1. לפניי בקשת הסתלקות מוסכמת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק" ו-"בקשת ההסתלקות", בהתאמה).
2. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה ביום 3.6.2019 על ידי מר יחיאל ברזילי (להלן: "המבקש"), ועניינה בטענת המבקש כי המשיבה, רולדין בע"מ (להלן: "המשיבה") לא מילאה אחר הוראות תקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013, שעה שלא פרסמה באתר האינטרנט שלה את הסדרי הנגישות שקיימים בסניפיה. בכך, לטענת המבקש הפרה המשיבה את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק השוויון", "תקנות השוויון" ו-"בקשת האישור").
3. יצוין כי במסגרת דיון שהתקיים לפניי ביום 6.10.2019 אוחד הדיון בהליך דנא ביחד עם 48 בקשות נוספות לאישור תובענות ייצוגיות בגין עילות זהות ודומות כנגד משיבים שונים (ראו החלטה מיום 6.10.19), כאשר ניתנה לצדדים אפשרות להוסיף ולנהל הליכי משא ומתן ככל שישנם כאלה. דיון בבקשה המאוחדת התקיים ביום 14.1.2020 שם פרסו הצדדים את המחלוקת ביניהם, ובסופו של הדיון בהליך זה ניתנה לצדדים אפשרות נוספת להמשיך ולנהל הליכי משא ומתן ביניהם.

בקשת ההסתלקות

1. ביום 16.1.2020 הגישו הצדדים בקשת הסתלקות מוסכמת. במסגרת בקשת ההסתלקות הביאה המשיבה לידיעת המבקש את העובדה כי כלל סניפיה מונגשים בהתאם להוראות חוק השוויון ותקנות השוויון. בכלל זה, הביאה המשיבה לידיעת המבקש את העובדה כי החל משנת 2014 נרכשו על ידה, הוצבו והותקנו על ידה מערכות עזר לכבדי שמיעה מסוג לולאת השראה בכל סניפיה. בנוסף, ציינו הצדדים כי מיד לאחר שנודע למשיבה דבר קיומו של ההליך דנא, היא פעלה להוספת פרטי ההנגשה בסניפיה לאתר האינטרנט שלה.
2. לאור דברים אלה, הוסכם בין הצדדים, מבלי שמי מהצדדים מודה בטענות רעהו, כי נוכח האמור לעיל אין עוד צורך בהמשך ניהול התובענה ובקשת האישור, וכי בפעולותיה של המשיבה כמפורט לעיל נעשה לציבור שירות טוב ומועיל ועל כן המבקש סבור כי יהא זה נכון וצודק ליישב את המחלוקת בדרך של הסדר הסתלקות כפי שיפורט להלן.
3. המשיבה הסכימה להסתלקות המבקש בכפוף לכך שהמבקש מוותר ויתור סופי ומוחלט על כל טענותיו בתביעה ובבקשת האישור כנגד המשיבה או מי מטעמה ומסכים כי בית המשפט יסלק את בקשת האישור ויורה על דחיית התביעה. בנוסף, הוסכם כי המבקש ובא כוחו מתחייבים שלא להיות מעורבים במישרין או בעקיפין בכל תביעה נגד המשיבה בקשר עם בקשת האישור.
4. עוד הוסכם בין הצדדים כי בכפוף לאישור הסדר ההסתלקות תישא המשיבה בגמול למבקש בסך של 2,000 ש"ח ובשכר טרחת באי כוחו בסך של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

דיון והכרעה

1. סוגיית ההסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית מוסדרת בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, אשר קובע בין היתר –

"(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה: (1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה; (2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.

[...]

(ד) (1) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור [...]".

1. מנוסחו של הסעיף עולה כי הסתלקות מהליך ייצוגי וקבלת טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקות, לא תעשה אלא באישור בית המשפט.

עוד קובע הסעיף כי הליך ההסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית כולל שני שלבים: בשלב הראשון, בוחן בית המשפט האם יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות (סעיפים 16(א) ו-16(ב) לחוק תובענות ייצוגיות); בשלב השני, אליו נדרש בית המשפט רק ככל שאושרה ההסתלקות בשלב הראשון, בוחן בית המשפט האם יש מקום למנות מבקש או בא כוח מייצג חלופיים ולאפשר את המשך ניהול ההליך (סעיף 16(ד) לחוק) (ראו גם ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.2010) (להלן: "ענין הר-עוז"); אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 63 (2011)).

המחוקק העניק לבית המשפט שיקול דעת רחב האם להיעתר לבקשת הסתלקות או לדחות בקשה שכזו. במסגרת שיקול הדעת המוענק כאמור לבית המשפט, סעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, המתייחס להסתלקות מההליך בשלב הדיון בבקשה לאישור, כבעניינו, נוקט בלשון המעניקה לבית המשפט שיקול דעת רחב האם יש לפעול לאיתור מבקש או בא-כוח מייצג חלופיים אם לאו (בית המשפט "רשאי" לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג וכן "רשאי" להורות על פרסום הודעה על כך; להרחבה בדבר האבחנה האמורה שעורך החוק ביחס להסתלקות בין שלב הבקשה לאישור לבין שלב התובענה הייצוגית ראו ענין הר-עוז, פסקה 22).

1. בכל הנוגע לאישור הסדרי הסתלקות מתוגמלת כבמקרה שבפניי, בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ ואח' נ' סונול ישראל בע"מ ואח' (5.8.2018) התווה בית המשפט העליון קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדרים מסוג זה וכן עמד על הסכנות הגלומות באישורם (פסקאות 22-31). ככלל, קבע בית המשפט העליון כי אין לפסוק גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא הכוח המייצג במסגרת הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית. יחד עם זאת, נקבע כי הסתלקות מתוגמלת היא אפשרית, אך מהווה חריג לכלל ולכן יש להיעתר לה רק במקרים מתאימים (שם, בפסקה 26).

עוד נקבע כי בבואו לדון בבקשת הסתלקות "מתוגמלת", על בית המשפט לבחון ראשית אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, קרי לוודא כי אין מדובר בתביעת סרק, ושנית על בית המשפט לתת דעתו לתועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. על בית המשפט להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די בתועלת כללית ועמומה. לעניין זה אחת השאלות שעל בית המשפט לשאול היא אם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה (שם, בפסקה 25).

1. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות וכן את בקשת ההסתלקות הגעתי למסקנה כי יש מקום לאשרה, על כל רכיביה, בהיותה מאוזנת וסבירה.

מצאתי כי אין מדובר בתביעת סרק נעדרת כל עילה. התובענה הראתה עילת תביעה, ולו לכאורה. מסקנה זו עולה אף מהפעולות שננקטו על ידי המשיבה, לאחר שהוסיפה לאתר האינטרנט שלה את פרטי התאמות הנגישות בסניפיה מיד לאחר שנודע לה דבר קיומו של הליך זה (סעיף 7 לבקשת ההסתלקות). זאת ועוד, נוכח פרסום התאמות הנגישות המלאות בסניפיה של המשיבה, הרי שצמחה לחברי הקבוצה תועלת קונקרטית ויש בכך כדי לשרתם בהמשך. לפיכך, מצאתי כי הסכמות הצדדים משיגות את אכיפת הדין ומגשימות את תכליתו של חוק תובענות ייצוגיות וכפי שטענו הצדדים אף אני אינני מוצא כי יש יתרון ממשי בהמשך ניהול ההליך לאור ההסכמות שהושגו.

1. בשים לב לאמור לעיל, ובפרט לתועלת שצמחה לחברי הקבוצה בעקבות נקיטת ההליך, סכומי הגמול ושכר הטרחה (אשר נוכח נסיבות העניין הם על הצד הנמוך) המוצעים על ידי הצדדים סבירים בנסיבות העניין ומקובלים עליי.
2. נוסף על האמור, במסגרת בקשת ההסתלקות התבקש בית המשפט לקבוע כי בנסיבות העניין אין צורך להורות על פרסום הודעה בדבר הסתלקות המבקש בהתאם לסעיף 16(ד)(1) לחוק. בהקשר זה יש מקום להתייחס לתקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, שקובעת כלהלן:

"(ב) הוגשה בקשה הסתלקות, יורה בית המשפט על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25 לחוק וכן על משלוח ההודעה כאמור, ליועץ המשפטי לממשלה, בצירוף העתק מן הבקשה ומן התובענה, למנהל בתי המשפט וכן לגוף או בעל תפקיד כקבוע בתקנה 3(א), ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה".

מנוסח התקנה עולה לכאורה כי יש חובה לפרסם את דבר הגשת בקשת ההסתלקות עם הגשתה ואף לפני שבית המשפט אישר את ההסתלקות, וכי אין לבית המשפט שיקול דעת בסוגיה גם במקרה בו בקשת ההסתלקות מוגשת בשלב הבקשה לאישור (כפי שעולה מנוסח סעיף 16(ד) לעיל). הפסיקה התייחסה לסוגיה זו בעבר, וקבעה כי תקנה 11(ב) איננה שוללת מבית המשפט את שיקול הדעת הנתון לו להורות על אישור הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית מבלי להורות על פרסום הודעה בדבר הגשת בקשה להסתלקות ומבלי להורות על משלוח הודעה לגורמים המנויים בתקנה (ראו ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13.5.2013); עניין הר-עוז, פסקאות 27-28).

בענייננו, מצאתי להיעתר לבקשת הצדדים בהקשר זה. כפי שפורט, המניע העיקרי להגשת התובענה היה העדר פרסום הסדרי הנגישות המלאים הקיימים בסניפי המשיבה. עם זאת, במסגרת בקשת ההסתלקות הודיעו הצדדים כי הליקוי בפרסום תוקן זה מכבר וכי המשיבה הגיעה להסדר בנדון מול המבקש. כתוצאה מכך, נדמה כי ההצדקה העיקרית להגשת התובענה, ולבקשה להכיר בה כייצוגית, אינה קיימת עוד.

אשר על כן, בנסיבות אלו ומשאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין, אינני סבור שיש צורך לבצע פעולות כלשהן לשם איתור מבקש ובא כוח מייצג חלופיים במקרה הנוכחי ואני פוטר את הצדדים מפרסום מודעות בדבר הגשת בקשת ההסתלקות.

סוף דבר

1. אני נותן לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין.
2. כל ההתחייבויות של כל אחד ואחד מן הצדדים, כפי שאלה פורטו בבקשת ההסתלקות, מהוות חלק בלתי נפרד של פסק דין זה.
3. אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום של 2,000 ש"ח, וכן לשלם לבאי כוח המבקש שכר טרחה בסכום של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ כנגד חשבונית מס כדין. סכומים אלה ישולמו במשרד ב"כ המבקש בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין. הכל כמפורט בבקשת ההסתלקות.
4. אני מורה בזאת על דחיית תביעתו האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.

ניתנה היום, י"ט טבת תש"פ, 16 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.