פתח דבר

1. הנאשם 6, דוד בן שיטרית, הורשע על יסוד הודאתו, בגדרו של הסדר טיעון – שגובש לאחר סיום הבאת הראיות – בכתב אישום מתוקן בעבירות הבאות:
2. סיוע למנהל בארגון פשיעה, לפי סעיף 2(א)(1) לחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג – 2003 (להלן: "החוק"), בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").
3. סיוע לייצוא, יבוא, מסחר ואספקה במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים"), בצירוף סעיף 3 לחוק וסעיף 31 לחוק העונשין.
4. סחר בסמים במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים בצירוף סעיף 3 לחוק.
5. ניסיון לייצוא סמים במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים בצירוף סעיף 3 לחוק וסעיף 25 לחוק העונשין.
6. ייצוא, ייבוא מסחר והספקה במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים בצירוף סעיף 3 לחוק.
7. התחמקות ממס או סיוע לאחר להתחמק ממס במרמה עורמה או תחבולה במסגרת ארגון פשיעה (ריבוי עבירות), לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה, התשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה"), בצירוף סעיף 3 לחוק.

העובדות

אישום ראשון - ארגון פשיעה

1. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, למצער בין השנים 2006-2002, היו הנאשם ואחרים מאוגדים בארגון פשיעה בינלאומי שפעל במדינת ישראל ובמדינות שונות בעולם בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית (להלן: "הארגון").

במסגרת הארגון חבר הנאשם יחד עם אחרים למטרות פליליות שונות, שכללו בין היתר ייבוא, ייצוא, סחר והספקה של סמים בהיקפים נרחבים בין מדינות שונות בעולם, אשר נועדו לבסס את השפעתו ועוצמתו של הארגון כנגד יריביו. במסגרת הארגון ולשם קידום מטרותיו, נוהל מערך לוגיסטי מסועף שכלל זרועות בבלגיה ובספרד (להלן: "הזרוע האירופאית"), במזרח הרחוק וביפן (להלן: "הזרוע היפנית") ובישראל. למימון פעילותו, עסק הארגון, בין היתר, בעסקאות סמים מסוכנים מסוגים שונים בכללם קוקאין ו-MDMA (להלן: "אקסטזי") בכמויות גדולות, העברתם ממדינות דרום אמריקה והפצתם במדינות אירופה, קנדה, ארה"ב, ניו-זילנד, אוסטרליה, יפן וישראל.

במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, סייע הנאשם בניהול, ארגון ובפיקוח הזרוע האירופאית והיפנית בתחום עבירות הסמים.

אישום שני – "הבלדרית"

1. במהלך יולי 2003, בסמוך לביתו של חבר בארגון, קשרו חברי הארגון קשר לייבוא סם מסוג קוקאין מדרום אמריקה לאירופה (להלן: "העסקה").

לצורך קידום העסקה, בתאריך 6.8.03 או סמוך לכך, נסע חבר מהארגון לספרד שם קיים פגישה עם אחרים, במהלכה סוכם כי שניים מהאחרים יפעלו להוצאה לפועל של העסקה באמצעות בלדריות מטעמם (להלן: "תוכנית העסקה"). כחלק מהסיכום הוחלט כי יועבר קוקאין מפרו לאנגליה באמצעות שתי בלדריות כאשר האחראי לתוכנית ידאג לקבלת הסמים והבלדריות באנגליה, למימון שהייתן במלון והמשך מכירתם של הסמים. בהתאם לתוכנית העסקה, עובר לתאריך 30.9.03, הגיעה בלדרית אחת לפרו כאשר הבלדרית השניה התחרטה ולא הגיעה. כתוצאה מכך הוחלט כי הבלדרית היחידה שהגיעה תעביר את כלל העסקה, ובתאריך 1.10.03, או בסמוך לכך, יצאה הבלדרית מפרו לאנגליה ובידיה מזוודה ובה 11 ק"ג סם מסוג קוקאין. שווי העסקה עמד על כ-2,868,250 ₪.

כאשר הגיעה הבלדרית לאנגליה – בניגוד למתוכנן, לאחר שאחד מחברי הארגון נעצר והיתר נמלטו – לא נשלח אדם מטעם הארגון לקבל את הסמים. בעקבות כך, בין התאריכים 3-4.10.03 או בסמוך לכך, פנו אל הנאשם וביקשו ממנו לסייע באיתור וקבלת הסמים. בעקבות הבקשה, בתאריך 4.10.03, יצר הנאשם קשר עם חבר בארגון והשניים סיכמו כי הנאשם יטפל בנושא לאחר יום הכיפורים. בסופו של דבר, לא נשלח אף אדם מטעם הארגון לקבל את הבלדרית ועקבותיה נעלמו. לאחר דין ודברים, וכאשר הניסיונות למצוא את הבלדרית עלו בתוהו, סוכם כי אחד האחראים על הכשל ישלם כמחצית מהחוב, בהתאם לאחריותו בעסקה – סך של 80,000 $.

אישום שלישי – "44 אלף"

1. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, עובר ליום 28.7.04, קשר הנאשם קשר עם אחרים, חלקם חברי הארגון, לייבא 44,000 כדורי סם מסוג אקסטזי מבלגיה לישראל (להלן: "הקשר"). שווי העסקה עמד על כ- 2,200,000 ₪.

במסגרת הקשר ולשם קידומו, ביום 19.7.04 או בסמוך לכך, רכש הנאשם, או מי מטעמו, את הסמים. בהמשך לכך, ביום 28.7.04 בשעה 9:30, או בסמוך לכך, הגיע חבר בארגון לסניף הדואר בכיכר "GROENPLATS" (להלן: "הדואר") עם מזוודה שבתוכה חבילה שהכילה 12 בקבוקי קצף אמבט בהם מסולקים הסמים (להלן: "החבילה"), ושלח את החבילה בכזב בשם "ויקטור ספקטור" לטובת "אירין ספקטור" לכתובת מלון הייאט בעין בוקק בישראל. מספר שעות לאחר מכן, נתפסה החבילה בדואר ע"י רשויות אכיפת החוק בבלגיה.

אישום רביעי – עסקאות הסמים ביפן

1. במהלך השנים 2006-2004, ביצע הנאשם בצוותא עם חברי ארגון נוספים ובשיתוף גורמים אחרים, שלוש עסקאות סמים ביפן, זאת במסגרת פעילות הזרוע היפנית של הארגון. כספי תמורת המכירה הועברו הן לחברי הארגון ביפן, והן לחברי הארגון מחוצה לה לטובת הארגון, באמצעות בלדרים והעברות כספיות. להלן יפורטו העסקאות:

עסקה ראשונה - 90,000 כדורי אקסטזי

1. במהלך שנת 2004, במועד שאינו ידוע למאשימה, ובעקבות בוררות של עסקה קודמת שבוצעה במסגרת הארגון, סוכם כי הארגון ימשיך לבצע עסקאות של העברת סם מסוג אקסטזי ליפן וכי המימון והתמורה יתחלקו בין הארגון לבין הגורמים האחרים – שאינם חברי הארגון.

בהמשך לכך, רכש הנאשם בשותפות עם חברים אחרים בארגון, 90,000 כדורי אקסטזי בסכום של 45,000 אירו. כדורי האקסטזי הוסלקו בשתי מזוודות בעלות דופן כפולה ונמסרו לזוג בלדרים שטסו עמן מגרמניה ליפן, שם הועברו לאחר לצורך מכירת הסמים. שווי העסקה עמד על כ- 3,628,800 ₪.

בהמשך, נטען ע"י מעורבים – שאינם חברי הארגון – שהתקבלה כמות של 60,000 כדורי אקסטזי בלבד, ואלה סירבו להעביר לידי הארגון את חלקם היחסי. בעקבות האמור, נערכה פגישת בוררות נוספת בין מי שאינם חברי ארגון לבין השותפים לעסקה מטעם הארגון, בסופה הוחלט כי אלה שאינם חברי הארגון יעבירו סך של 600,000 ₪, מתוכו יופחת מחלקם של חברי הארגון סך של 100,000 ₪, בשל טעות בחישוב מספר כדורי האקסטזי.

עסקה שנייה – שלושה שולחנות

1. במהלך שנת 2004, במועד שאינו ידוע למאשימה, קשר הנאשם קשר יחד עם אחרים, חברי הארגון, לייבא מאירופה ליפן כדורי סם מסוג אקסטזי אותם תכננו להסליק בתוך שולחנות. מספר חודשים עובר ל-16.7.04, רכש הנאשם 40 אלף כדורי אקסטזי בהולנד, העביר אותם לבלגיה, בעצמו או באמצעות אחר, שם הוסלקו בשולחן עץ שנשלח ליפן (להלן: "השולחן הראשון"). שווי הסמים בעסקה זו עמד על כ- 1,612,800 ₪.

כשבועיים לאחר הגעת השולחן הראשון ליפן, פנה אחד החברים בארגון וביקש מנוספים להשתתף במימון רכישת כדורי אקסטזי עבור משלוח שולחן נוסף, שישלח ליפן באופן דומה למשלוח השולחן הראשון (להלן: "השולחן השני"). אחר הסכים ומסר לידי חבר בארגון סך של 15,000 אירו, עבור כ-12 אלף כדורי אקסטזי, אותם רכש במשותף עם חברי ארגון נוספים. לאחר כשבוע, נשלח ליפן השולחן ובו הוסלקו כ-40,000 כדורי אקסטזי. בתמורה למכירת כדורי האקסטזי ביפן התקבלו לפחות 360,000 $, אשר שווים בתקופה הרלוונטית כ- 1,612,800 ₪.

כעבור כשלושה שבועות מהגעת השולחן השני ליפן, נשלח מבלגיה ליפן שולחן שלישי ובו הוסלקו 60,255 כדורי אקסטזי, שנרכשו ע"י הנאשם בשיתוף חבר ארגון נוסף (להלן: "השולחן השלישי"). ביום 16.7.04 נתפס השולחן השלישי ע"י רשויות המכס היפני, בעיר קובה שביפן. שווי הסמים בשולחן השלישי עמד על כ-2,429,481 ₪.

עסקה שלישית – משלוחי "אייס"

1. במהלך שנת 2004, במועדים שאינם ידועים למאשימה, ייבאו חברים בארגון סמים מסוג מתאמפאטמין המכונה "אייס" (להלן: "אייס") מקנדה ליפן. את האייס העבירו באמצעות שותפים סינים, שזהותם אינה ידועה למאשימה, במספר משלוחים של כ-20 ק"ג בכל פעם ומכרו אותם ביפן. שווי כל משלוח עמד על כ- 10,776,000 ₪.

במהלך יולי 2004, הוצע לנאשם לייבא עם אחרים סם מסוג "אייס" מאירופה לקנדה ומשם להעבירו ליפן וזאת באמצעות השותפים הסינים. לאחר שהן הנאשם והן הסינים סירבו לממן את רכישת האייס, העסקה לא יצאה אל הפועל.

אישום חמישי – עבירות מס

1. במהלך השנים 2006-2002 בוצעו במסגרת ארגון הפשיעה עבירות של סחר בסמים בסכום כולל של לפחות 225,917,453 ₪, מתוכם היה הנאשם שותף לעבירות סמים בשווי שעומד על לפחות 14,352,131 ₪.

במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום, פעל הנאשם במסגרת פעילות הארגון, על מנת להתחמק ממס, או על מנת לסייע לאחרים להתחמק ממס על הכנסותיהם מעסקאות הסמים, בין היתר, בכך שלא הודיע לפקיד השומה שבאזור מגוריו על תחילת עיסוקו בתחום הסחר בסמים, לא דיווח על הכנסותיו, לא שילם עליהם את המס הנדרש ולא ניהל ספרים לגבי הכנסותיו והכנסות הארגון. בעת העברת ההכנסות מעסקאות הסמים לישראל, הגורמים שהיו מופקדים מטעם הארגון על העברת הכספים נמנעו מלהצהיר כי הם מכניסים כספים לישראל וכי הנהנים מכספים אלה הם חברי הארגון והשותפים בעבירות הסמים, וזאת בניגוד לאמור בסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000.

על אף הסכומים הגבוהים של שווי עסקאות הסמים, במרבית המקרים, הכספים הועברו בין הנאשם ליתר המעורבים בעבירות הסמים, באופן של העברת סכומי מזומנים מיד ליד, זאת על מנת שלא להותיר עקבות רשמיות וכן העברות הכספים הבינלאומיות נרשמו שלא על שם בעלי הזכויות האמיתיות בכספים.

הסדר הטיעון

1. במסגרת הסדר הטיעון עתרו ב"כ הצדדים להשית על הנאשם את העונשים הבאים:
2. 10 שנות מאסר, מתוכן 6 שנים במצטבר לעונש אותו מרצה כיום – מאסר עולם מת"פ 24078-11-10 – והיתרה בחופף.
3. מאסר מותנה.
4. קנס בסך 100,000 ₪ או מאסר תמורתו, שמשכו ייקבע בהתאם לשיקול דעת בית המשפט. כפי שיפורט בהמשך, עיקר המחלוקת בין הצדדים התמקדה ברכיב משך המאסר חלף הקנס.

עוד הוסכם במסגרת ההסדר כי הודאת הנאשם לא תשמש כנגד הנאשמים האחרים בכתב האישום.

1. בנסיבות העניין, הסכימו הצדדים כי גזר הדין לא ינומק בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין. לפיכך, לא טענו ב"כ הצדדים למתחם ענישה. בנסיבות אלה, לא מצאנו להידרש לשיקולי הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה (לעניין זה ראו: ע"פ 8109/15 אביטן נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 9.6.2016); ע"פ 2524/15 שפרנוביץ נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 8.9.2016)) זאת הגם שככלל, בעת בחינת סבירותו של הסדר טיעון, לא מתייתרת ההידרשות למתחם הענישה ועמידתו במבחן האיזון הראוי (ע"פ 512/13 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ביום 4.2.2013)).

טיעוני המאשימה לעונש

1. ב"כ המאשימה, עו"ד מיכל מזור, סברה כי בנסיבות העניין ההסדר ראוי וביקשה מבית המשפט לכבדו. עו"ד מזור ציינה בין היתר, כי המאשימה הלכה כברת דרך לקראת הנאשם בכל הנוגע לעונש ובעיקר בפן הכלכלי, וכי אם הנאשם היה מורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי, העונש שהמדינה הייתה עותרת לו היה חמור יותר, הן מבחינת משך המאסר הכולל, והן מבחינת גובה הקנס הכספי. לקולת הנאשם זקפה התביעה, את הנימוקים הבאים: א. הודאת הנאשם ונטילת האחריות. עו"ד מזור הדגישה שלמרות העיתוי המאוחר של גיבוש הסדר הטיעון, בישורת האחרונה, הרי שההליך ממשיך להתנהל ביחס לאחרים, ולאור העובדה שמדובר בתיק חריג בהיקפו לפנינו עוד דרך ארוכה. לפיכך, למרות השלב הדיוני המאוחר, בהודאת הנאשם נחסך זמן שיפוטי. ב. העובדה שהנאשם מרצה עתה מאסר עולם מכוח פסק דין חלוט, וכי חלק גדול מהעונש המתבקש ירוצה במצטבר. ג. נסיבותיו האישיות של הנאשם – גילו ומצבו המשפחתי והבריאותי.

לחומרא, הפנתה ב"כ המאשימה את בית המשפט לגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, מרביתן מהחמורות בספר החוקים, וביניהן עבירות רצח, אלימות נשק וסמים, בגינן הוא מרצה עתה מאסר עולם (במ/15). עוד נלקח בחשבון כי הנאשם לא ריצה עונש מאסר שהוטל עליו בגין הרשעתו בבלגיה.

עוד טענה ב"כ המאשימה שעל אף שבמסגרת ההסדר נעשו תיקונים מסוימים לקולא בעבירות בהן הורשע הנאשם במסגרת כתב האישום המתוקן, נותרו על כנן כל העובדות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי.

ביחס לקנס, טענה ב"כ המאשימה כי העבירות בהן הורשע הנאשם הן בעלות אופי כלכלי במהותן, ולכן בבחינת המאסר חלף קנס, אין ליתן משקל לנסיבות האישיות ומצבו הכלכלי של הנאשם, והפנתה לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 4919/14 שמעון אזולאי נ' מדינת ישראל (להלן: "עניין אזולאי", ראה פסקה 47 לפסק דינו של השופט עמית). יתרה מכך, מדובר בהסדר שהוסכם בין הצדדים על כל רכיביו – כולל רכיב הקנס וגובהו – והימנעות מקביעת מאסר חלף קנס משמעותה למעשה הכשר לאי תשלום הקנס ע"י הנאשם.

טיעוני ההגנה לעונש

1. ב"כ הנאשם, עו"ד מיכל עורקבי, הצטרפה לבקשה לכבד את הסדר הטיעון. בטיעוניה עמדה הסניגורית על נסיבות חייו של הנאשם. הסניגורית לא התעלמה מהיות הנאשם עבריין המרצה עונש מאסר עולם מכוח גזר דין חלוט – בגין אירוע שהתרחש בשנת 2010 – אך טענה שתנאי מאסרו קשים. כך למשל, במהלך 5 השנים האחרונות זכה הנאשם לשני ביקורים בלבד ממשפחתו. לדברי הסניגורית, הודאת הנאשם הגיעה מתוך מחשבה ורצון אמיתי לנקות את השולחן, וכן כדי ולשפר את תנאי מאסרו.

הנאשם נשוי ואב ל-4 בנות, המתגוררות באילת, בדירת "עמידר", הבת הבכורה חיילת בשירות חובה בצה"ל, הבת השנייה, כבת 18, מסיימת כיתה יב', ושתי הבנות הנותרות בנות, 16 ו-14. רעיית הנאשם מקבלת קצבת הבטחת הכנסה וילדים.

העבירות בהן הורשע הנאשם נעברו לפני שנים רבות, בשנים 2006-2002, מאז הנאשם אסיר ואין לו רכוש.

הסניגורית הטעימה כי מבחינת היקף וחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, גובה הקנס, במסגרת ההסדר, ראוי, ואולי נמוך, אך הנאשם אינו יכול לשלמו. לבית המשפט הוגשו מסמכים מטעם ביטוח הלאומי, שמפאת צנעת הפרט, לא יפורט תוכנם, אך ניתן ללמוד מהם על מצבה הכלכלי הקשה של משפחת הנאשם ועל מצבה הבריאותי הקשה של רעייתו (במ/16). הסניגורית הפנתה את בית המשפט לפסיקת בית המשפט העליון, לפיה המטרה הראשית להטלת מאסר חלף קנס, היא אכיפתית וכי יש לקחת בחשבון את יכולתו הכלכלית של הנאשם לעמוד בקנס (ראה עניין אזולאי, פסקה 47-48 לפסק דינו של השופט עמית). לטענת הסניגורית, ישנן דרכים אחרות, אזרחיות, והרתעתיות – כמו ועדת קציבה וועדת שליש המתחשבות בתשלום הקנס – כדי לוודא שהקנס אכן משולם.

רכיב המאסר חלף הקנס

1. המחלוקת היחידה בין הצדדים, ביחס לרכיבי הענישה, התמקדה בשאלת משך המאסר חלף הקנס המוסכם.
2. המאשימה עתרה שמשך המאסר חלף הקנס יהלום את גובה הקנס. לטענתה, המשמעות מהימנעות הטלת מאסר חלף קנס, היא למעשה מתן הכשר לכך שהקנס, שהוא רכיב משמעותי בעבירות מסוג זה, לא ישולם. עוד נטען, כי רכיב המאסר חלף קנס נקבע כחלק מהסדר הטיעון, ועל כן אין להימנע מהטלתו.
3. הסניגורית ביקשה שמשך המאסר חלף הקנס יהיה מינימלי, ובמידת האפשר, אף להימנע לחלוטין מהטלת מאסר חלף הקנס. לטענתה, האפקטיביות במאסר חלף קנס היא כאשר לנאשם יש יכולת כלכלית לשלמו, אך הוא אינו מוכן לשלם. אך כאשר לאדם – כמו הנאשם – אין יכולת כלכלית לשלם, המאסר לא ישיג תכלית זו. יתרה מכך, אם הנאשם ירצה את המאסר חלף הקנס לפני שתהיה לו יכולת כלכלית לשלמו, גם אם יחפוץ בכך, תימנע ממנו האפשרות לשלמו, באופן שיש בו כדי לפגוע באפקטיביות האכיפתית של רכיב זה. לטענת הסניגורית, לאור כל האמור – ובמיוחד נוכח נסיבותיו הייחודיות של הנאשם ומצבו הכלכלי – הטלת מאסר חלף קנס לא זו בלבד שלא תועיל, אלא שמשמעותה המעשית תהא הגדלת תקופת עונש המאסר שהתביעה עצמה הסכימה להסתפק בו (6 שנות מאסר).

דיון והכרעה

הסדר הטיעון

1. בית המשפט אינו צד להסדר הטיעון, ובבואו לבחון האם לכבדו, עליו לעמוד על היחס בין טובת ההנאה הצומחת לנאשם, כתוצאה מההסדר, לבין האינטרס הציבורי. המבחן איננו מבחן הלימה אלא מבחן איזון (ראו ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ''ד נז (1) 577; ע"פ 351/07‏ פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 6.6.2007)).
2. בעניינו של הנאשם מצבור משמעותי של שיקולי חומרה.

הנאשם הורשע בעבירות חמורות – על בסיס עובדות כתב האישום המקורי – של סחר בסמים, בהיקפים עצומים, ובשווי כספי ניכר.

משנה חומרה יש לראות בכך שהעבירות נעברו במסגרת ארגון פשיעה, ובתפקיד המרכזי שמילא הנאשם במעשים אלה.

עוד יש ליתן משקל לחומרה לעבירות המס הרבות בהן הורשע הנאשם, ולסכומי הכסף המשמעותיים בהם מדובר.

לחומרת הנאשם יש לזקוף את עברו הפלילי המכביד, ואת מהות העבירות בהן הורשע.

1. מנגד, לא ניתן להתעלם ממשקלם של נימוקי הקולה בעניינו של הנאשם, ובראשם, חלוף הזמן הניכר יחסית מאז ביצוע העבירות.

שנית, יש ליתן משקל הולם להודאת הנאשם ולנטילת האחריות, גם אם מדובר בשלב דיוני מאוחר, לאחר סיום הבאת הראיות. יש טעם בדברי ב"כ המאשימה, עו"ד מזור, כי בשים לב להיקפו העצום של התיק, אף בהודאה בשלב מאוחר זה של ההליך, יש חסכון מסוים בזמן שיפוטי.

שלישית, יש ליתן משקל למכלול נסיבותיו המשפחתיות והאישיות של הנאשם, כפי שפורטו ע"י הסניגורית, כמו גם העובדה שהנאשם מרצה כיום עונש של מאסר עולם, במסגרת פסק דין חלוט.

מאסר חלף קנס

1. חשיבות הטלת קנס, היא בענישה כספית. יתרונו ההרתעתי של הקנס מתבטא בעיקר בהטלתו בעבירות כלכליות, ובעבירות שתכליתן הפקת רווח חומרי, כמו העבירות בהן הורשע הנאשם.
2. מאסר חלף קנס נושא אופי אכיפתי ועונשי כאחד, ואין לראותו כאמצעי לגביית הקנס גרידא, אלא כאחד מן העונשים המוטלים על הנאשם בגין העבירה (ראו ע"פ 5023/99 יוסף חכמי נ' מדינת ישראל נה (3) 406, (פורסם ביום 15.3.01)).

בעת קביעת מתחם העונש ההולם למעשה עבירה מסוים, יתחשב בית המשפט, הן בנתוני העבירה והן בנתוני הנאשם. במסגרת ההתחשבות בנתוני הנאשם, לעניין השתת הקנס, יש ליתן משקל למצבו הכלכלי. עם זאת, יכולת כלכלית אינה שיקול יחידי בקביעת גובה הקנס, ויש להתחשב בשיקולים נוספים, כגון הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, נסיבות ביצועה, ומדיניות הענישה הנהוגה, והכל כמתחייב מעקרון ההלימה.

בנוסף, לא ניתן להתעלם מההלכה הפסוקה, לפיה בעבירות כלכליות, גובר משקלו של השיקול ההרתעתי, על משקלן של נסיבותיו האישיות, ובכללן מצבו הכלכלי, של האדם שדינו נגזר (ראה למשל: ע"פ 6474/03 יוסף מלכה נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 19.2.04), רע"פ 254/06 רומל קעדאן נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 20.6.06)). מה גם, שבירור היכולת הכלכלית מצטמצם, שעה שהנאשם מורשע במסגרת הסדר טיעון הכולל עונש מוסכם. בענייננו, כחלק מהסדר הטיעון, הנאשם הסכים כי יוטל עליו הקנס המוצע ועתר לפנינו לכבד את  ההסדר. במצב כזה,  קשה להלום טיעון שחותר למעשה תחת ההסדר ואשר משמעותו היא בעצם מתן הכשר לנאשם שלא לעמוד בסנקציה הממונית  על פי ההסדר, ולא לשלם את הקנס.

1. לאור כל האמור, ובמיוחד בשים לב לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, במסגרת ארגון פשיעה, לתפקידו המרכזי של הנאשם במעשים, לכמויות הסמים, לשווי הכספי הניכר של הסמים ושל עבירות המס, אמליץ לחבריי, כי בנסיבות הקונקרטיות שבפנינו, יושת על הנאשם, מאסר חלף הקנס, תוך מתן משקל הולם למצבם הכלכלי של הנאשם ובני משפחתו, לעניין משך המאסר חלף הקנס, ולמועד התשלום.
2. מעל הנדרש יצוין, כי הסמכות לדחות או לפרוס קנס שמורה למרכז לגביית קנסות בהיותו גוף ייעודי המוסמך לכך על פי החוק, וכי בסמכותו לפרוס, או לדחות, את תשלום החוב, אם נמצא שמתקיימות סיבות סבירות לאי תשלום החוב כולו או חלקו (סעיף 5ב לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה – 1995), ושם יוכל הנאשם למצוא מזור, ולו חלקי, לבקשתו.

מסקנות

1. לאור כל האמור לעיל, סבורני שאלמלא הסדר הטיעון ראוי היה לגזור על הנאשם עונש חמור מהעונש לו עתרו הצדדים במסגרת ההסדר.
2. עם זאת, במכלול השיקולים והאיזונים, ובשים לב להלכות בית המשפט העליון בדבר כיבוד הסדרי טיעון, לפיהן רק במקרים חריגים יטה בית המשפט להתערב בהסכם, סבורני שההסדר אינו חורג ממתחם הסבירות, באופן המצדיק את אי כיבודו. לפיכך, אמליץ לחבריי לכבד את הסדר הטיעון, ולקבוע מאסר, שמשכו מתון, חלף הקנס.

סוף דבר

1. לאור כל האמור, אמליץ לחבריי לכבד את הסדר הטיעון ולגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
2. 10 שנות מאסר בפועל, מתוכן 6 שנים ירוצו במצטבר לעונש המאסר אותו מרצה הנאשם כיום (בהתאם לגזר דינו של בית המשפט העליון בע"פ 3263/13 שניתן ביום 19.3.2017).
3. 36 חודשי מאסר מותנים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה לפי פקודת הסמים, מסוג פשע.
4. 12 חודשי מאסר מותנים למשך שנתיים מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה.
5. קנס כספי בסך 100,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד 1.1.26.

השופטת גיליה רביד, אב"ד:

אני מסכימה.

השופט שי יניב:

אני מסכים.

סיכומו של דבר:

פה אחד, אנו גוזרים על הנאשם 6, דודו בן שטרית, את העונשים המפורטים בסעיף 23 לעיל.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, ט"ו תמוז תש"פ, 07 יולי 2020, במעמד הצדדים.