1. עו"ד אלפסה בשם נאשם 14 העלה לפנינו טענת התיישנות בהתייחס לאישום התשיעי, שעניינו קשר פלילי שנקשר על פי הנטען בין נאשם 14 לאחרים, במסגרת ארגון פשיעה, לייבא 44,000 כדורי סם מסוכן מסוג אקסטזי מבלגיה לישראל. במסגרת הקשר נקנו הסמים האמורים, הוסלקו בבקבוקי קצף אמבט ונמענו לכתובת בישראל. החבילה שהכילה את הסמים הנ"ל נתפסה על ידי רשויות האכיפה הבלגיים בסניף דואר בבלגיה בתאריך 28.7.04 וזאת טרם ששוגרה לישראל. העבירות שיוחסו לנאשם 14 הן סחר בסמים מסוכנים במסגרת ארגון פשיעה וכן ניסיון לייצוא סמים במסגרת ארגון פשיעה, עבירות בניגוד לסעיפים 13 לפקודת הסמים [נוסח חדש] התשל"ג-1973, יחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה התשס"ג-2003. מדובר בעבירות המוגדרות כפשע.

2. נזכיר: בשלב הדיוני המתאים להעלאת טענות מקדמיות, הודיע עו"ד אלפסה בכתב כי יש בכוונתו לטעון להתיישנות העבירות באישום התשיעי, וזאת יעשה מטעמי יעילות בתום שמיעת הראיות, לאחר שתונח בפני בית המשפט מלוא התשתית הראייתית. בסופו של דבר עו"ד אלפסה ביכר להעלות את הטענה כעת עם תום ראיות התביעה, ואין כמובן מניעה שכך יעשה.

3. מן ההיבט הנורמטיבי: נקבע בסעיף 9(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 כי אין להעמיד אדם לדין בגין עבירה מסוג פשע אם חלפו 10 שנים מאז ביצוע העבירה. בסעיף 9(ג) נקבעו מספר אירועים שבהתקיים אחד מהם ייעצר מרוץ ההתיישנות, והם: ניהול חקירה על פי חיקוק, הגשת כתב אישום או ניהול הליך מטעם בית המשפט. במקרה כזה יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון לפי המאוחר יותר. הפסיקה פירשה מה נכנס לגדר המונח "חקירה" אשר בכוחה לנתק את מרוץ ההתיישנות, וכן, מי יכול להיחשב הגוף החוקר.

ככל שהדבר מתייחס לניהול החקירה נקבע כי אפשר שהחקירה תהייה על ידי המשטרה ויכול שתהייה על ידי כל אדם או גוף המוסמכים על פי דין לעניין, ובלבד שמדובר בחקירה המיועדת להכין את התביעה הפלילית בקשר לאותה עבירה (ראה קדמי "סדר הדין בפלילים מה' 2009 עמ' 1323). בע"פ 2144/08 בעניין מנדרוביץ' נקבע, כי פעולת חקירה שיש בה לעצור את מרוץ ההתיישנות מתאפיינת "בפעולה ממשית המכינה את התביעה הפלילית ומקדמת אותה" (ראה שם סעיף 74). עוד נקבע, כי החקירה אינה צריכה להתייחס לנאשם או חשוד ספציפי ודי אם הפרשה עצמה החלה להיחקר בטרם חלפה תקופת ההתיישנות (ראה קדמי הנ"ל; וכן ע"פ 347/07 בעניין פלוני).

אשר לנטל ההוכחה: הכלל הוא שהתביעה נושאת בנטל ההוכחה להראות שהעבירה נושא האישום לא התיישנה, וזאת מכוח היותה נושאת בנטל ההוכחה בפלילים. מדובר בנטל הוכחה "רדום" אשר מתעורר רק כאשר מועלית כטענה, בין ביוזמת הנאשם ובין ביוזמת בית המשפט.

תמצית טענות ב"כ נאשם 14 :

4.1 ב"כ הנאשם הצביע על כך שמאז תפיסת הסמים בבלגיה בתאריך 28.7.04 (שאז הושלמה העבירה), ועד מעצר הנאשמים ותחילת החקירה הגלויה בתיק זה בחודש מאי 2015, חלפו למעלה מ-10 שנים. ביסוד טענת הסנגור, שבפרק הזמן הנ"ל לא התרחש "אירוע מנתק" כמשמעותו בחוק ובפסיקה, שהיה בו כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות הנ"ל.

4.2 באופן כללי הסניגור הטעים, כי לצורך טיעונו הסתמך אך ורק על מסמכים שהוגשו כמוצגים לתיק בית המשפט (להבדיל מכאלה המצויים בתיק החקירה) וכן על דברי העדים כמשתקף בפרוטוקול בית המשפט. בדומה, כך לדבריו, המאשימה מנועה מלהגיש בעיתוי הנוכחי ראיות נוספות מצדה להוכחת התרחשותו של "אירוע מנתק". לדבריו, מרגע שהודיע על כוונתו להעלות בבוא היום טענת התיישנות, היה על התביעה להביא את מלוא ראיותיה לעניין זה במסגרת פרשת התביעה, ואם לא עשתה כן, חסומה בפניה הדרך להביא ראיות נוספות כעת.

4.3 לדברי הסנגור, מהראיות שהונחו לפני בית המשפט עולה שלאחר חודש אוקטובר 2004– שעד אז התבצעו פעולות חקירה סדירות על ידי רשויות החקירה בבלגיה - לא התקיימה פעולת חקירה רלוונטית כהגדרתה בפסיקה. הסנגור אישר שאומנם בתאריך 20.4.12 התבקש המומחה ד"ר יאן קורדונייה לתת חוות דעת סם לגבי כדורי האקסטזי נשוא כתב האישום (ת/1475א) ואולם, לדבריו, מדובר בפעולת חקירה שנראית מלאכותית על רקע עיתויה. מוזר, לדבריו, שד"ר קורדונייה, אשר כבר בשנת 2004 הגיש חוות דעת (לגבי שרידי DNA) והמשיך ושימש באותו תפקיד כל השנים, נדרש לפתע 8 שנים לאחר מכן לתת חוות דעת לגבי הסם, ללא רלוונטיות חקירתית נראית לעין. ד"ר קורדונייה עצמו לא ידע להסביר את הסיבה לעיתוי הנ"ל ורק אמר שהדבר נעשה בהפניית השופט החוקר במסגרת סמכותו.

4.5 זאת ועוד, לטענת הסנגור, משום מה, בכל אותן שנים, חרף הקשר שהתקיים בין רשויות ישראל לבלגיה, לא נעשה חיבור בין התיק הבלגי לתיק הישראלי ולכן, כל עוד שהתיק הבלגי לא חובר לתיק הישראלי, הרי שאין לתיק הבלגי זולת עצמו והוא אינו קשור לנאשם 14. הסנגור הסכים שאומנם בשנת 2012, במסגרת בקשה לעזרה בין מדינות, התבקשו והועברו ליחידה החוקרת בישראל חומרי האזנות סתר שנקלטו ותועדו בשנת 2004 בבלגיה, ואולם פעולה זו, כשלעצמה, אינה יכולה להיחשב "פעולת חקירה". מדובר בפעולה טכנית בלבד שאינה מעידה על כך שנעשתה לגבי החומר הנ"ל פעולת עיבוד כלשהי. לגישת הסנגור, כעולה מחומר הראיות שאותו סקר, כל חומרי האזנות הסתר שהגיעו מבלגיה הוטמעו לתוך התיק הישראלי רק בשנת 2015 לקראת פרוץ החקירה הגלויה .

4.4 ככל שהדבר נוגע לחקירות עדי המדינה הפנה ב"כ הנאשם לכך שלמרות שעד המדינה י.מ נחקר ארוכות ונגבתה מפיו מאסה גדולה של חומר, הרי שהמופע היחיד הקונקרטי לפרשה המתוארת באישום 9 מגולם בתמליל מיום 5.4.12, שאז נשאל העד אם מוכרת לו תפיסה של 44,000 כדורי אקסטזי ב-2004 והוא השיב בשלילה. לטענת הסניגור שאלה בודדת זו אינה יכולה להיחשב פעולת חקירה" שבכוחה לנתק את מרוץ ההתיישנות.

4.5 לדברי עו"ד אלפסה יש לדחות טענה אפשרית מצד המאשימה שלפיה, מאחר שפרשת 512 נחקרה כמכלול אחד משנת 2003 ועד 2015, הרי שאין מקום לבודד את אישום 9 ולבחון את מרוץ ההתיישנות לגביו בנפרד. לטענת הסנגור, אין בפעולות חקירה כלליות ובגיוס עדי מדינה לאורך השנים כדי להשפיע ולנתק את מרוץ ההתיישנות בהתייחס לפרשה הקונקרטית שבה דן אישום 9.

5. תמצית טיעוני עו"ד מזור בשם המאשימה:

5.1 עו"ד מזור הדגישה כי במישור העקרוני לעבירות סמים יש תחולה אקסטריטוריאלית, כאמור בסעיף 38 לפקודת הסמים. על רקע העובדה שעבריינות הסמים חוצה מדינות והיא מתאפיינת בפעילות בינלאומית, מתקיים שיתוף פעולה בין מדינות ויחידות משטרה לצורך חקירת עבריינות סמים. לפיכך, אין מקום להתעלם מפעולות חקירה שנעשות במדינות אחרות לצורך בחינת מרוץ ההתיישנות.

5.2 ב"כ המאשימה הצביעה על ארבעה טעמים שבכל אחד מהם לבדו יש לדעתה כדי להביא לדחיית טענת ההתיישנות: 1) פעולות חקירה שנעשו בישראל. מפנה לחקירת י.מ מיום 7.7.08 שם נשאל בהקשר לאירועים נשוא האישום התשיעי (ת/1294 ש' 765-787). כמו כן מפנה לחקירה מיום 11.4.12 (ת/1322 ש' 129-160). מדובר בחקירות המתייחסות לאירועי האישום התשיעי ולדמויות שמוזכרות שם. כל אחת מחקירות אלה מהווה אירוע מנתק. עו"ד מזור הפנתה נוסף לכך לשתי פעולות חקירה שבוצעו בישראל (ראיות שלא עלו במשפט) והם צו להמצאת מסמכים למלונות פתאל מיום 23.4.12 לצורך איתור האורחים שהתארחו במלון שאליו נמענה חבילת הסמים, וכן חקירת קב"ט המלון מיום 9.1.14. מדובר בפעולות חקירה מהותיות שמהוות "אירוע מנתק". 2) חיקור דין שנעשה בבלגיה. לגישת המאשימה לא מדובר היה באיסוף טכני אלא בפעולת חקירה מהותית שנעשית על פי דין והייתה חיונית לגיבוש הראיות בתיק. מפנה לעדות יובל רביבו עמ' 5916-5928 שם הוא מתאר את תחילת כניסתו לתיק בשנת 2012 ואת פעולות העיבוד המאסיביות של החומר שהתקבל מבלגיה, לרבות זימון ראש צוות החקירה רודי ואן פול מבלגיה לגביית עדות (ת/1381 מיום 11.12.14). כמו כן מפנה התובעת לדו"ח של יובל רביבו מיום 7.4.12 שם פירט את רשימת התיקים והנושאים כהכנה לחקירת י.מ ב-2012. 3) חוות הדעת של יאן קורדונייה ת/1475 מיום 30.4.12. מדובר בפעולת חקירה מהותית ביותר שהוגשה לתיק והמומחה נחקר על אודותיה. לא ברור מדברי הסנגור מדוע יש סיבה להתעלם מחוות דעת זו.4) הטעם החשוב מכל נעוץ בעובדה שמדובר בחקירה של ארגון פשיעה, כאשר העבירות בוצעו במסגרת ארגון פשיעה. אירועי האישום התשיעי הם חלק מחקירת הארגון ופעילותו. לאורך כל הדרך מתבצעות שיחות בין חברי הארגון בהקשר לעבירות שונות ומגוונות לרבות עבירות סמים. כל החקירות נועדו להשגת ראיות חיזוק ותמיכה למכלול פעילות הארגון, כאשר למעשה כל האישומים כרוכים זה בזה. חקירה בנושא אחד מקדמת גם חקירה בנושאים אחרים ויש לראות בה "אירוע מנתק" לצורכי התיישנות.

5.3 עו"ד מזור הפנתה להלכה שלפיה כדי שחקירה תהווה "אירוע מנתק" אין צורך שהחקירה תתייחס לחשוד/נאשם ספציפי. די להראות שמדובר בפעולת חקירה הקשורה לפרשה. די להראות שחלק מהחקירה החל להתבצע בטרם חלפה תקופת ההתיישנות .

5.4 ב"כ המאשימה התייחסה לטענת הסנגור שלפיה היא מנועה מלהפנות כעת לראיות שלא הובאו במסגרת פרשת ההוכחות וראתה בכך טיעון משפטי שגוי. לדבריה, המאשימה אינה צריכה לנחש מה בדיוק יטען הסנגור לעניין ההתיישנות והצהרת הכוונות שלו לפיה יעלה את טיעון כזה בעתיד, אינה יכולה לחסום את התביעה מלהתמודד עם טענותיו לאחר העלאתן.

6. דיון ומסקנות:

6.1 נאמר תחילה, כי לא מצאנו ממש בטענת הסנגור שלפיה הראיות שאמורות לשמש לבחינת סוגיית ההתיישנות הן אך רק הראיות שהובאו במסגרת פרשת התביעה וכי התביעה מנועה מלהציג כעת ראיות נוספות, רלוונטיות לשאלה שבמחלוקת, המצויות בתיק החקירה. טענה כזו אינה נכונה משפטית וגם אינה מתיישבת עם הגיונם של דברים. אומנם, כפי שכבר נאמר קודם, נטל ההוכחה הסופי רובץ תמיד על המאשימה והיא זו שאמורה להוכיח שלא חלפה תקופת ההתיישנות, ואולם אין לערב בין זה לבין נטל הבאת הראיות. התביעה אמורה להביא ראיות לעניין זה רק כאשר הטענה נטענת לגופה ובעת שבו היא מבוררת בבית המשפט. כידוע, בחודש אוקטובר 2016, בהמשך להחלטת בית המשפט המופנית לכל הסנגורים להגיש טענות מקדמיות בכתב עד מועד מסוים, הגיש ב"כ נאשם 14 הודעה שכותרתה "הודעה על כוונה לטעון התיישנות ביחס לאישום 9". הסנגור הסביר במסגרת אותה הודעה כי למרות שאין בדעתו לטעון בעניין זה באותו עיתוי, ולמרות שזכותו של הנאשם להעלות את הטענה בכל שלב משלבי המשפט, הרי שמתוך כבוד להחלטת בית המשפט, מוגשת ההודעה הנ"ל למעלה מהנדרש. קשה לראות כיצד הודעה זו שניתנה למען הסדר הטוב ודיברה על כוונות עתידיות - מבלי להציג טיעון מסודר ומפורט לגופו של עניין - יכולה להיחשב "טענה" שלאחריה עובר נטל הבאת הראיות על התביעה להוכיח אחרת. כיצד אמורה התביעה לדעת מה הם נימוקי הטענה ומה הן בדיוק השאלות שבמחלוקת על מנת להציג להן מענה ראייתי? הדבר בוודאי נכון בתיק כשלנו הכולל חומר חקירה חריג בגודלו ובהיקפו.

כך או כך, גם אם נניח לצורך העניין ששגתה התביעה בכך שלא ראתה בהצהרת הכוונות של הסנגור משום "העלאת טענה" אשר מעבירה אליה כבר באותו עיתוי את נטל הבאת הראיות (ואיננו סבורים שכך הדבר), האם יעלה על הדעת שבית המשפט בעת שהוא נדרש להחלטה האם התרחש אירוע חקירתי מנתק אם לאו, שאלה שהיא עובדתית בבסיסה ובעלת השלכות מהותיות - יעצום את עיניו מראות ויסרב להתייחס לחומר רלוונטי המצוי בתיק החקירה (ובידיעת ההגנה), חומר אשר עשוי לספק מידע חשוב לצורך הכרעה בשאלה? בהינתן שההליך הפלילי אינו "משחק אשקוקי", אין הדברים מתיישבים עם ניהול הליך שמהותו ברור האמת. ודוקו: בכל מקרה, מדובר בחומר שאינו נוגע לגופם של אישומים ואין בהגשתו כדי לפגוע או להשפיע בדרך כלשהי על הגנת הנאשם לגופן של העבירות המיוחסות לו. מה לנו אפוא שפרשת התביעה הסתיימה?

אפשרנו לסנגור להתייחס לשתי פעולות החקירה "החדשות" שעליהן הצביעה המאשימה, אך הוא ביכר שלא לעשות כן על רקע טענתו העקרונית שמדובר בחומר שהתביעה חסומה מלהגישו. בהעדר תגובה, כאמור, ולאור מהות החומר הנטען, נחה דעתנו שמדובר בפעולות חקירה ממשיות שמהוות על פי הדין "אירוע מנתק".

אנו אומרים כל זאת למעלה מן הנדרש ולמען העמדת דברים על דיוקם, שכן גם ללא אותן שתי פעולות חקירה "חדשות" שביקשה המאשימה להציג בעיתוי הנוכחי (ואשר אין סיבה להתעלם מהן), די בחומר הראיות שהוגש לנו במסגרת פרשת התביעה, כדי ללמד שבתוך תקופת ההתיישנות בוצעו פעולות חקירה הן בארץ והן בחו"ל, פעולות שיש בהן כדי להוות "אירוע מנתק", כפי שיפורט בהמשך.

6.2 עוד נאמר באופן כללי: לא מצאנו אסמכתא לכך שלצורך בחינת התרחשותו של אירוע חקירתי מנתק יש לקחת בחשבון אך ורק פעולות חקירה שבוצעו על ידי רשויות החקירה בישראל במסגרת התיק הישראלי. אפשרות כזו אינה מתיישבת לכאורה עם סעיף 38 לפקודת הסמים המאפשר להעמיד לדין בישראל אזרח ישראלי שעבר עבירת סמים בחו"ל (עבירה שמן הסתם נחקרה בחלקה או במלואה בחו"ל). במקרה שלנו, הסמים נתפסו בבלגיה ואין חולק כי בוצעו על ידי הרשויות בבלגיה פעולות חקירה רבות בעניין זה, בין בשיתוף משטרת ישראל, ובין שלא. כפי שהובא קודם מפי כב' השופט קדמי בספרו (ראה סעיף 3 להחלטה) אין זה משנה מי הוא הגוף שביצע את פעולת החקירה ובלבד שמדובר בפעולה שיש בה כדי לקדם את התביעה הפלילית לצורך הליך פלילי. איננו רואים מדוע חקירה על ידי רשות חקירתית זרה אינה עונה על האמור לעיל. בכל מקרה, שלא כנטען על ידי הסנגור, אין כל חובה להראות שפעולת החקירה התייחסה אל נאשם ספציפי (במקרה זה נאשם 14), אלא די בכך שהיא התייחסה לחקירת הפרשה או האירוע. מכאן, שגם אם נאשם 14 לא היה חלק מתיק החקירה הבלגי ולא הוזכר באותו שלב, אין בכך כדי לשנות.

6.3 לצורך ענייננו, לא מצאנו משמעות רלוונטית לעצם העובדה שחוות הדעת שהכין ד"ר קורדונייה לעניין כדורי האקסטזי התבקשה רק בשנת 2012. אומנם ד"ר קורדונייה לא ידע לומר מדוע הופנתה אליו בקשה לעריכת חוות דעת בעיתוי זה, אך אין בהכרח להתפלא על חוסר ידיעתו. מדובר באיש מעבדה שאינו קשור לצוות החקירה ואינו מכתיב את סדר החקירה. העובדה שהוא אישית לא ידע להשיב בעניין זה, אין פירושה שלא קיימת סיבה או הצדקה עניינית לכך. ניתן להעלות על הדעת מספר אפשרויות הגיונית, אך נימנע מלשער השערות. ככל שהסנגור רצה לבסס טענה כי מדובר במניפולציה חקירתית ו/או בפעולה מלאכותית שנועדה אך ורק כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות, היה צריך לבסס זאת עובדתית, למצער על ידי הצגת שאלות לעד רודי ואן פול ראש צוות החקירה. איננו רואים אפשרות להטיל דופי בכנות פעולותיהם של הרשויות בבלגיה אך ורק על סמך ספקולציות לא מבוססות. בכל מקרה לא ניתן בשום אופן לומר שקבלת חוות דעת סם היא פעולת חקירה טכנית או מיותרת, כזו שאין בה לקדם את התביעה הפלילית. לראיה שחוות הדעת הוגשה בתיקנו והייתה אפילו נושא לחקירה נגדית. פעולת חקירה זו מהווה כשלעצמה "אירוע מנתק".

6.4 עיון בקטעים שאליהן הפנתה עו"ד מזור מתוך חקירותיו של עד המדינה י.מ מלמד שאכן הוא נחקר הן ב-2008 והן ב-2012 בניסיון לשאוב ממנו מידע לגבי האירוע המגולם באישום 9. לשאלות החוקר העד מסר אינפורמציה רלוונטית, לרבות בהתייחס למעורבים באישום זה כגון: "ירון", ציון אלון, דודו בן שטרית ו- "קוקי" שעל הטלפון בביתו הוצבה האזנת סתר. חקירות אלה אינן בבחינת פעולה סתמית או טכנית. היה בהן כדי לקדם את חקירת האירוע והבנתו, והן בהחלט מהוות "אירוע מנתק".

6.5. בחנו את טיעוני עו"ד מזור ואת הפניותיה לגבי פעולות חקירה שנעשו במסגרת חיקור הדין. הסנגור טען שעצם העברת תוצרי האזנת הסתר מבלגיה לישראל בשנת 2012 היא פעולה טכנית שאינה מספקת כדי להוות "אירוע מנתק", ואולם עיון בדבריו של העד יובל רביבו, מלמד שהפעולה לא התמצתה בהעברת החומר ארצה, הא ותו לא. לדבריו, החל מהשלב שהוא נכנס לתמונה בשנת 2012 ולאחר שהחומר הועבר מבלגיה, צוות החקירה שקד על עיבוד, זיהוי ובחינה מעמיקה של החומר. לדבריו, מדובר היה בכמות של מעל 20,000 שיחות שהאזנה להן והפקדת המידע מהן גזלה שנים של עבודה מאומצת, וכדבריו: "חשוב לי לציין, אומרים טוב, בטח 24,000 שיחות איך הם שמעו, בטח דילגו, אבל חבר'ה, מדובר פה על שנים של עבודה, שנים, אנחנו היינו יושבים מבוקר עד ליל. אני באופן אישי, אני מעיד על עצמי, שומע שיחות על גבי שיחות, אני כבר זיהיתי את האנשים בצורה אבסולוטית...מדובר בשנים של ניתוח שיחות ולא בתקופה קצרה של ימים או חודשים" (עמ' 5927 ש' 16 עד עמ' 5928 ש' 3). בהקשר זה נכון גם להפנות לדו"ח תשאול שערך רביבו מתאריך 7.4.12 לקראת חקירתו של י.מ, פעולה אשר לא זו בלבד שהיא, כשלעצמה, פעולת חקירה (שמהווה "אירוע מנתק"), אלא היא משקפת את העשייה החקירתית ביחידה באותה תקופת זמן, ותומכת בדברי רביבו בהעידו על פעולות רבות שנעשו לעיבוד החומר ולימודו, לרבות בהקשר לפרשה שבאישום 9. טענת הסנגור כי מדובר בפעולה טכנית של העברת החומר בלבד, כמו גם הטענה שעד לשלב "הפרוץ" לא נעשה דבר לעיבוד החומר, אינה מתיישבת אפוא עם עדות רביבו ועם הנסיבות הכוללות.

6.6 די בכל הנאמר לעיל כדי להגיע למסקנה שבתוך תקופת ההתיישנות התבצעו פעולות חקירה שונות, כפי שפורט לעיל, שניתקו את מרוץ ההתיישנות. אין לנו צורך להיזקק לטענתה הכללית של התביעה, שלפיה, בכל מקרה, בהינתן שמדובר בעבירות במסגרת ארגון פשיעה, החקירות שלובות זו בזו וראיות שנאספות לגבי אישום אחד מסייעות ותורמות בהכרח גם לאישומים אחרים.

6.7 סופו של דבר, לאור כל האמור לעיל, הרי שהתביעה הרימה את הנטל להראות שבמהלך תקופת ההתיישנות בוצעו פעולות חקירה שונות אשר ניתקו את מרוץ ההתיישנות, ולפיכך דין הטענה להידחות.

המזכירות תשגר ההחלטה לצדדים

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ט, 27 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.