1. לפניי בקשת הסתלקות מוסכמת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק" ו-"בקשת ההסתלקות", בהתאמה).
2. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה ביום 1.4.2019 על ידי מר ששון עוזר (להלן: "המבקש"), ועניינה בטענת המבקש כי די.איי.וי סיטי שופ בע"מ (להלן: "המשיבה") לא מילאה אחר הוראות תקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013, שעה שלא פרסמה באתר האינטרנט שלה את הסדרי הנגישות שקיימים בסניפיה. בכך, הפרה המשיבה לטענת המבקש את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק השוויון", "תקנות השוויון" ו-"בקשת האישור").
3. במסגרת דיון שהתקיים לפניי אוחד הדיון בהליך דנא ביחד עם 48 בקשות נוספות לאישור תובענות ייצוגיות בגין עילות זהות ודומות כנגד משיבים שונים (ראו החלטה מיום 6.10.2019), כאשר ניתנה לצדדים אפשרות להוסיף ולנהל הליכי משא ומתן ככל שישנם כאלה. דיון בבקשה המאוחדת התקיים ביום 14.1.2020 שם פרסו הצדדים את המחלוקת ביניהם. בדיון זה הודיע ב"כ המשיבה לבית המשפט כי המשיבה עומדת על חקירתו של המבקש, ומעוניינת להמשיך ולנהל את ההליך.
4. ביום 12.1.2020 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור, במסגרתה נטען כי המשיבה מפעילה אתר אינטרנט המוקדש לקשר עם לקוחותיה, וכי מפורסמות בו מספר דרכים ליצירת קשר עם המשיבה וזאת לשם בירור כל שאלה שהיא, לרבות הסדרי הנגישות בסניפיה. עוד נטען בתשובה כי המשיבה פעלה לאחר בקשת האישור והעלתה לאתר האינטרנט שלה עמוד ייעודי המוקדש להסדרי הנגישות בסניפיה, כך שהליקוי שנטען בבקשת האישור הוסר באופן מיידי, וזאת על אף שלעמדת המשיבה היא לא הייתה מחויבת לעשות כן.
5. ביום 6.2.2020 נערך בפניי דיון ההוכחות בתיק. בפתח הדיון טען ב"כ המשיבה כי סניפי המשיבה פועלים במרכזים מסחריים מונגשים וכי מי שמחויב בפרסום הסדרי הנגישות הם המרכזים המסחריים עצמם ולא המשיבה. לצד זאת, ציין ב"כ המשיבה כי מדובר במקרה של תביעה יזומה, שבה המבקש לא ניסה לקנות מוצר מהמשיבה ולא נתקל בכל קושי כנטען על ידו בבקשת האישור.

לאחר דין ודברים שנערך ביניהם, הודיעו הצדדים כי הם הגיעו להסכמות בקשר עם סיום ההליך בדרך של הסתלקות מוסכמת. במסגרת זו הוסכם בין הצדדים כי המשיבה תשלם למבקש גמול בסך של 5,000 ש"ח וכי המשיבה תישא בשכ"ט בא כוחו של המבקש בסך של 20,000 ש"ח כולל מע"מ. עוד הוסכם כי הגמול ישולם למבקש בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין ואילו שכר הטרחה ישולם ביום 15.7.2020 (והכל כמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 6.2.2020).

1. בהחלטותיי הקודמות בבקשות לאישור הסתלקות מתוגמלת בתיקים שהדיון בהם אוחד עם התיק דנן הרחבתי באשר לסוגיית ההסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית, הוראות הדין והפסיקה בדבר הליך אישור בקשה שכזו, התנאים בהם נדרש המבקש לעמוד, והשיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לבחון בקשה מעין זו לרבות בכל הנוגע לאישור הסדרי הסתלקות מתוגמלת (ראו החלטות בתיק מיום 28.11.2019 ו-16.1.2020, בפסקאות 8-10).
2. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות וכן את בקשת ההסתלקות הגעתי למסקנה כי יש מקום לאשרה על כל רכיביה, בהיותה מאוזנת וסבירה. סבורני כי אין מדובר בתביעת סרק נעדרת כל עילה, ולו לכאורה. זאת בין היתר נוכח הפעולות שננקטו על ידי המשיבה במסגרתן הוקם עמוד ייעודי באתר האינטרנט של המשיבה המוקדש כולו לפרסום הסדרי הנגישות בסניפיה. נוכח הפעולות שננקטו מצאתי שצמחה לחברי הקבוצה תועלת קונקרטית ויש בכך כדי לשרתם בהמשך. כפי שטענו הצדדים אף אני אינני מוצא כי יש יתרון ממשי בהמשך ניהול ההליך לאור ההסכמות שהושגו ביניהם ושפורטו בבקשה.

בשים לב לאמור לעיל, ובפרט לתועלת שצמחה לחברי הקבוצה בעקבות נקיטת ההליך, סכומי הגמול ושכר הטרחה המוצעים על ידי הצדדים סבירים בנסיבות העניין ומקובלים עליי.

1. נוסף על האמור, בנסיבות דנן, משאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין ומשעה שאינני סבור שיש צורך לבצע פעולות כלשהן לשם איתור מבקש ובא כוח מייצג חלופיים במקרה הנוכחי, במסגרת שיקול הדעת שנתון לי בדין אני פוטר את הצדדים מפרסום מודעות בדבר הגשת בקשת ההסתלקות (ראו ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13.5.2013); עניין הר-עוז, פסקאות 27-28).

סוף דבר

1. אני נותן לבקשת ההסתלקות תוקף של פסק דין.
2. אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום של 5,000 ש"ח וכן לשלם לבא כוח המבקש שכר טרחה בסכום של 20,000 ש"ח כולל מע"מ כנגד חשבונית מס כדין. סכומים אלה ישולמו כמפורט בסעיף 5 לעיל.
3. אני מורה בזאת על דחיית תביעתו האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.

ניתנה היום, י"ב שבט תש"פ, 07 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.