1. לפניי בקשת הסתלקות מוסכמת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק" ו-"הבקשה להסתלקות", בהתאמה).

תמצית הבקשה לאישור תובענה ייצוגית

1. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה ביום 28.5.2019 על ידי מר דוד צפתי (להלן: "המבקש"), ועניינה בטענת המבקש כי כתר פלסטיק בע"מ (להלן: "המשיבה") לא מילאה אחר הוראות תקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013, שעה שלא פרסמה באתר האינטרנט שלה את הסדרי הנגישות שקיימים בסניפיה. בכך, לטענת המבקש הפרה המשיבה את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: "בקשת האישור").
2. לטענת המשיבה לבקשת כל אדם עם מוגבלות הרי שהיא מסרה מידע מלא אודות התאמת הנגישות שבוצעו בסניפיה, לרבות שירותי ואמצעי העזר הקיימים. עוד הדגישה המשיבה כי בקשת האישור עוסקת בנושא פרסום התאמות הנגישות בסניפי המשיבה בעוד שעצם קיומן של התאמות הנגישות אינן שנויות במחלוקת ועל כן מדובר לכל היותר בהפרה בדרגה נמוכה בלבד. זאת ועוד, לאחר שהוגשה בקשת האישור גורסת המשיבה כי פרסמה באתר האינטרנט שלה את התאמות הנגישות בסניפיה.

לשיטת המשיבה קיים ספק האם התביעה ראויה להתנהל כתובענה ייצוגית בעניינה שכן נטען כי הקבוצה המיוצגת אינה הומוגנית ויש מקום לבירור עובדתי פרטי ביחס לכל אחד מחבריה.

1. יצוין כי במסגרת דיון שהתקיים לפניי ביום 6.10.19 אוחד הדיון בהליך דנן ביחד עם 48 בקשות נוספות לאישור תובענות ייצוגיות בגין עילות זהות ודומות כנגד משיבים שונים (ראו החלטה מיום 6.10.19), כאשר ניתנה לצדדים אפשרות להוסיף ולנהל הליכי משא ומתן ככל שישנם כאלה.

בקשת ההסתלקות

1. ביום 20.11.2019 הגישו הצדדים בקשת הסתלקות מוסכמת. במסגרת בקשת ההסתלקות הוסכם כי מבלי שמי מהצדדים מודה בטענות רעהו המשיבה תביא לפרסום ועדכון שוטף באתר האינטרנט של התאמות הנגישות הקיימות בסניפיה וכי תחדד ותרענן את נהלי הפרסום האמורים בהלימה להוראות הדין.
2. לטענת המבקש אין עוד צורך בהמשך ניהול התובענה ובקשת האישור משום שבפעולותיה של המשיבה כאמור לעיל יש כדי להוות שירות טוב ומועיל לציבור מבלי לנהל הליך משפטי ארוך ויקר. לפיכך, סבור המבקש כי נכון וצודק יהיה ליישב את המחלוקת בדרך של הסדר הסתלקות כפי שיפורט להלן.
3. כמפורט בבקשת ההסתלקות המשיבה הסכימה להסתלקות המבקש בכפוף לכך שהמבקש מוותר ויתור סופי ומוחלט על כל טענותיו בתביעה ובבקשת האישור כנגד המשיבה או מי מטענה ומסכים כי בית המשפט יסלק את בקשת האישור ויורה על דחיית התביעה.

כן הוסכם בין הצדדים כי המבקש ובאי כוחו מתחייבים שלא להגיש, לשדל, להיות שותפים או לנקוט במישרין או בעקיפין בהליך כנגד המשיבה, נושאי משרה ובעלי תפקיד בה בעניין שעולה במסגרת התביעה או בקשת האישור, וכן לא להיות מעורבים במישרין או בעקיפין ובכל דרך בהגשת הליך כאמור על ידי גורם אחר.

1. עוד הוסכם בין הצדדים כי בכפוף לאישור הסדר ההסתלקות תישא המשיבה בגמול למבקש בסך של 5,000 ₪ ובשכר טרחת באי כוחו בסך של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ.

דיון והכרעה

1. סוגיית ההסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית מוסדרת בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, אשר קובע בין היתר –

"(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה: (1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה; (2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.

[...]

(ד) (1) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור [...]".

1. מנוסחו של הסעיף עולה כי הסתלקות מהליך ייצוגי וקבלת טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקות, לא תעשה אלא באישור בית המשפט.

עוד קובע הסעיף כי הליך ההסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית כולל שני שלבים: בשלב הראשון, בוחן בית המשפט האם יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות (סעיפים 16(א) ו-16(ב) לחוק תובענות ייצוגיות); בשלב השני, אליו נדרש בית המשפט רק ככל שאושרה ההסתלקות בשלב הראשון, בוחן בית המשפט האם יש מקום למנות מבקש או בא כוח מייצג חלופיים ולאפשר את המשך ניהול ההליך (סעיף 16(ד) לחוק) (ראו גם ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.2010) (להלן: "ענין הר-עוז"); אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 63 (2011)).

המחוקק העניק לבית המשפט שיקול דעת רחב האם להיעתר לבקשת הסתלקות או לדחות בקשה שכזו. במסגרת שיקול הדעת המוענק כאמור לבית המשפט, סעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, המתייחס להסתלקות מההליך בשלב הדיון בבקשה לאישור, כבעניינו, נוקט בלשון המעניקה לבית המשפט שיקול דעת רחב האם יש לפעול לאיתור מבקש או בא-כוח מייצג חלופיים אם לאו (בית המשפט "רשאי" לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג וכן "רשאי" להורות על פרסום הודעה על כך; להרחבה בדבר האבחנה האמורה שעורך החוק ביחס להסתלקות בין שלב הבקשה לאישור לבין שלב התובענה הייצוגית ראו ענין הר-עוז, פסקה 22).

1. בכל הנוגע לאישור הסדרי הסתלקות מתוגמלת כבמקרה שבפניי, בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ ואח' נ' סונול ישראל בע"מ ואח' (5.8.18) התווה בית המשפט העליון קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדרים מסוג זה וכן עמד על הסכנות הגלומות באישורם (פסקאות 22-31). ככלל, קבע בית המשפט העליון כי אין לפסוק גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא הכוח המייצג במסגרת הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית. יחד עם זאת, נקבע כי הסתלקות מתוגמלת הינה אפשרית, אך מהווה חריג לכלל ולכן יש להיעתר לה רק במקרים מתאימים (שם, בפסקה 26).

עוד נקבע כי בבואו לדון בבקשת הסתלקות "מתוגמלת", על בית המשפט לבחון ראשית אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, קרי לוודא כי אין מדובר בתביעת סרק, ושנית על בית המשפט לתת דעתו לתועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. על בית המשפט להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די בתועלת כללית ועמומה. לעניין זה אחת השאלות שעל בית המשפט לשאול היא אם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה (שם, בפסקה 25).

1. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות וכן את בקשת ההסתלקות הגעתי למסקנה כי יש מקום לאשרה, על כל רכיביה, בהיותה מאוזנת וסבירה.

ראשית, מצאתי כי אין מדובר בתביעת סרק נעדרת כל עילה. התובענה הראתה עילת תביעה, ולו לכאורה. מסקנה זו עולה אף מהמתווה המוסכם בין הצדדים לפיו התחייבה המשיבה לפרסם ולעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט שלה את הסדרי הנגישות וכן לרענן את נהליה בנדון ובהתאם להוראות הדין (סעיף 4 לבקשת ההסתלקות).

שנית, נוכח ההתחייבות האמורה מצד המשיבה לשנות את פרסומיה והתנהלותה בכל הנוגע לפרסום המידע בהתאם לקבוע בדין, הרי שצומחת לחברי הקבוצה תועלת קונקרטית ויש בכך כדי לשרתם בהמשך. לפיכך, מצאתי כי הסכמות הצדדים משיגות את אכיפת הדין ומגשימות את תכליתו של חוק תובענות ייצוגיות וכפי שטענו הצדדים אף אני אינני מוצא כי יש יתרון ממשי בהמשך ניהול ההליך לאור ההסכמות שהושגו.

1. בשים לב לאמור לעיל, ובפרט לתועלת שצמחה לחברי הקבוצה בעקבות נקיטת ההליך, סכומי הגמול ושכר הטרחה המוצעים על ידי הצדדים סבירים בנסיבות העניין ומקובלים עליי.
2. נוסף על האמור, במסגרת בקשת ההסתלקות התבקש בית המשפט לקבוע כי בנסיבות העניין אין צורך להורות על פרסום הודעה בדבר הסתלקות המבקש בהתאם לסעיף 16(ד)(1) לחוק. בהקשר זה יש מקום להתייחס לתקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, שקובעת כלהלן:

"(ב) הוגשה בקשה הסתלקות, יורה בית המשפט על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25 לחוק וכן על משלוח ההודעה כאמור, ליועץ המשפטי לממשלה, בצירוף העתק מן הבקשה ומן התובענה, למנהל בתי המשפט וכן לגוף או בעל תפקיד כקבוע בתקנה 3(א), ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה".

מנוסח התקנה עולה לכאורה כי יש חובה לפרסם דבר הגשת בקשת ההסתלקות עם הגשתה ואף לפני שבית המשפט אישר את ההסתלקות, וכי אין לבית המשפט שיקול דעת בסוגיה גם במקרה בו בקשת ההסתלקות מוגשת בשלב הבקשה לאישור (כפי שעולה מנוסח סעיף 16(ד) לעיל). הפסיקה התייחסה לסוגיה זו בעבר, וקבעה כי תקנה 11(ב) איננה שוללת מבית המשפט את שיקול הדעת הנתון לו להורות על אישור הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית מבלי להורות על פרסום הודעה בדבר הגשת בקשה להסתלקות ומבלי להורות על משלוח הודעה לגורמים המנויים בתקנה (ראו ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13.5.2013); עניין הר-עוז, פסקאות 27-28).

בענייננו, מצאתי להיעתר לבקשת הצדדים בהקשר זה. כפי שפורט, המניע העיקרי להגשת התובענה היה העדר פרסום הסדרי הנגישות הקיימים בסניפי המשיבה. עם זאת, במסגרת בקשת ההסתלקות וההסכמה בין הצדדים המשיבה התחייבה לתקן את הליקויים בפרסום והגיעה להסדר בנדון אל מול המבקש. כתוצאה מכך, נדמה כי ההצדקה העיקרית להגשת התובענה, ולבקשה להכיר בה כייצוגית, אינה קיימת עוד.

אשר על כן, בנסיבות אלו ומשאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין, אינני סבור שיש צורך לבצע פעולות כלשהן לשם איתור מבקש ובא כוח מייצג חלופיים במקרה הנוכחי ואני פוטר את הצדדים מפרסום מודעות בדבר הגשת בקשת ההסתלקות.

סוף דבר

1. אני נותן לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין.
2. כל ההתחייבויות של כל אחד ואחד מן הצדדים, כפי שאלה פורטו בבקשת ההסתלקות, מהוות חלק בלתי נפרד של פסק דין זה.
3. אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום של 5,000 ₪, וכן לשלם לבאי כוח המבקש שכר טרחה בסכום של 30,000 בצירוף מע"מ כנגד חשבונית מס כדין. סכומים אלה ישולמו במשרד ב"כ המבקשת בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין. הכל כמפורט בבקשת ההסתלקות.
4. אני מורה בזאת על דחיית תביעתה האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.

ניתנה היום, ל' חשוון תש"פ, 28 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.