השופט שי יניב:

1. הנאשם, משה מלול, הוא אחד מבין 18 נאשמים, אשר הועמדו לדין במסגרת הפרשה, שנודעה ברבים כ"פרשה 512". לפני ימים ספורים, עם תום פרשת הראיות ועובר לשלב הסיכומים, הציגו לפנינו הצדדים הסדר טיעון, שבמסגרתו הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן, שלפיו הורשע בשתי עבירות של ייצוא, יבוא, מסחר והספקה במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה") בצירוף סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 (להלן: "החוק") ובעבירות של התחמקות ממס או סיוע לאחר להתחמק ממס במרמה, עורמה ותחבולה במסגרת ארגון פשיעה (ריבוי עבירות), לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 בצירוף סעיף 3 לחוק; והצדדים הציגו עתירה משותפת מוסכמת למידת העונש, שנתבקשנו להשית על הנאשם.

נסיבות ההרשעה

כללי

2. בתקופה הרלוונטית היו הנאשם ומעורבים נוספים מאוגדים בארגון פשיעה בינלאומי (להלן: "הארגון"), שפעל בתבנית היררכית ושיטתית, בישראל ובמדינות שונות בעולם. במסגרת הארגון ולשם קידום מטרותיו, נוהל מערך לוגיסטי בינלאומי, שכלל זרועות בבלגיה ובספרד; במזרח הרחוק ויפן (להלן: "הזרוע היפנית") ובישראל. למימון פעילותו, עסק הארגון, בין היתר, בעסקאות סמים מסוכנים מסוגים שונים "בכמויות עצומות", ובכלל זה בקוקאין וב-MDMA )אקסטזיׂׂ). הנאשם היה פעיל בארגון בתחום עבירות הסמים, ביצע עבירות מס והלבנת הון בכספים שהופקו מעסקאות הסמים וריכז עבור הארגון את המסחר בסמים בזרוע היפנית.

"פרשת הבלדרית"

3. האישום הראשון מתאר פרשה מסועפת של עסקת ייצוא, יבוא, מסחר והספקה של סם מסוכן מסוג קוקאין, מדרום אמריקה לאירופה, במסגרת הארגון ולשם קידום פעילותו (להלן: "העסקה"). מסתבר, שלאחר פגישות מקדימות של חברי הארגון, סוכם שהנאשם יחד עם אחד מחברי הארגון (להלן: א') יפעלו להוצאתה לפועל של העסקה באמצעות בלדריות, שיגייס א'. א' רכש עבור בלדרית כרטיסי טיסה לפרו ומפרו לאנגליה. לאחר שחברי הארגון יצרו קשר עם ספקי הסמים בפרו, בתאריך 1.10.2003, או בסמוך לכך, יצאה הבלדרית מפרו לאנגליה, כשבידה מזוודה ובה 11 ק"ג סם מסוכן מסוג קוקאין. שווי העסקה עמד על 2,868,250 ₪. אחד מחברי הארגון אמור היה לשלוח אדם מטעמו שיקבל את הסמים מהבלדרית במלון באנגליה. ברם, בניגוד למתוכנן, לא נשלח אדם מטעם הארגון לקבלת הסמים מהבלדרית. זאת, לאחר שאחד מחברי הארגון נעצר, אחרים נמלטו, והניסיון לפתור את הסבך לא עלה יפה. בעקבות זאת, עובר לתאריך 3.10.2003, או בסמוך לכך, עזבה הבלדרית את המלון עם הסמים ועקבותיה נעלמו. בעקבות כך, בפגישה שנערכה, בה נטלו חלק חברי הארגון, נדרש א' לשלם לארגון פיצוי בסך של 35,000 פאונד עבור כל ק"ג סמים שאבד והיה באחריותו. בהמשך לכך, ניתנה לא' אורכה לאיתור הבלדרית. לאחר שחלפו מספר חודשים נאמר לא' על-ידי מי מאנשי הארגון ש"הוא היה צריך לפרק אותו" בעקבות הדברים שנמסרו לו אודותיו. אולם, בסיום הפגישה ניתנה לא' אורכה נוספת לאתר את הבלדרית. לימים, משלא עלה בידי א' לאתר את הבלדרית, גבר הלחץ מצד חברי הארגון והועבר על-ידם מסר לנאשם ולחבר ארגון נוסף, כי א' "עתיד להיפגע". בעקבות כך, הנאשם נפגש עם אחר בארגון וסוכם ביניהם, שא' יבצע עבור הארגון עסקאות סמים עד לכיסוי החוב. לאחר מכן, התקיימה פגישה נוספת בין א' לאחר בארגון, שבה סוכם, כי שיעור הפיצוי יועמד על כמחצית מהחוב, בהתאם לאחריותו לעסקה. בעקבות זאת, העביר א' לחבר ארגון בישראל את הסכום של 80,000$ במזומן.

עסקאות הסמים ביפן

4. במהלך השנים 2004-2006, ביצע הנאשם בצוותא עם חברי ארגון נוספים, ובשיתוף עם גורמים אחרים, ארבע עסקאות סמים. האישום השני בכתב האישום המתוקן מציין, שהנאשם הוא זה ש"הוביל ... את ההוצאה לפועל של עסקאות הסמים ביפן, והעביר חלק מתמורת כספי הסמים לאחרים לצורך רכישת אמצעי לחימה עבור קידום פעילות הארגון". כספי תמורת המכירה מעסקאות הסמים הועברו הן לחברי הארגון ביפן, ובהם הנאשם; והן מחוץ ליפן "לטובת הארגון", באמצעות בלדרים או בהעברות כספיות. נפנה עתה לסקירת העסקאות בהן היה הנאשם מעורב בצוותא עם אחרים, חברי הארגון:

60,000 כדורי אקסטזי

5. במהלך שנת 2004 פנה מאן דהוא לנאשם ולחבר ארגון אחר (להלן: א') והציע להם לעשות שימוש בבלדרית (להלן: "הבלדרית") ולהעביר באמצעותה כדורי סם מסוג MDMA (להלן: "כדורי אקסטזי"), מגרמניה ליפן ולהתחלק בכספים שיתקבלו ממכירתם. בהמשך לכך, רכש א' 60,000 כדורי אקסטזי בהולנד והעביר אותם לדירת מסתור בבלגיה (להלן: "הדירה"), בה התגורר באותה עת, בצוותא עם הנאשם ואחרים. כדורי האקסטזי הוסלקו במזוודה בעלת דופן כפולה. המזוודה הועברה לבלדרית בגרמניה אשר טסה ליפן. שווי העסקה עמד על כ – 2,419,200 ₪.

בהמשך, כך נטען, הועברה המזוודה ביפן לידי אחר שאינו חבר ארגון, שניסה למכור את כדורי האקסטזי אך התקשה בכך בשל איכותם. בעקבות כך, לא העביר האחר, שאינו חבר הארגון, את כספי תמורת העסקה לא' כמוסכם, ואף האשים אותו באחריות לטיב הכדורים. בעקבות כך, נקבעה פגישת בוררות, שבעקבותיה העביר מי שאינו חבר הארגון לאחד מחברי הארגון סך של 60,000 דולר.

90,000 כדורי אקסטזי

6. בהמשך לפגישת הבוררות ולתוצאותיה, כמובא לעיל, רכש אחד מחברי הארגון בשותפות עם הנאשם וחברי ארגון נוספים, 90,000 כדורי אקסטזי, בסכום של 45,000 אירו. כדורי האקסטזי הוסלקו בשתי מזוודות בעלות דופן כפולה ונמסרו לזוג בלדרים שטסו עימן מגרמניה ליפן. ביפן נמסרו המזוודות לאחר, שאינו חבר ארגון, לצורך מכירת הסמים. שווי עסקה זו עמד על כ-3,628,800 ₪. בשלב מסוים, נטען על-ידי מעורבים, שאינם חברי הארגון, שהתקבלה כמות של 60,000 כדורי אקסטזי בלבד, והם סירבו להעביר לידי הארגון את חלקם היחסי. בעקבות האמור, נערכה פגישת בוררות נוספת בין מי שאינם חברי ארגון, לבין השותפים לעסקה מטעם הארגון, בהם הנאשם, בסופה הוחלט, כי אלה שאינם חברי הארגון יעבירו לידי הנאשם סך של 600,000 ש"ח, מתוכו יופחת סך של 100,000 מחלקם של חברי הארגון, בשל טעות בחישוב מספר כדורי האקסטזי.

שלושה שולחנות

7. במהלך שנת 2004 קשר הנאשם קשר עם אחרים חברי הארגון, לייבוא כדורי אקסטזי מאירופה ליפן, אותם תכננו להסליק בתוך שולחנות. מספר חודשים עובר ל-16.7.2004 רכש אחד מחברי הארגון 40,000 כדורי אקסטזי בהולנד, העביר אותם לבלגיה, שם הם הוסלקו בשולחן עץ שנשלח ליפן (להלן: "עסקת השולחן הראשון"). שווי הסמים בעסקה זו עמד על כ-1,612,800 ₪.

כשבועיים לאחר הגעת השולחן הראשון ליפן, פנה מי מחברי הארגון לחבר ארגון נוסף (להלן: א') וביקש כי הוא והנאשם ישתתפו עם יתר חברי הארגון המעורבים, במימון רכישת כדורי אקסטזי עבור משלוח של שולחן נוסף ליפן (להלן: "עסקת השולחן השני"). בהמשך לכך, נתן א' סך של 15,000 אירו, עבור כ – 12,000 כדורי אקסטזי, אותם רכש במשותף עם הנאשם וחבר ארגון נוסף. לאחר כשבוע, נשלח ליפן השולחן השני ובו הוסלקו כ-40,000 כדורי אקסטזי. בתמורה למכירת כדורי האקסטזי התקבלו לפחות 360,000 דולר, אשר שווים בתקופה הרלוונטית היה כ - 1,612,800 ₪.

כעבור כשלושה שבועות מהגעת השולחן השני ליפן, נשלח מבלגיה ליפן שולחן שלישי ובו הוסלקו 60,255 כדורי אקסטזי, שנרכשו על ידי אחרים חברי הארגון (להלן: "השולחן השלישי"). ביום 16.7.04 נתפס השולחן השלישי על ידי רשויות המכס היפני. שווי הסמים בשולחן השלישי עמד על כ – 2,429,481 ₪.

משלוחי אייס

8. במהלך שנת 2004, ייבאו הנאשם ואחר חבר הארגון סמים מסוג מתאמפאטמין (להלן: "אייס") מקנדה ליפן. את האייס העבירו באמצעות שותפים מסין, במספר משלוחים של כ-20 ק"ג בכל פעם ומכרו אותם ביפן. שווי כל משלוח בתקופה הרלוונטית ביפן עמד על כ-10,766,000 ₪.

עבירות מס

9. האישום השלישי מציין שבמהלך השנים 2002-2006, בוצעו במסגרת ארגון הפשיעה עבירות של סחר בסמים בסכום כולל של כ – 225,917,453 ₪, מתוכם היה הנאשם שותף לעבירות סמים בשווי שעומד על לפחות 33,225,081 ₪. במהלך התקופה פעל הנאשם, במסגרת פעילות הארגון, כדי להתחמק ממס או על-מנת לסייע לאחרים להתחמק ממס על הכנסותיהם מעסקאות הסמים, בין היתר, בכך שלא הודיע לפקיד השומה על תחילת עיסוקו בתחום הסחר בסמים, לא דיווח על הכנסותיו לפקיד השומה ולא שילם עליהן את המס הנדרש; בעת העברת ההכנסות מעסקאות הסמים לישראל, הגורמים שהיו מופקדים מטעם הארגון על העברת הכספים, נמנעו מלהצהיר, שהם מכניסים כסף לישראל, וכי הנהנים מכסף זה הם חברי הארגון והשותפים בעבירות הסמים. זאת, בניגוד לאמור בסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון; על אף הסכומים הגבוהים של שווי עסקאות הסמים, במרבית המקרים, הכספים הועברו בין הנאשם ליתר המעורבים בעבירות הסמים, בהעברת כסף במזומן, על-מנת לא להותיר עקבות רישומיות.

הסדר הטיעון

10. במסגרת הסדר הטיעון, הצדדים הציגו עתירה משותפת, שלפיה נתבקשנו להטיל על הנאשם שבע שנות מאסר, כאשר שלוש שנים מתוכן ירוצו במצטבר לעונש, שאותו מרצה הנאשם היום, לצד מאסר מותנה, וקנס וחילוט בסך כולל של - 35,000 ₪ (במ/2). הצדדים ביקשו כי בעת בחינת ההסדר וההצדקה לכיבודו, בית המשפט לא יידרש "למתחמי הענישה בהתאם לתיקון 113".

הטיעונים לעונש

11. התביעה ציינה לפנינו, כי אין לחובת הנאשם רישום פלילי בישראל. אולם, בשנת 2012 הורשע הנאשם במדינת קליפורניה בארצות הברית, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של קשירת קשר עם אחרים לפעילות של ארגון פשיעה, תוך הפרת סעיף (d)1962 ל- Racketeer Influenced and Corrupt Organization Act, ונדון ל-180 חודשי מאסר בפועל. ביום 30.11.2016 הורה בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט י' נועם), שהנאשם יישא בישראל את יתרת עונש המאסר שהושת עליו בבית המשפט במדינת קליפורניה (במ/12 - נמ"ב 52725-09-14 היועץ המשפטי לממשלה נ' משה מלול (30.11.2016)). הנאשם טרם סיים לרצות עונש זה.

12. במסגרת טיעוניה, עמדה התובעת המלומדת, עו"ד מזור-קולר, על כך שהמאשימה הלכה כברת דרך לקראת הנאשם, הן בעתירה לעונש המאסר והן באשר לשיעור הקנס. לכך חברו שורה של שיקולים. ראשית, הנאשם לקח אחריות על מלוא חלקו בעסקאות הסמים, אשר רווחיהן שימשו את ארגון הפשיעה בפעילותו. הוטעם, שלאמיתו של דבר, הודאתו של הנאשם היא במלוא הפרטים שיוחסו לו בכתב האישום והשינוי היחיד בכתב האישום המתוקן נגע ל"מחיקת פירוט זהות האחרים המעורבים באירועים". שנית, הסדר הטיעון נערך בשלב מאוחר של המשפט. אולם, נוכח היקפו הניכר ויוצא הדופן של ההליך, אף בשלב זה נחסך פרק זמן לא מבוטל מזמנו של בית המשפט. שלישית, התחשבות "במעמדו של הנאשם בארגון". רביעית, מצבו המשפחתי הייחודי של הנאשם, שמשך שנים, במסגרת החקירה והמשפט התמודד עם כך, שעד תביעה מרכזי הוא אחיו. בנסיבות אלה היה הנאשם "במצב לא פשוט גם לצד יתר הנאשמים". חמישית, עונש המאסר הממושך של 15 שנה, שאותו מרצה הנאשם בעת הזאת, כמובא לעיל. ההודאה בהליך הנוכחי, המצטרפת להודאתו בשנת 2012 בהליך במדינת קליפורניה, מהווה "מעין ניקוי שולחן" של כלל מעשי העבירה, שבהם חטא הנאשם, בשנים 2004-2006. שישית, חלוף הזמן הרב ממועד ביצוע העבירות.

13. בא-כוחו המלומד של הנאשם, עו"ד כפיר, טען לכיבוד הסדר הטיעון מזווית ראייתו של הנאשם. הסנגור היפנה לשיקולים הבאים: ראשית, לקיחת האחריות מצדו של הנאשם, תוך חסכון "זמן שיפוטי יקר". הוטעם רצונו של הנאשם להגיע להסדר טיעון לאורך כל ההליך, אלא שבשל מגוון נסיבות, הסדר הטיעון "הבשיל" ל"הסדר סגור ומוסכם" רק לאחרונה. שנית, הודגש, שהגם שטענת הנאשם ל"סיכון כפול" ביחס להליך שהתקיים בארה"ב נדחתה, בעת חתימת הנאשם על הסדר הטיעון בהליך בארה"ב היה הנאשם משוכנע שהוא נותן את הדין על חלקו בכלל העבירות הקשורות בארגון הפשיעה. שלישית, מעמדו של הנאשם בארגון "בדרג הלא ניהולי". רביעית, בדומה לתביעה, אף ההגנה עמדה על המורכבות שהייתה מנת חלקו של הנאשם לאורך כל ההליך, שעה שאחיו הוא מעדי המפתח בפרשה לא רק כלפיו, אלא גם באשר לחבריו של הנאשם לספסל הנאשמים. חמישית, הנסיבות האישיות הייחודיות של הנאשם, ובכלל זה לכך, שעד היום לא זכה לראות את בנו שנולד לאחר מעצרו; וכי אף את ילדיו הגדולים יותר "כמעט" שלא זכה לראות מאז החל בריצוי בישראל של יתרת מאסרו בגין התיק האמריקני. שישית, חלוף פרק הזמן הניכר מאז ביצוע העבירות.

הסנגור היפנה את שימת לבנו לכך, שבמסגרת הסדר הטיעון, מתבקש בית המשפט להמליץ לשרות בתי הסוהר לשלב את הנאשם בתוכנית שיקום, במסגרת ריצוי המאסר.

14. הנאשם, בדברו האחרון, הביע חרטה וציין את הקשיים הרבים, שהיו מנת חלקו בהליך המשפטי הממושך ("היה לי קשה לראות את אח שלי אומר את מה שהוא אומר על כולם ואני נמצא פה איתם"). הנאשם ציין שהוא נושא את עיניו לקראת מסלול שיקום, שלו הוא מייחל ו"מקווה שיהיו לי בעזרת השם חיים שונים".

גזירת הדין

15. בפתח הדברים יש לומר, שבנסיבות הקונקרטיות, מקובלת עלי עתירת הצדדים, שלא להידרש למתחמי הענישה במתווה המעוגן בחוק העונשין (תיקון מס' 113), התשע"ב-2012. נוכח מאפייני הסדר הטיעון, הכולל עתירה משותפת מוסכמת למידת העונש, מוקד הדברים מצוי בבחינה אם ההסדר עומד במבחן האיזון הראוי (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577, 621-620) ואין הכרח להידרש למסלול של הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה (וראו: ע"פ 8109/15 אביטן נ' מדינת ישראל, פיסקה 8 [פורסם בנבו] (9.6.2016); ע"פ 2524/15 שפרנוביץ נ' מדינת ישראל, פיסקה 18 [פורסם בנבו] (8.9.2016); ע"פ 6943/16 גלקין נ' מדינת ישראל, פיסקה 3 [פורסם בנבו] (28.1.2018)). זאת, הגם שככלל, לא מתייתרת ההידרשות ל"מתחם הענישה" בעת בחינת סבירותו של הסדר טיעון ועמידתו במבחן האיזון (ע"פ 512/13 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.2.2013); ע"פ 3856/13 גוני נ' מדינת ישראל, פיסקה 12 [פורסם בנבו] (3.2.2014); ע"פ 6799/14 אופיר נ' מדינת ישראל, פיסקה 10 [פורסם בנבו] (16.3.2015); ע"פ 2021/17 מצגר נ' מדינת ישראל, פיסקה 16 [פורסם בנבו] (30.4.2017)).

16. נסיבות ההרשעה דנן מתאפיינות בחומרה רבתי. המדובר במעורבות משמעותית של הנאשם בסחר בסמים קשים, בהיקף ניכר, במסגרת ארגון פשיעה. ניכר לעין, שהנאשם גילה מעורבות עמוקה במעשי העבירה, אשר התאפיינו בשיטתיות ובתחכום בלתי מבוטלים, תוך שהנאשם מהווה חוליה משמעותית במסגרת הארגון. ייאמר מיד, כי התוצאה העונשית, שלה עתרו הצדדים, היא מתונה, ביחס לנסיבות ההרשעה, במיוחד שעה שהעבירות התבצעו במסגרת ארגון פשיעה, אשר מהווה נסיבה מחמירה כבדת משקל (סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003). מנגד, בחינת הדברים מעלה, כי חרף היותו של הסדר הטיעון מקל עם הנאשם, אין לומר, שהיחס בין מידת ההקלה, שניתנה במסגרת הסדר הטיעון, לצרכי האינטרס הציבורי, היא בלתי הולמת. ראשית, "מבחינה ערכית, יש להסדר הטיעון ערך מוסף כאשר העבריין מקבל על עצמו אחריות למעשיו" (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577, 607 (2002)). בענייננו, נטילת האחריות על-ידי הנאשם, המלווה בחרטה ובהבעת רצון לשיקום ולשינוי יסודי בדרך החיים היא בעלת משקל, במיוחד שעה שההודאה היא בעבירות חמורות, כאמור. שנית, ברקע הדברים מצוי העונש הכבד של 15 שנות מאסר, שאותו מרצה הנאשם כיום, בעקבות גזר הדין, שהוטל עליו בארצות הברית. כך, שהענישה המוטלת בהליך דנן מתווספת לעונש שנגזר על הנאשם בשנת 2012 בארצות הברית. שלישית, לאורך ההליך, ניתן היה להתרשם באורח בלתי אמצעי מהקשיים הייחודיים, שהיו מנת חלקו של הנאשם, כאשר אחיו התייצב לעדות כעד מדינה במשפט זה. רביעית, הנסיבות האישיות הייחודיות, שנפרשו לפנינו, כמפורט לעיל. חמישית, פרק הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות.

כללו של דבר, לאחר בחינת כלל הנתונים והשיקולים, ניתן לומר, שמתקיים איזון ראוי בין האינטרס הציבורי הפרטני והאינטרס הציבורי הרחב מחד גיסא, להקלה שניתנה לנאשם מאידך גיסא. בשיטתנו המשפטית, הקו המנחה הוא "המגמה העקרונית לעידוד הסדרי טיעון" (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577, 620 (2002)). הדברים מקבלים משנה תוקף, כאשר הסדר הטיעון הוא פועל יוצא של הליך גישור בפני שופט, כבנדון כאן, שבדרך הטבע מגביר את אינטרס ההסתמכות של הצדדים, כי ההסדר יכובד (ע"פ 6513/08 פלוני נ' מדינת ישראל, פיסקה 13 (פורסם בנבו, 10.8.2008)).

17. סוף דבר, הנני מציע לחברי, כי נכבד את הסדר הטיעון, כך שעל הנאשם, משה מלול, יוטלו:

א. 7 שנות מאסר בפועל, 3 שנים מתוכן ירוצו באורח מצטבר לעונש המאסר אותו מרצה כיום הנאשם (בהתאם לגזר דינו של בית המשפט בקליפורניה בתיק מס. CR 08-1033 CAS; והחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים ב-נמ"ב 52725-09-14 היועץ המשפטי לממשלה נ' משה מלול (30.11.2016)), והיתרה: 4 שנות מאסר תרוצה באורח חופף לעונש המאסר אותו נושא הנאשם כיום.

ב. 3 שנות מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, מסוג פשע.

ג. שנה (1) מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

ד. קנס בסך 35,000₪, שישולם עד מועד שחרורו של הנאשם מן המאסר, או 3 חודשי מאסר תמורתו.

אנו ממליצים בפני שירות בתי הסוהר לשלב את הנאשם בתוכנית שיקומית, במסגרת נהלי שב"ס.

השופטת גיליה רביד, אב"ד: אני מסכימה.

השופט ירון לוי: אני מסכים.

אחרית דבר:

פה אחד, אנו גוזרים על הנאשם, משה מלול, את העונשים שפורטו בסעיף 17 לעיל.

אנו ממליצים בפני שירות בתי הסוהר לשלב את הנאשם בתוכנית שיקומית, במסגרת נהלי שב"ס.

זכות ערעור על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן היום, י"א ניסן תש"פ, 05 אפריל 2020, בנוכחות הצדדים.