החלטה

בפנינו בקשת התביעה לגביית עדות מוקדמת מעד התביעה סמי ביטון (להלן: ביטון/העד ביטון).

רקע:

כנגד 18 נאשמים הוגש ביום 13.7.15 כתב אישום המייחס, כל נאשם לפי חלקו, אישומים בעבירות שונות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, חוק העונשין, פקודת הסמים המסוכנים, חוק איסור הלבנת הון ופקודת מס הכנסה (פרשה המכונה "512"). כתב האישום המקורי ייחס לביטון (אז - נאשם מספר 7 בתיק זה) מעורבות באישומים הראשון והשני. במסגרת הסדר טיעון בין התביעה לבין ביטון, הוגש ביום 28.12.15 כתב אישום מתוקן ונפרד בעניינו, שבו ביטון הודה והורשע בפני מותב אחר. ביום 31.12.15, לבקשת הצדדים, הורינו על מחיקתו של ביטון מכתב האישום בתיק שלפנינו. במסגרת הסדר הטיעון עם ביטון, הוסכם בין הצדדים, שעל ביטון יוטל, בין השאר, עונש של 18 חודשי מאסר בפועל (ביטון נמצא במעצר מיום 15.6.15). עוד הוסכם כי הטיעונים לעונש בעניינו יידחו עד לאחר עדותו של העד ביטון בתיק העיקרי ממנו הופרד עניינו (התיק שבפנינו– ג'נ'), או עד ל-18 חודשים ממועד מעצרו, לפי המוקדם (סעיף 5 ה' להסכם בדבר הסדר הטיעון שצורף כנספח ג' לבקשת התביעה לעדות מוקדמת). ביום 31.3.16 הורינו לבאי כוחם של כל הנאשמים בתיק להגיב לבקשה דלעיל לעדות מוקדמת. לדברי התביעה, עדותו של ביטון נוגעת לעניינם של נאשמים 1 עד 3 (עמ' 63 לפר' מיום 31.3.16 ש' 25-27). ב"כ נאשמים 1-3 התנגדו לבקשה לעדות מוקדמת, כפי שיפורט להלן.

טענות הצדדים:

עיקר נימוקיה של התביעה לגביית העדות המוקדמת:

עדותו של העד ביטון חשובה לבירור האשמה, היא מהווה חיזוק לעדותו של אחד מעדי המדינה בתיק והיא משמעותית לבירור אשמת המשיבים באישום השני, קרי נאשמים 1-3; העד ביטון הוא אזרח זר ומרכז חייו בקנדה; יש יסוד סביר להניח שלא ניתן יהיה לגבות עדותו וזאת מאחר והעד עתיד להשתחרר ממאסרו עד תחילת הליך ההוכחות (גם בלא שחרור מוקדם), ולאחר מכן לעזוב את הארץ; קיים יסוד להניח שהעד יחשוש ממסירת עדותו בפני בית המשפט ואף קיים חשש שבדרכים כאלה ואחרות, העדות תימנע ממנו או תושפע; קיים חשש לחיי העד וככל שהעד ישתחרר ממאסרו, החשש לחייו יגדל; כיוון שכתב האישום הוגש זה מכבר, חומר החקירה הועבר במלואו להגנה, ואין חשש לעיוות דין או פגיעה בזכויות הנאשמים.

עיקר תגובת ב"כ נאשם 1 (בפרוטוקול הדיון מיום 29.6.16):

באי כוחו של נאשם 1 התנגדו לעדות המוקדמת, ואלה עיקר נימוקיהם: אחד התנאים הקבועים בסע' 117 לחסד"פ הוא שהעדות מרכזית וחיונית לבירור האשמה, ותנאי זה אינו מתקיים, שכן עדותו של העד ביטון היא ב"פריפריה", והראייה לכך היא, שהוא היה עד בכתב אישום המקורי בתיק זה. גם על פי כתב האישום המתוקן בעניינו של ביטון, חלקו של העד ביטון בפרשה הוא מינורי והוא אף נסחט ע"י עד המדינה לבצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. הסניגור הפנה לע"פ 4345/08 בעניינו של אולמרט, וביקש לאבחן את המקרה שם מעניינו. לדבריו, שם, בשונה מענייננו, דובר בעדות מרכזית, של עד חיוני מאוד שכל התיק נבנה עליו, שמרכז חייו היה בארה"ב והוא הגיע לארץ פעם בשנה; באשר לתנאי השני לפיו יש יסוד סביר להניח שלא ניתן יהיה לגבות את העדות במהלך המשפט, מחקירתו של העד ביטון במשטרה עולה, שביטון הוא אדם אמיד מאוד הנשוי לעורכת דין ישראלית שנמצאת כאן בארץ, בבעלותו פרויקט בנייה בארץ, שני ילדיו ו-15 נכדיו בארץ, שבועיים בחודש הוא נמצא בארץ בגלל עסקיו, ומכאן שהעד לא מתכוון לעזוב את הארץ; על אף עבודתו הרבה כדי להיות ערוך לתיק, הסניגור נמצא בחסר מבחינת קצב לימוד התיק; החומר הרלבנטי לעד אינו רב, אך הסניגור לא יהיה ערוך לחקירה נגדית כפי שצריך במועדים שנקבעו לעדות המוקדמת בחודש ספטמבר 2016. לדברי הסניגור, עדותו של ביטון יכולה להישמע בחודשים הקרובים, לאחר מסירת תשובה לכתב האישום, ככל שההגנה תהיה כבר מוכנה.

עיקר תגובת ב"כ נאשם 2:

באי כוחו של נאשם 2 התנגדו לזמן את סמי ביטון למתן עדות מוקדמת וטענו כי יש להורות על כך שעדותו של העד תישמע לאחר פגרת בית המשפט, ואלה עיקר נימוקיהם: עליהם להיערך לקריאה ולמידת חומר חקירה שהיקפו עצום, ולחקירת העד; חומרי החקירה טרם הועברו במלואם; גם במידה והעד ישוחרר על ידי וועדת השחרורים, ניתן להבטיח במסגרת תנאי שחרורו כי יוותר בארץ ויעיד במועדים הרלוונטיים; יש לבחון האם קיימת התיישנות באישום המדובר.

עיקר תגובת ב"כ נאשם 3:

באי כוחו של נאשם 3 התנגדו לבקשת התביעה, ואלו עיקר נימוקיהם: מדובר בעד מהותי ורלוונטי להגנת הנאשם (בתגובתם מיום 11.4.16); חומרי החקירה טרם נמסרו במלואם להגנה; אין באפשרות ההגנה להיערך בסד זמנים קצר לחקירתו של עד מהותי בפרשה מרכזית; יש לנאשם טענות מקדמיות שמקומן להתברר טרם שמיעת העדות המוקדמת; התביעה לא התחייבה כלפי העד שעדותו תישמע כעדות מוקדמת ולכן היה ברור לעד שיתכן והוא יישאר בישראל תקופה נוספת; עומדות לרשות התביעה דרכים מגוונות להבטחת שלומו של העד; לא קיים חשש ממשי לגביית העדות, בין היתר בשל זיקתו ההדוקה של העד לישראל ולחלופין, גם אם מרכז חייו אינו בישראל, ניתן לומר כי היא ביתו השני; חשיבות העדות מוטלת בספק, ועסקינן בעדות שאינה מרכזית ותרומתה לביסוס האישומים היא בלא יותר מאשר חיזוק גרסתו של עד אחר, לגביה אין חשש לגבייתה במסגרת ההליך, ואין בה כדי להצדיק פגיעה בהליך הוגן לו זכאי הנאשם (בתגובתם מיום 6.7.16); הסניגורים הפנו גם לפרשת אולמרט, ולדבריהם שם לא זו בלבד שדובר בעד שמרכז חייו בארה"ב, אלא דובר בעד שבינו ובין ישראל אין ולו דבר. הסניגורים התייחסו גם לע"פ 632/83 הרוש, ואבחנו אותו מעניינו; טענות התביעה נסמכות על ספקולציות ועל "חששות" כלליים.

עיקר תגובת התביעה לתגובות ב"כ נאשמים 1,2,3:

בעניינו של נאשם 1:

מדובר בעדות מוגדרת, שלכל היותר החומר הרלבנטי בעניינה הוא של 4 קלסרים, שלא צריך יותר משבועיים כדי להעמיק בו; מדובר בעדות חשובה ומרכזית לאישום 2, עדות שתומכת בעדות עד המדינה; למעשה אין זו עדות מוקדמת כיוון שתאריכי ההוכחות נקבעו לחודש ספטמבר, והעדות תישמע בחודש ספטמבר.

בעניינם של נאשמים 2 ו-3:

שמיעת עדות מוקדמת אינה כפופה לקבלת מלוא חומר החקירה ולא למיצוי מלוא הזמן הדרוש ללמידתו, וב"כ נאשמים 2-3 קיבלו את מלוא חומר החקירה לפני למעלה מחצי שנה; סמוך לאחר הפגרה עתיד העד לסיים את מאסרו המלא ולכן הוא לא יהיה נתון עוד במשמורת; בתקופה הקרובה קיים חשש שיעשו מעשים שמטרתם להניא את העד ביטון מלהעיד, ואף יש חשש לחייו; אין בעדות המוקדמת של העד ביטון כדי לפגוע באפשרות לטעון בהמשך טענות מקדמיות; באי כוח נאשם 3 לא הצביעו על פגיעה שתיגרם להגנה במידה ותשמע העדות המוקדמת במועדים ששוריינו לה.

התביעה בתגובתה מיום 7.7.16 הוסיפה, כי ביטון עתיד להשתחרר ממאסרו, וכיוון שמרכז חייו אינו בישראל וביקוריו בישראל הם על פי רצונו, הרי שיקשה על התביעה לכפות את עדותו במידה והוא יבחר שלא להתייצב לדיון בישראל. בנוסף, העד עצמו הביע בחקירותיו חשש לחייו ולחיי משפחתו. לטענת התביעה, יש בעדות כדי לבסס, בין היתר, באופן מובהק, את קיומה של העסקה המתוארת באישום שני לכתב האישום, כמו גם יש בה כדי לבסס את מעורבותו של ארגון הפשיעה בביצועה.

דיון והכרעה:

לאחר שקילת הבקשה לגביית עדות מוקדמת וטיעוני הצדדים, אנו נעתרים לבקשה. אלה נימוקינו:

בראש ובראשונה, למעשה, משנקבעו מועדים לשמיעת העדות בחודש ספטמבר 2016, שזהו ממילא המועד הנדחה לתחילת שמיעת הראיות כסדרן בתיק זה (ראו בהחלטתנו מיום 27.1.16), הרי שמהותית כבר אין מדובר בעדות "מוקדמת". על כן, למעלה מן הדרוש אפוא, נתייחס לטענות שנטענו נגד שמיעת העדות כעדות מוקדמת, כדלקמן:

סעיף 117 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, קובע לאמור:

"117. (א) ...רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לגבות עדותו של אדם לאלתר, אם ראה שהעדות חשובה לבירור האשמה וכי יש יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבותה במהלך המשפט או אם מצא שיש חשש שאמצעי לחץ, איום, הפחדה, כוח או הבטחת טובת הנאה יניאו את העד מלמסור עדות אמת במהלך המשפט...". בענין גביית עדות מוקדמת זו לפי סע' 117(א) לחסד"פ, כבר נפסק בבית המשפט העליון:

"...בחר המחוקק לקיים הליך של גביית עדות מוקדמת כשהטעם העיקרי לכך הוא שבמקרים מסוימים, הצורך לשַמֵר עדויות חשובות לבירור האשמה ולמקסם את התשתית הראייתית המשמשת את בית-המשפט בקביעת העובדות, גובר על מגרעותיו של ההליך (על העדות המוקדמת כ"הכרח בל יגונה"...ראו...). התנאים הנקובים בסעיף 117 חותרים לאזן בין האינטרסים המנוגדים שבמרכזם מתן האפשרות לנחקר או לנאשם להתגונן כנגד החשדות או ההאשמות המכוונים כלפיו, מצד אחד, והאינטרס הציבורי, מצד אחר...לצד האיזון הפנימי שבסעיף 117 לחוק, עומדות...לנאשם...הגנות נוספות במסגרת ההליך הפלילי. כך, למשל, קיימות הוראות בדבר...האפשרות לזמן את העד לעדות נוספת (סעיף 121 לחוק) ובדבר משקלה של העדות במקרה שבו לא היתה לבעל דין הזדמנות לחקור את העד (סעיף 122 לחוק)...חרף הקשיים המובנים בה, הליך גבייתה של עדות מוקדמת הוא הליך שהוכר על-ידי המחוקק, גם בשלבים טרומיים של החקירה, בבחינת "הכרח בל יגונה"...אין בקשיים המובנים בהליך כדי לשלול אותו..." (ע"פ 4345/08 אולמרט ואח', מיום 20.5.08, בסע' 9-10 לפסה"ד; וראו גם י' קדמי, על סדר הדין בפלילים, 2008, חלק ראשון כרך ב', עמ' 893-896).

ובענייננו: שני התנאים המצטברים שבסע' 117(א) לחסד"פ דלעיל – מולאו, כמפורט להלן:

א. עדותו של העד ביטון חשובה לבירור האשמה – לפי כתב האישום, והאמור בבקשה ובתגובות התביעה באשר לבקשה לגבייה מוקדמת של העדות, עדות העד, כמי שמעורב בעסקת הסמים הגדולה המתוארת באישום שני, היא חשובה, ומהווה לא רק חיזוק לעדות עד המדינה, כמפורט בבקשה דלעיל (בסע' 11; ראו גם בדברי התובע בעמ' 77 לפר', שו' 30 עד עמ' 78 לפר', שו' 5, תגובת המאשימה מיום 7.7.16 בסע' 3), אלא יש בה כדי לבסס, לטענת התביעה, בין היתר, באופן מובהק, את קיומה של העסקה המתוארת באישום שני לכתב האישום, כמו גם יש בה כדי לבסס את מעורבותו של ארגון הפשיעה בביצועה.

ב.(1). החלופה הראשונה שבתנאי השני שבחוק, גם היא מולאה: יש יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבותה במהלך המשפט – העד ביטון אמור לסיים את ריצוי מלוא 18 חודשי המאסר בפועל כפי שסוכם בהסדר הטיעון בין הצדדים (שנמנים מיום 15.6.15), ללא ניכוי שליש, בחודש דצמבר 2016. נטען ע"י ההגנה שהעד נשוי לישראלית שנמצאת בארץ, יש בבעלותו פרוייקט בנייה בארץ, ושני ילדיו ונכדיו נמצאים בארץ. ואולם, לא רק שהעד הוא אזרח ותושב קנדי (ללא אזרחות ישראלית – ראו בתגובת התביעה מיום 7.7.16, בסע' 4), אלא שלפי הנטען ע"י ההגנה, העד עצמו אמר ששבועיים בחודש הוא נמצא בארץ, היינו שאר הזמן הוא בחו"ל. בנסיבות אלה, יש אפוא לכל הפחות יסוד סביר להניח שלאחר שחרורו ממאסרו, העד יעזוב את הארץ, לקנדה, ולמצער, יקשה על התביעה לכפות את עדותו במידה והוא יבחר שלא להתייצב לדיון בישראל, ולא ניתן יהיה לגבות את עדותו של העד ביטון במהלך הרגיל של המשפט.

ב.(2). על בסיס המידע שנמסר לנו, החלופה השניה שבתנאי השני שבהוראת החוק דלעיל, לכאורה מולאה: יש חשש שאמצעי לחץ, איום, הפחדה, כוח או הבטחת טובת הנאה יניאו את העד ביטון מלמסור עדות אמת במהלך המשפט – נראה שקיים יסוד להניח שהעד יחשוש ממסירת עדות בפני בית המשפט ואף קיים חשש שבדרכים כאלה ואחרות, יניאו את העד מלמסור עדות במהלך המשפט. לטענת התביעה, העד מפחד מהמעורבים בתיק (עמ' 78 לפר' ש' 9-10, וראו גם האמור בעמ' 5 לבקשת התביעה, בסע' 18). העד עצמו הביע במהלך חקירותיו חשש לחייו ולחיי משפחתו מטעם ארגון הפשיעה הנטען לעמוד מאחורי עד המדינה, ומקל וחומר בשעה שהוא עתיד למסור עדות כנגדם (ראו בתגובת התביעה מיום 7.7.16, בסע' 5; השוו ככלל בסוגיה: ע"פ 2967/96 זינגר, מיום 4.7.96, בסע' 1 לפסה"ד; ע"פ 79/73 לביא, מיום 20.6.74, פ"ד כח (2) 505, בעמ' 512 לפסה"ד; ע"פ 252/73 שולמן, מיום 11.11.73, פ"ד כח (1) 29, בעמ' 33-34 לפסה"ד).

על כן: כאמור, משנקבעו מועדים לשמיעת עדותו של העד ביטון לחודש ספטמבר 2016, שזהו ממילא המועד שנקבע לתחילת שמיעת הראיות בתיק זה בסדר ה"רגיל", הרי שמהותית כבר אין מדובר בעדות "מוקדמת". מעבר לדרוש אפוא, ובנוסף, גם מולאו התנאים שבדין לשמיעת עדותו של העד ביטון כעדות מוקדמת. המועדים לשמיעת עדותו, בחודש ספטמבר 2016, כבר שוריינו (ראו בהחלטתנו מיום 2.6.16), ובהם תישמע עדותו. אנו נעתרים אפוא לבקשת התביעה.

מזכירות: לשגר ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ו, 13 יולי 2016, בהעדר הצדדים.