לפנינו בקשת נאשם 10 לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק") ליתן צו להמצאת תיקו הצבאי של עד המדינה ה.צ.

לטענת ב"כ נאשם 10 חומר זה דרוש להגנה על רקע דברים שמסר העד ה.צ בעדותו לגבי שירותו הצבאי, לרבות העובדה שהשתתף בקורס חבלה שאותו לא סיים. לגישת ההגנה מדובר במידע רלוונטי הנחוץ לבחינת מהימנותו הכללית של העד, וכן, על מנת לקעקע את דברי העד לגבי יכולותיו בתחום הכנת מטענים, זאת נוכח דבריו שהוא זה שהכין את מטעני החבלה עבור הארגון במסגרת ניסיונות התנקשות בזאב רוזנשטיין.

ב"כ המאשימה הביע התנגדות לבקשה מטעמים שונים שעליהם נעמוד בהמשך, לרבות העובדה שהבקשה כבר הייתה נושא לדיון בפני כב' השופט היימן וכן במסגרת ערר שהוגש לבית המשפט העליון על החלטתו.

לאחר עיון בבקשה, בתגובת המאשימה וכן בתשובת ב"כ נאשם 10 לתגובה, הגענו למסקנה שדין הבקשה להידחות. ואלה נימוקנו:

1. אין חולק כי בקשה זהה לזו כבר הוגשה בפני כב' השופט היימן וזאת במסגרת בקשה להמצאת חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחוק. כב' השופט היימן אומנם קבע בהחלטתו כי אין עסקינן "בחומרי חקירה", וכי ראוי היה להגיש בקשה מעין זו בהליך לפי סעיף 108 לחוק, ואולם לא פטר עצמו מלקבוע כי התדפיס מתוך תיקו הצבאי האישי של העד שכבר הומצא על ידי המאשימה להגנה, די בו כדי לספק את הבקשה. עוד ציין, כי תזת ההגנה אודות יריבות אישית בין ה.צ לרוזנשטיין היא ספקולציה בלבד, וכי להתרשמותו, החומר המבוקש הינו לא יותר מאשר מסע "ציד ודיג". על החלטה זו הוגש ערר שנדחה על ידי בית המשפט העליון.

2. ב"כ המאשימה ציין בתגובתו, כי בהמשך לדיון שנערך בבית המשפט העליון, בעצת בית המשפט העליון, ניסתה המאשימה למצוא מסמוך הנוגע לטענת העד כי השתלם חלקית בחבלה בצה"ל אך לא השלים את הקורס, ואולם הסתבר שלא אותר מסמך המתעד מידע אודות קורסים שלא הושלמו. עוד נטען, כי הכשרות שעובר חייל במסגרת הטירונות לא מתועדות בנפרד. מכאן אפוא, שגם אם יינתן הצו לא ניתן יהיה באמצעות העיון בתיקו האישי של העד כדי לסתור את דבריו לפיהם הוא השתלם בקורס חבלה זמן קצר ולא סיים. לא ניתן ללמוד מ"השלילה" על "החיוב" כטענת ב"כ נאשם 10, שכן עיון בקורסים שאותם השלים לא ילמדנו דבר לגבי מהימנות העד בהתייחס לקורסים או הכשרות שלא השלים (ולא תועדו).

3. בקשת ב"כ נאשם 10 לקבל לעיונו את כל תיקו הצבאי של העד הינה בקשה גורפת כשבצדה לא קיים נימוק קונקרטי משכנע. מדובר בחשיפה ופגיעה לא מידתית בפרטיותו של העד מבלי שניתן להצביע על צורך ראייתי מספק לכך. בעניין זה אסור לשכוח שהעד ה.צ הוא בן 65 ואת שירותו הצבאי הוא עשה לפני יותר מ-40 שנה, שנים רבות לפני ביצוע העבירות בתיק זה. למעלה מן הצורך יצוין, כי גם בית המשפט העליון מיקד את המלצתו שאותה הפנה לתביעה, לצורך איתור מסמך ספציפי המתייחס לנושא שבמחלוקת אודות קורס החבלה. בשום אופן לא דובר על העברת מלוא תיקו האישי של העד.

4. יש ממש בטענות המאשימה כי כלל סופיות תשובות העד בעניינים צדדים יפה לסוגיה דכאן. אמינותו הכללית של העד, כמו גם השאלה האם אמת דיבר באומרו שהכין את המטענים בשירות הארגון, לרבות רמת הידע שלו בתחום הכנת מטענים, תוכרע על בסיס מכלול הראיות בתיק. נקבע לא אחת בפסיקה, שגם לשאלות בנושא מהימנות יש גבולות והן כפופות למבחני רלוונטיות. אין מקום להפליג למחוזות הנפרשים על כל ההיסטוריה של העד שמא לא אמר אמת לגבי נושא כלשהו בחייו. השאלות לגבי טיב שירותו הצבאי של העד ועד כמה דייק בכגון דא, הינן בהחלט צדדיות ושוליות. לא מנענו מב"כ נאשם 10 לשאול את העד בנושא - ואולם יש ממש בטענה שאין הצדקה משפטית להרחיב מעבר לתשובותיו ולחומר הקיים.

סיכומו של דבר, אנו דוחים את הבקשה.

ניתנה היום, כ"א אדר תשע"ח, 08 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשגר עותק ההחלטה לצדדים.