, או לחלופין לבטלה ולקבוע דיון במעמד שני הצדדים. מבלי להרחיב נוסיף שעו"ד בנייה הגיב לבקשה לביטול ההחלטה, והתביעה הגיבה בשנית, ובסופו של דבר, הורה כב' השופט טופף על ביטול החלטתו הקודמת ועל העברת הבקשה לטיפולנו.

3. עם קבלת הבקשה, כאמור, בתאריך 15.7.19 ניתנה החלטה שבה הוסבה תשומת לב הצדדים לכך שמאז תחילת ההליכים בתיק זה, מפאת הרגישות המתחייבת, אף אחת מהבקשות לגילוי ראיה חסויה לא נדונה לפנינו. עוד צוין, כי לא יהא באפשרותנו לקיים דיון בבקשה לפני פגרת בתי המשפט (כפי שעתר עו"ד בנייה לפני השופט טופף). לפיכך, נקבעה תזכורת בנוכחות הצדדים לתאריך 16.7.19 כדי ללבן את הסוגיה. במהלך התזכורת הסביר ב"כ המאשימה כי השאלה המתעוררת נוכח בקשה זו היא ראייתית בעיקרה, על רקע עדויות עד המדינה ונאשם 12 עצמו, ולכן המותב המתאים לדון בה הינו ההרכב ששמע את העדויות. עו"ד בניה מצדו סבר כי נכון להעביר את הדיון לשופט התורן. סופו של דבר, לאחר שהתביעה אישרה כי לא יהא בשמיעת הבקשה על ידנו כדי לפגוע או להשחיר את מי מהנאשמים, החלטנו כי הבקשה תידון לפנינו והדיון נקבע בתיאום עם יומנו של עו"ד בנייה (ולבקשתו) לתאריך 17.11.19. יצוין כי אנו מצדנו היינו נכונים לקבוע תאריך מוקדם יותר.

4. ימים ספורים לאחר מכן הוגשה בקשה נוספת על ידי עו"ד בנייה שבמסגרתה עתר להמציא לידיו גם את דוחות המודיעיניים שכוללים התראות ואזהרות שעד המדינה ש.כ קיבל מהמשטרה. התביעה הביעה התנגדות לבקשה ועתרה כי יקוים בה דיון, זאת במאוחד עם הדיון בבקשה לגילוי הראיה החסויה –וכך נקבע.

5. סמוך לפני המועד שנקבע לדיון בשתי הבקשות, הודיע הנאשם כי שכר את שירותיו של עו"ד בן יהודה באופן פרטי ובנסיבות אלה שוחררו עו"ד בנייה והסנגוריה הציבורית מייצוג הנאשם. עו"ד בן יהודה הסביר כי אינו ערוך לטעון בבקשות באותו עיתוי וכי לא גיבש עדיין עמדתו לגביהן. הוחלט אפוא, ששמורה הזכות לעו"ד בן יהודה לעתור לחידוש הדיון בבקשות אלה אם יחשוב שיש לכך מקום.

6. בתאריך 19.12.19. הונחה לפנינו בקשת עו"ד בן יהודה לפי סעיף 108 לחסד"פ שבמסגרתה עתר לקבלת ידיעות מודיעיניות שהצטברו בשב"ס בנוגע לסווגו של ש.כ כמסוכסך עם הנאשם. בתגובתה לבקשה זו הזכירה המאשימה כי בקשה זהה כבר נדונה והוכרעה בשנת 2017 על ידי השופט היימן ואף הוגשה כראיה בתיקנו במהלך החקירה הנגדית של נאשם 12. עוד נאמר, שהבקשה היא ניסיון להרחיב את היריעה בטענות שכלל לא נבחנו ולא הוכחו במשפט. ביקשנו את התייחסות עו"ד בן יהודה לאמור בתגובת המאשימה, אך תגובתו לא הגיעה עד היום. עו"ד בן יהודה גם לא פנה בבקשה מסודרת לחדש את הדיון בבקשות הנ"ל שהדיון בהן הוקפא.

7. בתאריך 5.1.19, מועד שנקבע לשמיעת עדי ההגנה מטעמו של נאשם 12, הובאו שני עדים קצרים ולאחריהם מסר עו"ד בן יהודה שאין לו עדים נוספים. הוא ביקש בכל זאת שאם עד לפני תום מסכת הראיות כולה, יעלה הצורך בזימונו של עד נוסף – הוא יגיש בקשה מתאימה. באותו מעמד העלה לפתע עו"ד בן יהודה את הצורך לקיים דיון בשתי הבקשות שהטיפול בהן הוקפא, כאמור. למרות שעו"ד בן יהודה לא עתר בנושא בצורה מסודרת ומבעוד מועד - החלטנו לשמוע את הבקשה לאלתר באותו יום. כאמור, עמדת התביעה הייתה שדין הבקשות להידחות מטעמים של שיהוי והעדר רלוונטיות, ללא כל צורך לעיין בחומר החסוי עצמו.

8. לצורך ההחלטה שלפנינו כעת, אין זה משנה אם השינוי בעמדת המאשימה לגבי זהות המותב שידון בבקשות היא תוצאה של טעות, שיקול דעת מחודש, או כתוצאה מכך שהמאשימה האמינה שלצורך הכרעה בבקשות אין ההרכב נדרש לעיין במידע החסוי. לדידנו די בכך שקיימת אפשרות שחשיפתנו למידע הרגיש עלולה לעמוד לרועץ ולהביא לשיבוש ההליך הפלילי - כדי שנגיע למסקנה שעדיף להעביר את העניין למותב אחר. לא בכדי בתיק מורכב זה, על רגישויותיו המיוחדות, התקבלה החלטה עקרונית שהבקשות להסרת חיסיון יידונו בפני מותב אחר. בשלב הקודם, כאשר נעתרנו לבקשת המאשימה לדון בבקשות, התייחסנו לשלב המתקדם של ההליך ולטיעוני המאשימה כי ההכרעה היא ראייתית במהותה ומתייחסת לעדויות שנשמעו. לקחנו בחשבון גם את דברי המאשימה באותו שלב כי לא יהא בברור הבקשות לפנינו כדי לפגוע במי מהנאשמים.

עם זאת, משעה שכעת הדברים מוצגים באור שונה – תהא הסיבה לכך אשר תהא - לא נוכל לעצום את עיננו מהבעייתיות המתוארת, להתעלם מהנאמר וליטול את הסיכון.

בנסיבות העניין לא ייגרע דבר מן ההגנה אם הבקשות תועברנה לטיפולו של כב' השופט היימן - אשר בהיותו השופט שדן בכל בקשות הביניים, לרבות בבקשה הקודמת של עו"ד בנייה בנושא - מכיר את התיק היכרות של ממש.

עם זאת, ככל שכב' השופט היימן, לאחר שייחשף למידע, יסבור שאין מניעה שמותב זה ייחשף אליו – נהייה נכונים לשמוע את הבקשות.

המזכירות תעביר את הטיפול בבקשות לכב' השופט היימן, כמפורט בהחלטה זו והצדדים ידאגו שכל החומר הרלוונטי יעמוד לפניו, הן זה שבתיקנו והן זה שבתיק בע"ח 59291-06-19.

בשולי הדברים נכון לציין, שאגב העיון בתיק בע"ח הנ"ל הסתבר שמפאת טעות טכנית, ישיבת התזכורת שהתקיימה לפני שלושת חברי ההרכב בתאריך 17.6.19 נרשמה כאילו התנהלה בפני האב"ד בלבד כדן יחיד. הטעות תתוקן בגוף הפרוטוקול הנ"ל.

המזכירות תשגר עותק ההחלטה לצדדים.

ניתן והודע היום, טו' בטבת תש"פ 12.1.2020.