1. לפניי בקשת הסתלקות מוסכמת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק" ו-"בקשת ההסתלקות", בהתאמה).

השתלשלות האירועים

1. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה ביום 1.4.2019 על ידי מר יוחאי דוק (להלן: "המבקש"), ועניינה בטענת המבקש כי זול ובגדול בע"מ (להלן: "המשיבה") לא מילאה אחר הוראות תקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 (להלן: "תקנות השוויון"), שעה שלא פרסמה באתר האינטרנט שלה את הסדרי הנגישות הקיימים בסניפיה. בכך, הפרה המשיבה לטענת המבקש את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק השוויון" ו-"בקשת האישור").
2. במסגרת דיון שהתקיים בפניי אוחד הדיון בהליך דנן ביחד עם 48 בקשות נוספות לאישור תובענות ייצוגיות בגין עילות זהות ודומות כנגד משיבים שונים (ראו החלטה מיום 7.10.2019), כאשר ניתנה לצדדים אפשרות להוסיף ולנהל הליכי משא ומתן ככל שישנם כאלה.
3. ביום 8.1.2020 הגישו הצדדים בקשת הסתלקות מוסכמת (להלן: "בקשת ההסתלקות"). במסגרת בקשת ההסתלקות צוין כי המשיבה מודעת ומייחסת חשיבות רבה להוראות חוק השוויון והתקנות מכוחו וכפועל יוצא מכך היא פועלת להנגשת סניפיה. במסגרת זו נטען כי המשיבה פעלה להנגשה של אתר האינטרנט שלה, מינתה רכז נגישות והעמידה לרשות אנשים עם מוגבלויות דרכים חלופיות לבירור דרכי הנגישות בסניפיה.

במסגרת בקשת ההסתלקות הודיעו הצדדים, ומבלי שיהיה בכך כדי להודות בכל טענה שהיא, כי בעקבות ולאחר הגשת בקשת האישור פעלה המשיבה להורדת אתר האינטרנט הקיים שלה לצרכי עבודות תחזוקה שבמסגרתן יותאם האתר להוראות ודרישות דרכי הנגישות הקיימים בסניפי המשיבה. בנוסף, המשיבה הצהירה כי תוודא מול מנהלי הסניפים כי קהל הלקוחות יכול לפנות אל הסניף באמצעים שונים לשם בירור דרכי נגישות בסניפי המשיבה. זאת ועוד, המשיבה אף הצהירה כי תקיים את הוראות ודרישות החוק והתקנות הרלוונטיות להליך זה ובין היתר תקיים ביקורות בכל אחד מסניפיה במשך ששת החודשים הקרובים על מנת לוודא את יישום ההנחיות והדרישות.

המשיבה הסכימה להסתלקות המבקש בכפוף לכך שהמבקש מוותר ויתור סופי ומוחלט על כל טענותיו בתביעה ובבקשת האישור כנגד המשיבה או מי מטעמה, ומסכים כי בית המשפט יסלק את בקשת האישור ויורה על דחיית התביעה האישית. כמו כן הוסכם כי המבקש ובא כוחו מתחייבים יחד ולחוד שלא להגיש ו/או לשדל ו/או להיות שותפים ו/או לנקוט במישרין ו/או בעקיפין נגד המשיבה בכל הליך העוסק בעילת בקשת האישור.

הצדדים הותירו את סוגית שכר הטרחה לשיקול דעתו של בית המשפט, וביקשו כי בית המשפט ישקול את הפעולות שננקטו על ידי המשיבה, ההצהרות שהובאו בבקשת ההסתלקות, התועלת הקונקרטית שצמחה לחברי הקבוצה, וכל זאת באופן מאזן שלא יחמיר עם המשיבה אלא להיפך.

דיון והכרעה

1. מנגנון ההסתלקות נועד לאפשר לבית משפט למחוק תובענות שמתברר כבר על פני הדברים שסיכוייהן להצליח נמוכים, או שמטעם אחר אין עוד תועלת בהמשך ניהול ההליך. על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, בקשת הסתלקות יכול שתוגש על ידי המבקש בבקשת האישור, בא כוחו, או שניהם גם יחד; ואישור הבקשה אינו מותנה בהסכמת הצד השני (הגם שרבות הן בקשות ההסתלקות המוגשות בהסכמה) אלא כפוף לאישור בית משפט בלבד. ניתן לבקש הסתלקות מן ההליך הייצוגי בכל שלב של הדיון – הן בשלב אישור התובענה כייצוגית הן לאחר שניתן אישור כאמור; ואולם בפועל רובן ככולן של בקשות ההסתלקות מוגשות עוד בשלב האישור.
2. לאחר שבחנתי את בקשת האישור (תשובת המשיבה לבקשת האישור לא הוגשה עובר להגשת בקשת ההסתלקות) וכן את בקשת ההסתלקות הגעתי למסקנה כי יש מקום לאשרה על כל רכיביה (בכפוף לסייג בעניין פסיקת הגמול ושכר הטרחה שהצדדים הותירו לשיקול דעתו של בית המשפט, כפי שאפרט להלן). סבורני כי בנסיבות ההליך דנן הפעולות שננקטו זה מכבר על ידי המשיבה ונוכח התחייבויותיה לגבי העתיד, אין יתרון ממשי בהמשך ניהול ההליך לאור האמור בבקשת ההסתלקות וההסכמות שהושגו בין הצדדים ופורטו בבקשה.

באשר למחלוקת שבין הצדדים לעניין גמול ושכר טרחה, מצאתי כי בענייננו יש להורות על גמול למבקש בסך של 5,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוח המבקש בסך של 30,000 ש"ח. אסביר.

1. בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ ואח' נ' סונול ישראל בע"מ ואח' (5.8.2018) התווה בית המשפט העליון קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדרים הכוללים מתן גמול ושכר טרחה לתובע הייצוגי ובא כוחו, וכן עמד על הסכנות הגלומות באישורם (פסקאות 22-31). בית המשפט העליון עמד על כך שמתווה ההסתלקות שנקבע בחוק אינו כולל פסיקת גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא כוחו – וזאת בשונה מהמתווה שנקבע בחוק לאישור הסדר פשרה.

עם זאת, הכיר בית המשפט בכך כי במקרים חריגים ניתן יהיה להורות על פסיקת גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא כוחו, וזאת כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, והתובענה או בקשת האישור הביאו תועלת לחברי הקבוצה – כאשר הדרישה היא כי התועלת צריכה להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה. אחת מאמות המידה שעשויות לסייע לבית המשפט בבואו לעמוד על התועלת שצמחה לחברי הקבוצה היא שאלת נחיצותו של ההליך לתוצאה שהושגה (שם, פסקה 26).

בצד האמור לעיל, נקבע בעניין מרקיט כי הכרעה בבקשת הסתלקות מתוגמלת מחייבת את בית המשפט לשקול גם "שיקולי רוחב":

"...גמול ושכר טרחה הם מהכלים החשובים והמשפיעים המסורים בידי בית משפט בעולם התובענות הייצוגיות, ויש אפוא לעשות בהם שימוש מושכל לשם התוויית מדיניות ראויה בהגשה וניהול של הליכים ייצוגיים." (שם, פסקה 27; ההדגשות שלי, ח.כ.).

1. בענייננו, מצאתי (כאמור לעיל) שאין מדובר בתביעת סרק וכי יש בה כדי להביא לתועלת ממשית וקונקרטית לחברי הקבוצה. זאת נוכח הפעולות שכבר ננקטו על ידי המשיבה כמו גם הצהרותיה והתחייבויותיה כלפי העתיד, עמדתה כלפי חשיבות נושא הנגישות והעובדה כי העמידה לאנשים עם מוגבלות אמצעים חלופיים לבירור הסדרי הנגישות בסניפיה. בנוסף, המשיבה השקיעה משאבים הן בהנגשת אתר האינטרנט שלה, הן במינוי רכז נגישות והן בביצוע פעולות פיקוח וניהול על מנת לוודא כי גם מנהלי סניפיה יסייעו ללקוחותיה של המשיבה לקבל את המידע הנדרש לגבי נגישות סניפיה באמצעים חלופיים.
2. כמו כן, בקביעת שכר הטרחה מצאתי לייחס משקל לכך שאתר האינטרנט של המשיבה פעל תקופה קצרה של כשנה וחצי ומספר הכניסות אליו נמצא זניח, להיקף הפעילות הנמוך של המשיבה ביחס לשאר הרשתות הפועלות בתחום רשתות השיווק והמזון, ולעבודה כי מרבית סניפי המשיבה ממוקמים בשכונות מגורים וקהל הלקוחות הפוקד אותן מתגורר בסמוך אליהן ומכיר את דרכי הנגישות אליהם כחלק בלתי נפרד מהכרת סביבת המגורים.
3. זאת ועוד, מהאמור לעיל עולה כי לצד העמידה בתנאים שנקבעו בעניין מרקיט לעניין קיומה של עילת תביעה והבאת תועלת לחברי הקבוצה, יש בפסיקת גמול ושכר טרחה במקרה דנן כדי לתמרץ הגשת בקשות לאישור יעילות אשר יובילו לתיקון מהיר ויעיל של ההפרות הנטענות לטובת הציבור הרחב בכלל וציבור האנשים עם מוגבלויות בפרט.
4. נוסף על האמור, בנסיבות דנן, משאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין ומשעה שאינני סבור שיש צורך לבצע פעולות כלשהן לשם איתור מבקש ובא כוח מייצג חלופיים במקרה הנוכחי, במסגרת שיקול הדעת שנתון לי בדין אני פוטר את הצדדים מפרסום מודעות בדבר הגשת בקשת ההסתלקות (ראו ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13.5.2013); עניין הר-עוז, פסקאות 27-28).

סוף דבר

1. אני נותן לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין.
2. כל ההתחייבויות של כל אחד מן הצדדים, כפי שאלה פורטו בבקשת ההסתלקות, מהוות חלק בלתי נפרד של פסק דין זה.
3. אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום של 5,000 ש"ח וכן לשלם לבא כוח המבקש שכר טרחה בסכום של 30,000 ש"ח בצירוף מע"מ כנגד חשבונית מס כדין. סכומים אלה ישולמו לב"כ המבקש בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין למשיבה. הכל כמפורט בבקשת ההסתלקות.
4. אני מורה בזאת על דחיית תביעתה האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.

ניתנה היום, ט"ו טבת תש"פ, 12 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.