בתאריך 23.1.18 פנה עו"ד אבי כהן, בשם נאשם 2, בבקשה כי נורה על ביצוע השלמת חקירה לעד המדינה י.מ שעתיד להחל עדותו בתאריך 28.1.18. זאת, על רקע פרטים נוספים שנמסרו להגנה במסמך שכותרתו: ""נקודות חדשות שעלו במהלך עדות העד י.מ", מסמך שערכה המאשימה בעקבות הכנת העד לעדות. בהיות בקשה זו קצרה, סתמית ולאקונית התבקש עו"ד כהן לפרט ולנמק בכתב את בקשתו טרם תופנה זו לקבלת תגובת עניינית מטעם התביעה. הבקשה העדכנית שהוגשה אומנם ארוכה ומפורטת במעט מקודמתה, ואולם אף היא נוסחה בקווים כלליים בלבד ללא תימוכין קונקרטיים וללא שצורפו לה הנמקות עובדתיות ומשפטיות רלוונטיות. בבקשה עדכנית זו הגדיל וביקש ב"כ נאשם 2, ללא הנמקה, כי נורה על השלמת חקירה גם בהתייחס לנסיבות הריענון שנערך לעד, השאלות שנשאל והמסמכים שהוצגו לו.

מטעם המאשימה הוגשה תגובה שבמסגרתה היא שללה את האפשרות "שהריענון" שנערך לעד י.מ שונה מאלה שנערכו לעדי המדינה הקודמים, שבכולם, כך לטענתה, הקפידה על מילוי הוראות הדין וההנחיות. לדבריה, במענה לטענת הסנגור, משהמסמך משקף את דברי העד כהוויתם, אין כל משמעות לשאלה אם הדברים נוסחו בגוף ראשון או שלישי. לדבריה, בהינתן שהודעותיו של עד המדינה י.מ נפרשות על פני אלפי עמודים, הרי שמסמך ריענון הנושא 4 עמודים - הינו סביר. המאשימה שללה את הטענה שהעד סתר עצמו או שינה מעדותו, והסבירה, כי ההבהרות והחידודים שעלו במסגרת מסמך ה"ריענון" אינם מצדיקים על פי הדין ביצוע השלמת חקירה.

נאמר כבר עתה כי דין הבקשה להידחות:

1. מושכלות יסוד הן שבית המשפט אינו יכול להעניק סעד או ליתן צווים כך סתם ללא תשתית ראייתית רלוונטית, תוך הסתמכות על טענות בעלמא שמוכחשות על ידי הצד השני. זאת ידוע ונהיר בוודאי לעו"ד כהן, ולו מן הטעם שהדברים נאמרו על ידנו בעקבות בקשות דומות (שלו ושל אחרים) אשר לא התקבלו מאותו טעם ממש (ראה ביתר פירוט בהחלטה מיום 12.7.17 סעיפים 2 ו-3). אין זאת אלא שאין ביד הסנגור להציג טיעון קונקרטי, למרות שניתנה לו האפשרות לעשות כן על פי החלטה מפורשת. הדבר נכון גם לגבי הבקשה הנוספת, שהועלתה בשולי הבקשה המעודכנת, לבצע חקירה משטרתית גם על אודות הליך הריענון, וזאת, בהעדר כל אינדיקציה ראייתית כי נפל פגם כלשהו בהליך זה. הסנגור רשאי כמובן לבחון את הדברים במסגרת החקירה הנגדית.

2. הבקשה לא בוססה גם מן הפן המשפטי. על רקע החלטת בית המשפט מיום 12.7.17 הנ"ל , הסוקרת בהרחבה גם את ההיבט המשפטי בסוגיה זו, (ראה בעיקר סעיף 3 סיפא) היה ניתן לצפות כי הסנגור יתמודד עם האמור שם, לרבות עם השאלה מתי, אם בכלל, מוסמך בית המשפט להעניק את הסעד המבוקש על ידו.

3. נזכיר שוב את שנאמר גם בהחלטה מיום 12.7.17 הנ"ל (ראה סעיף 2), כי אלמלא מסר העד במסגרת הכנתו למשפט פרטים חדשים חשובים (שעשויים אולי להפתיע את ההגנה), הרי שלא היה מקום לערוך כלל מסמך מן הסוג שהוכן ולהעבירו לעיון ההגנה. מעצם העובדה שמוגש מסמך "ריענון" לעיון ההגנה נובע שהעד הוסיף על האמור בהודעותיו ומסר פרטים חדשים שאותם לא אמר או לא חידד קודם לכן. לפיכך לא ברורה הטענה בסעיף 2 לבקשה העדכנית. לא למיותר להזכיר, כי על פי הדין, לא כל חידוש או הוספה מצדיקים הפניית העד להשלמת חקירה. הדוגמא האחת והיחידה המוצגת בבקשה (ר' סעיף 3), שאף על הנטען בה חולקת התביעה (ר' סעיף 4) ודאי שאין בה להצדיק השלמת חקירה.

אשר כל כן מאחר שלא הונחה בפנינו תשתית רלוונטית שמכוחה נוכל ליתן החלטה מושכלת בבקשה, לא כל שכן להיעתר לה - המסקנה היא שיש לדחותה.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ח, 25 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשגר עותק ההחלטה לצדדים.