1. לפניי בקשת הסתלקות מוסכמת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק" ו-"הבקשה להסתלקות", בהתאמה).
2. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה ביום 28.5.2019 על ידי מר יחיאל ברזילי (להלן: "המבקש"), ועניינה בטענת המבקש כי חברת בייבי סטאר מוצרי תינוקות בע"מ (להלן: "המשיבה") לא מילאה אחר הוראות תקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013, שעה שלא פרסמה באתר האינטרנט שלה את הסדרי הנגישות שקיימים בסניפיה. בכך, הפרה המשיבה לטענת המבקש את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: "בקשת האישור").
3. במסגרת דיון שהתקיים לפניי אוחד הדיון בהליך דנן ביחד עם 48 בקשות נוספות לאישור תובענות ייצוגיות בגין עילות זהות ודומות כנגד משיבים שונים (ראו החלטה מיום 7.10.19), כאשר ניתנה לצדדים אפשרות להוסיף ולנהל הליכי משא ומתן ככל שישנם כאלה.
4. ביום 16.12.2019 הגישו הצדדים בקשת הסתלקות מוסכמת. במסגרת בקשת ההסתלקות הוסכם בין הצדדים כי מבלי שמי מהם מודה בטענות רעהו, המשיבה תדאג לפרסם ולעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט שלה את התאמות הנגישות והסדרי הנגישות בסניפיה וכי תחדד ותרענן את נהלי הפרסום האמורים בהלימה להוראות הדין.

המשיבה הסכימה להסתלקות המבקש בכפוף לכך שהמבקש מוותר ויתור סופי ומוחלט על כל טענותיו בתביעה ובבקשת האישור כנגד המשיבה או מי מטעמה, ומסכים כי בית המשפט יסלק את בקשת האישור ויורה על דחיית התביעה. עוד הוסכם בין הצדדים כי בכפוף לאישור הסדר ההסתלקות תישא המשיבה בגמול למבקש בסך של 5,000 ₪ ובשכר טרחת באי כוחו בסך של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ.

1. בהחלטותיי הקודמות בבקשות לאישור הסתלקות מתוגמלת בתיקים שהדיון בהם אוחד עם התיק דנן הרחבתי באשר לסוגיית ההסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית, הוראות הדין והפסיקה בדבר הליך אישור בקשה שכזו, התנאים בהם נדרש המבקש לעמוד, והשיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לבחון בקשה מעין זו לרבות בכל הנוגע לאישור הסדרי הסתלקות מתוגמלת (ראו החלטות בתיק מיום 28.11.2019, בפסקאות 8-10).
2. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות וכן את בקשת ההסתלקות הגעתי למסקנה כי יש מקום לאשרה, על כל רכיביה, בהיותה מאוזנת וסבירה. סבורני כי אין מדובר בתביעת סרק נעדרת כל עילה, ולו לכאורה. זאת, בין היתר, נוכח המתווה המוסכם בין הצדדים בדבר פרסום הסדרי הנגישות על ידי המשיבה. כמו כן, נוכח ההתחייבות האמורה מצד המשיבה לחדד את פרסומיה והתנהלותה בכל הנוגע לפרסום המידע בהתאם לקבוע בדין, הרי שצומחת לחברי הקבוצה תועלת קונקרטית ויש בכך כדי לשרתם בהמשך. כפי שטענו הצדדים אף אני אינני מוצא כי יש יתרון ממשי בהמשך ניהול ההליך לאור ההסכמות שהושגו ביניהם ושפורטו בבקשה.

בשים לב לאמור לעיל, ובפרט לתועלת שצמחה לחברי הקבוצה בעקבות נקיטת ההליך, סכומי הגמול ושכר הטרחה המוצעים על ידי הצדדים סבירים בנסיבות העניין ומקובלים עליי.

1. נוסף על האמור, בנסיבות דנן, משאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין ומשעה אינני סבור שיש צורך לבצע פעולות כלשהן לשם איתור מבקש ובא כוח מייצג חלופיים במקרה הנוכחי, במסגרת שיקול הדעת שנתון לי בדין אני פוטר את הצדדים מפרסום מודעות בדבר הגשת בקשת ההסתלקות (ראו ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13.5.2013); עניין הר-עוז, פסקאות 27-28).

סוף דבר

1. אני נותן לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין.
2. כל ההתחייבויות של כל אחד מן הצדדים, כפי שאלה פורטו בבקשת ההסתלקות, מהוות חלק בלתי נפרד של פסק דין זה.
3. אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום של 5,000 ₪, וכן לשלם לבאי כוח המבקש שכר טרחה בסכום של 30,000 בצירוף מע"מ כנגד חשבונית מס כדין. סכומים אלה ישולמו לב"כ המבקש בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין למשיבה. הכל כמפורט בבקשת ההסתלקות.
4. אני מורה בזאת על דחיית תביעתה האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תש"פ, 22 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.