1. לפניי בקשת הנתבע לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט מיום 26.6.17 (להלן: "ההחלטה").
2. במסגרת הבקשה, מבקש הנתבע לעכב מספר רכיבים בהחלטה, וזאת עד למתן הכרעה בבקשת רשות ערעור שבכוונתו להגיש, ואלה הם:
3. לעכב ביצוע החלטה המורה כי "התשריט שצורף לחו"ד המומחה פורת הוא זה שאליו כיוון סעיף 22 לפסק הדין והינו התשריט נספח ג' לבקשה האמורה".
4. לעכב את ההוראה לכונסת הנכסים עו"ד פרנקל, לערוך תשריט חדש על סמך המצב בבניין משוא התביעה בפועל, ובכלל זה להזמין שירותי מודד לביצוע תשריט לשם רישום בית משותף.
5. לעכב ביצוע ההחלטה ביחס לאי התרת משלוח שאלות הבהרה למומחה השבית המשפט, השמאי אסא זוהר.
6. בבקשה, המשתרעת על פני 11 עמודים, מעלה הנתבע טענות רבות, הן לענין סיכויי הערעור והן לעניין הנזק שייגרם מביצוע ההחלטה. הוגשה תגובה לבקשה וכן תשובה לתגובה מטעם הנתבע. אף טיעוני התגובה והתשובה משתרעים על פני דפים רבים (8 ו- 14 בהתאמה), ומפאת חוסר הרצון להלאות, לא אחזור על טיעוני הצדדים, אלא אתייחס לליבת הטענות להלן. כמו כן הוגשה התייחסות לחלק מהסוגיות על ידי כונסת הנכסים עו"ד פרנקל.
7. המדובר בתובענה לפירוק שיתוף על דרך רישום בית משותף, וניתן צו לפירוק שיתוף ורישום בית משותף, לפני קרוב לשנתיים. התובע לא השלים עם פסק הדין והגיש ערעור.

במסגרתו, אושר הצו לפירוק שיתוף כפי שנקבע, אם כי בית המשפט המחוזי השיב אליי את התיק לבירור האפשרות לפירוק שיתוף בזכויות הבניה וכן לפירוק שיתוף בשתי יחידות מוגנות המצויות בבניין. בעניין זה, נקבע מועד לחקירת המומחה מטעם בית המשפט בעוד מספר שבועות, לאחר שהצדדים הגישו טיעון מפורט.

1. בקצירת האומר אציין כי בהחלטה נקבע כי סעיף 22 לצו לפירוק שיתוף מיום 6.9.15 מתייחס לתשריט שצורף לחוו"ד מומחה בית המשפט דאז, השמאי פורת, נספח ג' לבקשה שהגיש התובע בעניין, ולא לתשריט אחר.

עוד הוחלט, כי לאחר ששמע בית המשפט את כונסת הנכסים בדיון האחרון, בדבר חוסר האפשרות לרשום בית משותף על סמך התשריט נספח ג' הנ"ל, שכן הוא אינו תואם את המצב הקיים בשטח, יש צורך לערוך תשריט חדש על סמך המצב בפועל ולשם כך להיעזר בשירותי מודד לביצוע תשריט, על מנת לקדם את הליך הרישום.

1. בדיון בבקשת עיכוב ביצוע שוקל בית המשפט את סיכויי ההצלחה בערעור וכן את הקושי בהשבת המצב לקדמותו, ככל שיזכה המערער בערעורו (ראו ספרו של א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה אחת עשרה, עמ' 1154).
2. אציין כי כאשר בחינת סיכויי הערעור נעשית על ידי הערכאה הדיונית (כמצוות תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984) אזי מטבע הדברים הבדיקה היא בעייתית, שכן ערכאת הערעור היא המתאימה לבחון עניין זה. לפיכך לא ראיתי להתייחס לסוגיה זו.

בכל זאת, רק לעניין אחד ראיתי להתייחס. הנתבע טוען כי בהחלטה שינה בית המשפט את צו הפירוק. איני סבור כך, אך בכל מקרה, כידוע, בית משפט הדן בתביעה לפירוק שיתוף אינו מסיים את מלאכתו עם ההחלטה על הפירוק כל עוד לא הסתיימו כל הפעולות הנצרכות הכרוכות בביצוע הפירוק (לעניין זה ראו רע"א 183/89 קמחי נ' קמחי, פ"ד מג(2) 95).

ממילא, הטענה כי ההחלטה מבטלת החלטות קודמות בתיק ללא סמכות אינה נכונה. אין מדובר בפסק דין חלוט אלא בהחלטות בעלות אופי יישומי בדבר מעשה הפירוק לאחר ההחלטה בדבר אופן הפירוק (רישום בית משותף).

הדברים נכונים ביתר שאת נוכח דברי כונסת הנכסים, שאציין כי שימשה בעברה כמפקחת על המקרקעין, בדיון האחרון, כי לא ניתן לרשום את הבית המשותף על סמך התשריט נספח ג' הנ"ל וכי יש לערוך תשריט המשקף את המצב הפיזי בבניין, דבר שצויין בהחלטה כהנמקה רלבנטית לעניין. אציין עוד כי כונסת הנכסים חזרה על דברים אלה ביתר פירוט בהבהרה שהגישה ביום 10.8.17.

1. באשר לטענת הנתבע בדבר הנזק הבלתי הפיך שייגרם לו אם תבוצע ההחלטה. טענה זו אינה מקובלת עליי מההנמקות הבאות:

ראשית, הנתבע טוען כי יישומו של התשריט נספח ג' הנ"ל יוביל להריסה של מטבח בבית קפה/בר המוחזק על ידי שוכר מטעמו, המצוי בקומת הקרקע בבניין, בשל צורך להרוס קיר מסויים. טענה זו אינה נכונה.

כפי שצויין לעיל, הוריתי לכונסת הנכסים לערוך תשריט על סמך מצב קיים דהיינו ללא הריסה כלשהי – וממילא לא ברורה טענה זו. אף התובע עצמו בתגובתו מציין כי אינו טוען להריסה כלשהי בקומת הקרקע (סעיפים 38- 41 לתגובה).

שנית, בהחלטה נקבע כי "אם יסבור מי מהצדדים כי בשל התשריט שייערך כעת יהא צורך בתשלום איזון מסוים, שכן הוא שונה מזה עליו הסתמך המומחה פורת, יהא רשאי לפנות בבקשה בעניין, אך הדבר לא יעכב את הרישום" (סיפת סעיף 10).

ממילא, אין בנמצא נזק בלתי הפיך. כל נזק שייגרם לאחר עריכת תשריט חדש, ניתן יהיה לריפוי בדרך של תשלומי איזון. מכאן, שאף אם רישום על סמך תשריט עדכני יגרום נזק למי מהצדדים, ובכלל זה הנתבע, הרי שהנזק שייגרם ניתן יהיה לפיצוי על ידי תשלומי איזון.

שלישית, אין לקבל את הטענה כי מדידה חדשה והכנת תשריט מעודכן, תגרום לנתבע הוצאות כספיות מיותרות ונזק בלתי הפיך. אין מדובר בנזק בלתי הפיך אלא בהתקדמות לעבר רישום בית משותף והשגת תכלית הפירוק. הוצאות כספיות אינן נחשבות לנזק בלתי הפיך בדרך כלל (ראו גורן לעיל, עמ' 1156), מה גם שעריכת תשריט איננה הוצאה "כבדה".

רביעית, המדובר בשלב זה רק על עריכת תשריט ולא מדובר בהוראה לרישום הבית המשותף, דבר שלא ניתן לעשותו בשלב זה, אלא לאחר הכרעה בעניין זכויות הבנייה ועניין היחידות המוגנות.

1. אין מקום לקבל את בקשת הנתבע אף לעניין ההחלטה לא להתיר משלוח שאלות הבהרה למומחה אסא זוהר.

התיק נקבע לחקירת המומחה בחודש ספטמבר, ותקנה 130(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, מסמיכה את בית המשפט לקבוע את אופי והיקף חקירת מומחה בית המשפט.

בכל מקרה, הנתבע יוכל להציג למומחה כל שאלה ולקבל כל הבהרה במסגרת חקירתו ולא ייגרם לו כל נזק מאי משלוח שאלות הבהרה. גם אם דבר מה לא ילובן בחקירה והמומחה יזדקק לשהות על מנת לענות, אוכל לקבוע דיון המשך קרוב. בהקשר זה אציין כי המדובר בתובענה משנת 2010 ועיכוב סיום הליך פירוק השיתוף גורם עינוי דין לצדדים.

1. מכל הטעמים הנ"ל, הבקשה נדחית. הנתבע ישלם לתובע הוצאות הבקשה בסך 4,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ד אב תשע"ז, 16 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.