1. לפניי בקשת הסתלקות מוסכמת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק" ו-"בקשת ההסתלקות", בהתאמה).

השתלשלות האירועים

1. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה ביום 26.11.2018 על ידי מר עמוס בוקריס (להלן: "המבקש"), ועניינה בטענת המבקש כי א.ל.מ סחר 2000 בע"מ (להלן: "המשיבה") לא מילאה אחר הוראות תקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 (להלן: "תקנות השוויון"), שעה שלא פרסמה באתר האינטרנט שלה את הסדרי הנגישות הקיימים בסניפיה. בכך, הפרה המשיבה לטענת המבקש את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק השוויון" ו-"בקשת האישור").
2. במסגרת דיון שהתקיים בפניי אוחד הדיון בהליך דנן ביחד עם 48 בקשות נוספות לאישור תובענות ייצוגיות בגין עילות זהות ודומות כנגד משיבים שונים (ראו החלטה מיום 7.10.2019), כאשר ניתנה לצדדים אפשרות להוסיף ולנהל הליכי משא ומתן ככל שישנם כאלה.
3. ביום 8.1.2020 הגישו הצדדים בקשת הסתלקות מוסכמת (להלן: "בקשת ההסתלקות"). במסגרת בקשת ההסתלקות צוין כי המשיבה מצהירה שעקב תקלה באתר האינטרנט שלה שמקורה בהחלפת מפעיל אתר האינטרנט, שאירעה במועדים הרלוונטיים לבדיקת המבקש שהובילה להגשת ההליך דנן, לא הופיעה רשימת סניפיה המונגשים שפורסמה באתר עובר לתקלה זו. עוד הצהירה המשיבה כי התקופה בה לא הופיעה רשימה זו עומדת על שלושה שבועות בלבד ותוקנה במהירות. לתמיכה בטענות אלה צורף לבקשת ההסתלקות תצהיר מטעמו של בעלי ומנכ"ל המשיבה (נספח א' לבקשת ההסתלקות).

במסגרת בקשת ההסתלקות הודיעו הצדדים כי המשיבה תיקנה את התקלה ובמועד זה מפרסמת באתר האינטרנט שלה את רשימת התאמות הנגישות בסניפיה בהלימה מלאה להוראות הדין. המשיבה אף הודיעה, מבלי שיהיה בכך כדי להודות בכל טענה שהיא, כי תמשיך בעתיד לקיים את הוראות החוק והתקנות הרלוונטיות מכוחו, ותקיים ביקורות בכל אחד מסניפיה מעת לעת על מנת לוודא את יישומן את הוראות אלה.

המשיבה הסכימה להסתלקות המבקש בכפוף לכך שהמבקש מוותר ויתור סופי ומוחלט על כל טענותיו בתביעה ובבקשת האישור כנגד המשיבה או מי מטעמה, מסכים שלא לשדל ו/או להיות שותף ו/או לנקוט במישרין או בעקיפין נגד המשיבה בכל הליך שעניינו הטענות שנטענו בבקשת האישור ומסכים כי בית המשפט יסלק את בקשת האישור ויורה על דחיית התביעה.

עם זאת, סוגית פסיקת הגמול ושכר הטרחה נותרה במחלוקת בין הצדדים. המשיבה סבורה כי לאור נסיבותיו של הליך זה אין מקום לפסיקת גמול ושכר טרחה, בעוד שהמבקש מותיר את סוגית הגמול ושכר הטרחה לשיקול דעתו של בית המשפט.

דיון והכרעה

1. מנגנון ההסתלקות נועד לאפשר לבית משפט למחוק תובענות שמתברר כבר על פני הדברים שסיכוייהן להצליח נמוכים, או שמטעם אחר אין עוד תועלת בהמשך ניהול ההליך. על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, בקשת הסתלקות יכול שתוגש על ידי המבקש בבקשת האישור, בא כוחו, או שניהם גם יחד; ואישור הבקשה אינו מותנה בהסכמת הצד השני (הגם שרבות הן בקשות ההסתלקות המוגשות בהסכמה) אלא כפוף לאישור בית משפט בלבד. ניתן לבקש הסתלקות מן ההליך הייצוגי בכל שלב של הדיון – הן בשלב אישור התובענה כייצוגית הן לאחר שניתן אישור כאמור; ואולם בפועל רובן ככולן של בקשות ההסתלקות מוגשות עוד בשלב האישור.
2. לאחר שבחנתי את בקשת האישור (תשובת המשיבה לבקשת האישור לא הוגשה עובר להגשת בקשת ההסתלקות) וכן את בקשת ההסתלקות הגעתי למסקנה כי יש מקום לאשרה על כל רכיביה (בכפוף לסייג בעניין פסיקת הגמול ושכר הטרחה המצויים במחלוקת בין הצדדים, כפי שאפרט להלן). סבורני כי בנסיבות ההליך דנן, מבלי להביע עמדה באשר לשאלת סיכויי ההליך, אין יתרון ממשי בהמשך ניהול ההליך לאור האמור בבקשת ההסתלקות וההסכמות שהושגו בין הצדדים ופורטו בבקשה.

באשר למחלוקת שבין הצדדים לעניין גמול ושכר טרחה, מצאתי כי בענייננו אין מקום לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא כוחו. אסביר.

1. בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ ואח' נ' סונול ישראל בע"מ ואח' (5.8.2018) התווה בית המשפט העליון קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדרים הכוללים מתן גמול ושכר טרחה לתובע הייצוגי ובא כוחו, וכן עמד על הסכנות הגלומות באישורם (פסקאות 22-31). בית המשפט העליון עמד על כך שמתווה ההסתלקות שנקבע בחוק אינו כולל פסיקת גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא כוחו – וזאת בשונה מהמתווה שנקבע בחוק לאישור הסדר פשרה.

כך, בית המשפט העליון קבע כי אך במקרים חריגים בלבד ניתן יהיה להורות על פסיקת גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא כוחו, וזאת כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, והתובענה או בקשת האישור הביאו תועלת לחברי הקבוצה – כאשר הדרישה היא כי התועלת צריכה להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה. אחת מאמות המידה שעשויות לסייע לבית המשפט בבואו לעמוד על התועלת שצמחה לחברי הקבוצה היא שאלת נחיצותו של ההליך לתוצאה שהושגה (שם, פסקה 26).

1. אמנם, בענייננו אין מדובר בתביעת סרק, אך תחת זאת, מצאתי שהגשת התביעה לא הביאה לתועלת ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה. מסקנה זו מתקבלת משעה שנסיבות המקרה דנן מעלות כי לא היה כל צורך בהגשת בקשת האישור לשם השגת התוצאה, שהרי פניה מוקדמת למשיבה יכלה להוביל להסדרת העניין ביתר קלות.

כך, המשיבה איננה כופרת כלל ועיקר בחובתה לפרסם את התאמות הנגישות לאנשים עם מוגבלות באתר האינטרנט שלה. כעולה מתצהיר מר צביקה אהרונוביץ, הבעלים והמנכ"ל של המשיבה (להלן: "אהרונוביץ") אתר האינטרנט של המשיבה במתכונתו עובר להגשת בקשת האישור כלל בין היתר פרסום של התאמות הנגישות בסניפים באופן שאין מחלוקת בין הצדדים שעולה בקנה אחד עם הוראות הדין (נספח א' לתצהיר אהרונוביץ).

עם זאת, ייתכן כי גם במצבים כאלה אפשר שתתרחש תקלה נקודתית, כפי שאירע בענייננו. כך, כעולה מטענות הצדדים, המבקש קיבל את הרושם כי המשיבה מפרה את חובותיה האמורות בעקבות תקלה כזו, שנמשכה פרק זמן של כשלושה שבועות – החל מיום 23.11.2018 (שלושה ימים בלבד לפני הגשת בקשת האישור) – ושנבעה ממעברה של המשיבה לאתר מרשתת חדש ומשודרג.

זאת ועוד, נראה כי המשיבה לא חסכה במאמצים על מנת להבטיח כי אתר האינטרנט שלה עומד בהוראות הדין, ואף פנתה לצורך כך לחברה המתמחה בכך – חברת "נגיש בקליק" (סעיפים 8-9 ונספח ב' לתצהיר אהרונוביץ).

אם כן, בנסיבות אלה, ולאור המהירות שבה תיקנה המשיבה את התקלה, כמו גם העובדה כי מאז דצמבר 2018 אתר האינטרנט של המשיבה עומד (וגם על כך אין מחלוקת) בהוראות הדין, מצאתי כי מדובר בתקלה נקודתית גרידא. לו היה המבקש פונה לחברה בכל אמצעי שהוא ומציין בפניה את קיומה של התקלה ניתן להעריך כי הדבר היה מייתר את הגשת הבקשה דנן, ואף אפשר כי התקלה הייתה נפתרת אף לפני המועד בו תוקנה, והתועלת לחברי הקבוצה הייתה משמעותית יותר.

לאור האמור לעיל, מצאתי בנסיבות העניין לקבל את המלצת המשיבה ולהימנע מפסיקת גמול ושכר טרחה למבקש ובאי כוחו.

1. נוסף על האמור, בנסיבות דנן, משאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין ומשעה שאינני סבור שיש צורך לבצע פעולות כלשהן לשם איתור מבקש ובא כוח מייצג חלופיים במקרה הנוכחי, במסגרת שיקול הדעת שנתון לי בדין אני פוטר את הצדדים מפרסום מודעות בדבר הגשת בקשת ההסתלקות (ראו ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13.5.2013); עניין הר-עוז, פסקאות 27-28).

סוף דבר

1. אני נותן לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין.
2. כל ההתחייבויות של כל אחד מן הצדדים, כפי שאלה פורטו בבקשת ההסתלקות, מהוות חלק בלתי נפרד של פסק דין זה.

אני מורה בזאת על דחיית תביעתה האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.

ניתנה היום, ט"ו טבת תש"פ, 12 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.