גזר דין – לגבי נאשם 5

השופטת גיליה רביד, אב"ד

נאשם 5 הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן הכולל כנגדו שלושה אישומים שבגינם הורשע בביצוע העבירות הבאות:

א. ייצוא, ייבוא והספקה של סמים במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח משולב], התשל"ג 1973 יחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 (להלן: "החוק"), הכל כמפורט באישומים 1 ו-2 לכתב האישום המתוקן.

ב. התחמקות ממס או סיוע לאחר להתחמק ממס במרמה, עורמה ותחבולה במסגרת ארגון פשיעה, עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961 בצירוף סעיף 3 לחוק, כמפורט באישום 3 לכתב האישום.

יצוין כבר עתה, כי לנוכח העובדה שבמסגרת הסדר הטיעון עתירת הצדדים היא להטלת עונש שכולו מוסכם, הסכימו הצדדים כי גזר הדין לא ינומק בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין תשל"ז-1977 ואף לא טענו למתחם ענישה. נוכח עמדת הצדדים ולאור הנסיבות הקונקרטיות שלפנינו, אנו סבורים כי נכון שלא נידרש לשיקולי הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה [וראו בין השאר: ע"פ 8109/15 אביטן נגד מדינת ישראל (9.6.19) ; ע"פ 2524/15 שפרנוביץ' נגד מדינת ישראל (8.9.16), הגם שככלל, בעת בחינת הסדר טיעון, לצורך בחינת סבירותו של ההסדר, לא מתייתרת ההידרשות למתחם הענישה.

ואלה בעיקרן עובדות כתב האישום המתוקן שבו הודה נאשם 5

מהמבוא לכתב האישום עולה כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, למצער בין השנים 2002-2006, היה הנאשם ואנשים נוספים מאוגדים בארגון פשיעה בינלאומי שפעל במדינת ישראל ובמדינות שונות בעולם בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית (להלן: "הארגון").

במסגרת הארגון חבר הנאשם יחד עם אחרים למטרות פליליות שונות שכללו בין היתר ייבוא, ייצוא סחר ואספקה של סמים בהיקפים נרחבים בין מדינות שונות בעולם אשר נועדו לבסס את השפעתו ועוצמתו של הארגון כנגד יריביו. במסגרת הארגון נוהל מערך לוגיסטי מסועף שכלל זרועות בבלגיה ובספרד (להלן: "הזרוע האירופאית"), במזרח הרחוק וביפן (להלן: "הזרוע היפנית" ) ובישראל (להלן: "הזרוע הישראלית"). למימון פעילותו עסק הארגון בין היתר בעסקאות סמים מסוכנים מסוגים שונים בכללם קוקאין ו-MDMA (אקסטזי) בכמויות עצומות, העברתם ממדינות דרום אמריקה והפצתם במדינות אירופה, קנדה, ארה"ב, ניו זילנד אוסטרליה יפן וישראל. הנאשם היה פעיל בארגון בעבירות הסמים וביצע בכספים שהופקו מהן עבירות מס והלבנת הון.

בהתאם לעובדות האישום הראשון (שיכונה להלן "עסקת 50 אלף"), במועד שאינו יודע למאשימה, עובר לתאריך 30.6.04, קשר הנאשם קשר עם אחר לייבא 50,000 כדורי סם מסוג אקסטזי מבלגיה לישראל במסגרת ארגון הפשיעה ולשם פעילותו. שווי הכדורים בתקופה הרלוונטית עמד על כ-50 ש"ח לכדור ובסך הכל כ-2,500,000. במסגרת הקשר, סמוך ליום 30.6.04 טס הבלדר מיכה בן שטרית (להלן: "הבלדר") מבלגיה לישראל כשברשותו מזוודה בעלת דופן כפול ובה מוסלקים הסמים. בהגיעו לישראל נתפס הבלדר על ידי המשטרה בנתב"ג כשברשותו הסמים.

עניינו של האישום השני בעסקאות סמים שבוצעו ביפן במהלך השנים 2004-2006 כחלק מפעילות הארגון. כך, במועדים שונים במהלך שנת 2004 קשר הנאשם קשר עם אחרים חברי ארגון לייבא מאירופה ליפן כדורי אקסטזי שאותם תכננו להסליק בתוך שולחנות. במועד לא ידוע, מספר חודשים לפני 17.7.04 במסגרת הקשר הנ"ל, רכש חבר הארגון 40,000 כדורי אקסטזי בהולנד, העביר אותם לבלגיה בעצמו או באמצעות אחר ושם הוסלקו הכדורים בתוך שולחן עץ שנשלח ליפן. שווי הסמים שהוסלקו בשולחן זה (להלן: "השולחן הראשון") עמד על כ-1,612,800 ₪. כשבועיים לאחר הגעת השולחן הראשון ליפן התגבשה תוכנית במסגרת הארגון למשלוח שולחן נוסף באותה מתכונת ואף גויס סכום של 15,000 יורו עבור רכישת 12 אלף כדורי אקסטזי. סמוך לאחר מכן נשלח ליפן שולחן נוסף (להלן: "השולחן השני") שבו הוסלקו 40,000 כדורי אקסטזי שהועברו לידי אחר לשם מכירתם ביפן. בעסקת השולחן השני הנ"ל התקבלו לפחות 360,000 דולר אשר בתקופה הרלוונטית היו שווי ערך ל-1,612,800 ₪. כעבור כשלושה שבועות מהגעת השולחן השני ליפן נשלח מבלגיה ליפן שולחן שלישי שבו הוסלקו 60,255 כדורי אקסטזי בשווי של כ- 2,429,481 שנרכשו על ידי אחר, חבר ארגון, בשיתוף עם הנאשם (להלן: "השולחן השלישי"). בתאריך 16.7.04 נתפס השולחן השלישי על ידי רשויות המכס ביפן.

בהתאם לאישום השלישי, במהלך השנים 2002-2006 במסגרת ארגון פשיעה בוצעו עבירות של סחר בסמים בסכום כולל של לפחות 225,917,453 ₪. השווי הכולל של הסמים שבהם היה הנאשם שותף לביצוע העבירות במסגרת ארגון הפשיעה עומד על כ-8,000,000 ₪. במהלך התקופה הנ"ל במסגרת פעילותו בארגון פעל הנאשם על מנת להתחמק מתשלום מס, או לסייע לאחרים להתחמק ממס, וזאת בדרכים של מרמה ותחבולה. בין השאר הנאשם לא הודיע לפקיד השומה על תחילת עיסוקו בתחום סחר בסמים, לא ניהל ספרים לגבי הכנסותיו והכנסות הארגון, לא דיווח על הכנסותיו ולא שילם את המס הנדרש. בעת העברת ההכנסות מעסקאות הסמים לישראל הגורמים שהיו מופקדים מטעם הארגון על העברת הכספים נמנעו מלהצהיר כי הם מכניסים כספים לישראל וכי הנהנים מכספים אלה הם חברי הארגון והשותפים בעבירות הסמים, וזאת בניגוד לאמור בסעיף 6 לחוק איסור הלבנת הון.

במסגרת הסדר הטיעון (ראה במ/4) גיבשו הצדדים הסכמות עונשיות שלפיהן הן יעתרו במשותף להטיל על נאשם 5 מאסר בפועל למשך 7 שנים כאשר מתוכן 4 שנים יהיו במצטבר לעונש שאותו מרצה הנאשם כעת והיתרה בחופף, מאסר על תנאי לפי שיקול דעת בית המשפט שיחל מיום גזר הדין וכן קנס בסך של 50,000 ₪.

ראיות המאשימה לעונש וטיעוניה:

ב"כ המאשימה, עו"ד מזור, הגישה כראיות לעונש את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם הכולל 24 הרשעות קודמות בגין ביצוע עבירות סמים, אלימות, הימורים ונשק, לרבות במסגרת ארגון פשיעה כמפורט במסמך במ/5.

בנוסף הוגשו:

גזר הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתפ"ח 26879-11-12 וכן פסק הדין בבית המשפט העליון בע"פ מאוחד 3806/16 שבעקבותיהם הושת על הנאשם עונש מאסר של 22 שנים, שאותם הוא מרצה כעת (ראה במ/6).

פסקי הדין בהליכים שהתנהלו נגד הנאשם בבית המשפט בבלגיה (ראה במ/7).

הכרעת דין בת"פ 4830-04-19 של בית המשפט השלום בת"א שבמסגרתו הורשע בהחזקת סם לצריכה עצמית, סמים שאותם קיבל מנאשם אחר בעת שהובא לדיון בתיקנו (ראה במ/8).

גזר הדין בתיק זה טרם ניתן (והוא אינו נכלל במסגרת הסדר הטיעון הנוכחי).

חוות דעת רפואית לגבי התמכרותו של הנאשם לסמים ואופיאטיים (ראה ת/9).

בטיעוניה לעונש הדגישה ב"כ המאשימה את העובדה שהתיק ממשיך להתנהל נגד נאשמים אחרים בתיק שלגביהם בית המשפט יצטרך להכריע את הדין ולגזור את הדין. משכך, הושמטו מכתב האישום המתוקן שמות האחרים שעל פי הנטען היו שותפים לנאשם בביצוע העבירות ובהתאם גם תימנע המאשימה מלהתייחס לראיות ולשיקולי הענישה במישור הכללי והפרטני, כמו גם למתחם הענישה. כאמור, הצדדים הסכימו שלא לטעון בהתאם לתיקון 113, הבניית הענישה, ולפיכך התמקדה ב"כ המאשימה בסיבות ובנימוקים להסדר הטיעון כחלק מהצורך לשכנע את בית המשפט לכבדו.

עו"ד מזור הסכימה שהסדר הטיעון שנכרת מקל יחסית עם הנאשם, בבחינת שאילו היה מורשע בדין עתירת התביעה לעונש הייתה מחמירה יותר, ועדיין כתב האישום נוסח בהתאם לעובדות ולראיות שהובאו במשפט. עו"ד מזור הסבירה, שלמרות שההסדר גובש בישורת האחרונה של התיק, לפני שלב הסיכומים והכרעת דין, עדיין יש לקחת בחשבון שנותרה עוד דרך בניהולו של התיק, כך שאינטרס הציבורי ייצא נשכר מסיומו בהסדר מוסכם גם בשלב הנוכחי. זאת ועוד, יש בעצם ההודיה ולקיחת האחריות מצדו של הנאשם אלמנט חשוב שאין להקל בו ראש.

במסגרת השיקולים לחומרה הצביעה ב"כ המאשימה על עברו הפלילי המכביד של הנאשם, על חומרת המעשים שבהם הורשע בתפ"ח 26879-11-12 שבגינם נדון למאסר ממושך של 22 שנים, על העובדה שנדון בבלגיה לריצוי מאסר בן 4 שנים ולתשלום קנס שאותם לא קיים הלכה למעשה, וכן על העובדה שבמהלך ניהול התיק שלנו הורשע הנאשם בתיק נוסף לאחר שבאולם בית המשפט קיבל לידיו סמים אסורים.

במסגרת השיקולים לקולא נלקחו בחשבון גילו של הנאשם, מצבו המשפחתי, מצבו הבריאותי שבא לידי ביטוי בעדותו ובמסמך ת/9 וכן העובדה שהוא עתיד עוד לרצות שנות מאסר ממושכות הן בתיק האחר (שבמסגרתו נדון ל-22 שנים) והן בתיק הנוכחי. בנוסף, נלקח בחשבון שעל הנאשם לשלם קנס של 750,000 ₪ בתיק האחר וכן פיצוי לקורבנות בסך כולל של 180,000 ₪.

לאור מכלול השיקולים סבורה המאשימה כי ההסדר הינו סביר וראוי והיא עותרת לכבדו.

ב"כ הנאשם, עו"ד מויאל, עתר אף הוא לכבד את הסדר הטיעון המוצע בהדגישו את ההלכה הפסוקה שלפיה ראוי ככלל לכבד הסדרי טיעון.

לדברי ב"כ הנאשם, הודיית הנאשם היא בבחינת "ניקוי שולחן" תוך לקיחת אחריות על מעשיו. עובדה זו כשלעצמה מהווה שיקול לקולא ומצדיקה את העמדה העונשית שהוסכמה בין הצדדים. שיקול נוסף כבד משקל הינו חלוף הזמן הרב שעבר מאז ביצוע העבירות. 16 שנים חלפו מאז בוצעו העבירות ו-5 שנים מאז הוגש כתב האישום כאשר הנאשם נאלץ לנהל הליך ארוך ומורכב שבמסגרתו הועמדו לדין נאשמים רבים נוספים, הגם שמרבית האישומים כלל אינם נוגעים לו. ב"כ הנאשם עמד על מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם ולו מחמת העובדה שמאז שנת 2012 הוא נתון מאחורי הסורגים. גרושתו היא למעשה המפרנסת היחידה של ילדיו. נתון משמעותי נוסף הינו התיקון בכתב האישום באופן שהעבירה של מנהל בארגון פשיעה שיוחסה לנאשם מלכתחילה נמחקה. אשר לעיצום הכספי, ב"כ הנאשם הסביר שאומנם הנאשם הורשע בביצוע עסקאות סמים בהיקף של כ- 8 מליון ₪ ואולם נקל לראות שבצד העבירה לא היו רווחים משמעותיים משום שהסם נתפס.

הנאשם בדבריו האחרונים הסביר כי ברצונו "לנקות שולחן". כמו כן, בשל הקנס הגבוה שהוטל עליו בתיק האחר, בסך של 750,000 ₪ (או 9 חודשי מאסר תמורתו), עתר הנאשם כי בית המשפט יתחשב בו באופן שבו עונש המאסר שיוטל עליו חלף הקנס בתיק זה יהיה מידתי והולם שכן לדבריו בכוונתו לרצותו.

גזירת הדין

אומר כבר עתה, כי לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועל רקע מכלול הנימוקים שהועלו על ידם, אמליץ לחבריי לאשר את הסדר הטיעון המוצע:

1. נקבע לא אחת בפסיקה כי ככלל בית המשפט יכבד ויאשר הסדרי טיעון [ראו למשל ע"פ 1958/98 פלוני נגד מדינת ישראל פ"ד נז(1) 577, 620(2003), ע"פ 351/07 פלוני נגד מדינת ישראל (6.6.07) ועוד]. סייג לכך הוא במצב שבו בית המשפט משתכנע שמדובר בהסדר שאינו עומד במתחם הסבירות ואינו הולם את האיזון הראוי בין האינטרסים השונים הרלוונטים. על רקע הלכה פסוקה זו יש לבחון את עניינו של הנאשם.

2. השוואה בין כתב האישום המקורי לבין זה המתוקן שהוגש נגד נאשם 5 במסגרת הסדר הטיעון מלמד כי למעט העובדה שכתב האישום המתוקן אינו מייחס לנאשם 5 עבירה של מנהל בארגון פשיעה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק, שכפי שיוחס לו מלכתחילה באישום הראשון לכתב האישום המקורי, שאר העובדות והעבירות שיוחסו לו במקור נותרו בעינן.

העבירות שבהן הורשע נאשם 5 על פי הודאתו הן עבירות חמורות שבוצעו בנסיבות חמורות והן מצדיקות בעיקרון ענישה משמעותית ומכבידה, זאת גם בהינתן שהושמטה מכתב האישום העבירה החמורה של "מנהל בארגון פשיעה". עסקאות הסמים שבהן היה הנאשם מעורב במסגרת ארגון פשיעה הן חריגות בהיקפן ובתיחכומן. מדובר בעסקאות סמים חובקות עולם תוך הפעלת רשתות רכישה והפצה ברחבי העולם והכל למען רווח כספי עצום והגדלת כוחו והשפעתו של ארגון הפשיעה. חלקו של הנאשם בעסקאות עמד על סכום עתק של כשמונה מליון ₪, ואין נפקא מינה שבסופו של דבר הסכומים לא הגיעו לכיסו מחמת שהסמים נתפסו. אכן, כדברי ב"כ המאשימה, אילמלא הודה הנאשם ואילמלא ההסדר שגובש עמו, היה מקום לטעון לעונש חמור בהרבה.

3. עם זאת, ומבלי להמעיט מן האמור לעיל, הונחו לפנינו על ידי הצדדים שורה של נימוקים להצדקת הסדר הטיעון, כפי שפורט קודם. מדובר בנימוקים שהוכרו בפסיקה כנימוקים רלוונטים הן לעצם ההגעה להסדר טיעון והן למידת העונש. כך, לא ניתן להתעלם מהמשמעות שטמונה בעצם ההודייה מצדו של הנאשם. מעבר להיבט של הכרה בחומרת מעשיו ונטילת אחריות, יש בהודיה כדי לייתר, גם בשלב הנוכחי, הליכים משפטיים ממושכים שעדיין לא הושלמו, לרבות, אולי, לפני ערכאות נוספות. לא בכדי, נקבע בפסיקה שיש בעצם ההודיה כדי להצדיק הקלה בדין. נימוק נוסף כבד משקל הוא חלוף הזמן הרב שעבר מאז ביצוע העבירות. אומנם, אין להתעלם מכך שהנאשם המשיך להסתבך בפלילים גם לאחר ביצוע העבירות דכאן, לרבות בביצוע עבירות חמורות כמתשקף בתפ"ח (ב"ש) 26879-11-12, ואולם גזירת דינו בעיתוי הנוכחי לאחר חלוף 16 שנים, לאחר שהשתנה מצבו האישי, המשפחתי והבריאותי - יש לה בהחלט משמעות עונשית. לא נתעלם גם מהעובדה שהנאשם נדון באותו תיק אחר לריצוי מאסר ממושך מאוד של 22 שנים. עם תוספת שנות המאסר שעליהן הוסכם במסגרת הסדר הטיעון, התוצאה היא שהנאשם ישהה מאחורי סורג ובריח עוד שנים רבות. בנוסף, דינו של הנאשם צפוי להיגזר בתיק נוסף שבמסגרתו הורשע בביצוע עבירת סמים שנעברה בעת שהובא לדיון בתיקנו. אנו לוקחים בחשבון גם את גילו הלא צעיר של הנאשם ומצבו הבריאותי וההתמכרותי.

4. במכלול השיקולים והאיזונים, כמפורט לעיל, אני סבורה, כאמור, שהסדר הטיעון המוצע, למרות שיש בו משום הקלה עם הנאשם, אינו חורג ממתחם הסבירות באופן שמצדיק את אי כיבודו. יש לקחת בחשבון שהסדר זה גובש לאחר דין ודברים ומשא ומתן מעמיק. אציע אפוא לחברי לכבד את ההסדר ולהטיל על נאשם 5 את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל של 7 שנים. 4 שנים מתוך המאסר הנ"ל, יהיו במצטבר לעונש אותו מרצה הנאשם בתפ"ח 26879-11-12 ו-3 שנים יהיו בחופף.

ב. 3 שנות מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, מסוג פשע.

ג. 1 שנה מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

ד. קנס בסך 50,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.1.21.

השופט ירון לוי: אני מסכים.

השופט שי יניב: אני מסכים.

סיכומו של דבר:

פה אחד אנו גוזרים על נאשם 5, אילן בן שטרית, את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל של 7 שנים. 4 שנים מתוך המאסר הנ"ל, יהיו במצטבר לעונש אותו מרצה הנאשם בתפ"ח 26879-11-12 והיתרה - בחופף.

ב. 3 שנות מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מהיום והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, מסוג פשע.

ג. 1 שנה מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מהיום והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

ד. קנס בסך 50,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.1.21.

זכות ערעור על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן היום, י"א ניסן תש"פ, 05 אפריל 2020, בנוכחות הצדדים.