לפנינו בקשת/הודעת עו"ד רוזה מטעם נאשם 13 בנוגע לסיכומים:

כידוע, נושא הגשת סיכומים בתיק עלה בנוכחות הצדדים מספר פעמים במהלך הדיונים האחרונים. הנחת המוצא של בית המשפט (ונדמה גם של כל אחד מהצדדים שמודע למהותו, חשיבותו והיקפו החריג של התיק) כי עסקינן בסיכומים בכתב. לטעמנו, בתיק דוגמת זה שלפנינו שבו 15 נאשמים שונים, אשר כולל 12 אישומים בגין ביצוע עבירות חמורות ביותר במסגרת ארגון פשיעה, שמתעוררות בו סוגיות עובדתיות ומשפטיות רבות ואשר נושא כ-14,000 דפי פרוטוקול ואלפי מסמכים - הגשת סיכומים בכתב היא מחויבת המציאות וקשה להלום אחרת. עניין שבנוהג הוא, מעשה יום ביומו, שבתיקים נכבדים, בוודאי בתיקי הרכב פשע חמור, מוגשים סיכומים בכתב, ונדמה שקשה למצוא הרבה דוגמאות אחרות.

נזכיר, כי בישיבה האחרונה בתאריך 19.2.20 קיימנו דיון ספציפי לגבי ההערכות לסיכומים ושמענו את טיעוני ב"כ המאשימה וכן שמענו את דברי עו"ד מויאל. איש מהסנגורים האחרים לא ביקש לטעון או להוסיף, לרבות לגבי האפשרות לטעון על פה חלף סיכומים בכתב. לכן, אמירתו של עו"ד רוזה שההחלטה ניתנה בלא אפשרות לשמוע את דעת הצדדים אין בה ממש. איש לא מנע מהסנגורים לומר את דברם בנושא, לו חפצו.

מותב זה מודע היטב להנחיית נשיא בית המשפט העליון כמו גם לפסיקה הרלוונטית בנושא הסיכומים. מעיון בהנחיה נקל להבין את תכליתה, קרי, ייעול ההליך הפלילי, שמירה על רצף שמיעת התיקים, שמיעת סיכומים סמוך לתום ההוכחות ומתן הכרעת דין תוך פרק זמן קצר ככל שניתן. במקרה שלנו, לא זו בלבד שהצדדים ביטאו קושי לקיים סיכומים סמוך לרצף שמיעת המשפט (ולא בכדי) הרי שהנחיה זו לא באה לשלול את שיקול דעת בית המשפט ולהפעילו בשום שכל בהתאם לכל תיק ותיק. נפנה בעניין זה לדברי בית המשפט העליון בע"פ 7919/10 עבאס נגד מדינת ישראל (21.9.11):

..."הלכה למעשה הנוהג לסכם את ההליך בכתב נעשה כה מקובל אף שבתי המשפט עצמם יוזמים את ביצועו. יוער כי מבחינה מעשית, לנוהג זה כשלעצמו ישנן יתרונות וחסרונות. בתיקים מורכבים ובהליכים הכוללים עמודים רבים של פרוטוקול, יש לעיתים יתרון משמעותי בסיכומים בכתב עבור הצדדים ובית המשפט כאחר...".

בתיק כשלנו, אנו סבורים כי לא ניתן לקיים טיעון ממצה ומלא על פה בלבד, באופן שייתן ביטוי למכלול הסוגיות שעמן צריך להתמודד בתיק זה. לטעמנו, הדברים מחייבים עריכה מסודרת בכתב כאשר מדרך הטבע אופיו של טיעון על פה הוא שונה. בדרך זו לא רק שייגרם לטעמנו חסר משמעותי לנאשמים (למול התביעה המסכמת בכתב), אלא הדבר יקשה על מלאכת הכתיבה של בית המשפט ועל מתן הכרעת דין בהקדם האפשרי -כך ששכרו ייצא בהפסדו.

כאמור, קצבנו לוח זמנים להגשת הסיכומים בהתחשב בטיעוני התביעה ועו"ד מויאל, כאשר הנחת המוצא הייתה שמדובר בסיכומים בכתב. ברי שלצורך סיכומים על פה דרוש זמן קצר בהרבה, כאשר בהתאם להנחיות נכון לעשותו קרוב ככל האפשר לסיום המשפט.

נוסיף ונאמר בהקשר זה, כי בכל מקרה (ללא קשר להגשת הבקשה) בכוונתנו לקבוע לאחר פגרת בתי המשפט 2-3 ישיבות לצורך השלמת טיעון על פה למען אפשר הבהרות ומענה לשאלות בית המשפט, וזאת לאחר שבית המשפט יעיין וילמד את הסיכומים בכתב.

אנו תמהים על בקשתו של עו"ד רוזה בנסיבות התיק הנוכחי. אולי הדבר נובע ממחשבה מוטעית שלא נקיים גם טיעון השלמה על פה בנוכחות הנאשמים.

בכל מקרה, ככל שעו"ד רוזה יעמוד על עתירתו לסכם על פה, הרי שבמכלול האיזונים ולוחות הזמנים של בית המשפט, הדבר יתקיים בתאריך 24.5.19 בשעה 9:00. על מנת להבטיח את יעילות שמיעת הסיכומים אנו מורים, כמצוות סעיף 19 לנוהל הנשיאה, שעו"ד רוזה יגיש עיקרי טיעון, רשימת אסמכתאות וכל חומר רלוונטי לא יאוחר מיום 17.5.19 תוך העברת עותק ישירות לצד השני.

על מנת לוודא שאין נאשמים נוספים אשר שותפים לבקשה זהה, ועל מנת שנוכל לקצוב מבעוד מועד מועדים לשמיעת סיכומים על פה עבור נאשמים אחרים במתכונת דומה, הכל לפני פגרת בתי המשפט, ניתנת שהות לסנגורים להודיענו בכתב בנושא עד ליום 27.2.20. העדר הודעה תחשב כהסכמה להגשת סיכומים בכתב, כאשר המועדים להשלמה על פה בנוכחות הנאשמים יימסרו על ידנו בהמשך.

המזכירות תשגר עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח שבט תש"פ, 23 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.