נאשם 4 הורשע בהכרעת הדין, במסגרת האישום השלישי, בביצוע עבירה של סיוע לאחר מעשה במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 260 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") בצירוף סעיף 3(ג) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003 (להלן: "חוק המאבק").

העובדות והנסיבות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ולא נחזור על כולן. בקצרה ייאמר, שנאשם 4, כחלק מפעילותו כחבר בארגון הפשיעה בראשות יצחק אברג'יל, סייע להימלטותו מן הדין של מיכה בן הרוש שהיה אחד מהמבצעים בצוותא של ניסיון ההתנקשות בזאב רוזנשטיין בכיכר פלומר בת"א כמתואר באישום השלישי.

כפי שנקבע בהכרעת הדין, מיד לאחר פיצוץ מכונית התופת בכיכר פלומר, הוברח מיכה בן הרוש על ידי הארגון אל מחוץ לגבולות ישראל מחשש שייעצר וייחקר על ידי המשטרה. מיכה בן הרוש, בחור צעיר ובלתי מנוסה יחסית, נחשד כמי שעלול להישבר בחקירה ובכך לסכן את חברי הארגון ואת העומד בראשו. הברחתו של מיכה מן הארץ והשמירה עליו בחו"ל, לרבות עקב החשש שיחזור ארצה בגלל הגעגועים לחברתו, היוו אפוא אינטרס מובהק של הארגון. השמירה על מיכה בן הרוש בחו"ל הוטלה כמשימה על ציון אלון ועל נאשם 4.

נאשם 4 התגורר במהלך כל השנים בבלגיה ובתקופה הרלוונטית היה מקורב מאוד לנאשם 1. בביתו של נאשם 4 באנטוורפן התגורר אברג'יל במשך תקופה, כאשר מעורבותו של נאשם 4 בנעשה בארגון, כמו גם בקיאותו ברזי הארגון, מצאו ביטוי מפורט בהכרעת הדין.

יצוין, כי במסגרת הכרעת הדין זוכה נאשם 4 משורה של עבירות נוספות שיוחסו לו (מנהל בארגון פשיעה, סיוע לרצח, ועבירות של סחר בסמים), כפי שפורט באישומים 1, 4, 7 ו-11, זאת משהגענו למסקנה שאשמתו לא הוכחה די הצורך, או שנותר ספק באשמתו.

אשר להרשעות הקודמות של נאשם 4 : נאשם 4 הורשע בארה"ב בשנת 2012 בביצוע עבירות של סחר בסמים וקשירת קשר שבגינם נדון למאסר של 97 חודשים ולקנס כספי. הנאשם ריצה את מרבית העונש הנ"ל בישראל, בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בנמ"ב 28388-06-13.

כמו כן, הורשע הנאשם בשנת 2019 (במהלך ניהול התיק הנוכחי) בביצוע עבירה לפי סעיפים 13 +19א לפקודת הסמים המסוכנים יחד עם סעיף 31(ב) לחוק העונשין, שבגינה נדון למאסר בפועל בן 7 חודשים ומאסר מותנה של 6 חודשים.

לעניין העונש שיש לגזור על נאשם 4 בגין העבירה שבה הורשע, הצדדים הגיעו להסכמה שבמסגרתה עתרו במשותף להטיל עליו עונש מאסר בפועל באורך תקופת מעצרו הכוללת בתיק זה (שהיא 41 חודשים ו-17 ימים) וכן מאסר על תנאי בגין העבירה בה הורשע על פי שיקול דעת בית המשפט (ראה מסמך בה/4 שהוגש כחלק מהטיעונים לעונש).

המאשימה עתרה לאשר את ההסדר העונשי האמור בראש ובראשונה משום שלגישתה הוא עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה זו. בעניין זה הפנתה המאשימה לע"פ 8439/03 מילנר נ' מדינת ישראל (7.5.07) שם, לאחר שבית המשפט העליון זיכה את הנאשם משורה של עבירות שיוחסו לו, הוא הורשע בעבירה של סיוע לאחר מעשה (לעבירת רצח) והוטלו עליו 3 שנות מאסר לריצוי בפועל.

כך, בע"פ 6162/16 דלו נ' מדינת ישראל (4.2.18), שם נדון הנאשם לריצוי 30 חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע בסיוע לאחר מעשה (לעבירת רצח).

בע"פ 1619/10 אבו דנהש נ' מדינת ישראל (11.10.11), נדון הנאשם שם למאסר של 3 שנים בבית המשפט העליון בגין סיוע לאחר מעשה (בקשר לעבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון וכניסה לישראל), זאת לאחר שזוכה משורה של עבירות אחרות.

בע"פ 7752/03 חלאילה נ' מדינת ישראל (28.9.04) סייע הנאשם לאחר מעשה (בקשר לעבירת רצח) ונדון למאסר של 3 שנים, לאחר שזוכה מעבירות נוספות.

עוד נימקה המאשימה כי נלקחו בחשבון גילו הלא צעיר של הנאשם, מצבו הבריאותי, ההליך הארוך שנוהל בתיק זה, תקופת מעצרו הממושכת, והעובדה שבסופו של יום זוכה ממרבית העבירות שיוחסו לו מלכתחילה.

ב"כ הנאשם, עו"ד ניר שניידרמן, עתר אף הוא לכבד את העונש המוסכם המוצע. הסנגור עמד על כך שהמעשה שבגינו הורשע נאשם 4 הינו מינורי יחסית. הסנגור הסכים, שאומנם, להבדיל מהמקרים שהוזכרו בפסיקה, במקרה שלנו הנאשם הורשע בסיוע לאחר מעשה במסגרת ארגון פשיעה, נסיבה שמכפילה את העונש בצד העבירה, אולם, לגישת הסנגור, לא ניתן להתעלם מכך שמעשה הסיוע עצמו לא היה חמור. הסניגור עמד על כך שנאשם 4 זוכה מכל שאר העבירות שיוחסו לו, לאחר הליך הוכחות ממושך. הסניגור הדגיש כי הנאשם חצה את גיל 60, שהוא אדם לא בריא ואף מצבו הכלכלי בכי רע. כמו כן עתר להשית על הנאשם מאסר על תנאי קצר יחסית ומידתי.

גזירת הדין:

כפי שנטען על ידי הצדדים, העבירה שבה הורשע נאשם 4 היא עבירה יחידה, לאחר שזוכה משאר העבירות שיוחסו לו. עם זאת, לא יהיה נכון לומר שמדובר בעבירה מינורית בנסיבות תיק זה.

כפי שצוין קודם, משימת השמירה על מיכה בן הרוש הייתה אינטרס מובהק וחשוב של הארגון והעומד בראשו, הכל כדי להבטיח את התחמקותם מן הדין של מיכה בן הרוש עצמו ושל שאר המעורבים, ביניהם נאשם 1. אומנם נאשם 4 לא היה יחיד במשימת השמירה על מיכה בן הרוש, ואולם מעורבותו בנושא לא הייתה נקודתית, מזדמנת או מקרית. לא זו בלבד שהיא התפרשה על פני תקופה לא קצרה, גם אם לא ברציפות, אלא שנקל היה להתרשם ממחויבותו העמוקה של נאשם 4 לשמור ולהגן על האינטרסים של הארגון ושל העומד בראשו, וכן מעומק ידיעותיו בענייני הארגון.

על רקע העיקרון המנחה בפסיקה, יש לקחת בחשבון את הערך החברתי שנפגע, דהיינו האינטרס בהבאת עבריינים לדין ומניעת פגיעה במערכת אכיפת החוק. כאשר מדובר בארגון פשיעה שבמסגרתו בוצעה עבירת אלימות כה חמורה, מידת הפגיעה היא אפוא גבוהה.

העונשים שהוטלו בפסיקה בגין העבירה של סיוע לאחר מעשה משקפים נורמת ענישה מחמירה יחסית, בגבולות העונש המקסימלי שבצד העבירה, שהוא 3 שנים. אומנם, הדוגמאות שצירפה המאשימה משקפים מעורבות משמעותית יותר של המסייע לאחר מעשה בהשוואה למקרה שלנו, אולם מאידך, אין לשכוח שבאותם מקרים לא היה מדובר בעבירות שבוצעו במסגרת ארגון פשיעה, על כל המשמעויות שנובעות מכך.

במקרה שלנו, על רקע הפסיקה שצורפה על ידי המאשימה ולאור נסיבות ביצוע העבירה כפי שפורט לעיל, אנו קובעים כי מתחם העונש ההולם נע בן 30 חודשי מאסר ל- 5 שנות מאסר.

אשר לעונש שמתאים לנאשם בתוך המתחם הנ"ל: אנו לוקחים בחשבון מצד אחד את עברו הפלילי של הנאשם והעובדה שאין זו הסתבכותו הראשונה במסגרת ארגון הפשיעה ומאידך, את גילו המבוגר יחסית של הנאשם, את הימשכות ההליך הפלילי שבמהלכו היה הנאשם עצור פרקי זמן לא קצרים ואת חלוף הזמן שעבר מעת ביצוע העבירה.

לאור האמור לעיל, העונש המוצע, אשר ממקם את הנאשם כמעט באמצע מתחם העונש ההולם הוא סביר בנסיבות העניין. בכל מקרה, לא מדובר בסטייה לא מידתית לקולא אשר מצדיקה אי כיבוד ההסדר המוצע.

סופו של דבר אנו גוזרים על נאשם 4 את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל של 41 חודשים ו-17 ימים בניכוי התקופה שבה שהה נאשם במעצר בתיק זה (1262 ימים). התוצאה היא שהנאשם סיים את ריצוי עונשו.
2. מאסר על תנאי של 18 חודשים שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים מהיום את העבירה שבה הורשע.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, ט"ו אדר ב' תשפ"ב, 18 מרץ 2022, במעמד הצדדים.